“במשך מאות בשנים למדו יושביהם של מדרונות האטנה, להשלים עם אלימותו של הר הגעש, כצו הגורל חסר החמלה שאין מנוס מפני שלטונו.
רק חסדי שמיים יכלו לשנות את נתיב הגורל, ואם היה האדם ראוי להתערבותו של הקדוש המגונן, הייתה חמתו של הר הגעש שוככת” (ד”ר לילו וילארי , מנהל המעון הבינלאומי לוולקולוגיה השוכן למרגלות הר אטנה בעיר הסיציליאנית קטניה.)
הר אטנה ממשיך לבעבע, ב- 2 ביולי 1998, דיווחו מהדורות חדשות בכל העולם על התפרצות של אש, עשן ולבה, אך הרגיעו באמצעות דברי מומחים שבשלב זה לא נשקפת סכנה לכפרים שבמדרונות ההר שבסיציליה- הגבוה והפעיל מכל הרי הגעש באירופה.
באתרי אינטרנט , המוסרים דיווחים שוטפים על המתרחש בהר מופיעות בימים אלו אזהרות מפני ביקור בחלקים מסוימים של ההר, וזאת בשל עלייה בתדירות ובעוצמה של התפוצצויות וולקניות, פליטת גזים וחלקיקים מותכים – למחצה, וחשש מהתפרצויות פתאומיות של מזרקות לבה, שאי אפשר להתריע עליהן מראש.
בדרך כלל , התפרצותו של האטנה לא מדאיגה את הסיציליאנים יותר מידי.
על אף הנזק הרב שנגרם בהתפרצות של 1991 – 1993 הגדולה ביותר ב- 300 השנים האחרונות, ידוע הר הגעש הזה בפעילותו המתונה, אשר תדירותה הנמוכה מפחיתה את הסיכוי להתפרצות אלימה.
ובכל זאת, שש שנים לאחר ההתפרצות הגדולה האחרונה, מתחילה הקהילה המדעית הבינלאומית לגלות סימני לחץ ועצבנות.
פרופ’ ביל מק- גוואייר, מנהל מרכז בנפילד גרייג לחקר סכנות בקולג’ יוניברסיטי שבלונדון, עוסק בניתור עיוותי קרקע על פני האטנה מאז שנת 1985, תוך שימוש במערכת EDM ( ELECTRONIC DISTANCE MEASUREMENT) למדידת מרחקים.
הוא מבקר בהר מידי שישה חודשים, וזה זמן מה שהוא נוכח בהתרחקות ההדרגתית זה מזה של סימני המדידה הקבועים על צלעו הדרומית.
בשמונת החודשים האחרונים הייתה המערכת המאגמתית של הר הגעש מלאה, עובדה המעידה כי האטנה “בשל” להתפרצות.
מק גוואייר מודאג ממצבו של האטנה עד כדי כך ששלח עוד לפני ההתפרצות של ראשית יולי- הודעה לשר ההגנה האזרחית של איטליה, ובה תיאר את ממצאי צוות המחקר שלו ואת תחזיתו להתפרצות מתקרבת.
זוהי אינה ההתרעה היחידה אשר הגיעה אל השר, צוות מחקר איטלקי נוסף עוסק בניתור שינויי מיקרוגרביטציה באזור, ומספק הוכחות נוספות לכך שמערכת המאגמה באטנה מלאה.
החיים למרגלות ההר
“אזרחי סיציליה ישנים בשקט.
כל הערים המרכזיות בסיציליה בנויות מתחת לגובה אלף מטרים, כך שרוב האוכלוסייה באזור האטנה מנהלת את שגרת חייה סביב עמוד של סלע מותך, המתנשא לגובה של שני קילומטרים לפחות מעל ראשיה.” ( מאת הוולקונוג כריסטופר קילבורן בספרו וולקניות וארכיאולוגיה באזור הים התיכון )
ההתפרצות ההרסנית ביותר של הר האטנה שתועדה התרחשה בשנת 1669.
באותה שנה זרמה לבה מתוך בקע בצלע ההר הדרומית ובלעה את הכפר ניקולזי (NICOLOSI ).
בתוך ארבע חודשים נהרסה גם רוב בעיר ההיסטורית של קטניה, העיר השנייה בגודלה בסיציליה, הנמצאת פחות מעשרה קילומטרים דרומית מזרחית לאטנה.
כל נקודה על צלע ההר מתכסה בלבה פעם ב- 400 שנה, כתוצאה מכך נוצרו בסביבת ההר מהאדמות הפוריות ביותר באירופה, אשר זיכו את ההר בכינוי “הענק הטוב”.
בהתחלה זורמת הלבה במהירות של קילומטר עד עשרה קילומטרים ביום; קצב המאשר מנוסת אדם, אך לא אריזת חפצים רבים.
במצב הגרוע ביותר יהיה לכפריים המתגוררים על צלעו הדרומית 12 שעות לפינוי.
אמצעי זהירות רבים ננקטים על ידי הרשויות המקומיות כגון : חפירת תעלות והקמת מחסומים, על מנת להטות את זרמי הלב, ואשר בעזרתם אפשר להרוויח את הזמן הדרוש לפינוי הכפרים.
אבל המחסומים אינם תמיד הפתרון היעיל ביותר רבים מתנגדים להם מסיבות אסתטיות בנוסף, בהתפרצות של 1991-1993 הלבה פשוט זרמה ושטפה מעל למחסומים.
ההר בעבר
הר האטנה נתן בעבר השראה לאגדות רבות בכל דרום אירופה וצפון אפריקה.
תחריטים מימי הביניים, למשל, משקפים את האמונה כי הקרבת תינוקות לדרקונים שרובם לא הטילו ספק בקיומם, עשויה להרגיע את ההר ולשכך את זעמו.
גם היום מעורר אגדות ואמונות טפלות.
היום מהווה האטנה איום קטן בלבד לעיר קטניה.
סנטה אגתה, הקדושה הפטרונית, עדיין נקראת להגן על עיר חסותה מפני התפרצות געשית, אולם ייתכן שכדאי כי תושבי קטניה יתפללו דווקא להגנה מפני פעילות סיסמית.
סיציליה שוכנת באחד האזורים הפעילים ביותר בעולם מבחינה סיסמית.
