עכבישים
סדרת בעלי החיים חסרי חוליות הגדולה ביותר וכוללת כ30,000- מינים. גפי העכבישים מצוידים בטפרים וכריות הדבקה ולפיכך הם יכולים לטפס ולהלך על קירות ותקרות. לרוב העכבישים 8 עיניים אך הם אינם רואים למרחוק.
החוש המפותח ביותר שלהם הוא חוש המישוש. הם מגיעים לאורך של 7-8 ס"מ.
צבעיהם שונים: אדום בוהק, צהוב, ירוק, לבן, כתום, אפור, חום או שחור.
על גפם יש ציור בדגמי צבעים מורכבים.

עכבישי המלכודת
הם חופרים בלסתותיהם מחילות באדמה וסוגרים אותה ע"י קורים. צבע הדלת מותאם בצורה מופלאה לאדמה וכאשר היא סגורה קשה מאוד למצוא את מקום המחילה. הם מצויים בעיקר בארצות החמות וגם בישראל. אורכם כ30- מ"מ.

הרבייה
הנקבה מטילה את ביציה בעומק המחילה. בשלהי הקיץ היא מטילה את ביציה לתוך פקעת קורים שטוותה לצורך זה. לאחר מכן היא מטמינה את הפקעת במסתור והביצים בוקעים באביב. אצל עכבישי הזאב הפקעת היא מתחת לבטנה של הנקבה.
אם נפריד את הפקעת מבטן האם היא תלך את הפקעת ותדביק אותה בחזרה לבטנה.

הצאצאים
זמן קצר לאחר בקיעתם מן הביצים כבר מסוגלים הצאצאים הקטנים להפריש קורים. בעזרת קורים אלה הם נישאים באוויר ועוברים ממקום למקום. הצעירים מקבוצת עכבישי הגלגל מסוגלים לטוות את הרשת ולהשיג את טרפם ימים ספורים לאחר בקיעתם. פעולה זו שהיא (מסובכת מאוד) מסוגלים העכבישים הקטנים לבצע.
טוויה
העכבישים ידועים כטווים. בקצה בטנם מצויות בלוטות בעלות צורות שונות המפרישות חומר עשוי חלבון. הפרשה זו יוצאת בכוח לחץ לצינורית ומשםלפטמיות הטוויה שדרכן יוצא חומר לאוויר ושם הוא נקרש והופך לקור דקיק.
הקור מצטיין בחוזק שהוא הגבוה מבין הסיבים הטבעיים, תכונות אלה הופכות אותו לחומר אידיאלי לעכבישים למטרות שונות: לרשתות ציד, קורים להליכה, לדאייה, עטיפת הביצים לבניית קנים ועוד. המשוכללים בטווי הקורים הם עכבישי הגלגל שרשתיהם דמויות גלגל ובנויות בדיוק ארכיטקטוני רב. במלאכת הטוויה העכביש נעזר ברגליו האחוריות ויש הנעזרים במעין "מכחול של זיפים".
העכבישים מפזרים דבק על קוריהם וכך הם תופסים חרקים קטנים. הם גם טווים רשתות שהן מלכודות לחרקים גדולים כגון חיפושיות, נדלים ואפילו שממיות.
הרשת עשויה מיתרים ארוכים מגבילים לקרקע שיורדות מהם חוטות אנכיות.
ישנה קבוצה הנקראת "יורקיים" שהם יורקים על טרפם חומר דביק שמדביק את הטרף במקום עמדו. כפי שצוין מגיע מספר סוגי העכבישים לאלפים רבים, אך לא כולם אורגים רשתות באותה צורה. ישנם 3 צורות טוויה:
1. צורת עיגול שהיא הנפוצה ביותר.
2. רשת מחולקת ל3- גזרות.
3. רשת בלתי משוכללת.

