: דמוגרפיה

הדרוזים בישראל יושבים ב- 22 ישובים לפי החלוקה הבאה:
התפלגות האוכלוסייה הדרוזית לפי אזורים 2 בכרמל, 2 בגליל התחתון,
14 גליל העליון, ו- 4 ברמת הגולן.
בסך כל האוכלוסייה בישובים אלו מגיע ל- 96 אלף נפש (1996).
הם מהווים כ-%2 מאוכלוסיית ישראל.
פירוט האוכלוסייה בישראל:::

התישבות הדרוזים בישראל

ריכוזי הדרוזים במזרח התיכון

1.מערביים (אזור העיירה חצביה) ובעיר ביירות.הדרוזים בלבנון גרים בעיקר בהרי השוף במרכז לבנון ובדרום לבנון במורדות החרמון לבנון- 500,000
2.סוריה באזור דמשק, העיר חלב בצפון סוריה ועוד.בדרום סוריה, 100 ק"מ מזרחית לרמת הגולן, ובנוסף מפוזרים עשרות אלפי דרוזים ברחבי הדרוזים בסוריה מרוכזים בהר הדרוזים (ג'בל אל-דרוז, או החורן והבשן בעברית),סוריה- 450,000
3.כמה אלפים, בעקבא: עיר הנמל בדרום ירדן ובה כמה מאות.השנייה בגודלה בירדן ובה כמה אלפי דרוזים), ובעיר הבירה עמאן: הדרוזים יושבים ב-4 ישובים: אל-אזרק: עיירה דרוזית בצפון ירדן, אל-זרקא (העירירדן- 20,000
4.שבמדינות אלו לא התקיימו מפקדי אוכלוסין שנים רבות.נתוני האוכלוסייה לגבי סוריה לבנוו וירדן הם בבחינת אומדנים מכיוון בדרום מזרח טורקיה קיימים מספר כפרים דרוזים ובהם כ- 70,000 איש.טורקיה- 70,000

תפוצות הדרוזים בעולם

הדרוזים פזורים בארצות אמריקה הלטינית ומספרם מוערך ב- 120,000
בעיקר במדינות ברזיל, ונצואלה, ארגנטינה- רובם מהגרים מלבנון וסוריה.
בצפון אמריקה כ- 70,000 רובם בארצות הברית- כ- 60,000 במדינות השונות, בעיקר בחוף
המערבי והמזרחי (ניו-יורק, קליפורניה, ולוס אנג'לס) גם הם רובם מלבנון.
בקנדה פזורים כ- 20,000 דרוזים בערים המרכזיות.
כמו כן פזורים כמה אלפי דרוזים באוסטרליה ובמערב אפריקה, העוסקים בסחר.

יש לציין שלפי המסורת הדרוזית ומקורות של אנשי דת דרוזים,יש מספרים גדולים של תושבים
המאמינים בדת הדרוזית וידועים בשמות אחרים (לא כדרוזים), במקומות שונים
במזרח התיכון כאיראן, עיראק וצפון אפריקה. אך מבחינה מדעית טרם
הובהרה סופית הסוגיה האם הם אכן דרוזים.

יש לציין שכל הישובים הדרוזים במז"הת ממוקמים על שרשרות הרים המשתרעים מהכרמל,
דרך הגליל, הגולן, הרי לבנון וצפון סוריה ומעטים הדרוזים הגרים בערים גדולות. הסיבה
לכך היא הסטורית דתית. לפני כ-1000 שנים כתוצאה מרדיפות המוסלמים, הדרוזים הראשונים
העדיפו להאחז בהרים שהיו להם כמקלטים. על כן הרוב המכריע ממוקם על ההרים עד היום.

תולדות הדרוזים- רקע היסטורי

הדת הדרוזית:דת הייחוד- הופיעה בימי הביניים בין השנים 1017-1043, במדינה הפאטימית
במצרים. חלק מהח'ליפים הפאטימים באותה תקופה הם בעלי מעמד מיוחד בדת הדרוזית, ובעיקר
אלחאכם באמר- אללה ('השולט ברצון האל'), ששלט בשנים 996-1021 ופעל להפצתה והגנתה.
המדינה הפאטימית היתה שיעית- אסמאעילית, ומרכזה בקאהיר, להבדיל מהמדינה העבאסית
הסונית שמרכזה היה בבגדד.

