השלטון המקומי אחראי על הנהלתם של האזורים השונים שבהשגחתו בתחום הצרכים של אוכלסיה מקומית.
השלטון המקומי מבוסס על השלטון המקומי בתקופת המנדט. המדינה מחולקת לאזורים מוגדרים מבחינת שטח, ועל חלקים אלה מפקחים רשויות שלטון מקומיות, שנבחרות ע”י התושבים הגרים באזור. בראש כל מחוז עומד הממונה על המחוז, שמהווה את נציגו של שר הפנים לאזור. בארץ יש כיום 210 רשויות מקומיות, כאשר 38 מהן הן עיריות יהודיות.
צורת השלטון המקומי והנהגתן
בישראל יש 3 סוגי רשויות מקומיות:
1. עירייה – שהיא הרשות הגדולה ובעלת המעמד המכובד ביותר.
2. מועצה מקומית – השניה בגודלה מבחינת התפתחותה.
3. מועצה אזורית – מקיפה בתוכה מספר ישובים כפריים.
שר הפנים הוא זה שמוסמך על הקמת עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית. השר חופשי לנהוג כהבנתו, כי אין חוקים בנושא. הוא גם רשאי לשנות את תחומיהם מתוך שיקולים תכנוניים, כלכליים וחברתיים, וכן לאחד או להפריד מועצות מקומיות או אזוריות.
השלטון המקומי: תפקידים וסמכויות
בישראל קיימת הפרדה בין שירותים ממלכתיים לבין שירותים מקומיים. פעולות השלטון בדבר חינוך, דת, תרבות ושירותי בריאות הם ממלכתיים בעוד ששירותים מקומיים כוללים את התברואה, גינון, רישוי וכו’. התפקידים המוטלים על הרשויות המקומיות בישראל הם מצומצמים יחסית למדינות מערביות אחרות.
החלוקה הזו אינה חד משמעית. אין כמעט עניינים שבהם פועלת רק הרשות המקומית, בלי הוראות מהשלטון המרכזי. כעקרון השלטון המרכזי משמש רק כמממן, ומבקר אחר מעשה. הרשות המקומית, למרות זאת, משמשת ככלי רק בשלבים הסופיים והכי פחות חשובים.
חלק גדול מן הבעיות בין השלטון המקומי למרכזי נובע מכך שהשלטון המרכזי בטוח שכל מה שבא מן המרכז הוא הטוב ביותר, למרות שבמקרים רבים, כמו בחינוך לדוגמא, השלטון המרכזי דואג לרמה המינמלית בכל מקום על מנת לייצור שוויוניות, בעוד השלטון המקומי היה יכול לדאוג לרמה גבוהה יותר. תפקידו של השלטון המרכזי הוא לדאוג שאינטרסים מדיניים לא יפגעו בעקבות החקיקה המקומית. בנוסף הרשויות המקומיות גובות מתושביהם כסף רב ומבזבזות סכומי עתק, והשלטון המרכזי לא יכול להתעלם מכך.
מנגנון פעולה של רשות מקומית
הגורמים המפעילים כל רשות הם מועצות מקומיות, והן מוסמכות בהתאם להוראות משרד הפנים לטפל ולפעול בכל עניין הנוגע לציבור, ובנוסף לקיים סדר שלטון תקין, לדאוג לפיתוח הישוב/ים וקידום האינטרסים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של הישוב, לשמש נאמן לכל עניין ציבורי, להחזיק שירותים ומוסדות לטובת הציבור, להגביל כל שירות מפעל או מוסד ציבורי מכל סוג שהוא שפוגע באזרחים, וכן לדאוג לרווחת העובדים במפעלים, לדאוג לבריאות הציבור, לדאוג לרוכלות ותגרות רחוב, לייסד גופי עזר ציבוריים וכו’. כל הפעולות הללו מבוצעות באמצעות חוקי עזר שמחוקקת לה הרשות.
