|
הסטוריה כללי
|
מאורעות תרפ"א
הגורמים:
1. גידול באוכלוסייה היהודים בא"י ובואו של הנציב הראשון הרברט סמואל
בעקבות העלייה השלישית אוכלוסיית היהודים בא"י גדלה, והיישוב ביהודי התפתח, הערבים טענו שממשלת בריטניה מנהל ממשל פרו-ציוני ושהם מפלים את הערבים לרעה. הערבים גם חששו מהיותו של הנציב הראשון בא"י הרברט סמואל יהודי, הם טענו שהוא גורם לממשלה הבריטית לפעול לטובת היהודים.
הערבים דרשו את הפסקת העלייה היהודית.
2. דחיית בקשות הערבים מצ'רצ'יל.
עם בואו של שר המושבות הבריטי ווינסון צ'רצ'יל ב1921. ביקשו ממנו הערבים כמה בקשות.
* ביטול בניית הבית הלאומי כמו שנכתב בהצהרת בלפור.
* הפסקת ההגירה של יהודים
* הקמת ממשלה לאומית ערבית.
צ'רצ'יל דחה את בקשות הערבים, הוא טען שהוא לא יכול לבטל את בניית הבית הלאומי מתוקף התחייבותה של בריטניה ליהודים בהצהרת בלפור. הוא גם הבטיח שכל הגירה של יהודים תביא לנישול אדמותיהם.<קרא עוד...> |
|
|
הסטוריה כללי
|
תשובה:
- היקף הפגיעה של המשבר: המשבר פגע בתחומים רבים של החיים: בכלכלה, בחקלאות, בחינוך, במגורים, ברגש הביטחון של האנשים וכו'.
- משך הזמן בו נמצאו האמריקנים במשבר: המשבר הכלכלי התרחש זמן ארוך בו לא נמצא פתרון שהוציא את ארה"ב מבעיותיה. 1945-1929.
- המשבר פגע באמונה של האמריקנים בליברליזם הכלכלי: לאחר המשבר התערערה האמונה של האמריקנים בתחרות חופשית היוצרת צמיחה, בייעול התרחבות והתקדמות, שיגשוג בכל מחיר ובמינימום התערבות של המדינה בכלכלה.
- האמריקנים האמינו בכוחו של היחיד לבנות את עצמו: המשבר גרם להתערערות האמונה של אנשים ביכולתם לבנות את עצמם, באחריות לגורלם.<קרא עוד...> |
|
הסטוריה כללי
|
א. עודפי ייצור בתעשייה ובחקלאות:
בתעשייה: בעקבות מיכון מודרני והמעבר לשיטות של "פסי ייצור", נוצר עודף של תוצרת תעשייה. להט הקנייה שאפיין את שנות העשרים, האט את הקצב ונוצר עודף של היצע על הביקוש.
בחקלאות: החדרת מיכון מודרני לחקלאות, הגדילה את התוצרת החקלאית. עודף רב בתוצרת זו הוריד את המחירים בצורה דרסטית (קיצונית) וכתוצאה מכך. התמוטט ענף החקלאות. כיוון שלא נקבעו 'מכסות ייצור', כל ענף חקלאי יכול היה להזרים כמה שהוא רוצה מתוצרתו, מה שהביא להצפת השוק, הורדת מחירים ולבסוף התמוטטות.
ב. ספקולציות במניות:
מפעלים וחברות הנפיקו מניות. הבעייה הייתה שערך המניות לא תאם את ערכן האמיתי. (לא תאם באמת את השווי שלהן). מפעלים הנפיקו מניות על-מנת להתעשר, אולם כאשר הרווחים לא היו מספיקים, לא יכלו בעלי המפעל לשלם לבעלי המניות וכתוצאה מכך, פשטו המפעלים רגל והתמוטטו.
ג. אי-יכולת להחזיר הלוואות:
אנשים שלקחו הלוואות מהבנקים על-מנת לקנות מניות, לא יכלו להחזיר לבנק את ההלוואה (המנייה ירדה או שהמפעל פשוט התמוטט) ולכן לא היה כיסוי לחובות, להלוואות ולניירות הערך. התוצאה: התמוטטות הבנקים.
