“לדולפינים בלבד, יותר מלכל אחד אחר, הטבע נתן את שכל הפילוסופים מחפשים: חברות לא בשביל תועלת.”

כבר בתקופת אריסטו ידעו כי הדולפין אינו דג אלא יונק. אפילו בתלמוד היה כתוב “הדולפינים פרין ורבין כבני-אדם”, ז”א שדולפינים מתרבים כמו בני אדם. כבעל חיים ימי שאינו דג נעשה הדולפין נושא אגדות ברחבי העולם.

הדולפין ידוע כחיה חברותית, אינטלגנטית ואוהבת שחוק. הדולפין חיה חברתית לא רק לבני-אדם, אלא היא גם חיה החיה בחברה של להקות של יחידים עד מאות ואלפים של דולפינים. הדולפינים מתקשרים בינם ובין עצמם, ולפי מספר ניסויים, כנראה שיש להם שפה מורכבת בעלת מושגים של ימין ושמאל, פעולות ועוד. הדולפין זה חיה מורכבת ומיוחדת, שכנראה חכמה מן האדם, הנותנת הזדמנות לאדם לחקור בע”ח חכם מאתנו.

חומר רקע על דולפינים

ישנם בערך 32 מינים של דולפינים, קבוצתם המדעית של הדולפינים היא Cetacea. הדולפינים מחולקים לשני על-משפחות: 1) דולפינים ימיים ; 2) דולפינים של מים מתוקים. הדולפינים אינם דגים, אלא הם יונקים. יש להם דם חם ועור רגיש חלק. צבעם הרגילים הם שחור אפור ולבן. בקבוצה זו קיימים גם הליוויתנים והפוקנים. הדולפינים חיים במי-מלח ובמים מתוקים ברחבי העולם. דולפינים אף נמצאו km2000 במעלה האמזונס. המין הקטן ביותר מגיע לגודל של 1.2 מטר, והמין הגדול ביותר מגיע לכ- 3 מטר. ישנם לווייתנים הנחשבים גם הם כדולפינים, והם מגיעים לממדים גדולים בהרבה. הדולפינים מגיעים לבגרות מינית בין גיל 5 ל- 12 בנקבות, ובין 9 ל- 13 בזכרים. הם מזדווגים באביב, ואחרי תקופת הריון של בין 8 ל- 12 חודשים ( תלוי במין הדולפין ) נולד דולפין יחיד. התינוק שוחה ונושם דקות אחדות אחרי הלידה. התינוק מצליח לשמור על קצב עם האמא ע”י כך שהוא שוחה קרוב מאחוריה ומשתמש בתוצאה האירודינמיט של שחיית אימו. האם מניקה ומטפלת בתינוק במשך שנה או יותר. הדולפין חי בערך 20 שנה.

ביום אחד דולפין אוכל דגים בכמות של כשליש ממשקל גופו. הדולפין טופס את טרפו בזכות מהירותו. הם תופסים את טרפם בפיהם, שבו יש יותר מ- 200 שיניים. הדולפינים, כמו לווייתנים, נושמים דרך חור נשימה בראשם. בזמן שחייה הדולפין צריך לעלות לפני הים כל בערך שתי דקות. הדולפין שוחה באופן דומה מאוד לרוב הדגים, זנבו עושה תנועה של מעלה-מטה, סנפירו משומש בשביל לייצב אתו. הדולפינים מגיעים למהירויות של km/h30 ויכולים להגיע גם ל- km/h40 במקרים מסוימים. הדולפינים יכולים לצלול לעומקים של יותר מ- 300 מטר.

הדולפינים הם בעלי יכולת למידה ותבונה רבה. הם הוכיחו את עצמם כאקרובטים מופלאים, ובמספר מקומות הם אומנו בשביל להופיע מול קהל. הדולפינים נוהגים להתקרב מאוד לחופים, וכבר קרה שדולפין נתן לאנשים לשחק איתו. ההתנהגות החברתית והמבנה החברתי שלהם הוא מהמתוחכמים בטבע. מסתבר שבכל להקת דולפינים יש דולפין שולט. הדולפינים הראו יכולת תקשור בין עצמם והתמצאות במרחב מתוחכמת מאוד, על נושא זה יורחב בפרקים הבאים. לפי הערכות רבות, חושבים שהדולפינים מנווטים לפי המבנה הטופוגרפי של קרקעת הים, לפי זרמי הים, לפי טעם המים ואולי אפילו בעזרת השמש.

