סיכום למבחן בגיאוגרפיה

אקלים

הגדרה

מזג-אוויר המאפיין מקום מסוים. האקלים נקבע ע”י מדידות הנעשות במשך שנים רבות.

 

לחצי אוויר

–          ישנם שני סוגי לחצים: לחץ אוויר גבוה (רמה) – H ולחץ אוויר נמוך (שקע) – L.

–          את לחץ האוויר מודדים באמצעות ברומטר.

–          באזורי רמה לא תגיע רוח.

–          באזורי שקע תגיע רוח.

מערכת הלחצים והרוחות העולמית

 

 

החצים הכתומים מסמלים את כיוון הרוחות. האותיות האדומות מסמלות את לחץ האוויר במקום.

 

יש לציין שבעת שחורף אצלנו (צידו הצפוני של קו המשווה), זזה המערכת מעט דרומה. בעת הקיץ, היא זזה מעט צפונה.

 

הרוחות במערכת הרוחות העולמית:

–          מקו רוחב 0 לקו רוחב 30, צפונית לקו המשווה – רוחות צפון מזרחיות (פסטים, רוחות מסחר).

–          מקו רוחב 0 לקו רוחב 30, דרומית לקו המשווה – רוחות צפון מערביות (פסטים, רוחות מסחר).

–          מקו רוחב 30 לקו רוחב 60, צפונית לקו המשווה – רוחות דרום מערביות (אנטי-פסטים).

–          מקו רוחב 30 לקו רוחב 60, דרומית לקו המשווה – רוחות צפון מערביות (אנטי-פסטים).

–          מקו רוחב 90 לקו רוחב 60, צפונית ודרומית לקו המשווה – רוחות קוטביות (רוחות חזקות וקרות).

 

* פסטים – מביאות איתן יובש וחום ומוצאן ממזרח.

* אנטי-פסטים (רוחות מערביות) – חמות ויבשות. אך בעקבות מעברן מעל הים, הן סופגות לחות.

* רוחות קוטביות – רוחות קרות ויבשות

* חזית=פגישה של סוגי רוחות שונות. במפגש של שקע ורמה יש מזג-אוויר סוער ומשקעים רבים. (בעיקר בקווי רוחב 60).

 

רוח

תנועה של אוויר בעקבות הפרשי לחצים.

–          ככל שהפרשי הלחצים גדולים יותר – כך הרוח חזקה יותר.

–          אופי הרוח תלוי מאיפה היא מגיע: יבשה, לחה, חמה, קרה…

–          הרוח נושבת מלחץ אוויר גבוה ללחץ אוויר נמוך.

 

בריזה

בריזה היא רוח מקומית.

מכיוון שהים והיבשה לא מתחממים באותה המידה (היבשה מתחממת/מתקררת מהר יותר), נוצרת רוח מקומית על חופי ים. למשל – בחוף ארץ ישראל.

בעקבות הפרשי הלחצים שנוצרים בגלל הפרשי הטמפ’, נוצרת בריזה:

–          בריזה יומית – רוח מהים ליבשה. נוצרת בעקבות רמה מעל הים ושקע ביבשה.

–          בריזה לילית – רוח מהיבשה לים. נוצרת בעקבות שקע מעל הים ורמה ביבשה.

 

הגורמים העולמיים המשפיעים על האקלים

–          קווי רוחב: משפיע על האקלים משתי בחינות – הראשונה, מערכת הרוחות והלחצים, שעליה פורט קודם לכן. השנייה, ככל שקרובים יותר לקו המשווה, כך זווית הקרינה של השמש יותר קרובה להיות ישרה (בזיינית) ולכן חם יותר. כשמתרחקים מקו המשווה – קר יותר.

–          זווית הקרינה: בגלל נטיית כדור-הארץ, השמש נמצאת בזיינית (בזוית ישרה ביחס לכדור הארץ), בכל פעם רק במקומות בין קווי הרוחב 30 צפונית ל-30 דרומית לקו המשווה. לכן, במקומות אלו חם מאוד ויש בהם מדבריות. ככל שמרחיקים מקווים אלו, זווית הקרינה גדולה יותר ויותר קר.

–          לחצי אוויר ומערכת הרוחות: פורט קודם לכן.

 

הגורמים המקומיים המשפיעים על האקלים

–          תבליט: הצורה הפיזית של המקום (הרים, מישורים, עמקים וכו’).

–          קרבה לים: ככל שמתקרבים יותר לים, יש יותר לחות ורוחות מקומיות (בריזה).

–          גובה: ככל שגבוהים יותר, כך המשקעים רבים יותר וגם קר יותר.

–          פנות: הכיוון שאליו פונה מדרון.

–          זרמי ים: זרמים חמים – מחממים את הים ומעליו. זרמים קרים – מקררים את הים ומעליו.

 

זרם הגולף

זרם הגולף הוא אחד הזרמים החשובים ביותר על פני כדור הארץ ובשנים האחרונות הרבו מדענים לחקור אותו באמצעות תצלומי אויר ותצלומי אינפרא-אדום.

במקום מוצאו – מפרץ מקסיקו, מגיע רוחבו של הזרם ל-100 קילומטרים וזורם בין קובה לפלורידה ולאחר מכן מתפצל לסעיפים המקיפים את ארצות מערב וצפון אירופה.

זרם הגולף הוא זרם חם וגונו שונה מגוון האוקיינוס. מהירות זרימת זרם הגולף היא 1.8 – 5.5 קמ”ש.

