תולדות העיר יפו :
יפו נזכרת לראשונה ברשימת ערי כנען שנכבשו על ידי פרעה תחותמס השלישי (המאה החמש עשרה לפני הספירה) וב”פפירוס האריס ” במאה השלוש עשרה שמתאר את כיבוש יפו על ידי שר צבאו של פרעה השלישי . העיר מוזכרת כמושב חיל—מצב מצרי בכתבים מהמאה הארבע עשרה לפני הספירה וכעיר חשובה ופורחת בפפירוס מהמאה השלוש עשרה .
במאה השניים עשר לפני הספירה נכבשה יפו בידי גויי ים . אנשי חירם מלך צור הביאו לשלמה רפסודות מהלבנון יחד עם עצים ל”ים יפו” לבניית בית המקדש הראשון .
יפו נזכרת לראשונה ברשימת ערי כנען שנכבשו על ידי פרעה תחותמס השלישי (המאה החמש עשרה לפני הספירה) וב”פפירוס האריס ” במאה השלוש עשרה שמתאר את כיבוש יפו על ידי שר צבאו של פרעה השלישי . העיר מוזכרת כמושב חיל—מצב מצרי בכתבים מהמאה הארבע עשרה לפני הספירה וכעיר חשובה ופורחת בפפירוס מהמאה השלוש עשרה .
במאה השניים עשר לפני הספירה נכבשה יפו בידי גויי ים . אנשי חירם מלך צור הביאו לשלמה רפסודות מהלבנון יחד עם עצים ל”ים יפו” לבניית בית המקדש הראשון .
במאה השמינית לפני הספירה היו מסביב ליפו חומה חזקה ומבוצרת ,חפיר וחלקלקה שהיו אמורים למנוע חדירת פולשים לעיר . בסוף המאה השמינית נשלטה יפו על ידי מלכי אשדוד ובשנת שבע מאות ואחת לפני הספירה נכבשה על ידי מלך אשור סנחריב .
במאה החמישית לפני הספירה נמסרה על ידי הפרסים למלך צידון . הוקם מקדש צידוני לאל אשמון ונבנתה מצודה צידונית . בתקופה הפרסית הובאו עצים מלבנון לבניית בית המקדש השני לנמל יפו .
בשנת שלוש מאות ואחת לפני הספירה נכבשה העיר על ידי תלמי הראשון , שליט מצרים . העיר נקראה יופה בת איליוס , דמות מיתולוגית .
בשנת 244-204 לפני הספירה שלט ביפו תלמי הרביעי פילופטור .
בתחילת המאה השנייה עברה העיר לידי הסלווקים . יהודה המכבי , בעת המרד נגד תושביה הנוכריים , שרף את חופה ואת כל האוניות השוהות בו והרג כל נוכרי שניסה להמלט . יונתן החשמונאי הכניע את העיר, ובימי שמעון סופחה ליהודה ותושביה הנוכריים גורשו .
בשנת 86 לפני הספירה כאשר נלחם אנטיוכוס השנים עשר נגד אלכסנדר ינאי , בנה ינאי ביצורים לאורך הירקון שכללו חפיר , חומת אדמה , מגדלי עץ ומצדים . אנטיוכוס גבר על ביצורים אלה . אנטיוכוס ניתק את יפו מיהודה , והיא נהפכה לעיר חופשית .
בשנת 47 לפני הספירה יוליוס קיסר סיפחה שוב ליהודה . במרד הגדול נהרסה יפו אך היא שוקמה מיד והפכה לבסיס של צי יהודי לוחם . צי זה פשט על ספינות רומיות שנעו בין מצרים לסוריה .
בשנת 67 לספירה תקף אספסינוס את יפו ותושביה נמלטו אל ספינותיהם וטבעו בסערה שניפצה את ספינותיהם ולאחר מכן הוקם ביפו מחנה רומי .
יפו ההרוסה נבנתה מחדש והפכה לעיר אוטונומית שנקראה פלויה יופה . רוב תושביה היו נוכרים והיתה בה גם קהילה יהודית גדולה .
