הפה: הוא החלק הראשון במערכת העיכול, בו מתחילה פעולת עיכול המזון. תפקידו הוא לעיסת המזון, גריסתו, ערבובו ברוק והפיכתו לעיסה לקראת הבליעה. פעולות אלו נעשות בעזרת השיניים, הלשון, שרירי הלעיסה ובליעת הרוק.
הלשון: הוא איבר שרירי שמכוסה ברירית ובתוך הרירית נמצאות הפטמות שמרכזות בתוכן את אברוני חוש הטעם. בחלק הקדמי הן קטנות ובחלק האחורי יש מספר פטמות גדולות שמסודרות בצורת V.
הלשון מרכז את אברוני חוש הטעם, משמש לחישה הכללית של תיכון חלל הפה. מערבל את המזון ועוזר לבליעה ולדיבור.
השיניים: מתחילות להיווצר בשבוע הראשון של העובר.
קיימות שתי מערכות שיניים: שיני החלב ושיניים קבועות.
יש 20 שיני חלב (5 בכל אחד מרבעי הפה). סידורם בכל ריבוע הוא שתי חותכות, ניב אחד,
ושתי טוחנות. בקיעתן של שיני החלב מסתיימות בגיל שנתיים וחצי בערך.
השיניים הקבועות כוללות 32 שיניים. 8 בכל ריבוע ו- 2 חותכות המשמשות לחיתוך המזון,
וניב בעל כותרת מחודדת. באדם משמשים גם הניבים לחיתוך המזון.
2 מלתעות בעלות כותרות גדולות ושטוחות משמשות ללעיסת המזון.
3 טוחנות אחוריות בעלות כותרות גדולות ושטוחות המצוידות בארבע גבשושיות גם משמשות ללעיסה.
חומר השן הוא חומר שנהבי הנקרא דנטין.
באזור הכתר קיים ציפוי אמייל שהוא החומר הקשה ביותר בגוף ומגן על השיניים
מפני שחיקה.
בלוטות הרוק: הרוק מופרש בעיקר משלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות: בלוטות תת אזניות, בלוטות תת לסתיות ובלוטות תת לשוניות. לבלוטות אלה צינורות מצא, המעבירים
את הרוק אל תוך חלל הפה. רוק בכמות קטנה מופרש גם מבלוטות רוק זעירות הנמצאות בחלל הפה.
ושט: זהו צינור מצופה רירית שדרכו עובר המזון מן הלוע אל הקיבה. אורכו כ-25 ס”מ.
שרירי הושט בשלישו העליון הם משורטטים ובשאר חלקים.
לושט תפקיד אחד ויחיד- חיבור הלוע לקיבה.
הקיבה: הקיבה היא שק עשוי שלוש שכבות השכבה הפנימית היא רירית; השכבה התיכונה
בנויה משלושה רבדים של שריר חלק המאפשרים לקיבה תנועת בחישה לכל הכיוונים.
השכבה החיצונית היא נסיובית.
פי הקיבה- מקום המעבר של הושט אל הקיבה, מהווה סוגר פיסיולוגי, תפקיד הסוגר נובע משתי תכונות אנטומיות: א. הזווית החדה בה חודר הושט לקיבה מאפשרת מעבר מזון
לקיבה אך מונעת מעבר הפוך; ב. מעבר הושט בין סיבי שריר הסרעפת. כאשר עובר מזון
מזון לקיבה מורפים הסיבים ומתאפשר המעבר;
החלק העליון של הקיבה מעל כניסת הושט נקרא- FUNDUS, עיקר נפח הקיבה נקרא גוף
הקיבה, והחלק הצר יותר לפני לפני החיבור לתריסריון נקרא ANTRUM.
במקום חיבור הקיבה לתריסריון קיים סוגר אנטומי הנקרא שוער.
המעי הדק- תפקידו הראשי הוא בעיכול ובספיגה. הוא מחוק לשלושה חלקים:
1. תריסריון, ששמו נובע מכך שארכו כ-25 ס”מ. צורתו כצורת פרסה, הוא מחובר לקיר
האחורי של הבטן והקשת שלו חובקת את ראש הלבלב. אל התריסריון נכנסים צינור המרה
וצינור הלבלב. התריסריון מתחיל בפילורוס ומסתיים בחלק השני של המעי הדק;
2. המעי הצם ארכו 2 מטרים, קוראים לו צם כי לרוב הוא ריק.
3. המעי הכרוך כ-4 מטרים.
כמעט שלא קיים הבדל אנטומי בין שני החלקים האחרונים, ולכן נראה אותם להלן כחלק אחד- המעי הדק. שרירית המעי הדק מורכבת משני רבדים: סיבי אורך וסיבי רוחב מעגליים.
הסיבים הרחבים יוצרים תנועה ריתמית של התכווצות והתרחבות. הסיבים הארכיים
גורמים לתנועת התקדמות של תוכן המעי.
רירית המעי הדק הנה בעלת קפלי רוחב ראשיים ולהם קפלי משנה מוריגים. הקפלים מגדילים את שטח הרירית לכ- 10 מ”ר!
בין תאי הרירית מצויים תאי בלוטה המפרישים את מיצי העיכול.

ביבליוגרפיה:
“הגוף ותפקודו”, פרופסור עזרא זוהר וד”ר יאיר שפירא.