המשבר הכלכלי
ארה”ב נהנתה משפע כלכלי בין השנים 1920-1929. לאחר תקופת שפע זו בא משבר כלכלי נורא שפגע קשות באמריקאים למשבר היו מספר גורמים:
1. בתקופת השגשוג לא כל האמריקאים נהנו מהשפע . במשך שנות הפריחה עלה השכר הממוצע ב כ 12% והרווחים בבורסה ב 30% . נוצרו פערים חברתיים גדולים .
2. הרווחים המהירים בבורסה פיתו אמריקאים רבים להשקיע את כל חסכונותיהם כדי להיחלץ ממעמדם האקונומי
3. קשיים פקדו את החקלאות – הייתה תחרות בין ארה”ב ובריה”מ שתוצרתם הייתה זולה יותר
4. באירופה חלה אינפלציה ועקב כל ירד ערך המטבע ולכן היה קשה לשלם עבור המוצרים האמריקאים שהתייקרו ושיווקם נפגע
5. עודף ייצור ומעט צריכה- הייצור לא התאים לביקוש בשוק ובהדרגה הצטמצם הביקוש אך הייצור המשיך לגדול מה שהותיר מפעלים רבים עם עודף סחורות במחסנים
6. חוסר השקעה בענפים יצרניים- האנשים השקיעו את כספם בבורסה שדרכה הייתה האפשרות להתעשרות מהירה בניגוד לענפים יצרניים כמו חקלאות.

ביטויי המשבר
· אבטלה – עובדים פוטרו מהמפעלים שנותרו עם עודפי סחורה , הפסדים באירופה גרמו לחקלאים להפסיק את עבודתם (14 מליון מובטלים עד שנת 1933)
· עוני – אנשים נדדו בדרכים אחר מקור פרנסה ומחנות צריפים ואוהלים הוקמו במקומות שונים , הוקמו “ערי הובר” שסמלו את המצב הקשה והמשפיל שאליו הידרדרו המוני אנשים . הוקנו בתי תמחוי , אנשים עזבו את בתיהם משום שלא עמדו בתשלומים.(מאות אלפי חסרי בית) אלו שעבדו זכו לשכר נמוך ביותר ( סנטים אחדים לשעה)
· קריסת הבורסה – הפסדי מפעלים גרמו לירידה בערכי המניות , אנשים מכרו את מניותיהם ( ” יום חמישי השחור” ) לא נותרו אנשים שיקנו אותם וכך קרסה הבורסה .
· מערכת החינוך –אלפי בתי ספר נסגרו מפני שלא היה מאין לשלם למורים כמו כן ילדים רבים נאלצו לנשור מבית ספר ולצאת לעבוד כדי לעזור למשפחתם
· פשע ואלימות- המחסור החריף וגרם להתפתחות האלימות , הפשע גדל משום שהדרך הקלה ביותר להשיג מה שחסר היה גניבות או אלימות
· משבר אמון – העם האמריקאי היה במשבר אמון כלפני הממשלה , הנשיא וצמרת הכלכלה .
· סגירת בנקים- הבנקים נסגרו לתקופות של מספר שנים .
· משבר פוליטי- תנועות קומוניסטיות וסוציאליסטיות ניצלו את המצב לטובת תמיכה אנטי קפיטליסטית.

תקופתו של הובר.
תקופתו של הובר , עד 1932 הייתה תקופה קשה לארה”ב. הובר ניסה לחלץ את המדינה ולמצוא פתרון למשבר , הוא נכשל במהלך כהונתו והמשבר הלך והחריף. הובר האמין שהמשבר הוא זמני והוא יחלוף , הוא לא מנע את הייצור וסירב להתערב באופן משמעותי מכיוון שהיה קפיטליסט טהור(האמין בהתערבות מינימאלית של הממשלה בכלכלה) . חשיבה זו הביאה לעודף סחורות ומוצרים מבלי יכולת האוכלוסייה לקנותם .
יחד עם זאת הובר פעל במספר משורים חיוביים:
1. יוזמה(פעולות יזומות) – סיפוק עבודות ציבוריות לציבור כגון : סלילת כבישים , ניקוי חופים, בנית גשרים . הפעולה ננקטה בכדי למנוע אבטלה ולספק עבודה בכבוד לאזרחים .
2. הטלת מכסי מגן על מוצרים מיובאים במטרה להגביר את הייצוא ולאפשר למפעלים ולתעשיות אמריקאיות המשך ייצור . אך הדבר גרם להטלת מכסים על המוצרים האמריקאים באירופה דבר שפגע בייצוא האמריקאי.

