מילון מונחים

כשרות משפטית – יכולת להיות בעל זכויות וחובות.

מזונות – סיפוק הצרכים החומריים של הילדים כאשר ההורים חיים בנפרד.

פעולה משפטית – מעשה שמבטא את רצונו של מי שעשה אותו ואשר המשפט נותן לו תוקף.

עבירה פלילית – הפרה של החוק ע”י פגיעה בגופו או ברכושו של הזולת.

עוולה אזרחית – גרימת נזק על פי פקודת הנזיקין.

חניכים – נערים ונערות העובדים במטרה לרכוש מקצוע מסוים.

עובד שכיר – עובד באדם או חברה מעסיק אותו ומשלם לו.

עובד עצמאי – עובד שיצר בעצמו את מסרת עבודתו.

תיאור החובות והזכויות בחברה
כשרות משפטית של ילדים

על פי החוק כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. בהתאם להגדרה זו, לעובר הנמצא בבטן אמו, או לעובר שעדיין לא הסתיימה לידתו אין כשרות משפטית.ואכן ללא הוראת חוק מפורשת, לא יוכל העובר ליהנות מזכויות. אולם יש מספר הוראות המעניקות זכויות מיוחדות לעוברים.
כאמור, כמו לכל אדם, גם לילד יש כשרות משפטית מרגע שלידתו הסתיימה. כשרות משפטית היא גם יכולת לבצע פעולות משפטיות. באופן עקרוני, גם לילד יש יכולת לבצע פעולות משפטיות, אבל החוק קובע כי היכולת של ילדים עד גיל 18 ( המכונים בחוק “קטינים” ) לגבי פעולות משפטיות היא מוגבלת כלומר: איננה מוחלטת.העיקרון הכללי הוא שלצורך של פעולה משפטית של ילדה או ילד יש צורך בהסכמת נציג של הילדה או הילד.נציגיהם של הילדים הם בדרך כלל ההורים, ובמיקרים מיוחדים האופטרופסים שלהם. הכשרות המשפטית של ילדים לבצע פעולות משפטיות קימת אם כן, אך מוגבלת, הסיבה להוראה זו היא משום שיש סבירות שהילדים אינם יכולים להפעיל את רצונם בצורה שקולה כמו המבוגרים. האפשרות שנותנת ההגנה הזו היא שההורים או האופטרופס יכולים לבטל את הפעולה שעשו הילדים.במקרים שבהם לא נודע להורים של הילדה או הילד או לאופטרופס שלהם על העסקה יכולים הילדה או הילד בעצמם את העסקה תוך חודש ימים מיום שהפכו לבגירים.לא כל פעולה משפטית שביצעו הילדים ניתנת לביטול ע”י ההורים. בחוק מפורטים שני מקרים שבהם לא יוכלו ההורים לבטל את הפעולות, אפילו אם אינם מסכימים למה שעשו הילדים. המקרה הראשון זה שכאשר ילדים מבצעים פעולות משפטיות המקובלות אצל ילדים באותו גיל, אין ההורים יכולים לבטל אותן. והמקרה השני שבו ההורים אינם יכולים לבטל את הפעולה המשפטית זה כאשר פעולה משפטית מתבצעת בין ילד או ילדה לבין אדם שחשב אותם לבגירים. לשני המקרים הללו יש סייג: אם הפעולה המשפטית גורמת נזק של ממש לילדים או לרכושם יוכלו ההורים בכל זאת לבטל אותה.
חוק העונשין התשל”ז – 1977, פוטר ילדים עד גיל שתים עשרה מאחריות על עבירות פליליות. חוק אחר פוטר ילדים מאחריות על עוולות אזרחיות. גם עבירות פליליות וגם עוולות הן סוגים של התנהגות אסורה. ילדים לא יישאו באחריות פלילית על מעשה שעשו בטרם מלאו להם שתים עשר שנה. בדומה לכך, ילדים לא יישאו באחריות בגין עוולה שעשו אותה לפני שמלאו להם שתים עשר שנה, סמכותו של בית המשפט לנוער לחייב הורי ילד או ילדה בתשלום פיצוי לאדם שניזוק בגלל עבירה שהילד או הילדה הורשעו בה, הסיבה לשתי הקביעות הללו נעוצה בהנחה שילדים בני פחות משתים עשרה נחשבים כמי שאינם בוגרים דיים כדי להיות אחראים למעשיהם. הגבול הגילי שקובע החוק הוא שרירותי, ואינו מתחשב בנסיבותיהם האישיות או במצב הנפשי המיוחד של הילדים.