בתקופה הביזנטית היתה יפו מרכז מסחרי חשוב , היא היתה נמל מוצא לנוסעים מיהודה לארצות הים התיכון . היא הוקדשה לנוצרים בגלל שני אירועים חשובים : א) חזון ההתגלות שחזה פטרוס כששהה בבית שמעון הבורסקי ביפו שנתן אות לראשית פניית הנצרות אל הגויים .
בתחילת המאה החמישית לספירה הפכה יפו למקום מושבו של אפיסקופוס .
בתקופה הערבית ירדה יפו מגדולתה . היא הפכה לעירה קטנה שנקראה יאפא ושמשה כנמלה של רמלה .
ב1099 נהרסה על ידי הפאטימים לגמרי על מנת למנוע האחזות צלבנית בה אבל הצלבנים הפכו אותה לנמל ראשי של ממלכת ירושלים וביצורו אותה .
יפו עמדה בפני התקפות פאטימיות רבות , והפכה לבירת הסניוריה יפו – אשקלון , ששלטה בכל מישור החוף הדרומי .
בשנת 1181 נפלה בידי צלאח א דין אך ב 1191 נכבשה שוב בידי ריצארד לב הארי . את מקומה כנמל עיקרי בממלכה הצלבנית החדשה תפסו עכו וצור .
חומותייה בוצרו וחוזקו בשנת 1228 בידי הקיסר פרידריך השני , ובשנת 1250 בידי מלך צרפת לואי התשיעי .
ב 1268 נכבשה על ידי הסולטן הממלוכי בייברס ונעזבה . בשנת 1330 נהרסה לגמרי עם מרבית ערי החוף , בפקודת השלטונות מחשש לפלישת הצלבנים והיאחזותם בחוף . נמלה נסתם והשאירו בה רק חיל מצב על מנת לשומרה מפני צלבנים .
בתחילת התקופה העותומנית היתה יפו הרוסה ורק בשלהי המאה ה17 חזרה להיות עיירת פרזות קטנה , שהתקיימה על מסחר והארחת צליינים ועולי רגל יהודים .עם גידול תנועת הצליינים הנוצרים , הוקם בית התארחה על ידי נזירים פרנציסקנים (1654) . באמצע המאה השמונה עשרה לספירה עברו בנמל יפו צליינים נוצרים רבים וכן עולי רגל יהודים שנעשקו בידי בעלי אכסניות ערבים . לאחר כמה זמן הפסיקו יהודים לבוא ליפו כיוון שלא היה להם מקום ללון בו ודרשו מכס גדול על מנת להכנס ליפו . העיר היתה מוקפת בחומה והתפתחה וגדלה במשך השנים אך בשנות השבעים של המאה ה 18 נפגעה קשות במלחמות פנימיות בין טאהר אל – עומר ויריביו , שהעבירו אותה מיד ליד .
ב 19 במאי 1775 נכבשה בידי צבא ממלוכים מצריים שטבחו באלפים מתושבייה . העיר שוקמה מהריסותיה , אך בשנת 1799 נקלעה למלחמה שוב כאשר נפולאון הגיע לשעריה בשלישי במארס 1799 בדרכו לעכו להכניע את החיילים התורכים שהוצבו בה . נפולאון שם את העיר תחת מצור , ושילח כוח חיילים מיוחד על מנת להבקיע את חומותיה של יפו . לאחר שנפרצה החומה חדרה לעיר יחידה מדיביזיית הגנרל והתפתח קרב קשה בין התורכים והחיילים בו נכנעו התורכים . העיר נבזזה ונהרסה וחלק מן השבויים הוצאו להורג .
בשנים 1810-1820 משל בה מחמוד אגא (אבו נבוט) ששינה לגמרי את פנייה של העיר . הוא שיקם את העיר והרחיב את ביצוריה והקים בה מבני ציבור רבים בהם : מסגד המחמודיה והסבילים .
בשנת 1820 נבנו ביפו חאן ובית כנסת ובכך התחדש ישובה היהודי . ב 1888 הצטרפו לתושבי יפו היהודים עולים ממרוקו . באותו זמן פעל בה יהודה חלוי מרגוזה שהיה רב הקהילה ועשה רבות לפיתוח יפו ואף היה בעל הפרדס הראשון בה .
