ויטמין D בשילוב עם הורמון בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד) מסייע לוויסות מאזן הסידן והפוספאט בגוף.
ויטמין D עוזר לספיגת הסידן מהמעי, והוא חיוני לבניית עצמות ושיניים חזקות תאי העור מסוגלים לייצר ויטמין D עם חשיפה לאור השמש. חשיפה של דקות מעטות לאור שמש חזק מביאה להפקת כל הוויטמין D הדרוש למשך היום (ואף למעלה מכך), ללא צורך בצריכה נוספת במזון. חשיפה לאור השמש יעילה רק כשהעור נחשף לקרינה על-סגולה (UV). קרינה זו מסופקת רק כשהשמש נמצאת גבוה בשמיים, כלומר למשך כמה שעות מעטות בכל יום, בעיקר בקיץ. זווית השמש בשמיים תלויה כמובן בקו הרוחב הגיאוגרפי, ואכן בארצות הרחוקות מקו המשווה קשה יותר לספק לגוף את כמות הוויטמין הדרושה באמצעות אור השמש בלבד; בארצות הצפון והדרום הרחוק הדבר כמעט ואינו אפשרי בחורף. מחלות הנגרמות כתוצאה מחוסר בוויטמין D אכן
מקורות תזונתיים וטבעיים
אור השמש הוא המקור הטוב ביותר של ויטמין D. הויטמין נוצר בגוף על ידי פעולתן של קרני שמש אולטרא-
סגולות על חומרים כימיים המצויים באופן טבעי בעור. חלב מועשר, מוצרי חלב, דגים שמנים (סרדינים, דג מלוח, סלומון וטונה) וכן כבד וחלמון ביצה הם מקורות טובים של ויטמין D.
מנה יומית
צריכה יומית של 10 קילוגרם מספקת את הכמות הדרושה. נשים הרות או מניקות עשויות להזדקק לתוספת. כדי לספק לגוף את מנת הויטמין הדרושה אפשר לשתות כוסות חלב או כוס חלב בתוספת כוס קורונפלקס או ו ביצה ו100 גרם דג סלומון.
צורך בתוספות מהמינרל/ויטמין
הכמות הדרושה של ויטמין D היא קטנה, ובדרך-כלל מסופקת על ידי תזונה מאוזנת וחשיפה מתונה לאור השמש. עם זאת, תזונה לקויה וחשיפה לא מספקת לשמש עלולות להוביל למחסור; אנשים בעלי עור כהה (במיוחד אלה המתגוררים באזורים עירוניים עתירי ערפל, עשן ופיח), וכן אלה העובדים במשמרות לילה, נמצאים בסיכון מוגבר של מחסור.
באזורים שאינם משופעים באור שמש נוהגים לתת תוספות לתינוקות. פגים, קשישים וטבעונים קיצוניים עשויים להפיק תועלת מתוספות של ויטמין D.
תוספות ניתנות, בהשגחה רפואית, למניעה ולטיפול במחלות עצם הקשורות למחסור בויטמין D, למצבים בהם הספיגה מהמעי פגומה, ולטיפול במחסור הנובע ממחלת כבד, מחלות כליה מסוימות, שימוש ממושך בתרופות מסוימות ופגמים גנטיים. כמו כן משתמשים בתוספות ויטמין D לטיפול בתת-פעילות של בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד).
כשלוקחים יותר מדי
מינון מעל 400 IU ליום אינו מועיל ברוב המקרים, ועלול להגביר את הסיכון של תופעות שליליות כגון חולשה, צמא בלתי רגיל, השתנה מרובה, הפרעות בעיכול ודיכאון. שימוש עודף ממושך מערער את מאזן הסידן והפוספאט בגוף, ועלול להוביל לשקיעת סידן ברקמות הרכות, בכלי הדם ובכליות, ולפיגור בצמיחה אצל ילדים.
מנה יומית מעל 25 מיקרוגרם (1,000 IU) אצל תינוקות ו- 1.25 מ”ג (50,000 IU) אצל ילדים ומבוגרים נחשבת מנה עודפת.
כשיש מחסור
מחסור ממושך שך מוביל לרמות נמוכות מדי של סידן ופוספאט בדם, דבר הגורם להתרככות העצמות. אצל ילדים מצב זה מביא להתפתחות לא תקינה של עצמות (רככת, rickets), ואצל מבוגרים מופיעה רכית (osteomalacia), הגורמת כאבי גב, חולשת שרירים, וכאבים ושברים בעצמות. המחלה הנפוצה והידועה ביותר הנגרמת כתוצאה ממחסור בוויטמין D היא רככת (באנגלית: Rickets), אחת המחלות המטבוליות הנפוצות ביותר, הגורמת להתרככות של העצמות ולהתעקמותן. בעבר הייתה הרככת מחלה שכיחה ביותר בכל העולם, בעיקר בילדים. שכיחותה במדינות המערב פחתה בשיעור ניכר עם הנהגת ההוספה של הוויטמין לחלב