שני המרכזים היו ממוקדי התרבות החשובים ביותר בעולם באותה התקופה.
קהיר של המאה ה- 11 היה עשירה מאוד בחיי תרבות ומדע, ספריות ולימודים. התחולל בה מפגש
תרבויות ופילוסופיות שונות ומגוונות- תרבות יוון, מצרים העתיקה, הלניזם וניאו- פלטוניזם,
נצרות, יהדות ,אסלאם, האסכולה האסמאעילית-שיעית וזרמים נוספים שונים
מהמזרח התיכון והמזרח הרחוק.

על רקע תרבותי עשיר זה, בחצר הח'ליף בקאהיר, צמחה הדת הדרוזית ובמובן מסוים היא
שלב של התפתחות רעיונית ורוחנית שמייסדיה נחשבים לנביאים הדרוזים שפעלו ביחד עם
עוזריהם להפצת הדת ברחבי העולם באותו זמן. עם זאת הדת הדרוזית פיתחה לעצמה עקרונות,
אמונות, מנהגים ומצוות וכן זהות יחודיים ללא שייכות לדת אחרת או זרם כלשהוא.

המצטרפים לדת החדשה נקראו דרוזים על שם מחמד אבן אסמאעיל אל- דרזי, אחד מחמשת
הנביאים הראשונים אשר הפיצו את הדת במצרים ובמזרח התיכון.
על אף שהדת הדרוזית צמחה במצרים לא נותרו בה דרוזים, כתוצאה מסכסוכים ורדיפות
נגדם. על פי המסורת בראשית דרכה הצטרפו לדת כ- 700,000 מאמינים אך חלקם הגדול נהרג
ברדיפות שנמשכו כ- 7 שנים. מי ששרד נמלט להרים במזרח אגן הים התיכון. כך התישבו
הדרוזים בפסגות הרי השוף, הגליל, הרי הלבנון, החרמון, חלב ומאוחר יותר גם בכרמל.

מאחר והדת הדרוזית לא הוכרה כדת עצמאית במזרח התיכון, והרדיפות נגדה נמשכו, נוצרו
שני מאפיינים מרכזיים המלווים את הדת הדרוזית מאז:
א. סודיות הדת, והסתרתה מזרים.
ב. מיקום כל הישובים הדרוזים על ההרים המשמשים כמקלט למיעוטים נרדפים.

בנוסף לגרסה ההיסטורית לגבי תולדות הדרוזים קיימת גם גירסה דתית הטוענת שהדרוזים
קיימים למעשה מימי קדם כחלק מקבוצת "אל- מואחידון" כלומר "המיחדים", המאמינים
באל אחד, שהתגלגלו בתרבויות ובעמים שונים בעולם כמו יתרו ומשה.
לפי התפיסה הדתית אנשים אלו פעלו בסתר בקרב
תרבויות ועמים שונים להטמעת האמונה באל אחד. במאה ה- 11 נפתחה קבוצת
אל- מואחידון למשך זמן קצר לקבלת מאמינים חדשים, והחל משנת 1043 שבו
ונסגרו שערי הדת ששמה האמיתי הוא 'אל-תוחיד' ('דת היחוד') ושם מאמיניה 'אל- מואחידון'.
תפיסה זו נשענת על האמונה בגלגול נשמות שהיא אחד מעיקרי תפיסת העולם הדרוזית. הדרוזים
מאמינים כי האל- מואחידון , הנביאים התגלגלו מדור לדור על מנת למלא את שליחותם,
וכי הנביאים במאה ה- 11 הם גלגול של דמויות מהדורות הקודמים. לכן מכנים עצמם הדרוזים
גם בשם בני- מערוף כלומר בני החסד, שזכו להתגלות האמונה האמיתית, האמונה באל אחד.