ב 1831 נכבשה על ידי צבאו של מוחמד עלי ללא התנגדות . המצרים שלטו בה 9 שנים והחפכוה לנמל צבאי ולבסיס ימי .בעיר ובכפרים סביבה ישבו מצרים ובפרבריה הוקמו שכונות חקלאיות של פלאחים מצרים .
באמצע המאה ה19- ניסו להתיישב בה גם מתיישבים זרים .ראשוני הזרים היו עולים אמריקאים מפילדלפיה שהקימו בה בשנים 1853-1857 ישוב על גבעה שנקראה “גבעת התקווה”. הישוב חוסל לאחר שחלק מהתושבים מתו ממחלות וחלק נשדד ונרצח ע”י התושבים הערביים .בשנת 1856 ביצעו מיסיונרים בריטים בהנהגת א’ אייזקס ,ניסיון נוסף והקימו חווה “לדוגמא” על גבעה מצפון ליפו וניסיון זה נכשל . בשנים 1868-1866 התישבו בצפון מזרח יפו אמריקאים ,אנשי “כנסיית המשיח” בראשות הכומר גורג אדמס .בצפון מזרח יפו ,אך גם נסיון התשייבות נכשל בגלל האקלים ,המחלות וההתנכלויות . בעקבות כשלונם באו מתיישבים גרמנים טמפלרים שקנו את נכסיהם והקימו מושבה חדשה שנקראה “המושבה הגרמנית” .בשנת 1871 הקימו מושבה חקלאית שנקראה שרונה שפרחה ושגשגה במהירות .
בשנת 1879 התחילו בהריסת חומות יפו ,בניית העיר החדשה התפתחה במהירות בגלל שגשוג ענף הפרדסנות ויפו הפכה למרכז גידול העדרים בא”י.
לתקופה ארוכה הייתה יפו נמל היצוא היחיד לפרי זה .
בשנת 1892 נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ מיפו לירושלים והיא הגבירה את תנועת הצליינים והתיירים ,בנוסף ההתיישבות היהודית תרמה לשגשוגה של יפו. הוקמו בה שתי שכונות יהודיות : נווה צדק (1887) ונווה שלום (1890) , היא הפכה למרכז הישוב היהודי החדש .
בכ”ז סיון תר”ן (1890) התארגנו יהודי יפו בקהילה והיא הייתה הראשונה בארץ שהיו בה מאוגדים יהודים ספרדים ואשכנזים . בשנת 1909 נוסדה שכונת המגורים היהודית “אחוזת בית” ואחריה שכונות “נחלת בנימין” ו”גאולה” שהתאחדו ובשנת 1910 שינו את שמן לתל אביב . השכונה התפתחה במהירות בשנותיה הראשונות אך ההתפתחות נבלמה כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה . חלק מתושביה ומיהודי יפו ,שהיו נתינים זרים ,נאלצו לעזוב את הארץ ומי שנשאר נרדף הידי השלטון התורכי ביפו . במארס 1917 , עם התקרבות הצבא הבריטי ,גורשו צפונה והתפזרו במושבות השרון והגליל . לאחר הכיבוש הבריטי חזרו תושבי תל אביב לשכונתם שהחלה להתפתח בקצב מואץ . בשנת 1921 נערכו ביפו פוגרומים רבים ע”י הערבים ולכן החליטו היהודים להפריד את יפו מתל אביב והפכוה לעיר עצמאית ועד מהרה הפכה לישוב היהודי הגדול ביותר בארץ .
יפו התפתחה במקביל לת”א ,היא הפכה למרכז מנהלה וכלכלה של דרום הארץ . ערביי יפו תקפו את שכניהם היהודים ואת כל ת”א במאורעות 1929 . ובמרד הערבי 1936-1939.
