אבסולוטיזם: צורת שלטון שבה למלך יש כוח מוחלט, ואין שום דרך לפקח עליו. המלך הוא כל הרשויות, והוא מוריש את השלטון לבנו.

אוטוקרטיה: שלטון אבסולוטי הנתמך ע”י האריסטוקרטיה. יש לשלטון זה פרלמנט, אך הוא חסר סמכויות של ממש.

מונרכיה: צורת שלטון שבה המלך שולט כל חייו ומוריש את התואר לצאצאיו. המונרכיה יכולה להיות אבסולוטית: כל הרשויות בידי המלך או קונסטיטוציונית: המלך מוגבל ע”י חוקה.

בורגנות: מעמד ביניים שהתחיל מהסוחרים בימי הביניים. במאה ה19- הם נהפכו למעמד החזק ביותר הודות לקפיטליזם.

קפיטליזם: משטר כלכלי של שוק חופשי. אמצעי הייצור והשיווק נמצאים בידיים פרטיות ותפקידם הוא לצבור כמה שיותר רווחים באמצעות עובדים שכירים.

סוציאליזם: תנועה שמטרתה היא ליצור עולם שוויוני שבו הרכוש הוא רכוש הכלל וההמונים לא יהיו משועבדים. הסוציאליזם קם עקב הניצול והתנאים המחפירים של הפועלים לאחר המהפכה התעשייתית.

אימפריאליזם: שליטה של מדינה אירופית על מדינה אחרת מעבר לים. הסיבה שמדינות אירופה נותנות לשליטה היא שהכיבוש הוא למען הנשלטים.

אבסולוטיזם נאור: שלטון אבסולוטי עם סממנים של תנועת ההשכלה. למרות שהיה טוב יותר לעם משלטון אבסולוטי רגיל, השלטון עדיין היה אבסולוטי, ורחוק מלהיות נאור.

אריסטוקרטיה: שלטון של בני האצולה. התנגדות לכל שינוי על מנת לשמור על זכויות היתר הקיימות של האצולה.

שאלות

אבסולוטיזם:
ציין את רעיונותיו הבסיסיים ואת שיטת השלטון של האבסולוטיזם.
הרעיונות הבסיסיים של האבסולוטיזם הם שלטון בלתי מוגבל שלאזרחים אין זכות לערער עליו. השליט הוא המלך, שממונה כביכול ע”י האל, או ע”י שושלת. שיטת השלטון היא ריכוז כל הסמכויות בידי המלך.

אבסולוטיזם נאור:
בזכות מה הוגדרו שליטים באירופה במאה ה18- וה19- כשליטים נאורים? האומנם היו אכן נאורים?
שליטים באירופה במאות ה18- וה19- הוגדרו כשליטים נאורים בזכות הנהגת רפורמות שמבוססות על רעיונותיה של תנועת ההשכלה, כגון שיפורים במצב האיכרים, בניית בתי ספר וביטול עונשי עינויים.
השליטים הנאורים הם נאורים רק להלכה ולא למעשה, מכיוון שהם עדיין שליטים אבסולוטיים שלא נבחרו ע”י העם, ומייצגים את האינטרסים שלהם ולא את של העם.

אוטוקרטיה
עמוד על מאפייניו הבולטים ביותר של המשטר האוטוקרטי.
מאפייניו הבולטים ביותר של השלטון האוטוקרטי הם שיש פרלמנט וממשלה, אך אין להם סמכויות של ממש ולמעשה השלטון הוא שלטון אבסולוטי של השליט.
אריסטוקרטיה
הסבר את המונח ואת מאפייני השלטון.
האריסטוקרטיה זהו מעמד האצילים, אשר שלט באירופה במשך מאות שנים. שלטון אריסטוקרטיה זהו משטר מדיני שבו השלטון נתון בידי בני האצולה. בני האצולה ראו את עצמם כטובים יותר מהמוני העם.

בורגנות
הסבר את המונח. במה התבטא המכנה הרעיוני המשותף בין הליברליזם, מעמד הפועלים והבורגנות.
הבורגנות זהו מעמד ביניים, שבאותה תקופה היה בין האצולה לאיכרים, או בין בעלי ההון לפועלים. זהו מעמד של תושבי ערים בעלי מקצועות חופשיים.
המכנה הרעיוני המשותף בין הליברליזם, מעמד הפועלים והבורגנות הוא שכל אלה דגלו בביטול זכויות היתר של האצולה, וראו בכך את עיקר מאבקם עד שחוסלה האצולה.

דרוויניזם
עמוד על המשמעויות המעשיות הנובעות ממסקנותיו של דרווין בנושא מלחמת הקיום. מדוע אימצו האימפריאליסטים והקולוניאליסטים את תורתו של דרווין בעניין החלשים והחזקים?
המשמעויות המעשיות הנובעות ממסקנותיו של דרווין הן בנושא מלחמת הקיום הן שבטבע יש מלחמת קיום תמידית, שבה החזקים שורדים והחלשים נעלמים.
האימפריאליסטים והקולוניאליסטים אימצו את תורתו של דרווין בעניין זה בגלל שתורה זו נותנת צידוק להשתלטותו של האדם האירופי, הלבן על עמי אפריקה ואסיה, אשר הם החלשים, ואמורים להיעלם.

ליברליזם
הסבר את השקפות היסוד בהם דגלו הליברלים בתחום חיי הפרט ובתחום הכלכלה.
השקפות היסוד של הליברלים בתחום חיי הפרט הן התערבות מועטה ככל האפשר של השלטון בהם, להבטיח לעם זכויות בסיסיות כל עוד הם אינם מפירים את זכויות הזולת, חופש ביטוי, חופש דת ואמונה וחופש התאגדות במפלגות.
ההשקפות הליברליות בתחום הכלכלה הן כלכלת שוק חופשי, כלומר התערבות מועטה ככל היותר של השלטון בכלכלה. יש לתת לכל אחד לגלם את תפקידו בשוק, בהתאם ליכולתו, יוזמתו והבנתו.

מונרכיה
ערוך אבחנה בין מונרכיה אבסולוטית למונרכיה פרלמנטרית. איזו מונרכיה קרובה יותר לדמוקרטיה? נמק והסבר.
במונרכיה אבסולוטית המלך לא כפוף לשום גוף שיפקח עליו והוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו.
לעומת זאת במונרכיה פרלמנטרית למלך יש סמכויות מוגבלות, ע”י חוקה, וההחלטות מתבצעות ע”י הפרלמנט והממשלה, שהן הרשות המחוקקת והמבצעת, בהתאמה.
מונרכיה פרלמנטרית קרובה לדמוקרטיה הרבה יותר ממונרכיה אבסולוטית מכיוון שבה ההחלטות בפועל מתקבלות ע”י הפרלמנט שהעם בחר, ולמלך הלא נבחר יש סמכויות מוגבלות ביותר.
סוציאליזם
עמוד על הרקע להקמת התנועות הסוציאליסטיות, וציין ארבע משאיפותיו של הפרולטריון.
הרקע להקמת התנועות הסוציאליסטיות הוא המהפכה התעשייתית, אשר עם כל יתרונותיה גרמה להמוני הפועלים לעבוד בתנאים מחפירים תוך מלחמה מתמדת על העבודה.
שאיפותיו של הפרולטריון הן ביטול המעמדות, הלאמת הכלכלה והאוצרות החומריים והרוחניים, ביטול האפליה ושיפור בזכויות הפועלים.