הדת הדרוזית

הדרוזים הם עם המתיחד בדתו. שמם האמיתי של הדרוזים בפי עצמם הוא 'אל-מווח'דון',
ושם דתם 'אל-תווחיד'. הם נקראים דרוזים בטעות על שמו של אחד ממפיצי הדת בראשית
דרכה- מחמד אבן-אסמאעיל אל-דרזי שהיה ממוצא פרסי. כינוי אחר לדרוזים הוא 'בני
מערוף' שפירושו בני החסד. הדת הדרוזית הופיעה על בימת ההסטוריה בגלגולה הנוכחי
בשנים 1017-1043 בקאהיר שבמצרים. קדמה להופעתה תקופת הכנה והכשרת הקרקע בשנים
996-1017, בתקופתו של הח'ליף הפאטמי אל-חאכם באמר אללה (996-1021). עם זאת אנשי
הדת הדרוזים מדגישים שהמווח'דון והאל-תווח'יד התקיימו מאז בריאת העולם והשלב האחרון
בהתפתחות אמונה זו היה בתקופה הנדונה. הוכחה לגרסה הדתית מצויה באמונתם של הדרוזים
בנביאים שחיו בתקופות קדומות יותר כמו יתרו כהן מדין, חותן משה (על פי התנ"ך),
הנקרא בערבית נבי- שועיב. הוא מוזכר כאחד הנביאים שהופיעו גם בקוראן. יתרו נחשב
כאחד מראשי המווח'דון והאל-תווח'יד. גם אליהו הנביא הנקרא בערבית אל- חצ'ר הופיע
כנביא דרוזי בתקופה מסוימת על אף קדושתו בדתות אחרות.

מייסדי הדת, נביאיה, שליחיה ומפיציה יצאו מקאהיר בימי הבינים והגיעו למקומות שונים
בעולם העתיק, במזרח התיכון, צפון אפריקה ובמזרח הרחוק. במאה – 11 כשהחלה הדת הדרוזית
להתגבש במתכונתה הנוכחית נרדפו מאמיניה לעיתים באכזריות, בעיקר במצרים, בסוריה
ובארץ ישראל. בתחילה היו שעריה של הדת פתוחים לקליטת מאמינים חדשים. אך מאז שנת
1043 נסגרו שערי הדת וכך ישארו עד אחרית הימים. לסודיות של הדת הדרוזית שלושה
הסברים:
1. הסבר הסטורי פוליטי.
2. הסבר דתי תאולוגי.
3. הסבר רוחני מסטי.

1. ההסבר ההסטורי הפוליטי : עם הופעת הדת הדרוזית על במת ההסטוריה כדת עצמאית ומוצהרת
החלו גורמים פנאטיים ונעדרי סובלנות לרדוף את המאמינים, להתנכל להם ולרצוח אותם
-בנסיון להשמידם כליל, בסיוע ועידוד מושלים ושליטים שבאו אחרי אל חאכם באמר אללה.
גורמים אלו ראו בדת הדרוזית תופעה הרת אסון ומסוכנת לאסלאם האורתודוכסי שאינו
מכיר גם כיום בדתות ובנביאים שבאו אחרי מוחמד והאסלאם. שכן לגבי המוסלמי האורתודוכסי
האסלאם היא הדת המושלמת שאין לשנותה עוד, ומוחמד הוא 'חותם הנביאים'. הגורמים העוינים את הדרוזים ראו בהם גם גורם צבאי ופוליטי חדש באזור העלול לסכן את מעמדם. מסיבות אלו חייבו את מייסדי הדת ואת מנהיגיה לרדת למחתרת להסתיר את
דתם ואת אמונתם. לפעול בסתר ולסגל לעצמם את עקרון 'התקיה'- ההסוואה. כלומר להראות
בפרהסיה כמוסלמים, בעוד הם מקיימים את אמונתם ותפילותיהם בסתר. זהו אחד הגורמים
לכך שהדרוזים שמרו את דתם והקימו את ישוביהם הרחק מהערים ומרכזי האוכלוסיה הגדולים.
ישוביהם בהרים שמשו להם כמקלטים שבהם יכלו לנהל את חייהם בשקט ובחירות יחסית.