עד 1934 עבר עיקר יבואה של הארץ דרך נמל יפו , פתיחת נמל חיפה ב 1933 פגעה קשה בנמל יפו ובאותה שנה התרחשה שביתה ערבית שלאחריה הקימו נמל יהודי בת”א . בזמן המאבק נגד הבריטים הייתה למעשה בירת “מדינת ישראל” הבאה . יפו הייתה הישוב הערבי העירוני הגדול ביותר בא”י . תל אביב הוטרדה בידי כוחות ערביים שבסיסיהם היו ביפו . עם תחילת מלחמת השחרור נהפך הגבול העירוני בין ת”א היהודית ויפו הערבית לגבול דמים . אנשי האצ”ל תקפו את תושבי יפו הערבית על מנת להפחידם ולמנוע את התקפותיהם על ת”א . התחבורה הערבית אל יפו הופסקה ומכוניות ערביות הגיעו אליה רק בליווי חיילים. ב 13 במאי חתמו נכבדי יפו על הסכם כניעה ולמחרת הוכרז בת”א על הקמת מדינת ישראל . משלהי 1948 התמלאה יפו בעולים חדשים וב 1950 הוכרז רשמית על סיפוח יפו לת”א .
יפו העתיקה הייתה בת 4000 שנה .
במאה החמישית לפני הספירה נמסרה על ידי הפרסים למלך צידון . הוקם מקדש צידוני לאל אשמון ונבנתה מצודה צידונית . בתקופה הפרסית הובאו עצים מלבנון לבניית בית המקדש השני לנמל יפו .
בשנת שלוש מאות ואחת לפני הספירה נכבשה העיר על ידי תלמי הראשון , שליט מצרים . העיר נקראה יופה בת איליוס , דמות מיתולוגית .
בשנת 244-204 לפני הספירה שלט ביפו תלמי הרביעי פילופטור .
בתחילת המאה השנייה עברה העיר לידי הסלווקים . יהודה המכבי , בעת המרד נגד תושביה הנוכריים , שרף את חופה ואת כל האוניות השוהות בו והרג כל נוכרי שניסה להמלט . יונתן החשמונאי הכניע את העיר, ובימי שמעון סופחה ליהודה ותושביה הנוכריים גורשו .
בשנת 86 לפני הספירה כאשר נלחם אנטיוכוס השנים עשר נגד אלכסנדר ינאי , בנה ינאי ביצורים לאורך הירקון שכללו חפיר , חומת אדמה , מגדלי עץ ומצדים . אנטיוכוס גבר על ביצורים אלה . אנטיוכוס ניתק את יפו מיהודה , והיא נהפכה לעיר חופשית .
בשנת 47 לפני הספירה יוליוס קיסר סיפחה שוב ליהודה . במרד הגדול נהרסה יפו אך היא שוקמה מיד והפכה לבסיס של צי יהודי לוחם . צי זה פשט על ספינות רומיות שנעו בין מצרים לסוריה .
בשנת 67 לספירה תקף אספסינוס את יפו ותושביה נמלטו אל ספינותיהם וטבעו בסערה שניפצה את ספינותיהם ולאחר מכן הוקם ביפו מחנה רומי .
יפו ההרוסה נבנתה מחדש והפכה לעיר אוטונומית שנקראה פלויה יופה . רוב תושביה היו נוכרים והיתה בה גם קהילה יהודית גדולה .
בתקופה הביזנטית היתה יפו מרכז מסחרי חשוב , היא היתה נמל מוצא לנוסעים מיהודה לארצות הים התיכון . היא הוקדשה לנוצרים בגלל שני אירועים חשובים : א) חזון ההתגלות שחזה פטרוס כששהה בבית שמעון הבורסקי ביפו שנתן אות לראשית פניית הנצרות אל הגויים .
בתחילת המאה החמישית לספירה הפכה יפו למקום מושבו של אפיסקופוס .
בתקופה הערבית ירדה יפו מגדולתה . היא הפכה לעירה קטנה שנקראה יאפא ושמשה כנמלה של רמלה .
ב1099 נהרסה על ידי הפאטימים לגמרי על מנת למנוע האחזות צלבנית בה אבל הצלבנים הפכו אותה לנמל ראשי של ממלכת ירושלים וביצורו אותה .
יפו עמדה בפני התקפות פאטימיות רבות , והפכה לבירת הסניוריה יפו – אשקלון , ששלטה בכל מישור החוף הדרומי .