דולפינים החיים במשך תקופה רבה בשבי מאבדים את יכולתם לחיות בים הפתוח, ולכן כאשר משחררים דולפין יש לאמנו לחיות בים. אימון כזה, שבו מאמנים את הדולפין להשתמש שוב בסונר ולהתרגל לשמש. בתוך המכל אין הם יכולים לצלול לעומק, אין הם יכולים לשחות למרחקים. האקולוקיישן שלהם משתבש, כמשל, זה כמו לשים בן-אדם בתוך תא-טלפון עשוי ממראות הפונות פנימה.

מנחשים שהדולפין, כמו הלווייתן והפוקנה התפתח מחיה אדמתית. חושבים שאחרי תקופת הדינוזאורים היה כמות אדירה של אוכל בים. חיות עברו לגור ליד המים וכנראה שחיה מסוימת, אחרי אלפי ומיליוני שנים עברה לחיות לגמרי במים כתוצאה מכך.

לצערי לא מצאתי חומר על אנטומית הדולפין מעבר לתמונה זו. מתמונה זו אני רואה שאנטומית הדולפין דומה מאוד לשל בני-אדם וכי העצמות בסנפיר יכולות היו לבוא מעצמות של אצבע.

על מוח הדולפין מצאתי כמויות של חומר. מצאתי לנכון, בגלל הקשר ההדוק שבין מוח ויכולת תקשורת והכמות מאדירה של חומר, לשים בעבודה פרק בנושא.

המוח

גודל המוח של דולפין אף-הבקבוק הוא שווה בערך לגודל המוח שלנו. במשך חייהם המוח של הם מתפתח לגודל גדול במעט ממוח בני האדם- 1700 גרמים. מוח הדולפין מתפתח מהר מאוד בילדות הדולפין ומאט את גדילתו בגיל 9. האטה זו היא פחות מאשר האטת גדילתו של מוחנו הקוראת בגיל 17.

טבלא זו מראה את גדילת המוח לפי שנים אצל בני אדם ודולפינים. אם משקל המוח מראה את האינטליגנציה אז הדולפין ממשיך להתפתח בשנותיו המאוחרות, לעומת האדם שמפסיק בערך בגיל 17.

טבלא זו מראה כי אם יחס גוף למוח הוא “מחוג” לאינטליגנציה, אזי בני-האדם הם מקום ראשון בסולם האינטליגנציה, הדולפין שני, והשימפנזה שלישי רחוק. יש האומרים כי דולפינים אינם חכמים כמו בני-אדם כי הגוף הגדול שלהם צריך מוח גדול יותר בשביל שהיחס יהיה נכון בשביל אינטליגנציה גבוהה. אך דולפינים אינם לובשים בגדים. לדולפינים יש שומן מבדד רב מתחת לעורם, שומן זה שוקל הרבה מאוד על האדמה, אך אין בו כמעט עצבים. הגוף של הדולפין התפתח במים, איפה שחוקי הגרוויטציה פועלים אחרת, ומשקל מורגש הרבה פחות.

בן-אדם 4.00%
דולפין 0.17%
במוח הדולפין עוד עובדה מעניינת היא יחס ההיפוטלמוס והגוף. ההיפוטלמוס הוא האזור האחראי על האינסטינקטים. היחס מראה כי הבן-אדם הוא חיה הרבה יותר אינסטינקטית מהדולפין, וכי הדולפין שולט בכל נשימה, יכול לרכז דם באזור מסוים בגוף ועוד.

בעזרת השוואות בין מוח הדולפין לשלנו ולשל אחרים מגיעים למסקנה כי הדולפינים כנראה אינטליגנטים מספיק כדי לתקשר בין עצמם.

תקשורת בין דולפינים

לא ידוע אם דולפינים אכן מדברים, אך ידוע כי הם מתקשרים, ומספר רב של השערות וניסויים הועלו ונעשו במשך השנים בשביל לגלות איך. ידוע כי הדולפינים יכולים לחקות בני אדם, אך עבודה זו גם תוכיים מסוגלים לעשות. משערים כי הדולפין מספיק אינטליגנטי בשביל לדבר, אך אלו רק השערות.

