1.תורשה מועוברת באמצעות דם.
2.תורשה קובעת לא רק את מראו החיצוני של האדם אלה גם את אישיותו.
3.בני אדם אינם שווים,ישנם גזעים עליונים בעלי כשרון גבוה וגזעים נחותים שחוסמים אותם.
4.לא ניתן לשנות את השפעות התורשה.
5.משום שישנם גזעים עליונים יש באפשרותם לשעבד גזעים נחותים.

-האנטישמים האמינו שמשום שליהודים לא היה כוחות יצור ולא היה יכול להקים מדינה משלו החליט להטפל ולחיות ממדינות אחרות ובעזרת מאבקים פוליטים להשתלט על מדינות אלו לבסוף.

תחילת מדיניות הנאצים:
-ינואר 1933 -עליית המפלגה הנאצית לשלטון.

– הנאצים החלו במשטר טרור ודיכוי נגד היהודים,ב 1 באפריל 1933 הוטל חרם על בתי עסק ומלאכה של יהודים, הסיבה לחרם היא להרתיע את היהודים מהתקוממות נדב הנאצים. באותו חודש החלו גם במינוי אנשי מפלגה הנאצית בעבודות ציבוריות וסילקו אנשים שלא היו ממוצא ארי מעבודות אלו.

-ספטמבר 1935 -חוקי נינברג יוצאים לפועל.
א)אזרח גרמני הוא רק דם שבדמו זורם דם אירי והוא פטריוט מובהק.
ב)רק לאזרח הרייך יש זכויות פוליטיות מלאות.
ג)נישואי תערובת לא חוקיים מתוך רצון לשמור על טוהר הגזע.
ד)אסור לקיים יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים לאירים.
ה)אסור ליהודים להעסיק בביתם אנשים ממוצא אירי .
ו)אסור ליהודים להציג את ציבעי הרייך.

– 1938 – שנת מפנה ביחס ליהודים, החלו לפגוע בהם, לרדוף אותם, לסלק אותם בכפייה ממקומות עבודה ומוגורים וגנבו ובבזו את רכושם.

9-10- בנובמבר 1938 – פרעות ליל הבדולח עקב התנקשות של יהודי במזכיר שגרירות כרמנית בפאריז.לאחר הפרעות נעצרו 30000 היודים והוטל עליהם קנס עצום על הנזק שנגרם שלא באשמתם.

התארגנות היהודים:
– ספטמבר 1933 – הקמת אירגון “הנציגות של יהודי גרמניה”, הארגון לקח על עצמו את האחריות לעזור ליהודים בגרמניה תחת השלטון העוין. יהודי חוץ תרמו כסף וסייעו לחלק בהגירה,הוקמו מוסדות חינוך פרטיים ליהודים וגם כתבי עת ועיתונים יהודיים רבים יצאו,

הגירה יהודית:
לאחר עליית הנאצים לשלטון והתחלת פעולותיהם החלו להגר יהודים רבים מגרמניה אבל מרבית המדינות חסמו את שעריהם בפני היהודים שנשארו תקועים בין הפטיש לסדן,חלק מהיהודים הפטריוטים טענו שיש להפסיק את ההגירה משום שהיא תפגע בפעולות האמנסיפציה ויחס הגרמנים ליהודים. אנשי הישוב היהודי החלו בפעולות שיעודדו הגירה לארץ, הם העלו רעיון שיהודים יקנו רכוש גרמני ויעלו איתו לארץ וקח גם ירויחו היהודים וגם הגרמנים .

– מארס 1938 – “אנשלוס”ת סיפוח אוסטריה לרייך הגרמני,כעת גם על יהודי אוסטריה הוטלו אותם גזרות וביחד עם זאת הוטל משטר טרור כפייתי הרבה מזה שבגרמניה שאילץ את היהודים ליברוח מאוסטריה.

אוניית המהגרים ‘סנט-לואיס’ היתה גדושה מהגרים פי שניים מהרגיל, אנשים ששילמו כסף רב למסע, יעדם היה קובה אך שהגיעו בוטלו אישורי הכניסה שלהם בגלל שהשילטון החליט שאין ברצונו להכניס מהגרים, לכן פנו לאמריקה, גם שם נסגרו השערים משום ש הנשיא רוזוולט לא רצה להחמיר את בעיית האבטלה. לכן הגיעו לבסוף חזרה למדינות נאציות והושמדו לבסוף במחנות.

מלחמת העולם II

1 בספטמבר – גרמניה מתקיפה את פולין לאחר שחתמה עם רוסיה הסכם שלא תתערב במלחמה. חלק מערבי של פולין סופח לגרמניה ואילו שאר השטח הפך לאזור מושבות גרמניות בשם “גנרל גוברנמן”.