בשנת 1181 נפלה בידי צלאח א דין אך ב 1191 נכבשה שוב בידי ריצארד לב הארי . את מקומה כנמל עיקרי בממלכה הצלבנית החדשה תפסו עכו וצור .
חומותייה בוצרו וחוזקו בשנת 1228 בידי הקיסר פרידריך השני , ובשנת 1250 בידי מלך צרפת לואי התשיעי .
ב 1268 נכבשה על ידי הסולטן הממלוכי בייברס ונעזבה . בשנת 1330 נהרסה לגמרי עם מרבית ערי החוף , בפקודת השלטונות מחשש לפלישת הצלבנים והיאחזותם בחוף . נמלה נסתם והשאירו בה רק חיל מצב על מנת לשומרה מפני צלבנים .
בתחילת התקופה העותומנית היתה יפו הרוסה ורק בשלהי המאה ה17 חזרה להיות עיירת פרזות קטנה , שהתקיימה על מסחר והארחת צליינים ועולי רגל יהודים .עם גידול תנועת הצליינים הנוצרים , הוקם בית התארחה על ידי נזירים פרנציסקנים (1654) . באמצע המאה השמונה עשרה לספירה עברו בנמל יפו צליינים נוצרים רבים וכן עולי רגל יהודים שנעשקו בידי בעלי אכסניות ערבים . לאחר כמה זמן הפסיקו יהודים לבוא ליפו כיוון שלא היה להם מקום ללון בו ודרשו מכס גדול על מנת להכנס ליפו . העיר היתה מוקפת בחומה והתפתחה וגדלה במשך השנים אך בשנות השבעים של המאה ה 18 נפגעה קשות במלחמות פנימיות בין טאהר אל – עומר ויריביו , שהעבירו אותה מיד ליד .
ב 19 במאי 1775 נכבשה בידי צבא ממלוכים מצריים שטבחו באלפים מתושבייה . העיר שוקמה מהריסותיה , אך בשנת 1799 נקלעה למלחמה שוב כאשר נפולאון הגיע לשעריה בשלישי במארס 1799 בדרכו לעכו להכניע את החיילים התורכים שהוצבו בה . נפולאון שם את העיר תחת מצור , ושילח כוח חיילים מיוחד על מנת להבקיע את חומותיה של יפו . לאחר שנפרצה החומה חדרה לעיר יחידה מדיביזיית הגנרל והתפתח קרב קשה בין התורכים והחיילים בו נכנעו התורכים . העיר נבזזה ונהרסה וחלק מן השבויים הוצאו להורג .
בשנים 1810-1820 משל בה מחמוד אגא (אבו נבוט) ששינה לגמרי את פנייה של העיר . הוא שיקם את העיר והרחיב את ביצוריה והקים בה מבני ציבור רבים בהם : מסגד המחמודיה והסבילים .
בשנת 1820 נבנו ביפו חאן ובית כנסת ובכך התחדש ישובה היהודי . ב 1888 הצטרפו לתושבי יפו היהודים עולים ממרוקו . באותו זמן פעל בה יהודה חלוי מרגוזה שהיה רב הקהילה ועשה רבות לפיתוח יפו ואף היה בעל הפרדס הראשון בה .
ב 1831 נכבשה על ידי צבאו של מוחמד עלי ללא התנגדות . המצרים שלטו בה 9 שנים והחפכוה לנמל צבאי ולבסיס ימי .בעיר ובכפרים סביבה ישבו מצרים ובפרבריה הוקמו שכונות חקלאיות של פלאחים מצרים .
באמצע המאה ה19- ניסו להתיישב בה גם מתיישבים זרים .ראשוני הזרים היו עולים אמריקאים מפילדלפיה שהקימו בה בשנים 1853-1857 ישוב על גבעה שנקראה “גבעת התקווה”. הישוב חוסל לאחר שחלק מהתושבים מתו ממחלות וחלק נשדד ונרצח ע”י התושבים הערביים .בשנת 1856 ביצעו מיסיונרים בריטים בהנהגת א’ אייזקס ,ניסיון נוסף והקימו חווה “לדוגמא” על גבעה מצפון ליפו וניסיון זה נכשל . בשנים 1868-1866 התישבו בצפון מזרח יפו אמריקאים ,אנשי “כנסיית המשיח” בראשות הכומר גורג אדמס .בצפון מזרח יפו ,אך גם נסיון התשייבות נכשל בגלל האקלים ,המחלות וההתנכלויות . בעקבות כשלונם באו מתיישבים גרמנים טמפלרים שקנו את נכסיהם והקימו מושבה חדשה שנקראה “המושבה הגרמנית” .בשנת 1871 הקימו מושבה חקלאית שנקראה שרונה שפרחה ושגשגה במהירות .