2. ההסבר הדתי התאולוגי: אנשי הדת הדרזוית (הנקראים עקאל) טוענים שבכתובים הדרוזים
קיימת מצווה לשמור בסוד את הדת עד יום הדין באחרית הימים ואין לקבל מאמינים חדשים
או להפיצה. רק המשיח הדרוזי רשאי לפתוח את שערי הדת מחדש ולבטל את סודיותה. לא
מן הנמנע שההסבר הדתי תאולוגי מבוסס גם הוא על הנימוקים והגורמים ההסטורים פוליטים
דלעיל. הפסוקים המצווים על שמירת הסודיות נכתבו לאחר הרדיפות והמאורעות המזעזעים
שהתחוללו כנגד הדרוזים הראשונים.

3. ההסבר הרוחני מסטי: לפי כמה מן ההוגים הדרוזים לרבות כמאל ג'ונבלאט אין לגלות
את האמת או את כל האמיתות שמכילה הדת הדרוזית בבת אחת, אלא יש לעשות זאת באופן
הדרגתי, אסור לחשוף את חוכמת הדת אלא רק בפני יחידי סגולה המוכנים לכך מבחינה
נפשית שכלית ורוחנית. לגרסתם, כשם שאין נותנים לילד יהלום יקר משום שאינו מכיר
בערכו ומשחיתו, כך גם אין להעניק את סודות הדת והידע המסטי הרוחני אלא לאלו שהגיעו
לשלב בגרות רוחנית (בדומה לקבלה היהודית). רק הם יכולים להבין את הנטל והעוצמה
של האור האמיתי והנצחי ולשאת באחריות הכרוכה בו. רק הם יכולים להעבירו כולו או
חלקו לאחרים המוכחים שהם זכאים לחסד זה והמסוגלים להמשיך בכך הלאה במשך הדורות.
עקרון זה הביא את ג'ונבלט לטעון שהדת הדרוזית סודית ואינה מסיונרית ולפי כך יש
לשמור סודותיה עד בוא הזמן המתאים.

התנאים לכניסה לדת כפי שגובשו בראשית המאה ה- 11 היו:
1. על האדם להיות בוגר מעל גיל 15 שנה (גיל הבגרות).
2. על האדם להיות בעל שכל וגוף בריאים ותקינים. אסור לו להיות שתיין או חולה כרוני.
3. על האדם להיות חופשי ומשוחרר מעבדות, כדי שיבחר בדת בעצמו מתוך חופש
מוחלט וללא לחצים.

……… למטרה זו פרסם הח'ליף אל-חאכם באמר אללה צו ומנשר שביטלו את העבדות באימפריה הפטמית
ובאזורים שתחת חסותו. הח'ליף ונביאי הדרוזים בני זמנו, פטרו את הדרוזים מקיום
מצוות האסלאם. באותה עת בוטלה תופעת הפוליגמיה (רבוי הנשים) ולנשים נתנה הזכות
לבחור את בן זוגן, להתגרש ממנו, לרשת את ההורים, להתפלל, ואף להגיע לתפקיד של
כוהנת דת, ולעסוק בהעתקת ספרי הקודש.
באותה עת בוטלו חמשת 'עמודי האסלאם' – מצוות היסוד שלו- על ידי מנהיגי הדרוזים,
ואין הם מקיימים אותם עד היום:
חמש התפילות ביום, העליה למכה (אל- חג'), צום הרמדאן, מתן הצדקה, וחציה השני של
השיהאדה (העדות: " אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא שליחו").

הדת נפוצה באגן המזרחי של הים התיכון בקרב שבטים ואוכלוסיות שונות שהתמקמו ובחרו
את ישוביהם על ההרים בכמה מוקדים כמו: הר מירון וסביבתו, הר החרמון וסביבתו (בעיקר
ואדי אל- תים במורדות המערביים של החרמון,
בתחומי לבנון, אזור חצביא של היום), הר הלבנון שנקרא הר הדרוזים עד 1860. לאחר
מכן השם הר הדרוזים נדד להרי החורן שבסוריה. גם אזור העיר חלב שבצפון סוריה יושב
על ידי דרוזים רבים בראשית הדת.
במשך 1000 השנים מאז הופעת הדת היו גלי הגירה ומעבר בין המרכזים הללו והתפתחו
מרכזים שוליים- הר הכרמל, צפון ירדן, ועוד.

