סיבות למתן ההצהרה:
– תגמול ליהודים שעזרו לכורש וצבאו בזמן כיבוש בבל.
– כבוד כלפי דתות אחרות
– שלטון סובלני ימנע מרידות
– התר שיבה ליהודה ליהודים יגרום להם להיות נאמנים כלפיו במקרה של מלחמה

הקשיים של שביי ציון:
– הטרדות הצקות מצד השומרונים- בגלל דרישתם להשתתף בבית המקדש ועקב הדחייה הם שולחים מכתבים הסתה למלך פרס כורש שהיהודים מתכננים נגדו מרד, בתגובה הוא עוצר את בניית המקדש
– דאיחת ההתלהבות עקב הקשיים שנתקלו בהם היהודים
– מחלוקות פנימיות בעם היהודי לגבי ההנהגה שתשלוט (דתית,חילונית)

התרבות ההלניסטית
מאפייני התרבות ההלניסטית:
1. פוליס עיר-מדינה: הפוליס נבו בד"כ על יד ערים עתיקות סמוך לשפת ים או נהר בכדי שהיא תהיה נגישה כמו כן את הפוליס בנו על פסגת הר או גבעה. הפוליס הורשו לקיים את עניינהם הפנימיים ומוסדותיהם המסורתיים. לדוגמא אסיפת עם ומועצה. מבנים אופניים שהיו בפוליס היו גימנסיון, שוק תאטרון וכיוב' מבחינה פוליטית הכל היה תלוי ברצונו של המלך ובעלי המסרות הגבוהות שהיו בד"כ מקורביו אך למרות כל אלה הפוליס לא יכלה לקיים מדיניות חוץ
2. הלשון היוונית- את השפה היוונית החדירו למזרח החיילים, סוחרים ומתיישבים. כאשר העיקר ההשפעה היה בפוליס. שמה של השפה היה "קווינה" שכללה בתוכה פרט ליוונית יסודות מזרחיים. שפה זו הפכה במהרה לשפה הספרותית והרשמית. והייתה בעיקר בקרב המעמדות הגבוהים. תהליך ההלניזציה היה מהיר יחסית בעזרת הפצת השפה. וסייע לפיתוחה של התרבות החדשה.
3. תרבות הגוף- החל מהמאה ה-3 לפנה"ס החלה ההערצה לספורט למימדים עצומים. תחרויות ספורט ובעיקר האבקות נהפכו למרכז התודעה של אנשי הפוליסה ההלניסטית. פרט לתחרויות חונכו הנערים בגמנסיון במטרה שעתיד ישתתפו בתחרויות שיהפכו אותם לאזרחי הפוליס. בדרך זו יכל היווני לא רק להראות את הערצתו לתרבות היוונים אלא גם את עליונותו מול אלו הלא שייכים לה. היוונים יחסו חשיבות רבה לכל הנוגע לכושר, זריזות, גמישות, ופיתוח הגוף.

בדלנית אוניברסלית
עזרא: עזרא טען כי כאשר היהודים מתחתנים עם נוכרים הם מערביים את "זרע הקודש" בדם זר ויתר על כך לא רק פשוטי העם חוטאים בכך אלא גם הכוהנים והלביאים.לאות מחאה הוא קורע את בגדיו ומורט את שערותיו לאות אבל. המטרה של זה הייתה שכנוע לגרש את הנשים הנוכריות אמצעי שכנוע נוסף היה איום ששושלת ישראל תתקענחמיה: לעומת עזרא הוא מתלונן שהילדים מנישואים מעורבים שוכחים את העברית ומדברים בשפת הגויים.נחמיה מכה את היהודים שהתחתנו עם הגויות ומשביע אותם לגרשן והוא מזכיר להם גם את עונשו של שלמה המלך לגבי אותו חטא.הוא מרמז על התבוללות ובגידה לאומית אצלי יהודה, נביאים- אנשים אלו נקטו בגישה סובלנית בשביל לצור קירבה בין היהודים לגויים בכדי לגרום להם להתגייר.טענתם היא שכאשר נשים נוכריות מתחתנות עם גויים אז בסופו של דבר הן מתגיירות
נישואיי תערובת
נחמיה
היה שר המשקים, מכאן אפשר להסיק שהוא היה בקשרים טובים עם המלך. דבר שהקנה לו השפעה בעיניי המלכות.
נחמיה מגיע לירושלים עם התואר המכובד פחת יהודה" תפקיד המקנה לו כוח צבאי, סמכות לגבי המיסים וסמכות להשתמש באוצר המדינה.