קצבאות הסעד לא שולמו לנזקקים מפני שלארגונים השונים לא היה די כסף. הובר לא התמיד בפעולות יזומות והקיצוצים בתקציב הביאו לאובדן אמון העם בנשיא .
ב1932 הפסיד הובר בבחירות ונבחר נשיא חדש פרנקלין רוזוולט .

המערך החדש(הניו דיל) של רוזוולט .
בבחירות 32 נבחר רוזוולט לנשיאות ארה”ב .
רוזוולט נכנס ישר עם השבעתו לבעיות שפקדו את המדינה והיה נחוש בדעתו לשנות לגמרי את סדר היום האמריקאי . רוזוולט פיתח ושמר על קשר עם העם דרך שיחות הרדיו שנהג לקיים ובכל הרגיע את הרוחות . עוד בימי שלטונו הראשונים החל בפעילות שוטפת ומהפכנית . הוא פעל לחידוש אמון העם בממשל ולשם כך כינס את טובי היועצים במדינה . פעולותיו של רוזוולט נועדו כדי לספק את רצון כולם וממשלתו הייתה מגוונת .
למערך היו 3 עקרונות :
1. סעד- מתן הלוואות לנזקקים , תמיכה בענפי הכלכלה השונים ף חוק ביטוח לאדם הנתמך וחוקי דיור ועבודה ( הגנה על הפרט)
2. שיקום – תוכנית הבראה כלכלית בתחומי הכלכלה השונים שמטרתה:
· לעודד ייצור ותפוקה
· לעלות שכר עובדים
· להשיב את אמון העם בממשלה
3. רפורמה – חקיקת חוקים במסחר ובכלכלה שייתקנו את המצב (חוק ביטוח לאומי ) מטרת הרפורמה – לעודד משק עובד , השקעות וצמיחה .

דרכי ביצוע :
1. הוצאת הון עתק על בניה ממשלתית – שדו תעופה , סלילת כבישים , עידוד התרבות וההשכלה וכו’. כל זאת במטרה לבנות משק יצרני ורווחי , לעודד את האזרח האמריקאי לצאת לעבוד ולשקם את חייו . המפעל הבולט ביותר בתחום זה בוצע על ידי “רשת עמק טנסי” – חמישה סכרים על נהר הטנסי שופצו והוקמו עוד 20 נוספים ב 7 מדינות נוספות . אגירת המים מנעה הצפות והרס , אפשרה בניית מערכות השקיה וייצור חשמל זול. הדבר עודד מתן תעסוקה למובטלים רבים והקמת תשתית כלכלית באזורים נידחים .
2. חוקי ביטוח – חוקים שהבטיחו ביטוח אבטלה ,זקנה, עזרה ליולדות , נכים ושאר נתמכים , הבולט בניהם היה חוק שדאג לפנסיה כלומר מדי חודש ינוכה סכום סמלי ממשכורת עובד , הסכום הצטבר בבנק וכשיפרוש העובד תהיה לו קצבה חודשית ממנה יתקיים
3. סגירת כל הבנקים לכמה ימים ולאחר מכן נפתחו רק הבנקים שהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבותם כלפי לקוחות .לאחר מכן נקבע חור שקבע ערבות ממשלתית להפקדותיו של הפרט על ידי הקמת המוסד לביטוח לאומי , חשבונות חיסכון דבר שימנע פשיטת רגל של בנקים כמו כן נקבעו כללים למניעת ספקולציות בבורסה .