ב- 24 לפברואר 1948 הוקם שירות המשוריינים שנהפך לאחר זמן מה לחיל השריון. בראש שירות המשוריינים עמד האלוף יצחק שדה, אשר היה מיסדו של חיל השריון. ב- 11.4.48 החליט המטכ”ל לייצר מכוניות משוריינות, וכך נקבע השם שרות המשוריינים. ב- 25.5.48 הוזמן מפקד התותחנים שהיה בגדוד הראשון של הפלמ”ח, הוא ביקש להרכיב תותח 25 מ”מ על משוריין, כדי לתת עוצמה והגנה כשיוצאים להתקפה. חיל השריון ביצע מבצעים רבים להחזרת שטחים כמו מבצע “דני”, “יואב”, “דקל ו”חירם”. לאחר מלחמת העצמאות החל צה”ל לרכוש כלי רכב משוריינים מכל מקור אפשרי, ועד מהרה הפך חיל השריון לאחד החילות החזקים בצה”ל.
חיל השריון במערכות ישראל-
* מערכת סיני- בשנת 1955 הצטייד נשיא מצרים, נאצר, במטוסים סובייטים מתקדמים. בתשובה להערכות זו נערך צה”ל גם כן. אנשי חיל השריון החלו ברכש של שריון צרפתי, צה”ל החל באימונים ובגיבוש כוח צבאי לקראת המלחמה המתקרבת. עיקר פעילותו של חיל השריון התמקדה בסיוע לחיילי הרגלים, אך משום שחיל הרגלים נתקל בהתנגדות מצד האויב, מילא חיל השריון את תפקיד ביקוע צבא האויב. חטיבות השריון פרצו לסיני, ואיגפו את האויב מדרום לציר המוביל מערבה, וכך אפשר לחי”ר לעבור לתעלת סואץ.
* מלחמת ששת הימים – כוחו של השריון הועמד למבחן במלחמת ששת הימים. בקרבות ההבקעה בכל החזיתות נשא חיל השריון את רוב נטל הלחימה היבשתית. יחידות השריון לחמו בכל החזיתות לבדן, או בשיתוף עם יחידות תותחנים, חי”ר וחיל ההנדסה.
* מלחמת יום הכיפורים – גם במלחמת יום הכיפורים הוטל על חיל השריון, שבלם את כוחות השריון הסורים בגולן (כוחות השריון הסורים מנו כ- 1000 טנקים לעומת 100 טנקים ישראלים). צוות של טנק אחד (שכונה “כוח צביקה”) בלם עשרות טנקים סוריים במשך שעות ארוכות. הטנקים של חטיבה 7 בלמו מתקפות שריון רבות ב”עמק הבכא”. קרבות אלו ואחרים מנעו מהסורים לנצל את עליונותם המספרית לשם כיבוש הגולן וסיכון אוכלוסייה רבה. בחזית הדרום בלמו שתי חטיבות שריון סדירות, בימי המלחמה הראשונים, את המתקפה של הצבא המצרי שבוצעה לאורך כל תעלת סואץ.
* מלחמת שלום הגליל- במלחמת שלום הגליל פעל בשלוש גזרות עיקריות:
1. הגזרה המערבית – מישור החוף הלבנוני
2. הגזרה המרכזית – הר הלבנון
3. הגזרה המזרחית – בקעת הירדן והרים מול הלבנון
זמן הלחימה התרחש ביוני, ולסירוגין מה – 22 ביולי עד 12 באוגוסט. צה”ל החל בפעולות נגד המחבלים הלבנון. צה”ל נמנע מלחימה בצבא הסורי כל עוד לא הפריעו ללחימתו במחבלים, אך ב- 8 ביוני התערבו הסורים. צה”ל נאלץ להיכנס עם כוחות שריון לקרבות עם הסורים, ובעיקר עם הקומנדו הסורי. במלחמת של”ג הופיע לראשונה בשדה הקרב טנק המרכבה, שעבר בהצלחה מרובה את טבילתו באש המלחמה. במהלך המלחמה נאלץ השריון להתמודד עם מכשולים יבשתיים רבים, כגון כבישים צרים ומעטים, שהיקשו על התמרון, וכן שטחים הררים מיוערים ובנויים. למרות המכשולים הרבים הללו, הפגין השריון יכולת מצוינת ויעילות בשדה הקרב, שהוכיחו שהטנק הוא כלי הלחימה העיקרי ביבשה.
חיל השריון במערכות ישראל-
* מערכת סיני- בשנת 1955 הצטייד נשיא מצרים, נאצר, במטוסים סובייטים מתקדמים. בתשובה להערכות זו נערך צה”ל גם כן. אנשי חיל השריון החלו ברכש של שריון צרפתי, צה”ל החל באימונים ובגיבוש כוח צבאי לקראת המלחמה המתקרבת. עיקר פעילותו של חיל השריון התמקדה בסיוע לחיילי הרגלים, אך משום שחיל הרגלים נתקל בהתנגדות מצד האויב, מילא חיל השריון את תפקיד ביקוע צבא האויב. חטיבות השריון פרצו לסיני, ואיגפו את האויב מדרום לציר המוביל מערבה, וכך אפשר לחי”ר לעבור לתעלת סואץ.
* מלחמת ששת הימים – כוחו של השריון הועמד למבחן במלחמת ששת הימים. בקרבות ההבקעה בכל החזיתות נשא חיל השריון את רוב נטל הלחימה היבשתית. יחידות השריון לחמו בכל החזיתות לבדן, או בשיתוף עם יחידות תותחנים, חי”ר וחיל ההנדסה.
* מלחמת יום הכיפורים – גם במלחמת יום הכיפורים הוטל על חיל השריון, שבלם את כוחות השריון הסורים בגולן (כוחות השריון הסורים מנו כ- 1000 טנקים לעומת 100 טנקים ישראלים). צוות של טנק אחד (שכונה “כוח צביקה”) בלם עשרות טנקים סוריים במשך שעות ארוכות. הטנקים של חטיבה 7 בלמו מתקפות שריון רבות ב”עמק הבכא”. קרבות אלו ואחרים מנעו מהסורים לנצל את עליונותם המספרית לשם כיבוש הגולן וסיכון אוכלוסייה רבה. בחזית הדרום בלמו שתי חטיבות שריון סדירות, בימי המלחמה הראשונים, את המתקפה של הצבא המצרי שבוצעה לאורך כל תעלת סואץ.
* מלחמת שלום הגליל- במלחמת שלום הגליל פעל בשלוש גזרות עיקריות:
1. הגזרה המערבית – מישור החוף הלבנוני
2. הגזרה המרכזית – הר הלבנון
3. הגזרה המזרחית – בקעת הירדן והרים מול הלבנון
זמן הלחימה התרחש ביוני, ולסירוגין מה – 22 ביולי עד 12 באוגוסט. צה”ל החל בפעולות נגד המחבלים הלבנון. צה”ל נמנע מלחימה בצבא הסורי כל עוד לא הפריעו ללחימתו במחבלים, אך ב- 8 ביוני התערבו הסורים. צה”ל נאלץ להיכנס עם כוחות שריון לקרבות עם הסורים, ובעיקר עם הקומנדו הסורי. במלחמת של”ג הופיע לראשונה בשדה הקרב טנק המרכבה, שעבר בהצלחה מרובה את טבילתו באש המלחמה. במהלך המלחמה נאלץ השריון להתמודד עם מכשולים יבשתיים רבים, כגון כבישים צרים ומעטים, שהיקשו על התמרון, וכן שטחים הררים מיוערים ובנויים. למרות המכשולים הרבים הללו, הפגין השריון יכולת מצוינת ויעילות בשדה הקרב, שהוכיחו שהטנק הוא כלי הלחימה העיקרי ביבשה.