פעולותיו של נחמיה:
1. בנייה והקמה של חומות ירושלים מייד עם הגיעו לעיר מחליט נחמיה להקים מחדש את חומות ירושלים. פעולה זאת נתקלת התנגדות מצד העמים הנוכרים בגין הסיבות הבאות:
– חשש מהפסקת הקשרים הכלכליים עם המנהגים היהודים.
– חשש מפני חיזוק מעמדה של יהודה

2. שמיטת החובות-עקב הידרדרות חמורה במצב העם וחוסר יכולתם של האיכרים העיניים לשלם את חובותיהם לעשירים מחליט נחמיה לבטל את החובות מהסיבות הבאות:

– ביטול החובות יאפשר לעניים להשתתף בבניית חומות ירושלים
– עקב זעקת הנביאים באותה תקופה בשל ניצולם של העניים
– מצב כלכלי נוח יביא בסופו של דבר להתעוררות לאומית.

3. שמירת השבת בירושלים ע"י ביטול המסחר
בכדי לבסס את אופייה הדתי של ירושלים נחמיה סוגר את שעריה בפניי רוכלים וסוחרים בשבת.

קושי: התנגדות הרוכלים הגויים ובראשם גשם הערבי וכן התנגדות של עשירי היהודים .

עזרא היה סופר סת"ם .

פעולותיו של עזרא:
– גירוש הנשים הנוכריות בכדי למנוע נישואיי תערובת (גזע טהור)
– והקראת התורה בציבור והפצתה+ איחוד שתי גרסאות התורה
– הכנת העולים לקראת השיבה ארצה

עזרא גירש את הנשים הנוכריות והכין אותן בפני הקראת התורה.

המתנגדים לנחמיה ועזרא:
1. בית טובייה- משפחה יהודית ממעמד אצולה שחששה לאובדן יתרונותיה הכלכליים עקב פעולת שמיטת החובות של נחמיה וסגירת חומות ירושלים בגלל קשריהם הטובים עם הסוחרים הנוכרים הסובבים.
2. אליישיב הכהן הגדול- הוא והנביאים שללו את המגמה הבדלנית וחששו לירידת מעמדם.
3. גשם הערבי- הוא היה מקורב לטובייה ולסנבלט, והוא נפגע כלכלית מנחמיה לכן התנגד לו.

השפעת התרבות ההלניסטית על החברה היהודית
בקרב עמי המזרח והיהודים בפרט הייתה בהתחלה הרגשת עוינות כלפי אלכס מוקדון וצבאו והוא תואר כצבא משחיט ותוקפני.
הריכוזים היהודים היו מוקפים באוכלוסיות נוכריות ושכם הם קיימו מסחר בינהן מסחר וחברה דבר הגרם לחדירת השפעת התרבות ההלני' ליהודים אך באיטיות יחסיות בגין קשרם החזק של היהודים אל דתם.
עם הגעת תרבות זו ליהודה נגרמה התפצלות לשתי קבוצות בקרב היהודים:
מתיונים- אנשים שקיבלו עליהם את תרבות זו בדרגות שונות אם באופן מלא ואם כלפי חוץ.
מתנגדים- אנשים הלא הסכימו לקבל עליהם את ערכי תרבות זו.

ביטוי ההתייוונות ביהודה:
1. שימוש בשפה היוונית- היוונית הפכה לשפה רשמית ששימושה התפשט גם ליהודה.
2. אימוץ שמות יוונים- יהודים רבים נשאו שני שמות יהודי ויווני. שמות אלו חדרו עם הזמן גם למשפחת הכהן הגדול ולחוגי הכהונה בכלל.
3. קבלת ערכים ודפוסי חיים הלני'- התפתח בעיקר הקרב המעמד הגבוה וזאת בגלל האפשריות החברתיות וכלכליות שנפתחו בפניהם עם קבלת התרבות ההלני' למשל השתתפות הגימנסיון.
4. חדירת התפיסה הפוליטית ההלני' ליהודה כלומר שליטה של מלך ויועצים

ההשפעה היוונית על היהודים בתפוצת מצריים
היהודים במצריים נקלטו בחיי הכלכלה ושירותי המדינה. ומלאו תפקידי פקידות נמוכים כמו כן היו בניהם בעלי קרקעות, אריסים, עובדי אדמה וצמיתים. הם התקבלו יפה ע"י השלטון התלמי ועקב כך קיבלו זכויות חשובות בענייני דת וארגון הקהילה.
אלכסנדריה הייתה העיר המרכזית שבה שלטה התרבות ההלני' והיהודים ותושביה הושפעו ממנה במיוחד.

ביטויי ההתייוונות במצריים
הביטוי העיקרי היה בהפיכת השפה היוונית לשפת דיבור ותרגום ספרים הקודש ליוונית. שיאה החל "באיגרת אריסטאס"- מכתב ששלחו יהודי אלכסנדריה לכהן הגדול בירושלים בו הם מבקשים לתרגם את התנ"ך ליוונית בכדי להכלילו בספרייה היוונית הגדולה של אלכסנדריה.
בקשה זו מעידה על רצון להתערב באוכלוסייה ותרבות ההלני' הסובבת. הכהן הגדול הסכים ואף שלח 72 זקנים ומלומדים בכדי לתרגמה, תרגום זה נקרא "תרגום ה-70" לאחר השלמת המלכה הוכר התרגום בפני יהודיי אלכסנדריה ואח"כ בפניי המלך תלמיי