ירידת בני ישראל למצרים

 

מבוא

 

בעבודה זו יופיע מידע על ההגירה – מהי? מדוע היא נגרמת? מושגים

הקשורים לנושא הגירה, ודוגמא לתנועת הגירה עכשווית.

 

יופיע גם מידע על הגירת בני ישראל למצריים:

הסיבות, הגורמים, והשינויים לאחר ההגירה בספר בראשית ובספר שמות.

 

חלק א’: ההגירה והמהגרים

 

 

1.

א. השינויים העיקריים שמתרחשים בחיי המהגרים הם:

החלפת מקום המגורים – המהגר מחליף מקום מגורים ממקום מוכר אל

מקום מגורים חדש וזר שלא הכיר קודם, שינוי זה מתרחש אצל כל

המהגרים.

החלפת מקום העבודה – שינוי מקום העבודה של המהגר תלוי, אם

המהגר עובר לאזור מגורים אחר, עליו להחליף את מקום עבודתו.

החלפת הסביבה הפיזית – יש מקרים שבהם המהגר עובר שינוי באקלים

הסביבתי בין מקום המוצא למקום היעד.

שינוי חברתי-תרבותי – בתחום זה יש שינויים רבים, כגון: שינוי צורת

המגורים, החברים, השפה, סגנון הלבוש והאכילה, צורת הבילוי בזמן הפנוי

וכו’…

 

 

ב.רוב המהגרים משנים את מקום מגוריהם כדי לשפר את תני החיים

שלהם.

הגורמים שדוחפים את המהגרים להגר נקראים “גורמי דחיפה” והגורמים

שמושכים את המהגרים להגר נקראים “גורמי משיכה”,

דוגמאות:

· אנשים רבים מהגרים מארץ מולדתם ומביתם כדי למצוא מקור

פרנסה חדש משום שיש אבטלה כבדה, או כל גורם כלכלי אחר.

האנשים עוזבים את ביתם בגלל אבטלה ובעיות כלכליים – זהו גורם

דחיפה להגירה.

אנשים עוברים למקומות שמציעים להם מקורות פרנסה ופתרונות

כלכליים – זהו גורם דחיפה להגירה.

· דוגמאות של גורמי משיכה:

-שכר עבודה גבוה.

-משטר השומר על חופש הפרט וזכויותיו בעזרת מערכת חוקים

מתאימה.

-תחבורה מפותחת.

· דוגמאות לגורמי דחיפה:

-תנאי טבע קשים.

-רעב.

-מחסור בדיור.

 

 

ג. הגירה חיצונית – תנועת הגירה של מהגרים החוצים גבולות מדיניים

ועוברים ממדינה אחת – מדינת המוצא, למדינה אחרת – מדינת היעד.

הגירה פנימית – הגירה של אנשים בתוך תחומי המדינה. למשל: הגירה

של אנשים מהעיר לכפר, או מהכפר לעיר.

מקום המוצא – המקום ממנו יוצא המהגר. המקום ממנו יוצא המהגר אל

מקום היעד.

מקום היעד – המקום אליו יוצא המהגר ממקום המוצא, מקום מגוריו החדש

של המהגר.

 

 

2.

א. ההשפעה של ההגירה על גודל האוכלוסייה גדולה מאוד:

יש מקומות שבהם האוכלוסייה גדלה מן ההגירה, ישראל היא דוגמא טובה

מאוד לכך – במשך 100 השנים האחרונות תנועות ההגירה הגדילו את

אוכלוסיית המדינה מאוד. זוהי גם דוגמא למצב של הגירה חיצונית.

לעומת זאת, יש מצבים שבהם האוכלוסייה קטנה מההגירה.

דוגמא טובה למצב זה, היא אירלנד – שהרעב הכבד שפקד אותה במאה

ה19, גם למיליון מתושבי המדינה להגר החוצה ממנה, לבריטניה וצפון

אמריקה. יש שאומרים שאם לא היו מהגרים האנשים באותה תקופה, מספר

התושבים באירלנד היה היום 12 מיליון, פי ארבעה ממספרם כיום!.

 

ב.השפעת ההגירה על התרבות גדולה מאוד גם מצד המהגרים וגם מצד מקום

היעד.

המהגרים מגיעים למקום היעד עם מנהגים, שפה, כתב, אביזרים, סגנונות

הבניה ועוד…

תושבי מקום היעד לומדים דברים מתרבויות המהגרים שמצטרפים אליהם, וגם

המהגרים לומדים דברים מתושבי מקום היעד.