מועילים ומזיקים
רוב העכבישים מועילים לאדם מפני שהם טורפים חרקים שמזיקים לאדם, אך קיימים גם עכבישים ארסיים המזיקים לאדם הנכללים במשפחת ה"אלמנות".
בישראל מצויים כ30- מינים ממשפחה זו, זכרי העכבישים הללו קטנים מן הנקבות ולאחר ההזדווגות הם מיד בורחים כדי שהנקבה לא תטרוף אותם, ולכן הם גם מביאים לה "מתנה" (מזון), כדי שתהיה לה תעסוקה והזכר יוכל לברוח. החכמים מבין הזכרים עוטפים את ה"מתנה" בהרבה קורים, וכך הוא מרוויח עוד זמן.
בארצות טרופיות חיים עכבישים גדולים ושעירים ממשפחת הטרנטולה ההורגים ציפורים אך אינם מהווים כל סיכון או נזק לאדם. עכבישים אלה חיים יותר מכל העכבישים, הם חיים עד גיל 15 שנה ואין אף עכביש שמגיע לגיל זה.
בדרך כלל כשבני אדם רואים את קורי העכביש הם נוטים משום מה להרוס את זה, אך דבר זה לא יפה מכיוון שזה הורס שעות רבות של עבודה קשה של העכביש.

אורח חייהם
הזכרים קטנים מן הנקבות, ואת ריקודי חיזוריהם מבצעים ממרחק בטוח. הם מקפצים כדי להראות להם את צבעיהם ואילו עכבישי הגלגל מתופפים על קורי הנקבה. העכבישים הצעירים דומים להוריהם במלוא האחוזים, רק קטנים יותר.
במהלך גידולם הם משילים את עורם מ 5-10 פעמים. בתקופה שלאחר ההשלה הם חסרי ישע. יש המכינים לעצמם מעין בית ושם מסתתרים עד צמיחת עורם.
הצעירים עלולים לטרוף זה את זה אם הרעב גדול. יש מספר גדול של בע"ח הטורפים עכבישים, למשל: לטאות, עופות, ויש גם מינים של צרעות המסוכנות לעכבישים. כדי להתמודד עם בעיות אלה מכינים העכבישים מלכודות שדפנותיהם כהות יותר ואילו מרכזן בהיר ובעל החיים נכנס למרכז ולא יודע שבעצם גם המרכז הוא כמו הדפנות. הוא גם מכין דלת קורים מוסווית שאותה הוא סוגר אחריו בהיכנסו למחילה. לכמה ממיני העכבישים יש מחילות שאליהן מוליכה דלת שנייה.

העכבישים למיניהם
מספר מיני העכבישים בעולם נאמד באלפים רבים. הם חיים על פני כל כדה”א, מן האזור המשוונים הלוהט, ועד לאזורי הקטבים הקרים. העכבישים שונים זה מזה מאוד בצבעם ובגודלם, אך לכולם גוף מחולק באופן ברור לשני חלקים, לכולם 4 זוגות רגליים וכולם טווי קורים. לא כל העכבישים אורגים רשתות, יש מיני עכבישים המשתמשים בקוריהם רק לבניית בית מחבוא, או רק לבניית פקעות ביצים.

השגת מזון
רב העכבישים ניזונים מפרוקי רגליים המינים הגדולים צדים זוחלים וגורי עכברים. בני משפחת העכבישים צדים את טרפם ברשתות עגולות עשויות כעין חישורים של גלגל המצופים בטיפות דבק. יש עכבישים שצדים את טרפם בשעת ריצה מהירה על הקרקע (כמו עכבישי הזאב), ויש עכבישים קפצנים מנתרים ונוחתים במפתיע על גב הטרף. העכבישים משתקים את טרפם בעזרת הארס הנוצר בזוג בלוטות הממוקמות בראש-החזה. הארס זורם מהבלוטות בזוג צינוריות אל הטפירים החלולים שנועץ העכביש בטרפו או באויביו. ארסם של האלמנה השחורה ושל הששן החום (המצויים גם בישראל) מסוכן גם לאדם.

תפוצה ומיקום
עכבישים מצויים כמעט בכל מקום בעולם וכמעט בכל הגומחות האפשריות.
במחילות שבקרקע שוכנים עכבישי המלכודת (ראה תת-נושא).
עכביש המים האירופי מתגורר בכעין פעמון קורים מתחת למים. המין הגדול ביותר בעולם הוא הטרנטולה הגדולה המצוייה באריזונה בארה"ב. גופה ארוך ורגליה שעירות, וגודלה ככף יד אדם. בעולם ידועים כ30- אלף מיני עכבישים ובישראל כמה מאות.