ילדים עובדים

חוקים רבים מיועדים להגן על זכויות עובדים. העיקרון הוא כי כל החוקים האלה חלים על כל העובדים, מבוגרים וילדים. בנוסף לכך יש חוקים המיועדים להגן באופן מיוחד על ילדים ונערים עובדים. בהתאם לכך קובעים החוקים הוראות שונות. הזכות לעבוד היא חלק מחופש העיסוק, הנחשב לאחת מזכויות האדם החשובות. בישראל הוא מעוגן בחוק יסוד: חופש העיסוק. כמו כל זכות אחרת, גם חופש העיסוק אינו מוחלט, וכאשר יש סיבות טובות לכך, אפשר להגבילו באמצעות חוקים. ואכן, החוק במדינת ישראל מגביל במידה ניכרת את זכותם של ילדים לעבוד.מטרתן של ההגבלות הללו, היא להגן על הילדים, למנוע את ניצולם ולהבטיח את התפתחותם התקינה.
הכלל הוא כי אסור להעסיק ילד או ילדה שטרם מלאו להם חמש עשרה שנה. אולם אסור להעסיק גם ילדים שמלאו להם כבר חמש עשרה אם הם חייבים בלימוד חובה לפי חוק לימוד חובה.חוק לימוד חובה חל עד גיל שש עשרה, ולכן באופן מעשי, רק החל בגיל שש עשרה ניתן להעסיק ילדים באופן חופשי, עם זאת במהלך חופשות רשמיות מלימודים מותר להעסיק ילדים שמלאו להם ארבע עשרה שנה, בעבודות קלות שאין בהם כדי להזיק לבריאותם והתפתחותם. גם ילדים שמלאו להם חמש עשרה אינם רשאים לעבוד בכל מקום. שר העבודה רשאי לקבוע שעבודות מסוימות אסורות, אם לדעתן הם עלולות לסכן את התפתחותם הגופנית, הנפשית או הגופנית של הילדים.בהתאם לכך, עבודות ועיסוקים מסוימים אסורים או מוגבלים לגבי ילדים, בעיקר משום שכרוך בהם סיכון מיוחד או קושי מיוחד. כמו כן קיימות הגבלות שונות לגבי עבודות ילדים בשעות הלילה.
נערים ונערות יכולים כמובן למצוא עבודה באופן עצמאי או בעזרת ההורים, אולם אם הם מתקשים בכך, הם יכולים להיעזר בגוף ציבור הנקרא שירות התעסוקה, המופקד על הפניית עובדים למקומות עבודה. שירות התעסוקה חייב לשלוח את הנערים והנערות לעבודה מתאימה בתוך ארבעה חודשים. בהנחיות שלפיהן פועל שירות התעסוקה מצוין, בין היתר, כי תהיה התחשבות מיוחדת בנערים ונערות המפרנסים את עצמם או העוזרים במידה משמעותית לפרנס את משפחתם.
לעיתים קרובות מופיעים ילדים וילדות בהופעות שונות. גם הופעות כאלה נחשבות ל”עבודה”, אולם לגביהן קיים בחוק עבודת נוער הסדר מיוחד. על פי הסדר זה, גם ילדים שלא מלאו להם עדיין חמש עשרה שנה רשאים להופיע בהופעה אמנותית, בתנאי שקיבלו היתר מטעם שר העבודה והרווחה. היתר כזה ניתן לאחר קבלת הסכמת ההורים ומנהל בית הספר בו לומדים הילד או הילדה, ולאחר המלצה של ועדה מיוחדת. בהיתר יהיו מצוינים התנאים הדרושים לשמירת בריאותם של הילד או הילדה המשתתפים בהופעה, וההגנה על התפתחותם התקינה.
אסור להעסיק ילדים מעל לשמונה שעות עבודה בימי חול ומעל לשבע שעות עבודה בערבי חג או בימי שישי.אין להעסיק ילדים מעל לארבעים שעות בשבוע. יש לאפשר לילדים הפסקות בעבודה, לצורך מנוחה ואכילה. חייבים לאפשר להם מנוחה של ארבע עשר שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו. החוק מחייב לערוך לילדים בדיקות רפואיות יסודיות, כדי לבחון אם הם מתאימים מבחינה גופנית לעבודות שיעסקו בהן.
אין הילדים העובדים, הוריהם או המעסיקים צריכים לשלם עבור הבדיקות הרפואיות האלה. כאמור, ילדים זכאים לאותן זכויות המגיעות לעובדים מבוגרים, כמו חופשת מחלה, פיצויי פיטורין וכדומה. הם זכאים לחופשה שנתית בת שמונה עשר ימים בשנה לעומת חופשת מינימום בת ארבע עשר ימים, המגיעה לעובדים מבוגרים. ילדים עובדים זכאים לשכר מינימום, אם כי הוא נמוך בצורה משמעותית משכר המינימום המגיע לעובדים מבוגרים.החוק מעודד נערים ונערות עובדים, אפילו אם הם פטורים מחינוך חובה, וללמוד ולרכוש השכלה.
נערים ונערות עובדים שמלאו להם חמש עשרה שנה ועדיין לא מלאו להם שמונה עשרה שנה, חייבים להשתתף בלימודים יום אחד בשבוע, או בלימודים מפוצלים – עד שלושה ימים בשבוע. מטרת הלימודים היא להכשירם למקצוע או לעבודה, והם מתקיימים בהתאם לתוכנית לימודים אשר נקבעת על ידי שר העבודה והרווחה. המעסיקים חייבים לשחרר את הנערים העובדים מעבודתם בשעות הלימודים, ואסור להם לנכות משכרם את השעות שבהן הם נעדרים בגלל הלימודים. פטורים מלימודים אלה ילדים עובדים הלומדים במסגרות חינוכיות שונות. מותר להסיק נערים ונערות במקצועות הללו ( שהחוק מפרט ) רק בדרך של חניכות.לכל מקצוע נקבעה תקופת חניכות ותוכנית הדרכה מיוחדת. ואפשר להמשיכה גם לאחר גיל שמונה עשרה. מלבד העבודה החניכים גם לומדים.
החוק העוסק בעבודת ילדים מתייחס רק לילדים שכירים. בפועל ילדים רבים עובדים כעצמאים, לעתים, במקרים יוצאי דופן, מפעילים ילדים עסקים בקנה מידה גדול יותר. חוק יסוד חופש העיסוק מעניק לכל אזרח ותושב במדינה את הזכות לעסוק בכל עיסוק, אלא אם כן הוגבל חופש זה באמצעות חוק. לכן מוטב כי ילדים, הרוצים לפעול כיוזמים עצמאיים, לעשות זאת בידיעת ההורים, בהסכמתם ובפיקוחם. בנוסף על כן יש לציין כי ילדים, הפועלים כעובדי שכירים, מבוטחים במוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי. לעומת זאת עובדים עצמאיים חייבים לשלם דמי ביטוח בעצמם. עד אוגוסט1995 היו ילדים עד שש עשרה פטורים מתשלום מס הכנסה. עם זאת, קיימת הטבה מסוימת – נקודת זיכוי נוספת לנערים ונערות בין הגילים שש עשרה לשמונה עשרה