כך לדוגמא מדינת ישראל, תרבותה ואורח החיים שלה מושפעים מהעדות

השונות של העולים לישראל.

בהגירה הפנימית הבדלי התרבות הין המהגרים לבין אוכלוסיית מקום היעד

הם בד”כ קטנים יותר, משום שהמהגרים לא מגיעים ממדינות שונות.

 

 

 

חלק ב’: הגירה במקרא – בואם של בני ישראל למצריים

 

 

 

1. מקום המוצא ממנו יוצאים בני ישראל הוא ארץ כנען. ומקום היעד אליו

מגיעים בני ישראל הוא ארץ מצריים.

 

2. א. יוסף הגיע למצריים משום שאחיו לא אהבו אותו מסיבות שונות, והם

מכרו אותו לסוחרים מדיינים שירדו למצריים.

 

ב. הגורמים להגירת בני ישראל למצריים היו:

גורמי דחיפה – היה רעב בכל הארצות, וגם בארץ כנען.

גורמי משיכה – בארץ מצריים לא היה רעב, הודות לפירוש החלומות

של יוסף, ולכן בני ישראל ירדו למצריים, כדי לא למות.

 

3. א. בספר בראשית מתוארים חיי בני ישראל כחיים טובים, קיבלו יחס

טוב מהמצרים. יוסף נתן לבני ישראל אחוזה בעיר רעמסס כמו שהובטח

להם. יוסף דאג לכל מה שאחיו ואביו היו צריכים.

ב.לאחר שהגיע למצריים מלך חדש, שלא הכיר את יוסף ואת משפחתו,

הוא החליט שלא צריך את עם בני ישראל במצריים, כדי שלא יעזרו

לאויביי מצריים במלחמות. פרעה העביד את עם ישראל בצורה קשה,

ורק אחר כך בעבודת פרך. הוא פקד על המיילדות העבריות להרוג כל

זכר עברי שנולד, ולאחר שהמיילדות לא הקשיבו לו ותירצו לו מדוע,

הוא החליט שכל המיילדות בארץ מצריים יהרגו את תינוקות בני ישראל

הזכריים ע”י השלכה ליאור.

 

4. אוכלוסיית מצריים גדלה, משום שבני ישראל התרבו ו”השריצו” צאצאים

– המילה השריצו באה להדגיש שבני ישראל התרבו בצורה מהירה

מאוד ורבה מאוד.

מצב הכלכלה בארץ מצריים הדרדר משום שהיה רעב, והאוכל שנאגר

לא הפסיק גם לבני ישראל שהיגרו למצריים.

 

 

חלק ג’ אקטואליה

 

 

1. ההגירה הרוסית לארץ ישראל בשנות ה-80-90

מקום המוצא של הגירה זו הייתה ברית המועצות.

המהגרים היגרו לארץ משום שברית המועצות התפרקה למס’ מדינות

שהגדולה מהם הייתה רוסיה, והמצב הכלכלי בה לא היה טוב. אחד

הגורמים הגדולים יותר להגירה הוא שניתנה לרוסים הזכות לעזוב את

ארצם, ולכן ניצלו המהגרים את זכות זו ויצאו לארץ ישראל. אוכלוסיית

מקום היעד (ארץ ישראל) השתנתה, היא גדלה. קשיי ההסתגלות של

המהגרים היו: השפה, המהגרים היו רגילים לדבר רוסית, ועכשיו הם היו

צריכים ללמוד את השפה העברית. עוד קושי הוא שהרוסים לא הגיעו

כמשפחות שלמות, אלא משפחות קטנות ולכן המצב הכלכלי שלהם לא

היה טוב מהרגע הראשון, אלא לאחר זמן.

יחס השלטון אל המהגרים הרוסים היה יחס טוב, הם קיבלו זכויות כמו

כל אזרח ומיעוט אחר בארץ, וכמובן שהם קיבלו אזרחות ישראלית.

2.

• שתי תנועות הגירה אלו, הגרו ממקום המוצא שלהם משום שלא היו בו

תנאי מחיה מספקים. (בתנועת ההגירה הרוסית – מצב כלכלי לא טוב.

בהגירה של בני ישראל למצריים – רעב כבד)

• בשתי ההגירות, האוכלוסייה במקום היעד גדלה.

• בשתי ההגירות השלטון העכשווי שאליו הגיעו התנהג אליהן בצורה טובה.