אמונות ועקרונות הדת הדרוזית

העיקרון המרכזי בדת הדרוזית הוא ייחוד האל. לכן נגזר שמם המקורי של הדרוזים מעקרון
זה 'אל- מוואחידון'- המייחדים את האל. על אף שעקרון זה קיים בדתות אחרות כגון
היהדות והאסלאם, בדת הדרוזית יש משמעות שונה לכוח העליון ותפיסה נבדלת משאר הדתות.
להלן מספר עקרונות ומצוות יסוד בדת הדרוזית:

1. דיבור אמת: הדרוזי מחויב לשמור את לשונו ולהיות נאמן ודובר אמת בדיבור ובמעשה,
בכוונות ובמחשבות. יסוד זה נחשב עיקר אמונה ומבליט את ההקפדה על התנהגות האדם
בחברה ובקהילה בחיי היום יום. על פי הדת הדרוזית זהו סוד תיקונם של האדם והחברה.
ומכאן מתחילה האבולוציה הרוחנית של נשמת האדם שהיא עיקר מהותו.

2. הגנה ושמירה על אחים: הדרוזי מחויב לשמור על אחיו ולבוא לעזרתם בעת צרה ובשעת
מאבק על עניין צודק כלשהוא.

3. המנעות מעבודת אלילים ונביאי שקר: אסורה עבודת אלילים, צלמים, ויש להיבדל מהשטן.

4. ייחוד האל: האמונה באל אחד שוללת מראש ריבוי של אובייקטים לפולחן. אלוהים שהוא
בורא עולם הוא כל יכול וטרנצנדנטלי לשכל האנושי. כלומר אינו ניתן להגדרה או לתפיסה על ידי שכל אנושי המוגבל מטבע בריאתו.
יש לציין שאמונה ללא התנהגות חיובית וטובה הינה חסרת טעם על פי הדת הדרוזית. מכאן
שההקפדה על התנהגות האדם בדיבור ובמעשה מופיעה כראשונה במעלה עוד לפני האמונה
באל- שהיא יסוד הדת.

5. האמונה בגורל: על הדרוזי להשלים מרצון עם גזרות אלוהים ולקבל בהבנה ובסבלנות
את הטוב ואת הרע ולהאמין בגורל ובגזרותיו.
מצד אחד הדת הדרוזית מאמינה בגורל המשפיע על חיי אדם אך מצד שני אין הדת מטיפה
לפטליזם כי אם נותנת לאדם חופש בחירה מסוים בנוגע לחייו האישיים , ומה שניתן לשליטה
והכרה על ידי השכל. כך שהאדם יכול להתחיל דף חדש בחייו בכל עת, ויש לו הזדמנויות
רבות לתיקון עצמי ולהתפתחות שכלית ורוחנית. אך בעניינים מהותיים כגון מקום ושעת
לידה, או מוות- אלה הם דברים שאינם בשליטת האדם.
הדרוזים מאמינים בנביאים רבים המופיעים בדת הדרוזית כמו כן הם מאמינים בנביאים
המופיעים בדתות אחרות כנביאים של אותו עקרון מונותיאיסטי. נביאים אלה התגלגלו
בגלגול נשמות כמה וכמה פעמים בתולדות העמים והתרבויות במזרח התיכון והעבירו לאנשים
את המסר המרכזי שהוא אלוהים אחד כבורא ומקור הכל.