נישואין, יחסי מין והריון
אסור לקיים יחסי מין עם נערות שעדיין לא מלאו להן ארבע עשרה. יחסי מין עם נערה שלא מלאו לה ארבע עשרה, אפילו אם נעשו בהסכמתה, נחשבים לאונס. יחסי מין עם נערה שמלאו לה כבר ארבע עשרה אבל עדיין לא מלאו לה שש עשרה מותרים רק למי שנשוי לה. נערה בהריון יכולה להשלים אותו וללדת את הילד, בלי קשר לגילה, ובלי קשר לשאלה אם היא נשואה או לא נשואה. באשר לזכות לגדל את התינוק שנולד – אין בחוק כל התייחסות ל”גיל מינימום” הקשור לזכות להורות. יתכן שבית המשפט ימנה לתינוק אפוטרופוס, שמתפקידו יהיה לדאוג לו ולמלא את החובות שאותן אין ההורים הצעירים יכולים למלא. אם הנערה רוצה להפסיק את ההריון, מותר לעשות זאת רק בהתאם להסדר בחוק. על פי הסדר הזה, הפסקת הריון נעשית בהתאם לאישור ועדה מיוחדת, ועדה זו רשאית לתת אישור להפסקת הריון, הוועדה תאשר את הפסקת ההריון רק לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של הנערה ההרה. ההסכמה צריכה להינתן בכתב. גם אם מי שמבקשת להפסיק את הריונה היא קטינה, די בהסכמה שלה בלבד. הפסקת ההריון תבוצע ללא דרישת כל תשלום מהנערה. אסור לוועדה לסרב לתת אישור להפסקת הריון לפני שניתנה למי שמבקשת להפסיק את ההריון הזדמנות להופיע לפניה ולמסור לוועדה את נימוקיה.הזכות להינשא מוזכרת בהכרזה הבינלאומית לזכויות האדם כזכות הנתונה לבגירים. בישראל גיל הנישואין המינימלי נמוך יותר.
חוק הנישואין אוסר על נערה להינשא בטרם מלאו לה שבע עשרה, אולם הדין הדתי מתיר לנער לשאת אשה משהגיע לגיל שלוש עשרה ויום. אם נערה שנמצאת בהריון ומבקשת להינשא לאבי הילד תוכל הנערה אם מלאו לה שש עשרה שנה ואם בית המשפט התיר לה לעשות זאת.
נישואין בניגוד לחוק הנישואין יכולים להביא קנס או מאסר לחתן ולמי שעורך את הנישואין, כפיית נישואים אסורה גם לפי החוק הפלילי וגם באי הסכמה.
נהיגה
ניתן לקבל רשיון באופנוע החל בגיל שש עשרה, אך רק בהסכמת ההורים. החל בגיל שבע עשרה וחצי ניתן לקבל רשיון נהיגה לרוב סוגי הרכב הפרטי. לאור מספר התאונות הרב שמעורבים בהן נהגים צעירים אין בית המשפט מעניק יחס מיוחד לעברייני תנועה קטינים.