לפי מספר ניסויים שנעשו, גילו כי הדולפינים מתקשרים: (1) לקחו שני דולפינים, ושמו אותם בטנקים שונים. כאשר מנורה הבהבה אצל דולפין #1 דולפין #2 היה צריך ללחוץ כפתור בשביל ששניהם יקבלו אוכל. מטרת הניסוי היה לבדוק אם דולפין #1 יגיד לדולפין #2 ללחוץ (הדולפינים אומנו ללחוץ על הכפתור כאשר היה הבהוב ). כאשר דולפין #1 ראה את ההבהוב נשמעו קולות ממנו ודולפין #2 לחץ על הכפתור, ושניהם קיבלו את אוכלם. (חשוב לציין כי ניסוי זה קוצר בהרבה כאן, אך הרעיון המרכזי נשמר). לצערנו אין זה מוכיח כי דולפינים מתקשרים, כי אפילו כאשר דולפין #2 נלקח, ודולפין #1 ידע זאת, הוא המשיך לעשות את אותם רעשים כשהאור הבהב. דולפין #1 למד לעשות רעשים ואין זה מוכיח שפה.

(2) דר. דרהר ביצע ניסוי בים, הם שמו עמודי אלומיניום ומיקרופונים בים, וכאשר התקרבה קבוצה של דולפינים הם נעצרו כ- 500 יארד מהמקום. הדולפינים עשו מספר רעשים, כנראה שיחה, ושלחו אחד בשביל לבדוק את השטח. הדולפין התקרב לעמודים, בדק, וחזר. כאשר חזר הדולפינים שוב עשו מספר רב של רעשים הדולפינים המשיכו בדרכם.

(3) בניסוי אחר, שמו דולפין בבידוד מוחלט מדולפינים אחרים. לדולפין היה קשר רק עם בני אדם. אחרי מספר שנים של ניסויים הגיע מבקר למעבדה. המבקר התבקש ללטף את הדולפין על בטן. אחרי מספר פעמים הוא הפסיק ללטף. הדולפין אז אמר “more” . לצערנו, ניסוי זה אינו מראה שהדולפין אכן למד אנגלית, כי אם הוא מראה יכולת חיקוי מדהימה, דבר שהיה ידוע כבר. דברים כאלה גם תוכיים עושים.

(4) בניסוי אחר, נתנו לדולפין גמול כל פעם שהדולפין שרק בתדר מסוים, זמן מסוים וחוזק מסוים. אחרי מספר פעמים הדולפין שינה את חוקי המשחק. הדולפין העלה בכל פעם מעט את תדר הצליל. לפתע, חור הנשיפה זז אך צליל לא יצא, הוא עבר את סולם השמיעה שלנו. הדולפין לא קיבל את גמולו. הדולפין שרק עוד שני שריקות על-קוליות, בפעם השלישית נשמעה השריקה והוא קיבל גמול. הדולפין קבע את גבול השמיעה שלנו ולא עבר אותו שוב. נראה לי כי ניסוי זה מראה לא ניסוי שלנו על דולפינים, כי אם של דולפינים עלינו.

חוץ מההשערה כי הדולפינים מתקשרים בשפה כמו בני אדם, ישנה השערה כי בגלל שלדולפינים סונר מתוחכם שמסוגל גם “לראות” מה שיש בתוך דברים, את סוג החומר ועוד, אזי הדולפין יכול, במקום להגיד “סכנה, כריש עם כיבה ריקה” הוא יכול לחקות את הקולות שמוחזרים לו כאשר הסונר שלו מראה לו כריש בעל כיבה ריקה. כך הוא יכול להזהיר יותר מהר טוב.

עוד, השערה זו פותחה גם בכיוון של שפה, שבגלל שדולפין “רואה” גם את איבריו הפנימיים של דולפין אחר (פרק הבא), הדולפין יכול לגלות לבד דברים כגון הרגשות, כאב, עייפות וכו’ בלי לשאול, ולכן סימני שפה שהיינו מחפשים, כגון “מה שלומך?” “האם אתה בסדר?” וכו’ לא היו קיימים.

יש האומרים כי החיוך הנצחי של הדולפינים בא מכך שהדולפינים מבינים אותנו, והם מחכים שאנו נלמד את שפתם. אני אישית מסכים עם דעה זו.