6. גלגול נשמות: האמונה בגלגול נשמות היא אחד העקרונות הבסיסיים בדת הדרוזית וחשיבותה
בכך שהיא משפיעה בצורה נכרת על המנהגים ועל אורח חיים והשקפת העולם של הדרוזים.
זהו אחד המאפיינים הבסיסיים של הדרוזים. על פי אמונה זו מורכב האדם ממרכיבים
שונים והם:
א. מרכיב רוחני- הנשמה/ רוח.
ב. מרכיב תבונתי הכרתי- השכל/ ההכרה.
ג. מרכיב רגשי אמוציונלי- רגשות ותשוקות.
ד. מרכיב חומרי גשמי- הגוף הפיזי.
אפשר להגדיר את האדם כחומר ורוח. חומר המתגשם בגוף משתנה באופן תמידי, נהרס ונבנה,
ואילו הרוח או הנשמה זהו מרכיב נצחי שלא חלים עליו חוקי הטבע החלים על החומר.
אמנם מקור החומר בטבע אך לעומתו מקור הרוח בעל טבעי- אלוהים. הרוח לפי תפיסת הדרוזים
היא סוג מסוים של אנרגיה המפעילה את הגוף הפיזי לתקופת זמן מוגדרת. בזמן המוות
הפיזי הרוח עוזבת את הגוף שמת ונכנסת לגוף של תינוק שנולד באותו זמן במקום אחר.
בעצם האדם כנשמה מחליף גופות פיזיים במחזוריות עד אין סוף. חיים ומוות אלה הם
שתי צורות של אותו מטבע. כמו עקרונות דואליסטיים אחרים השולטים בטבע ובאדם כגון
אור וחושך יום ולילה, טוב ורע, קיץ וחורף ועוד.
לפי האמונה הדרוזית ברא אלוהים מלכתחילה מספר קבוע של אנרגיות או נשמות ביקום
כולו ולא רק על פני כדור הארץ והם עוברים ממקום למקום בתנועה מתמדת של הרוח בחומר
והשתקפותו בו בשלבי מודעות ותבונה שונים ומשתנים.
גלגול נשמות קיים רק בין בני האדם מכל העמים והעדות והדתות ואין נשמת האדם מתגלגלת
לבעל חיים, צמח או אבן.
עקרון גלגול הנשמות בדת הדרוזית מכונה בערבית 'תקמוץ'- והוא מדומה ללבישת בגד
חדש (קמיץ= חולצה), כאילו גוף האדם הוא בגד שהנשמה מחליפה לכשהתבלה.
יש לציין שהאמונה בגלגול נשמות אינה מצטמצמת לעולם התיאוריה או למיסטיקה בלבד
אלא משפיעה על חיי היום יום של הדרוזים. בקהילות הדרוזיות בנות ימינו קיימים מאות
אנשים היכולים לספר פרטים מחיייהם הקודמים. עובדה המהווה עבור רבים הוכחה ממשית
לקיומה של תופעת גלגול הנשמות. המידע מהחיים הקודמים מאוחסן ושמור בתת הכרה של
האדם הנחשב כמעין מחשב ענק בעל זכרון ענק, העובר עם הנשמה מגוף לגוף.חלק זה עדיין
פעיל בקרב התודעה וההכרה של הדרוזים מאז אלפי שנים. לעומתם הוא פסיבי ואינו פעיל
בקרב אנשי תרבות המערב. עקרון זה שהוא אוניברסלי קיים בקרב כל בני האדם והוא משפיע
על מסורות ומנהגי קבורה, אבל ומוות (ראה בפרק על מנהגים ומסורות).

החברה הדרוזית

הדרוזים חיו במשך מאות בשנים בכפרים הרריים קטנים שחלקם התפתח והפך לעיירות והם
בתהליך הפיכה לערים בעתיד. החברה הדרוזית מורכבת מחמולות גדולות וקטנות בכל כפר
וכפר. חמולה הינה מסגרת חברתית הכוללת כמה עשרות או מאות בתי אב והיא נפוצה גם
בקרב החברה הערבית בכלל. הגירת הדרוזים מכפר לכפר או מהכפר לעיר נדירה ביותר ובשיעוריםאפסיים. החמולות והמשפחות מתקיימות באותו יישוב במשך דורות רבים. בחברה הדרוזית המסורתית שיעור הילודה היה גבוה כלומר בין 4-%3% , בין 6-8 ילדים למשפחה. מצב
זה המשיך עד שנות השבעים ברוב הכפרים הדרוזים. מאז נכרת ירידה בשעור הילודה. כיום
שעור הילודה הוא 2% לערך וממוצע הילדים למשפחה 3-5. התמורות הללו התחוללו במשך
20 השנים האחרונות כתוצאה מסיבות רבות כגון: רפואה מודרנית, אמצעי מניעה, העלייה
ברמת החיים של התושבים, העלייה ברמת ההשכלה והשפעות של החברה הישראלית המערבית,
הלימוד והעבודה בקרב הנשים הצעירות.

