· אופן דיבור ותוכן- ברוב דיבוריה משתמשת מריגרציה במילות הנחה כגון: “הו בנים בנים!” “יפים באמת הו-הו! ומסכנים” “אלי אלי הו, הו איזה דבר”. כאשר מריגרציה מדברת אל נינפרוזה בבקשה, היא משתדלת להיות מנומסת ואדיבה “לבתי” (=לבי שלי) “אלוהים ישלם לך על גמולך, וכן תעשה איתך גם האם היפה הקדושה מאוד…” וכאשר מגלה שאינה כתבה מעולם את המכתבים: “הנבלה הסרוחה, שתמיד עשתה ממני צחוק…”
הסגנון דיבור של מריגרציה, פשוט ואף נחות, על כך מעידה העובדה שהיא מחברת מילים “כנאדוני” ועוד.

· מחשבות וחלומות- במשך כל הסיפור מחשבותיה של מריגרציה נודדות לבניה הרחוקים שבאמריקה.
“יפים באמת, הו- הו! ומסכנים, שכדאי לבכות בגללם…”

· אפיון הדמות ביחס לדמויות אחרות-
רוב נשות הכפר ננטשו ע”י בעליהן אך בכל זאת המשיכו לעבוד, ואילו מריגרצה התבטלה.
מריגרציה היא ההיפוך המוחלט של נינפרוזה המאירה אותה באור שלילי. היא זקנה, מקומטת, דלת שערות, עיניים אדמומיות מרוב בכי ונראות כחסרות זיכרונות, חזה קעור, מסריחה ומזוהמת, דומה לערמת סמרטוטים מוכתמים וכבדים, כסילה.
בעוד נינפרוזה מתוארת כיפת מראה, ופירנדלו אף מדמה אותה לשמש- “פתחה נינפרוזה…את הדלת, והיה זה כאילו השמש זורחת..”, שחומה, עיניים נוצצות (ביחס לעינה חסרות זיכרונות הילדות של מריגרציה), בעלת שפתיים נוצצות גוף מוצק וגמיש. “גאווה ועליזה”.
גם הרופא מתואר ממנה בתכלית השינוי, צעיר, נאה, חכם ומלומד.

· יחס המספר אליה- המספר אכזרי ביותר אל מריגרציה, תיאורו בוטה וקשה: “דמתה לערמת סמרטוטים” ואף מפרט, “מכתמים וכבדים”, “קרועים”, “פרומים”, “ספוגים בזיעה מסריחה”, “זוהמה”, ריקנות- “עיני ילדות חסרת זיכרונות”, “הזבובים נדבקו לה”- זבובים בד”כ נדבקים לבהמות ונבלות.

· חלומות- בסיפורה אין תאור מדויק של חלום שחלמה אך, את כל הסיפור אופפת הכמיהה לכך שבניה יחזרו אליה.
בנוסף, אמנם אין זה חלום ועם זאת: מריגרציה מכניסה אותנו, הקוראים, יחדיו עם הדוקטור לממד של עברה בו היא מספרת למעשה את סיבת התכחשותה ל”בן האחר”.

· אנלוגית השוואה-
בין מריגרציה כיום לעברה:
בעבר מריגרציה היתה מטופחת: “…על אוזניה שתנוכיהן נקרעו מנטל עגילי- התליון הכבדים שהיא ענדה בצעירותה”.
מתוך סיפור עברה אנו מגלים מריגרציה חדשה- אשת איש ומשפחה, עובדת, והחשוב מכל-אוהבת. לעומת חייה כיום נטולי התכלית והמשמעות ללא בעלה וילדיה.
השוואה לחייה:
מקום מגוריה- “בקתות שהיו בתים ורפתות גם יחד”. כל אלה
חייה- ” חמור קטן, או פרד שהזבובים לא מרמזים על
נתנו להם מנוח”. השוואות של
“הזבובים נדבקו לה”. פירנדלו לפראיות
“אחדים מהם ערומים כביום היוולדם”. של חיות.

· קונפליקטים- דמותה של מריגרציה משקפת בעזרת תיאורים ואופן התנהגות הדמות אפסיות, קטנות וחוסר מימוש עצמי- החיים שהיו יכולים להיות לה לולא בעלה היה נרצח וילדיה מהגרים לאמריקה.
הסביבה לא מוקירה את מריגרציה ולכן ישנו חיכוך מסוים.
נוסף לכך ישנו הקונפליקט המתמשך בו מריגרציה מנסה לתקשר עם בניה ללא הצלחה.

· מראה חיצוני- נכלל ביחס המספר לדמות ובאפיון הדמות.