פוסט: לשון

תורת ההגה

ניתן לחלק את העיצורים ל-2 קבוצות לפי בסיס חיתוך:

נתן לדטנר-עיצורים לשוניים

שסזשצ-עיצורים שניים

גיכק-עיצורים חיך

בומפ-שפתיים

האח רע-עיצורים גרוניים

ניתן לחלק את העיצורים ל-2 קבוצות על פי מידת הקוליות:

אטומים- כל האותיות חוץ מ: גד עזר לנו בים

קוליים- גד עזר לנו בים

הגרוניים:

-פה”פ בצירי חסר+ עה”פ גרונית בצירי חסר + לה”פ= פיעל

-פה”פ בחולם חסר+ עה”פ גרונית בפתח+ לה”פ= פועל

-מוספית בצירי חסר ובדגש קל+ פה”פ גרונית בקמץ= נפעל

-מוספית בקמץ קטן+ פה”פ גרונית בקמץ קטן+ עה”פ בשווא= הופעל

תופעות בגרוניים:

1.מפיק: מופיע במקרים הבאים

א.שם ביחיד+ כינוי השייכות שלה (ילקוטה= הילקוט שלה)

ב.פועל+ כינוי המושא אותה (שלחה= שלח אותה )

ג.ה בסוף פעלים ושמות משורשים-

גבה, נגה, כמה, תמה, מהמה

ד.מילות יחס בנטיית גוף שלישי בנקבה חוץ מאיננה וממנה (שלה, אותה, בה, אינה, ישנה)

*כאשר ה-ה’ מנוקדת לא יופיע בה מפיק

*במילה גבהה אין מפיק משום שה-ה’ השורשית באמצע מילה

*בפתוח גנובה יכול להיות מפיק

*המפיק הופך את ה-ה’ לעיצור

2.פתח גנובה-באותיות ח’ ע’ ו-ה’ בסוף מילה כשלפניה תנועה גדולה חוץ מקמץ פתח גנובה אינו תנועה

3.אינם יכולים לקבל שווא נע לעולם –> הפתרון במקום שווא נע יופיע חטף חטף פתח

חטף סגול חטף קמץ

*לגבי שווא נח יש מקרים הוא נשאר ויש מקרים בהם הוא הופך לחטף

*הסבר לתופעה: בשל קשיי הגיה באה תנועת עזר חטף פתח/סגול/קמץ במקום השווא הנע מתחת לעיצור הגרוני ה/א/ח/ר/ע.

4.הנמכת תנועה העיצורים הגרוניים (רק האחע) הם עיצורים אחוריים לכן ישנה הנמכת תנועה:

קובוץ חיריק

צירי חסר

קמץ קטן סגול

פתח

הסבר תופעה: בשל קשיי הגייה יש הנמכת תנועה לפני עיצור גרוני-אחורי ההנמכה היא מחיריק לפתח = הידמות בין תנועה לעיצור

לעיתים בשל קשיי הגייה ישנה הידמות תנועות בעיצור הגרוני אחורי

*הסיומות הבאות ישנה הנמכת תנועה :

– אות בפתח+ אות גרונית בפתח+ ת’

– אות בסגול+ אות גרונית בסגול+ ת’

בתחילת מילה כשיש הנמכת תנועה:

– אות בפתח+ אות גרונית בפתח+ אות בשווא

– אות בסגול+ אות גרונית בסגול+ אות בשווא

5.תשלום דגש בבניינים פיעל פועל התפעל ונפעל

העיצורים הגרוניים אינם מסוגלים לקבל דגש לכן משמיטים את הדגש בעיצור הגרוני ותשלום דגש באות לפני העיצור הגרוני לפי הדרישות:

א, ר = תשלום דגש תמיד

ע, ה= תשלום דגש בפועל פיעל ונפעל

ת= תשלום דגש בהתפעל

תשלום דגש:

חיריק חסר- צירי חסר

פתח- קמץ

קובוץ- חולם חסר

תנועות

חטפים תנועות קטנות תנועות גדולות צליל

חטף פתח פתח קמץ גדול A

חטף סגול סגול צירי מלא צירי חסר E

חטף קמץ חיריק חסר חיריק מלא I

קמץ קטן חולם מלאחולם חסר O

קובוץ שורוק U

אמות קריאה

אהוי

אם קריאה עיצור

כשהן אינם נשמעות או מנוקדות הן ישמשו אם קריאה כשהן נשמעות או מנוקדות הן ישמשו עיצור

*כל ה במפיק היא עיצור

*כל סיומת: אות בפתח+ י’ לא מנוקדת ה-י’ תשמש עיצור

שוואים

שווא נח שווא נע

בסוף מילה בראש מילה

שני שוואים רצופים בסוף מילה שני מבין שני שוואים רצופים האמצע מילה

ראשון מבין שני שוואים רצופים באמצע מילה אחרי תנועה גדולה

באות דגושה

באותיות זהות

*חוק החיטוף- העברת מילה לצורת היסוד שלה (יחיד בגוף שלישי באותו הזמן) אם מקורו בתנועה חל חוק החיטוף אם מקורו בשווא לא חל . שווא בראש מילה הוא תמיד נע אפילו אם לא חל חוק החיטוף.