ד. מונופוליזציה וקרטליזציה של מפעלים:
מונופוליזציה: תהליך בו מפעלים גדולים משתלטים על פס ייצור ו/או קונים מניות של מפעלים קטנים. וכך הם גרמו להתמוטטות של המפעלים הקטנים, שלא הצליחו לעמוד בתחרות עם הגדולים. כך הם הפכו להיות המפעלים הבלעדיים בתחום מסוים ויכלו להעלות את המחיר. כיוון שהמחירים היו גבוהים מידי הציבור הפסיק לקנות, נוצרו עודפים, המפעל לא הצליח למכור ולכן הפסיק להתפצח ולהחזיר חובות. התוצאה: התמוטטות.<קרא עוד...> |
|
|
הסטוריה כללי
|
בעיות
א. בתחום הכלכלי:
1. אובדן כושר הייצור: צרפת נמצאת במצב כלכלי קשה בגלל אובדן כושר הייצור ואובדן כח העבודה שיכול היה לשקם את הכלכלה, כיוון שבמלחמת העולם הראשונה נהרגו כ13- מליון אזרחים וחיילים וכ-31 מליון פצועים
2. הרס התעשייה והחקלאות: עקב מלחמת החפירות שהתנהלה על אדמת צרפת, נגרם הרס רב לתשתיות הכלכליות, לדרכי התחבורה, למסילות הברזל ולמרכזים התעשייתיים.
3. אובדן אחוז גבוה מהשקעות ההון והציוד של צרפת: אובדן ההשקעות בא לידי ביטוי בהלאמת נכסי צרפת ברוסיה בעקבות המהפכה הקומוניסטית של 1917, ובעקבות אובדן הנכסים באימפריות שהתמוטטו.
4. חוסר במשאבים לשיקום: חוב לאומי גדול לארצות הברית, גרם לכך שצרפת הייתה זקוקה להון מידי כדי לשקם את החיים בצרפת. צרפת נחלה כשלון ביכולתה ללחוץ על גרמניה לעמוד בתשלומי הפיצויים כמתחייב מחוזה ורסאי. ההסתמכות על כספי הפיצויים מנעו ועיכבו את צרפת מלחפש פתרונות חלופיים לשיקום.
5. צרפת השקיעה כספים רבים בבניית "קו מאז'ינו", קו הביצורים שמפריד בין גבולה של צרפת לגבולה של גרמניה.
6. המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב של 1929, השפיע לרעה על כלכלתה של צרפת לאורך כל שנות ה30-.
7. צרפת נאלצה לדאוג לנפגעי המלחמה. לפצועים, האלמנות והיתומים ולשקם את החוזרים הביתה. עניין זה היווה נטל כבד על הכלכלה שהייתה במצב קשה בלאו הכי.<קרא עוד...> |
|
הסטוריה כללי
|
בחודש נובמבר 1942 חל שינוי בתודעת הישוב בנוגע לשואה המתחוללת באירופה.
השינוי בא בעקבות בואם של 69 נתינים ארצישראלים
[ שהוחלפו באזרחים גרמנים שחיו בארץ.]
ראשי הישוב חקרו את הבאים מאירופה,ושוכנעו בדבר השמדתם השיטתית של העם היהודי.באירופה.
ב23 בנובמבר ,פירסמה הסוכנות היהודית הודעה רשמית בעמודים הראשונים של העיתונות על השמדתם של יהודי אירופה והוכרז על שלושה ימי אבל.
לאחר שלושה ימי אבל החלה הנהגת הישוב בצעדי היערכות .
א. " ועד ההצלה "
בינואר 1943. הוקם "ועד ההצלה" בראשותו של יצחק גרינבוים . ועד זה אירגן עצומות, מחאות המוניות, איסוף כספיםלצרכי הצלה, וניהול התכתבויות עם מדינאים באירופה כדי לשכנעם לסייע ליהודים.
ועד הצלה נוסף פעל בקושטא ב- 1943 . ההנחה היתה שהקירבה הגיאוגרפית בין תורכיה, שהיתה ניטרלית ,לארצות הבלקן . תוכל לסייע להעברת מידע ועזרה ותפתח אפשריות להצלת יהודים.
הועד פעל במספר תחומים-
1. העברת כספים לאנשים בודדים ולתנועות מחתרת יהודיות בארצות הכבושות על ידי הנאצים .[ כספים אלו שימשו להברחת יהודים בגבולות ותמיכה בפליטים [ לדאבון הלב, לא כל הכספים היגעו ליעדם]
2. אירגון עליה חוקית מארצות הבלקן.[ כל עוד ניתן היה להציל יהודים מבחינת תנאי הלחימה.] מאוחר יותר , אירגן הועד גם עליה בלתי חוקית.<קרא עוד...> |
|
|
|
|
|
|
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL |