ג’ורג’ אורוול הוא כינויו הספרותי של אריק בלר, שנולד בבנגל שבהודו בשנת 1903. הוא התחנך באיטון, אחד מבתי הספר היוקרתיים באנגליה.
בגיל 19 הוא הצטרף למשטרה האימפריאלית ושירת בבורמה, אך מאס בגילויי האימפריאליזם והחל לשוטט ברחבי אירופה ולהחזיק בדעות קומוניסטיות. חיי הנדודים והעוני שהיו לו חיזקו את דעותיו הפוליטיות. ספרו “זרוק ודפוק בפריס ובלונדון” שיצא לאור בשנת 1933 מבוסס על תקופה זו.
בשנת 1936 הוא התגייס לבריגדות הבינלאומיות ולחם בשורות הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד. זו הייתה מלחמה בין תומכי הרפובליקה לבין גנרל פרנקו הרודן. פרנקו נהנה מתמיכת איטליה הפשיסטית וגרמניה נאצית, בעוד שהרפובליקנים קיבלו רק מתנדבים לא מנוסים מחוגי השמאל בעולם ונשק שהם יכלו לקנות מברית המועצות. המלחמה הסתיימה במוות של 700,000 ספרדים וכינון משטר צבאי של פרנקו עד 1975. על תקופה זו אורוול כתב בספר “מחוות כבוד לקטלוניה” שפורסם ב1939-.
מאז אורוול החליף את דעותיו הקומוניסטיות בסוציאליזם, ופרסם את ספרו המפורסם ביותר: חוות החיות (1945). ספר זה הוא אנטי-אוטופיה שמכוונת נגד הקומוניזם, ובעיקר נגד סטאלין. ספר זה פורסם לאחר מלחמת העולם השנייה, המאבק של בעלות הברית מול הנאצים ובעלי בריתם. בספר מתוארת חווה שהחיות השתלטו עליה. למרות הרעיונות היפים, החווה מנוצלת ע”י החזירים לתועלתם הפרטית.
אורוול חלה במלת השחפת, ונפטר ממנה כשהוא היה בן 47 בלבד (1950). הוא פרסם את הספר הפסימי “1984” כשנה לפני מותו, וזהו אחד מספריו המפורסמים ביותר אחרי חוות החיות. הספר מציג את עולם העתיד תחת שלטון טוטליטרי אכזר, ומייצג את גישתו של אורוול נגד משטרים טוטליטריים כמו נאציזם וקומוניזם.
2. בחרת בספר זה כדי להגישו כשי לאחד מקרוביך: לאמך, לאביך, לחבר, לאח או לאחות. איזה המלצה תכתוב עליו אם תגיש אותו?
מילקי,
הספר “חוות החיות” שנכתב ע”י גורג’ אורוול הוא אלגוריה מדהימה. הסיפור הוא על חווה באנגליה שהחיות בה התמרדו בבעל החווה והחזירים עלו לשלטון. בהתחלה הכל נראה ורוד, אך לא עבר הרבה זמן עד שנתגלה לקורא השלטון המושחת של נפוליאון, החזיר השולט. אך החיות היו טיפשות ותמימות מדי כדי לחשוב על הניצול שלהן ע”י נפוליאון.
האלגוריה כאן היא השוואה לקומוניזם בברה”מ. פשוט מדהים איך שכל דמות בספר משחקת דמות במהפכה של ברית המועצות.
המייג’ור הזקן הוא הצאר של רוסיה, שאם כל הדברים הרעים שלו נראה כמו סוכרייה על מקל ליד סטאלין. את סטאלין מגלם נפוליאון. השליט הדיקטטורי והנורא מכולם. אדם מושחת שסטה מרעיונות המהפכה (שוויון ושיפור איכות החיים) לטובת הגדלת כוחו האישי והוא מנצל את תמימות האנשים ומשתמש בכלבים אימתניים כדי לשלוט באנשים. יש גם את קארל מארקס, שבישר את הבשורה ומת לפני המהפכה בתור המייג’ור הזקן – הוא מת שלושה ימים לפני המהפכה, לאחר שאמר שיש להלחם באדם המנצל את בעלי החיים.
אפילו טרוצקי נמצא שם בתור שלגון, חזיר שהיה במנהיגי המהפכה ונשאר נאמן לרעיונותיה, אך נפוליאון השתמש בכלבי הצייד שלו וגירש את שלגון. גברתן, הסוס החזק שתמיד אמר “אעבוד יותר”, האמין לנפוליאון תמיד ולבסוף נמכר על ידו לפושט עורות הוא הרוסי התמים שהאמין בקומוניזם ורומה על ידי סטאלין.
הרשימה של הדמויות בספר ומקביליהן עוד ארוכה, ואני מציע לך לקרוא את הספר. הנאום של המייג’ור בתחילת הספר עשה עליי רושם אף יותר גדול מהמניפסט הקומוניסטי, ואילו הסוף המר של הספר, שבו מסופר על נפוליאון נפגש עם בני אדם למען ניצול החיות והעשרת עצמו. החיות חיפשו ישועה ומצאו צרה גדולה רבה יותר, כמו רוסיה במציאות.
ממש נהניתי מהספר, וזהו ספר קצר וקל לקריאה, אם כי קשה לעיכול.
שלך בנאמנות,
אביב
4. ערוך ראיון עם מחבר הספר. רשום חמש שאלות שהיית רוצה לשאול.
א. אתה סוציאליסט. מדוע כתבת ספר שהוא אחד מהספרים הקדושים של הימין החדש? האם זה מדאיג אותך?
ב. מה היא דעתך על המייג’ור הזקן? אם היה שורד, האם הוא היה הופך לשליט רשע כמו נפוליאון או שהוא היה אידיאליסט טוב לב כמו שלגון, ואולי אפילו היה מצליח לשלוט ולהביא שגשוג על חוות החיות?
ג. מדוע בחרת דווקא בחוות חיות כדי להמשיל על הקומוניזם? מה עלה קודם לפני כתיבת הספר: החיות או הקומוניזם?
ד. אם החיות היו מצליחות ללמוד לקרוא, האם המצב בחווה היה שונה? האם השכלה היא גורם מבטיח מפני ניצול?
ה. מה משה העורב מוסיף לסיפור, ומה המשמעות של שמו? מדוע אתה חושב שהחזירים המשיכו להאכיל אותו גם לאחר שהם אמרו שסיפוריו על הרי הסוכר הם שקרים?
5. סיום היצירה – האם מצא חן בעיניך? נמק. כתוב סיום משלך לסיפור.
הסיום הפסימי מצא חן בעיני מאוד, אך כיום, שאשר אני חי לאחר נפילת ברה”מ, הייתי משנה את הסוף לאלגוריה של קריסת ברית המועצות, ומעבר לקפיטליזם שמביא עמו משבר כלכלי וחברתי חמור.
זהו הסוף שאני הייתי כותב לסיפור:
השנים המשיכו לחלוף, ומצב החווה לא שפר. לאחר שהובטח ביטחון החווה, המהפכה התפשטה בגבולות החווה והאדמות והחיות של אזורי הכפר הקרובים סופחו לחוות החיות. למרות זאת, נפוליאון הרביעי החל לדגול במדיניות אגרסיבית של פלישה לכפרי אדם. למרות האימה שהטילו בעלי החיים על הכפריים, קרבות אלה לא הועילו במאומה, אך גרמו שכול לחווה והעצימו את ההתמרמרות של החיות.
השלטון לא היה יותר יציב. נפוליאון השני נאלץ לבצע עוד ועוד שינויים שהזכירו את הימים שעברו. החיות עצמן כבר החלו להבין שהשלטון בעצם לא בעדן ולחצו על השלטון לשפר את איכות החיים.
לאחר ניסיונות רבים להפיכת השלטון התפטר נפוליאון הרביעי מתפקידו כמנהל החווה, ובמקומו בא אדם בשם קלווין ספייג’. ספייג’ החזיר את השלטון לימים עברו כמו מר ג’ונס.
החיות עצמן המשיכו להיות רעבות, מנוצלות ותמימות, כמו לאורך כל ההיסטוריה.
ביבליוגרפיה
ד”ר מירון בנבנישתי (עורך כללי), הבריטניקה החדשה לנוער, כתר הוצאה לאור בע”ם, ירושלים, 2001, כרך 1, עמ’ 141, כרך 4 עמ’ 105-110, כרך 11 עמ’ 52-53.
http://barney.gonzaga.edu/~sbennet3/mead/lessonplans/animalfarm.htm
http://www.collegeclub.com/academics/novelnotes/notes.asp?nn=animalfarm&action=questions
http://www.novelguide.com/animalfarm/characterprofiles.html