בשנת 1879 התחילו בהריסת חומות יפו ,בניית העיר החדשה התפתחה במהירות בגלל שגשוג ענף הפרדסנות ויפו הפכה למרכז גידול העדרים בא”י.
לתקופה ארוכה הייתה יפו נמל היצוא היחיד לפרי זה .
בשנת 1892 נחנכה מסילת הברזל הראשונה בארץ מיפו לירושלים והיא הגבירה את תנועת הצליינים והתיירים ,בנוסף ההתיישבות היהודית תרמה לשגשוגה של יפו. הוקמו בה שתי שכונות יהודיות : נווה צדק (1887) ונווה שלום (1890) , היא הפכה למרכז הישוב היהודי החדש .
בכ”ז סיון תר”ן (1890) התארגנו יהודי יפו בקהילה והיא הייתה הראשונה בארץ שהיו בה מאוגדים יהודים ספרדים ואשכנזים . בשנת 1909 נוסדה שכונת המגורים היהודית “אחוזת בית” ואחריה שכונות “נחלת בנימין” ו”גאולה” שהתאחדו ובשנת 1910 שינו את שמן לתל אביב . השכונה התפתחה במהירות בשנותיה הראשונות אך ההתפתחות נבלמה כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה . חלק מתושביה ומיהודי יפו ,שהיו נתינים זרים ,נאלצו לעזוב את הארץ ומי שנשאר נרדף הידי השלטון התורכי ביפו . במארס 1917 , עם התקרבות הצבא הבריטי ,גורשו צפונה והתפזרו במושבות השרון והגליל . לאחר הכיבוש הבריטי חזרו תושבי תל אביב לשכונתם שהחלה להתפתח בקצב מואץ . בשנת 1921 נערכו ביפו פוגרומים רבים ע”י הערבים ולכן החליטו היהודים להפריד את יפו מתל אביב והפכוה לעיר עצמאית ועד מהרה הפכה לישוב היהודי הגדול ביותר בארץ .
יפו התפתחה במקביל לת”א ,היא הפכה למרכז מנהלה וכלכלה של דרום הארץ . ערביי יפו תקפו את שכניהם היהודים ואת כל ת”א במאורעות 1929 . ובמרד הערבי 1936-1939.
עד 1934 עבר עיקר יבואה של הארץ דרך נמל יפו , פתיחת נמל חיפה ב 1933 פגעה קשה בנמל יפו ובאותה שנה התרחשה שביתה ערבית שלאחריה הקימו נמל יהודי בת”א . בזמן המאבק נגד הבריטים הייתה למעשה בירת “מדינת ישראל” הבאה . יפו הייתה הישוב הערבי העירוני הגדול ביותר בא”י . תל אביב הוטרדה בידי כוחות ערביים שבסיסיהם היו ביפו . עם תחילת מלחמת השחרור נהפך הגבול העירוני בין ת”א היהודית ויפו הערבית לגבול דמים . אנשי האצ”ל תקפו את תושבי יפו הערבית על מנת להפחידם ולמנוע את התקפותיהם על ת”א . התחבורה הערבית אל יפו הופסקה ומכוניות ערביות הגיעו אליה רק בליווי חיילים. ב 13 במאי חתמו נכבדי יפו על הסכם כניעה ולמחרת הוכרז בת”א על הקמת מדינת ישראל . משלהי 1948 התמלאה יפו בעולים חדשים וב 1950 הוכרז רשמית על סיפוח יפו לת”א .
יפו העתיקה הייתה בת 4000 שנה .