דגשים

דגש חזק דגש קל

דגש אחרי תנועה = דגש חזקלא יופיע באותיות האח רע באותיות בגד כפת בראש מילה או אחרי שווא נח

דגש חזק תבניתי דגש חזק משלים

בפועל: מופיע באות השניה של השורש כשכל אותיות השורש מופיעות בבניינים פיעל פועל והתפעל בשם: קטל מופיעה ב-ט כתוצאה מהתמזגות עיצורים:*נ–לה”פ נ עם דגש-התמזגות עיצורים בתופעות מיוחדות בהתפעל*ת–לה”פ ת עם דגש-התמזגות עיצורים בתופעות מיוחדות בהתפעל

הברות

1. כמספר התנועות= מספר ההברות

2. שווא ופתח גנובה לא נחשבים לתנועות או הברות

3. שווא נע פותח הברה

שווא נח סוגר הברה

הברה סגורה הברה פתוחה

מסתיימת בעיצור מסתיימת בתנועה

מסתיימת בשווא נח מסתיימת באם קריאה

מסתיימת במפיק

מסתיימת בפתח גנובה

*דגש חזק סוגר את ההברה שלפניו

הפועל

*בפיעל פועל והתפעל יש דגש חזק תבניתי בעה”פ

*בנפעל יש דגש חזק משלים בפה”פ רק בעתיד בציווי ובשם הפועל

*כאשר לה”פ היא נ או ת ויש בה דגש הרי שהדגש יהיה דגש חזק משלים כתוצאה מהתמזגות

גזרות מיוחדות:

שורשים מרובעים

שורשים בעלי 4 אותיות מופיעים רק בבניינים כבדים :פיעל פועל והתפעל .

*המקום הדגש החזק התבניתי יופיע שורש מרובע.

נפי”ו

נחי פה”פ י/ו- האות הראשונה של השורש י/ו לא נשמעת

בניין קל:

מוספית בחיריק מלא+ אות בפתח+ אות

דוגמא: תירש->השמטת איתן/העברת להוא אתמול ירש-> י.ר.ש

הפעיל:

סימן זיהוי: תחילת הפועל- “הו…” בעבר(בחולם מלא)

“מו…” בהווה(בחולם מלא)

“הי…”בעבר(צירי מלא)

“מי…”בהווה(צירי מלא)

נפעל:

סימן זיהוי: עבר=הווה

הופעל:

סימן זיהוי: תחילת הפועל- “הו…”(בשורוק)

“מו…”(בשורוק)

נל”א- נחי לה”פ א

בקל פעול א הופכת ל-י

מצוי

נשוי

קרוי

חבוי

סמוי

נלי/ה- נחי לה”פ י/ה

סיומות:

עבר-אות בקמץ+ ה

הווה- אות בסגול+ ה

עתיד- אות בסגול+ ה

ציווי- אות בצירי חסר+ ה

מקור נטוי- אות בחולם מלא+ ת

*בבניין קל פעול ה-ה הופכת ל-י

נפ”א- נחי פה”פ א

בבניין קל בעתיד ה-א נחה ולפניה יבוא חולם חסר באית”נ

השורשים הם:

אפה אבה

אחז אכל

אמר אהב

אבד

*בגוף ראשון בבניין קל בעתיד הפה”פ נשמטת

ע”ו /ע”י

קל:

א.כל פועל שהוא 2 אותיות-בניין קל(וקמץ)

ב.כדי לזהות שורש מעבירים לעתיד ומשמיטים אית”נ

נפעל:

א.עבר והווה זהים+ נ תחילית

ב.כדי לזהות שורש מעבירים לעבר או הווה ומשמיטים את נ התחילית

ג.עתיד ציווי ומקור נטוי יש חיריק דגש+ חולם= נפעל

הפעיל:

מעבירים לעבר הווה ועתיד בודקים את המוספית ומשמיטים אותה ואז מגלים את השורש.

הופעל:

מעבירים להפעיל ע”ע- ה בצירי חסר+ אות בצירי חסר+ אות

ע”ו- ה בצירי חסר+ אות בחיריק מלא+ אות

נפ”יו- ה בחולם מלא+ אות בחיריק מלא+ אות

פיעל פועל והתפעל:

חולם מלא+ נכפלה של לה”פ

מעבירים לעבר ומשמיטים את האות המוכפלת

ע”ע

קל:

2 אותיות בעבר (לא בקמץ)

מעבירים לעתיד משמיטים אית”נ ומכפילים את העה”פ

נפעל:

בעתיד חיריק +דגש ופתח משמיטים את האית”נ ומכפילים את העה”פ

בעבר נ תחילית משמיטים אותה ומכפילים את העה”פ

הפעיל:

ה בצירי חסר+ פה”פ בצירי חסר+ אות

משמיטים את ה-ה ומכפילים את העה”פ

הופעל:

העברה להפעיל

(גזרת ע”ו)

פיעל פועל והתפעל:

להעביר לקל

להעביר להפעיל

להיעזר בשמות עצם

תחביר

משפט שמני

1.אם אין אפשרות להחליף את המילה אין במילה יש או את המילה היה במילה יש אז אין/היה הוא אוגד.

2.הוא היא הם הן (שניתן להשמיט או להחליף באין/היה)

3.הפך נהפך נעשה….

משפט כולל

לריבוי והוספה- ו החיבור, גם, אף, אפילו, מלבד

לניגוד- אך, אבל, לא…אלא, לא…כי,

למיעוט והפחתה- חוץ מ…, פרט ל…, למעט, להוציא

לברירה- או, אם (במשמעות של ברירה)

להשוואה- קל וחומר…ועל אחת כמה וכמה.

משפט סתמי

משפט שהנושא שלו אינו מפורש

*פועל ברבים ללא ציון עושה הפעולה (דוגמא: הציגו)

*פועל סביל + מילת יחס (דוגמא: הוכרז על)

משפט מחובר

בעל שני חלקים : חלק א וחלק ב

נושא + נשוא, מילת חיבור נושא + נשוא

א ב

קשר של הוספה- ו החיבור, גם , אף, וכן, נוסף על כך

ויתור- ואף על פיכן