9 באפריל 1940 גרמניה תוקפת את דנמרק ונורבגיה ולאחר חודש תוקפת את צרפת שמקבלת את תנאי שביתת הנשק וחולקה לצפון שיהיה תחת שילטון גרמניה והשאר צרפתי.

יוני 1941 – גרמניה תוקפת את רוסיה (מבצע ברברוסה) כדי להרחיב את שטח המחיה במזרח,

דצמבר 1941 – היפנים תוקפים את פרל הרבור , אמריקה נכנסת למלחמה.

הגרמנים הנחילו את הסדר החדש שלהם מפולין, הם החליטו שמוסדות החינוך יהיו אך ורק יסודיים, ובהם ילמדו חשבון פשוט וציתנות לגרמנים,הגרמנים לא התריחו את עצמם בחיסון וטיפול תברואתי בפולין הכבושה מידיעה שיפטרו מהר יותר מהם.

גטאות:
כאשר נכנסים הגרמנים לופלין הם מתייחסים באלימות ליהודים מכים ומשפילים אותם ומגבילים אותם בכל ומצווים עליהם לענוד סרטים לבנים לזיהוי.

הגטאות הוקמו לאחר כיבוש פולין בפולין, 1939 מוקם הגטו הראשון בג”ג, 1940 הוקם הגטו בלודג’ שמנה בסגירתו 16500 איש, הגטו הגדול ביותר, וארשה, שנסגר בנובמבר 1940 הכיל כ450000 יהודים.

גטו לודג’ היה סגור בצורה הרמטית, ואילו בגטו וארשה היתה פעולת הברחה פעילה, הוברחו מזון בגדים ועוד מצרכים בצורה לא חוקית.

היו אף גטאות שהיהודים הורשו לצאת מהם על מנת לעשות קניות,

את גטו וארשה סגרו בעזרת חומה מלאה בשברי זכוכית וגדר טיל,והוא נשמר ע”י שוטרים גרמנים,פולנים ויהודים ואילו בלודג’ שמרו חיילים גרמניים.

בגטאות היתה ליהודים בעיית קיום קשה, ראשית כמעט כל מקורות הפרנסה נסתמו,ורוכשם של היהודים נבזז בפשיטות,ועבודות הכפייה שעשו הגרמנים היו ללא רווח.כדי להמשיך ולהתקיים הופעלו מספר שיטות:
1) בעלי מלאכה יצרו קשר עם פולנים מחוץ לגטו.
2) גם גרמנים קנו בצורה בלתי-לגאלית מצרכים שיהודים עשו.
3) רוב היהודים מכרו את כל רכושם על מנת לקנות לחם.
4) יהודים בגטו לודג’ עבדו במפעלים גרמניים סמוכים לגטו.

היה גם אירגון סעד חיצוני שהגרמנים הרשו לו לפעול לזמן מה משום שהכניס מטבע זר.

הוקמו ועדי בית בגטו שעזרו ואירגנו טיפול בבתים גדולים בהם התגוררו מאות דיירים.
למרות המצוקה הקשה בגטו התקיימו עדיין מוסדות חינוך ותרבות עד כדי כך שהיו צריכים להקריב את חייהם למען שמירת מסורת התורה.

היודנראייטים:

ההוראה הראשונה שניתנה לגבי הקמת היודנראייטים היתה באיגרת הבזק של היידריך ב21 בספטמבר 1939,שם נאמר שבגל גטו יאספו 24 גברים שתפקידם לבצע פקודות של הרייך בגטו ולהיות אחראי לכ המתרחש שם. חברי היודנראייט לא היו שליחים של שום מסגרת יהודית ולכן לא היו כפופים לאף אחת .
חברי היודנראייט נבחרו או ע”י היהודים ובחלקם ע”י הגרמנים. בגטאות שבמזרח שהיו מנותקות מכל מקור חיצוני הוטלה על הידנראיט האחריות לדאוג גם לקשר בין השילטון הגרמני לגטו וגם לחיי הגטו עצמו מכל המובנים. לצד היודנראיט הוקמה גם משטרה יהודית שמטרתה היתה לדאוג מעשית לכל מיני פעולות וצווים שהגרמנים ציוו. האוכלוסיה היהודית התייחסה ליודנראייטים כבוגדים משום שהסגירו יהודים וביצעו את הצווים המחליאים של הגרמנים.

היו ראשי יודנראייטים שביצעו את עבודתם כנדרש אך חלקם (אדם צ’ארניקוב) שמו קץ לחייהם רק דכי לא למלות את רצונות הגמנים.