פוסט: המים בישראל

המים בישראל.

מבוא.

לכולם ידוע שבלי מים אין חיים. כך הדברים הם במדבר בין אם המדבר חם ובין אם הוא קר. במקומות שאין מים, אין צמחיה, אין בעלי חיים והאדם מתקשה מאד לחיות בהם.
במדינת ישראל נושא המים מורכב, הסיבה העיקרית לעובדה שבמדינת ישראל המים הם נושא בעייתי, מקורה בכך שארץ ישראל נמצאת על גבול המדבר. תנאי האקלים במדינת ישראל הם תנאי האופייניים לארצות הים התיכון. בצפון כמויות המשקעים גבוהות בעוד שבדרום, בנגב כמויות המשקעים נמוכות מעוד ומגיעות למילימטרים בודדים. במצב הדברים הזה שבו קיים חוסר איזון, נוצר מצב בו חיים יכולים להתקיים רק בצפון הארץ, אלא אם כן יועברו מים מהצפון אל הדרום.
בעיה נוספת, מרכזית, בכל הקשור לשאלת המים בארץ ישראל קשורה לכמות האוכלוסייה באזורים השונים. עד לפני כחמישים שנה, היתה אוכלוסיית המדינה שישית מהאוכלוסייה כיום. אף שהאוכלוסייה גדלה במליוני נפש כמויות המים לא גדלו כלל, כמויות אלה אינן מצליחות לספק את הצריכה של כל תשבי ארץ ישראל. לכך יש להוסיף כי התעשייה הרבה שהתפתחה בשטחי ארץ ישראל גם היא צרכנית מים גדולה וכמובן החקלאות שמהווה צרכן מים מרכזי בכל מקום בעולם.

פתרונות לבעיית המים בישראל.

לאחר שהבנו שאכן קיימת בישראל בעיית מים, כלומר סיפוק צרכי תושבי מדינה, נדרשה הממשלה לאורך כל שנותיה של המדינה לסוגי פתרונות שונים לבעיה. חלק מהפתרונות היו זמניים, וחלק פתרונות ארוכי טווח, חלקם מקומיים וחלקם חוצים את כל אורכה של הארץ, בהמשך נעמוד על הפתרונות שנמצאו ואלה המתוכננים:
א. הקמתם של מספר גופים ארציים, שכל מטרתם חיפוש פתרונות בראיה ארצית לבעיית המים בארץ ישראל: תה”ל – “תוכנית המים בישראל”, הוקמה בתחילת שנות החמישים מתוך כוונה להתמודד עם בעיית המים כבר בשנותיה הראשונות של המדינה. יחד עם תה”ל הוקמה גם חברת “מקורות” שמטרתה ליישם ולבצע את מה שתוכנן על ידי תה”ל.
ב. בסוף שנות החמישים החלו בבניית “המוביל הארצי”, שמטרתו העברת מים מהצפון, מהכינרת לכל אורכה של מדינת ישראל עד לנגב.
ג. בגלל השאיבה של המים באזורים הצפופים באוכלוסייה, בעיקר באזור שפלת החוף במרכז הארץ, נוצרה בעיה של המלחת בארות. אחת הדרכים להתגבר על כך היתה, בדרך של שאיבת מים מבוקרת מהבארות בשפלת החוף, והספגה של מים מתוקים שהובאו מרחוק (מהכינרת או מנחלים בסביבה) לאזור שפלת החוף ובדרך זו יורידו את מליחות מי התהום באזור זה.
ד. בכל שנות קיומה של המדינה ובמיוחד בשנים האחרונות, מאז החריפה מאוד הבעיה, יצאו גורמים שונים במסע חינוך והסברה הקורא לחיסכון במים.
ה. קיימים פתרונות נוספים מרביתם ברמה המקומית, כלומר מאגרי מים, סכרים על נחלים והשקית גידולים חקלאיים במי שופכים מטוהרים.
ו. ישנן גם תוכניות לעתיד כמו התפלת מיי ים, או יבוא מים מארצות שונות, כל אלה תוכניות ברמה הלאומית.

חינוך והסברה לחיסכון במים.

החינוך וההסברה לחיסכון במים, קיבלו חשיבות רבה בשנים האחרונות. אם בשנות השישים והשבעים הצליחו בדרך של חינוך והסברה להביא את הציבור במדינת ישראל לחדול מלקטוף פרחים מוגנים, הרי שניתן בדרך של חינוך והסברה להביא את תושבי המדינה להרגלי התנהגות, שיאפשרו גם לדורות הבאים להנות מארץ ישראל, ולחיות עם המים הדרושים להם מבלי שיחסר להם ומבלי שיבזבזו אותם לשווא.

כרעיון חינוכי חשבתי, שאם נבקש מכל ילד בבית ספרנו לחשוב על רעיון כיצד ניתן לחסוך במים, ואת הרעיון נשלח לחברת תה”ל או מקורות, נשיג שתי מטרות . הראשונה והחשובה, כל ילד ישקיע מחשבה בנושא החסכון במים, ואף יגלה יוזמה ופעילות בנושא. בדרך זו יבין את הבעיה טוב יותר ויהיה שותף למסע בחסכון במים, כך גם יהיה לחוסך בעצמו וגם כמי שיחנך אחרים על-ידי כך שיהיה דוגמה לחסכון במים.

המטרה השניה שתושג, כך שאולי הרעיון עצמו יהיה טוב וחשוב, שאחת החברות תחליט לבצע אותו ברחבי המדינה.
לכן ולצורך כך מחולקים דפים, בראשם מופיעה הכתובת של תה”ל אליהם יופנו המכתבים, בהמשך יכתוב כל ילד את רעיונותיו. אם יחליט לשלוח בעצמו, כמובן שהדבר טוב, ואם יחליט להעביר הצעותיו אלי כדי שאשלח אותם במרוכז, גם זה בסדר מבחינתי.