בחברה המסורתית הסולידריות החמולתית והמשפחתית היתה חזקה במיוחד, כשהחברה היתה
חקלאית ופטריארכלית וכולם עסקו בעבודת האדמה- ההכנסה התנקזה לידי ראש החמולה והמשפחה.
אך כתוצאה מתמורות שעברו על הכפרים הדרוזים נחלשה מאוד הסולידריות החברתית והמשפחתית
והתחיל להתחזק האידיבידואליזם. האנשים התחילו לעבוד במקצועות מודרניים חופשיים
בישוב או מחוצה לו. היות והכלכלה הפכה קפיטליסטית, השתנו פני החברה הדרוזית המסורתי
בתחומים רבים. דפוסי התנהגות ומחשבה מודרניים ועירוניים התחילו לחדור לחברה הדרוזית
ולהחליף את הדפוסים המסורתיים. כיום קיימים פערים, מאבקים וחילוקי דעות בין כוחות
וזרמים שונים בחברה הדרוזית כמו דתיים ולא דתיים, שמרנים ומסורתיים מול משכילים. חילוקי הדעות הינם בנושאים חברתיים ותרבותיים בעיקר.
כך למשל אנשי הדת התנגדו לחינוך ולימודים לבנות בבתי הספר היסודיים והתיכוניים
וכמובן אקדמאיים בשנות החמישים והשישים. שיעור מסיימות 10 שנות לימוד באותה תקופה
לא עבר את ה10-%- מכלל הנשים הדרוזיות. כיום כ- 90% מסיימות תיכון, ובנוסף לכך
רבות ממשיכות ללימודים אקדמאיים ושיעור הסטודנטיות הדרוזיות עולה על שיעור הגברים
הלומדים במוסדות אקדמאיים ברוב הכפרים.

יציאת נשים לעבודה- כל עוד החברה היתה חקלאית כולם עבדו באדמה, נשים כגברים. כאשר
התחילו לצאת לעבודות חוץ, ונוצר מעבר למקצועות מודרניים ותעסוקה עירונית, הכוחות
המסורתיים והדתיים ניסו לחסום את התופעה של נשים עובדות מחוץ לבית אף כשמקום העבודה
נמצא בתוך הכפר הדרוזי. אך תהליך המודרניזציה המשיך בדרכו וכיום יותר ויותר נשים
מחפשות עבודה בתחומים שונים. רוב הצעירות כבר אינן עקרות בית בלבד. כתוצאה מהמציאות
החדשה התפתחו משפחתונים וגנונים וענף המטפלות, הסייעות והגננות בשנים האחרונות
נמצא בקו עלייה.

תחומי הבנייה והמגורים עברו גם הם תהליך שינוי דרסטי. כיום נשארו בתים בודדים
בכל כפר עם תכנון מסורתי של הבית- כלומר בית בו חיה משפחה מורחבת, הורים, בנים
ומשפחותיהם, כולם בקומפלקס אחד. משפחות רבות עברו לגור בשכונות חדשות בהן בנו
בתים מודרניים בסגנון מערבי עם תשתית שירותים עירוניים כך שפני הכפר השתנו בצורה
דרסטית גם מבחינה ארכיטקטונית.
לכפר נוספו מבני ציבור מודרניים שלא היו בעבר: מבני חינוך, רפואה, ספורט, תרבות
ועוד.
יש לציין שבנושאים ובתחומים החומריים השינוי הינו גדול. לעומת זאת השינוי איטי
מאוד בנושאים של רוח ומנטליות, דפוסי מחשבה ומנהגים. על אף תהליכי המודרניזציה
שחלו ועדיין פועלים על החברה הדרוזית, מעל 95% מהצעירים הדרוזים חוזרים לכפריהם
ומשפחותיהם על אף שיוצאים לכמה שנים לשירות צבאי, עבודה, או לימודים אקדמאיים.