השפעתו של זרם הגולף על האקלים באירופה מכרעת: בזכותו החורף באירלנד ובצרפת מתונים יותר מן החורפים בניו-יורק אשר גם היא לחופי האוקיינוס האטלנטי.

 

אקלים ארץ-ישראל

סוגי אקלים בארץ

–          אקלים ים תיכוני: מעל 500 מ”מ גשם בשנה. מקו הצחיחות עד צפון הארץ.

–          אקלים ערבתי: 300-400 מ”מ גשם בשנה. אזור קו הצחיחות

–          אקלים מדברי: מתחת ל-250 מ”מ גשם בשנה. דרום לקו הצחיחות ומזרחית לו.

 

הגורמים המשפיעים על אקלים ארץ ישראל

גורמים עולמיים:

–          קווי רוחב: 29-33 צפונית לקו המשווה. אנו קרובים לקו הצחיחות. קו זה מקיף את הנגב ומדבר יהודה. מדבר הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמיים. בנוסף, ככל שנצפין, כמות המשקעים עולה.

–          מיקום ביחס למערכת הלחצים: בקיץ – השפעה חמה של הרמה הסוב-טרופית. בחורף – השפעה של קצה השקע התת-קוטבי.

גורמים מקומיים:

–          גובה המקום: במקום גבוה יותר, קר יותר ולהיפך.

–          קרבה לים: ככל שקרובים לים – יש יותר לחות ונוצרות רוחות מקומיות (בריזה). בנוסף, ככל שמתקרבים לים – יהיו משקעים רבים יותר (יחסית) ולהיפך.

–          תבליט: לדוגמא, מדבר יהודה הוא מדבר בצל הגשם מכיוון שהוא נמצא בין הרים (הסבר יבוא בהמשך).

–          פנות: מדרונות הפונים צפונה – מוצלים. מדרונות הפונים דרומה – מוארים. מדרונות הפונים מערבה – גשומים יותר. מדרונות הפונים מזרחה – יבשים יותר.

 

מדבר, מדבור והנגב

מדבר

מקום שבו יורדים פחות מ-200 מ”מ גשם בשנה. ישנם מדברים חמים ומדברים קרים. הגורם הקובע אם מדבר הוא חם או קר הוא זווית הקרינה.

בין קווי הרוחב 0-30, צפונית ודרומית לקו המשווה, ישנה רצועת המדבריות העולמיים וביניהם: סהרה, גובי ועוד.

מדבריות העולם תופסים כשליש מהיבשה.

כוחות הטבע המעצבים את המדבר:

–          המים והרוח: שוחקים ומפוררים את הסלע המוצק, ואף מעבירים את החומר שהתפורר למקום אחר, ושם הוא שוקע.

–          בלייה וסחיפה.

–          משרע (הפרשי טמפ’ בין יום ללילה): גורם להתפוררות הסלע.

 

מדבור

מדבור הוא תהליך שבו המדבר מתפשט. המדבור מתרחש בעיקר בשוליהם של מדבריות קיימים.

גורמים העלולים לגרום למדבור:

–          כריתת עצים.

–          שאיבת מים מוגזמת.

–          איסוף מזון מוגזם.

–          התחממות כדור-הארץ.

 

הנגב

במה שונה הנגב משאר אזורי הארץ?

–          אקלים מדברי. קו הצחיחות מפריד בין הנגב לשאר אזורי הארץ.

–          אוכלוסיה של 8% מהמדינה, ובנוסף שטחו 60% מהמדינה – מצב של חוסר איזון בין-אזורי.

–          צמחיה וחי.

–          תופעות נוף – קניונים ומכתשים.

–          מסלע וקרקעות – מסלע לס וסלעי יסוד באזור אילת.

 

מדוע שורר בנגב אקלים מדברי?

הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמיים. הגורמים המשפיעים על המדבריות העולמיים משפיעים גם עליו.

 

במה שונה מדבר יהודה מהנגב?

הגורם להיווצרותו של הנגב, כפי שכבר נכתב, הוא היותו חלק מרצועת המדבריות העולמיים.

לעומתו, הגורם להיווצרותו של מדבר יהודה הוא גורם מקומי: מדבר יהודה הוא “מדבר בצל הגשם”. תופעה זו קוראת מכיוון שכאשר עננים מגיעים מהים (מכיוון מערב), וחולפים מעל הרי יהודה, הם מורידים גשמים בגלל האוויר הקר בהרים. כאשר הם מתקדמים מזרחה, הם מגיעים אל מעל מדבר יהודה הנמוך. בגלל האוויר החם במקום הנמוך – הם לא מורידים גשמים ונוצר המדבר. כאשר ממשיכים העננים מזרחה להרי עבר הירדן, הם חוזרים להוריד גשמים.

לסיכום – השוני העיקרי בין הנגב למדבר יהודה הוא גורמי ההיווצרות של שניהם.

 

מאפייני הנגב (לא בטוח אם צריך לדעת..)

–          מיעוט משקעים.

–          כמויות משתנות של גשם בגלל הרוחות.

–          משרע גדול בגלל חוסר עננות (בלילה החום בורח בגלל חוסר העננים).

–          טמפ’ גבוהות בגלל קו הרוחב.

–          סופות אבק וחול בגלל חוסר צמחייה והרוחות המקומיות.

–          לחות נמוכה בגלל הריחוק ממים.

–          התאדות גבוהה בגלל טמפ’ גבוהה, וגם בגלל שהקרקע אטימה (ומחזירה קרניים).

 

בהצלחה!