צמיחת הערים באירופה בימי הביניים חלה במאה ה-11 והגיעה לשיאה במאה ה-13. סייעו להתפתחות מספר גורמים: ביטחון – המצב הביטחוני באירופה השתפר והיה ניתן לנוע בדרכים ללא חשש, ומסירה – חידוש המסחר הוביל לצמיחה מדינית כלכלית.

כיצד התפתחו?
1) על שרידי ערים רומאיות שנשדדו ונהרסו כתוצאה מהתמוטטות האימפריה הרומית.
2) צמחו סמוך לדרכים ראשיות, מה שהפך אותן למרכזיות גאוגרפיות וריכוז של סחר ומלאכה.
3) סמוך לאחוזות – אדון האחוזה העניק ליושבי האחוזה זכויות שהותירו להם להגדיל את תחומה לכדי עיר.

תנאי החיים בעיר היו ירודים, לא טובים. המבנים נבנו בצפיפות, שהובילה למחסור באור שמש וחושך תמידי. התושבים ניסו להאיר את האיזורים בעזרת לפידים, שגרמו לשריפות. היו גם בעיות הגיינה, שכן לא היה ביוב ופחי אשפה, ופסולת זרמו ברחובות, מה שגרם להידבקות במחלות קשות. עלי חיים הסתובבו בדרכים באופן חופשי, והפיצו מגיפות גם הם.

תושבי העיר:
1) סוחרים- עוסקים במסחר, קנייה ומכירה של סחורות.
2) בעלי מלאכה- מתעסקים באומנות, עבודת ידיים. רוכשים חומרי גלם מהסוחרים.
3) אנשי כנסייה – בעלי זכויות יתר (פריווילגיות) כגון פטור מתשלום מיסים, החשובים והנכבדים מהאזרחים
בע אחראים על הכנסייה: מרכז חברתי ותרבותי.
4) יהודים- אדון העיר חפץ להעשיר כמה שיותר את קופת העיר בכסף. הוא קרא ליהודים האשכנזים, שעסקו במסחר, להתיישב בעיר. בתמורה קיבלו פריווילגיות גם הם ומעמד מיוחד.

העיר כמרכז חברתי, כלכלי ותרבותי:

שוק – התקיים בלב העיר פעם בשבוע. הגיעו אליו סוחרים ובעלי מלאכה כדי לרכוש חומרי גלם ולמכור את מוצרם. פקידי אדון העיר פיקחו על טיב המוצרים ומחירם וגבו מיסי עיסקאות.
היריד – נמשך שישה שבועות, וכלל אירועי בידור רבים: להטוטנים, נגנים, בדרנים, זמרים והימורים על קרבות תרנגולים. הגיעו אליו גם סוחרים ובעלי מלאכה כדי למכור את מוצריהם.
בנק – עם התפתחות המסחר, נוצר צורך לאמצעי תשלום אחר מסחר חליפין. ככל שגבר השימוש בכסף, והסוחרים ובעלי המלאכה נזקקו לכסף רב כדי לקנות חומרי גלם, הבנקים הלכו והתפתחו.
גילדה – הגילדות היו אגודות לעזרה כלכלית, שהסדירו בין עיסקי מסחר ומלאכה. נאבקו על מחיר מוצרים, איכות, מכסת סחורות מותרת לאדם, ושלבי הכשרה לכל ענף. לכל גילדה היה קדוש נוצרי שנחשב סמל מגן על חבריה. חברים בגילדה גרו יחד באיזור מסויים בעיר, ודאגו לחולים, אלמנות ויתומים חברי הגילדה.