שם: זהב
סמל כימי: AU
מספר אטומי: 79
משקל אטומי: 196.967
טמפרטורת היתוך: 1,064 מעלות צלסיוס
סוג: מתכת אצילה
צפיפות: 19.3
איפה נמצא: בעורקי הקוורץ בסלעי היסוד

תרכובות נפוצות שימושיהם

שימושיו

תעשיית תכשיטים- הצורפים ויצרני התכשיטים משתמשים בכ- 10% מן הזהב המופק בעולם.
עושים מזה טבעות, בתי שעונים, עגילים, צמידים, שרשראות ותכשיטים אחרים….
ריפוי שיניים- עוד לפני 3,000 שנה השתמשו רופאי השיניים בזהב, כי אין הוא מחליד בפה, וקל
לשוות לו את הצורה העדינה הדרושה למילוי השן או חיזוקה. כיום משתמשים במסגי
זהב רבים בריפוי שיניים: מסגים רכים של זהב כגון האמלגם. מהזהב עושים גם
כותרות ושיניים תותבות.
ציפוי שמשות- שכבת זהב דקיקה על שמשה משאירה אותה שקופה לאור נראה, אך עושה אותה
אטומה לאור תת-אדום וכך מגדילה את כושר בידוד החום שלה.
ציוד מעבדות ותעשיה כימית- מכיוון שאין הזהב מחליד, משתמשים בו בציוד מעבדות ובציוד של תעשיה
כימית החשוף לנוזלים או לגזים מאכלים.
תעשיית אלקטרוניקה- בתעשייה האלקטרונית משתמשים בזהב לציפוי וגימור של מגעים ומעגלים
חשמליים, וכן בייצור מוליכים-למחצה.
חיישנים- אחד התחומים הלוהטים ביותר באחרונה בחזית הטכנולוגיה. פרופ’ ישראל
רובינשטיין וד”ר אלכסנדר וסקביץ’ מהמחלקה לחקר חומרים ופני שטח במכון וייצמן
למדע פיתחו שיטה חדשה המאפשרת לבנות יחידות מדווחות. השיטה מבוססת על
נידוף זהב והשקעתו על-גבי משטח שקוף.

“קָרָט”

תכולת הזהב במטבעות ובתכשיטים נמדדת בקרטים.
המילה “קָרָט”, כמוה כמילה “קרֶט” העברית, מקורה ביוונית.
24 קרט, שהם 24 חלקים מתוך 24 חלקים, הם זהב טהור.
אך הזהב הטהור הוא רך מכפי שאפשר יהיה להשתמש בו, וכמובן
גם יקר מדי; לפיכך יוצקים את המטבעות, בד”כ בזהב של 22 קרט,
שיש בו מתוך 24 חלקים זהב, ושני חלקים של מתכת אחרת. תכשיטים מייצרים בד”כ מזהב של 14 או 18 קרט, כלומר זהב שיש
בו 18 חלקים של זהב מתוך 24 חלקים.

היסטוריית היסוד

הזהב הוא אחת התכות הראשונות שבהן השתמש האדם.
מתעודות קדומות שנמצאו ידוע שהזהב היה בשימוש עוד
בשנת 9000 לפני הספירה, ומאז ועד ימינו הוא נחשב לאחד
החומרים היקרים בעולם. האדם העריך תמיד את המתכת הצהובה הנוצצת הזאת לא רק בגלל יופייה אלא בעיקר משום שהיא נדירה. הזהב מצוי בעיקר במכרות ובאזורים של אגני מעיינות. בני-אדם נטשו את בתיהם ונדדו לארצות רחוקות בחיפוש אחר הזהב, תופעה הידועה בשם “הבהלה לזהב”. מלחמות התנהלו על הזהב, וממלכות קמו בגללו. בני אירופה הראשונים שהגיעו ליבשת אמריקה חיפשו קודם כל זהב. בנוסף נמצאו ריקועי זהב שנטמנו בקברים מלפני אלפי שנים ונמצאו מבריקים ונוצצים כחדשים. במשך דורות רבים היתה נהוגה במדינות העולם השונות מערכת מוניטרית (-מערכת כספים) שלפיה יצקו את יחידת המטבע של כל מדינה במשקל קבוע של זהב, וכל מדינה יכלה להנפיק מטבעות רק לפי כמויות הזהב שברשותה. שיטה זו היתה נהוגה במערב משנות השבעים למאה התשע-עשרה ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. היא הונהגה בשנית בשנת 1928, אך התמוטטה בשפל הכלכלי הגדול שפקד את העולם בשנות השלושים למאה העשרים. כיום שוב אין היא נהוגה במלואה.

…עוד על הזהב…

הזהב זוהי “מתכת אצילה”, כלומר מתכת שאינה מושפעת מחומצות ואינה מחלידה באוויר. משום נדירותו של הזהב והשתמרותו לאורך זמן הריהו אחת המתכות היקרות ביותר בעולם. בצורתו הטהורה הוא רך מדי. בכלכלה משמש הזהב בסיס לשער החליפין של הכסף במדינות השונות. צירוף תכונות של נדירות וברק, יחד עם הרכות היחסית שהופכת את הזהב לנוח לעיבוד, היקנו לזהב מעמד מיוחד של סימול מעמד חברתי באמצעו התקשטות בו, ושימושים טקסיים וייצוגיים רבים אחרים. כמו, למשל, בספורט יש גביעים ומדליות ועוד דברים… מכל טונה עפר ניתן להפיק כ- 0.004 גרם זהב בלבד!!! היצור השנתי של הזהב בעולם מגיע ל- 1,500 טון בערך. מתוכם מופקים כ- 43% בדרום-אפריקה, שהיא ספקית הזהב הראשונה בעולם. במקום השני עומדת רוסיה, שמספקת כ- 17.5% מן התפוקה העולמית. גם בתנ”ך מוזכר הזהב- בבית- המקדש, בחטא העגל, ביציאת מצרים ועוד ועוד… בגלל ייחודו של הזהב נוצרו ביטויים שונים בשפה העברית שקשורים בזהב, כמו, למשל- לב זהב, ידי זהב וכו’…

ביבלוגרפיה