אקולוקיישן

אקולוקיישן (Echolocation ) זה צורת ההתמצאות במרחב העיקרית של רוב הדולפינים. בני-אדם מתמצאים במרחב בעזרת ראייה, אך הדולפין “רואה” בעזרת השמיעה. אקולוקיישן זהו בעצם סונר ביולוגי. בעזרת סונר זה הדולפין יכול “לראות” במעמקים שבעצם אין כמעט אור. הקול נע במים בכמעט 5000 רגל בשנייה. הסונר של הדולפינים הרבה יותר מפותח מהסונר שלנו.

מערכת הסונר של הדולפינים היא מערכת אקטיבית. הדולפין שולח גלי קול שמוחזרים אליו. מערכת הראייה שלנו היא מערכת אקטיבית. השמש מקרינה קרני אור נראה, שמוחזרים לעיניים שלנו דרך עצמים בעולמנו.

האקולוקיישן פועל כך: הדולפין משדר גלי קול (צלילים) בין 40 ל- 150 kHz. גלי קול אלו חוזרים מן העצמים, ובעזרת הזמן שלקח לצליל לחזור, לאיזה צג הצליל הגיע ראשון ועוד הדולפין יכול לדעת את מיקומו המדויק של העצם. תיאור זה הוא קיצור והוא יורחב בהמשך, הוא נועד להבהרת המוסג “אקולוקיישן”. הסונר של הדולפינים יכול גם “לראות” לתוך עצמים, את דחיסות החומר ועוד.

שני כמוסות האוזן של הדולפין אינם מחוברים לגולגולת הדולפין, והם מבודדים היטב אחד מן השני. הם תפוסים ע”י חוט אלסטי בתוך אזור מלא אוויר. בצורה זו יש לדולפין הבחנה טובה בכיוון הקול. טוף האוזן, הנראה כמו משפך, ממוקם בתוך עצם קשה ודקה. כאן אנו מוצאים חילוק לשני מקלטים השונים בקליטת התדרים שלהם. האחד, נקרא העצם ה- Tympanic, שקולט את התדרים הגבוהים. התדרים הנמוכים מגיעים לטוף האוזן. שרירים באוזן האמצעית יכולים לשנות את קליטת התדרים לפי רצון הדולפין. שבלול האוזן, באוזן הפנימית מאבחן את הצלילים, ועצב גדול מעביר את האינפורמציה למוח. אבל איך הקול יגיע לאוזן הפנימית? הרי אוזן חיצונית לא תתאים לצורה ההידרודינמית של הדולפין. במקום, יש גליל מלא במים הממוקם מאחורי העין ומעביר לאוזן את התדרים נמוכים ( 20 או kHz30 ). התדרים הגבוהים יותר נקלטים ע”י ערוץ שומנים בכל צד שבחלק התחתון של הלסת. אלה עובדים כאנטנות אקוסטיקה. הזמן שלוקח לקול להגיע לכל צד של הלסת מאפשרים לדולפין לחשב את מיקום החפץ.

הדולפינים משדרים “קליקים” ברצף. כל כזה “קליק” נמשך הרבה פחות משנייה. רצף הצלילים מועבר דרך המלון (Melon ), אזור שומנים בראש ( בתמונות). המלון מתפקד בתור עדשת קול, הוא מרכז את הגלים ומכוון אותם קדימה לפני הדולפין.

בעזרת מערכת מתוחכמת זו, שאין אנו מבינים לגמרי, הדולפין מסוגל לדעת את המיקום, המרחק, המהירות והכיוון ואפילו את איבריו הפנימיים של עצם מסוים.

סיכום
המסקנה שהגעתי אליה אינה שונה מרוב המסקנות שקראתי בזמן העבודה. דולפינים מסוגלים, פיזית, לשוחח, בצורה זו או אחרת הם גם מתקשרים. החברה, הגוף, האנטומיה ושאר הדברים בדולפין הם מחקר חיים ועוד.

מדענים הגיעו למסקנה שהחיה היחידה חוץ מבני-אדם שהגיע לשלב האבליציוני “חיות עליוניות” (Primates ) היא הדולפינים. רק שהדולפינים הגיעו לשלב זה לפנינו.

הגעתי לעוד מסקנה, לפי התמונות (האצבעות), סיפור האבולוציה (פעם חיו על האדמה), המערכת החברתית (“מלך”) ולא קצת השערות לא מבוססות שיתאימו לספר מדע בדיוני, שיכול להיות כי האבות הקדומים שלנו יכולים להיות זהים (חשוב להעיר כי חלק זה בעבודה נכתב בשעה 11:00 בלילה).

ביבליוגרפיה