כללי
כל אזרח ואזרחית ישראלים, שמלאו להם שמונה עשרה, זכאים לבחור לכנסת. כל אזרח ואזרחית ישראלים, שמלאו להם עשרים ואחת, זכאים להיבחר לכנסת.
גיל הגיוס לצבא נקבע לשמונה עשרה שנה.
ילדים, הנולדים להורים בעלי אזרחות ישראלית, הופכים מיום לידתם לאזרחים ישראלים, הורים שמתאזרחים מקנים על ידי כך אזרחות גם לילדיהם. ילדים עולים חדשים הופכים לאזרחים ישראלים מכוח חוק השבות. הורים שאינם תושבי ישראל רשאים לוותר על אזרחות ילדיהם, וזאת, בהסכמת שר הפנים.
כל נער ונערה חייבים לשאת תעודת זהות החל בגיל שש עשרה. ילדים ובני נוער רשאים להתאגד למטרות חברתיות פוליטיות ועסקיות. מי שמלאו לו שמונה עשרה רשאי לשנות את שמו ואת שם משפחתו. ילדים רשאים להעיד בבית המשפט בכל גיל, אבל אם הם בני פחות מארבע עשרה, יחולו הגבלות על עדותם. במשפט אזרחי תובע אדם דבר – מה מאדם אחר. במשפט פלילי המדינה היא התובעת.
החוק מתיר לכל אדם להיות נוכח בדיון משפטי. בית המשפט ראשי לאסור על נער בן פחות משמונה עשרה להיות נוכח בעת הדיון. בהסכמת הוריהם יכולים ילדים בני ארבע – עשרה לפתוח חשבון בבנק. החל בגיל שש – עשרה יכולים ילדים לפתוח חשבון בבנק גם בלא הסכמת הוריהם. נערים בין הגילים ארבע – עשרה עד שמונה- עשרה, הרוצים להתאמן במכון כושר, זקוקים להסכמת ההורים. ספורטאים בני פחות משמונה עשרה יכולים לעבור מאגודת ספורט אחת לאחרת גם בלא הסכמת האגודה שבה הם רשומים.
אין חוק האוסר על ילדים לעשן או חוק האוסר למכור להם סיגריות. החוק אוסר על פרסומת לסיגריות בעיתוני ילדים. הפצת סיגריות בחינם אסורה על פי החוק. אסור לפרסם פרטים או לחשוף את זהותם של ילדים שמטפלים בהם על פי החוק. אין להשתמש בפרסומות בתמונות עירום של ילדים שמלאו להם תשע. אסור לפרסם ניסיונות התאבדות או התאבדות של ילדים. החוק מפרט הגבלות ברורות לגבי אופי הפרסומות המכוונות לילדים.