לאחר העלייה החל גל חדש של עלייה לא"י והוא מכונה העלייה השלישית (1919-1923). חברי תנועת "החלוץ", שהיו חלק מן העולים בעלייה זו, נחשבים למיצגיה. עוד בארצות מוצאם הכשירו את עצמם לעלייה לארץ, בעבודה חקלאית ובלימוד השפה. חלק מן העולים עסקו בסלילת כבישים. במחנה הפועלים בכביש טבריה-צמח הוקם "גדוד העבודה וההגנה ע"ש יוסף טרומפלדור". חבריו שאפו להקים בארץ קומונה כללית- קיבוץ גדול של כל העובדים העבריים בעיר ובכפר. מרבית עולי העלייה השלישית נקלטו בערים והועסקו בעיקר בעבודות בניין. אזור ההתיישבות העיקרי של עולי העלייה השלישי היה עמק יזרעאל ובו נוסדו 2 צורות התיישבות חדשות: הקבוצה הגדולה (קיבוץ) ומושב העובדים.
בתקופה העלייה שלישית הוקם ארגון "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בישראל" (דצמבר 1920). הארגון דאג לזכויות העובד: איתור מקום עבודה, קביעת תנאי העבודה ותנאי השכר, וכן סייע לעיתים ברכישת מקצוע ובלימוד השפה. "ההסתדרות" גם הקימה מפעל ושימשה כמעסיק.