מעורבות האזרח במשטר הדמוקרטי היא הדרך שלו להשפיע על מה שמתנהל במדינה על פי דעותיו. לאזרח יש 2 דרכים להשפיע:
1.מעורבות אזרח כיחיד
לאזרח יש כמה דרכים להשפיע בדרך משלו. הדרך שבה רוב האזרחים במדינה פועלים היא דרך זכות הבחירה, הזכות המקנה לכל אזרח את האפשרות לבחור את נציגיו לשלטון.
אבל ישנם אנשים אחרים שמאמינים בכוחם לשנות. הפגנת יחיד זוהי דרך טובה לאדם אחד לפעול ולנסות להשפיע. אם הפגנתו תצליח, העניין יגיע לעיתונות, ומהעיתונות הדרך לאוזני הציבור קצרה וכך הדרך להשפיע אפשרית. הפגנת היחיד יכולה לגרום לאפקט של “כדור שלג” שבו הרבה אזרחים נעים מאחורי היחיד וכך היחיד מקבל עוצמה של רבים ויכול להשפיע לטובת הציבור.
2.מעורבות האזרחים כקבוצה
קבוצת אנשים ככל שתהיה יותר גדולה יכולה יותר להשפיע על מהלכי השלטון. אחת הקבוצות הבולטות והיותר משפיעות היא מפלגה. לאזרח יש דרך להשפיע דרך מפלגה ב2 דרכים:
א. ביום הבחירות (שאמורות להתקיים פעם ב4 שנים בישראל) הוא יכול להצביע למפלגה מסוימת שהוא תומך בה וכך לעזור לה להתקרב יותר לשלטון. בנוסף הוא יכול להיות חבר מפלגה ולעזור לפרסם את המצע של המפלגה ולשכנע אנשים אחרים להצטרף ולבחור במפלגה.
ב. אזרח יכול להקים מפלגה, שתקיים ותממש את דעותיו ואת דעות תומכיו. כמובן שזאת האפשרות היותר קשה (בהרבה).
למען הקמת מפלגה יש לעשות הרבה דברים שדורשים פעילות רבה. היא מצריכה מן מקימי המפלגה לארגן אותה מאפס, כלומר לכתוב מצע למפלגה (שתייצג את דעותיה של המפלגה), לצרף חברים, גיוס תרומות, גיוס מתנדבים לפעילות מפלגתית וכו’…
גם אם מפלגה מסויימת לא נכנסת לקואליציה בממשלה, עדיין בוחריה נחשבים מעורבים בנעשה. האופוזיציה אמורה לבקר ולפקח על הקואליציה, ולעיתים אף לשנות מאזני כוחות בעולם הפוליטי לכן גם בוחרים של מפלגות לא קואליציוניות מעורבים.
צורה נוספת של קבוצה המשפיעה על השלטון היא קבוצת אינטרס.
ישנן 2 סוגים של קבוצות אינטרס:
א. קבוצת אינטרס רעיונית – קבוצה שמתבססת על רעיון מסוים, וחבריה מנסים להשפיע על השלטון דרך הקבוצה הזו.
ב. קבוצת אינטרס כלכלית – קבוצה זו מתבססת על הרצון לפתח רעיונות כלכליים או את המשק של מדינת ישראל, או להגן על זכויות עובדים (כמו הסתדרות העובדים בישראל).
לקבוצת אינטרס יש הצלחה גדולה יותר כאשר היא עומדת בתנאים הבאים: אמצעים כספיים רחבים, תמיכה בקרב הציבור, וכאשר משך הפעולה של הקבוצה ארוך יותר.
וכמו כן יש לקבוצה גם מספר דרכים אפשריות להשפיע – פרסום בכלי התקשורת, הפגנות, שליחת מכתבים לשלטון, שביתות, עצומות וכו’…
בכיתה למדנו על הסיפור של “פורום השרון”. הם היו קבוצת אינטרס רעיונית, שפעלה למען טיפול בבעיות התחבורה הקשות באזור השרון. הם נפגשו כמה אנשים עם דעה משותפת בעניין והחליטו לפעול למען שינוי המצב. הם מתחילים עם הפגנה בצומת רעננה-כפ”ס אשר זוכה להצלחה מועטה, אך הם לא נשברו. הם משתמשים באמצעים שתופסים את העין ומושכים תשומת לב לבעיה. הם מפרסמים מודעות בעיתונים המקומיים ומביאים למודעות הציבור. הם מארגנים עצרת מחאה ליד אמצעי תקשורת, והעצרת זוכה להצלחה רבה מאוד. הם שולחים מכתב לשר התחבורה ומבקשים ממנו עזרה.
לאחר כשנה הקבוצה מצליחה בדרכה, ונעשות עבודות רבות בצומת רעננה – כפ”ס. למרות שההצלחה לא הגיעה מהר, חברי הקבוצה לא הרימו ידיים וגילו עקשנות והשתלמה בסופו של דבר.
לפי דעתי מעורבות האזרח במשטר דמוקרטי היא המהות של הדמוקרטיה עצמה. אם האזרח לא יכול, או לא מנצל את זכותו בדרך כלשהי להשפיע על השלטון, אז כל הערך של משטר דמוקרטי נעלם. משטר דמוקרטי אמור לבטא את יכולתו של אדם להשתמש בחופש הביטוי וחופש הבחירה בשביל להשפיע על השלטון ובכך להשפיע על סגנון חייו. במשטר דיקטטורי לאזרחים אין זכות להביע דעה או להשפיע, ולכן זה משטר נחות. לכן לדעתי כל אזרח חייב באיזה שהיא דרך למצוא דרך להשפיע, כי אם לא הדמוקרטיה תאבד את עצמה.
מעורבות האזרח כיחיד היא דרך מצוינת לאדם להשפיע כאשר הוא חושב שהשלטון מאכזב אותו ואין כל שניתן לעשות. אם יצליח במאבקו יוכל לסחוף אחריו תומכים ובכך להשפיע על השלטון ולהביא לשינוי המיוחל. אם לא, אז העיקר הניסיון – מכובד בהחלט. רוב האנשים לא מאמינים שיש להם צורך לצאת להפגנות, הם חושבים שאנשים אחרים יעשו עבורם את העבודה, ובסוף היום הם ימשיכו להתלונן בחוסר מעש.
מעורבות אזרח כקבוצה היא כמו מעורבות אזרח כיחיד, רק שיש לה יותר סיכוי להצליח כי כאשר יש יותר אנשים יש יותר עוצמה, והעוצמה מביאה תקשורת שמביאה אנשים, שגורמים לשינויים בשלטון.
לכן לדעתי עדיף לפני שיוצאים להפגנת יחיד, אולי לחפש מישהו בעל דעות דומות ואז לפתוח קבוצה ביחד ואז הסיכוי להצליח גבוה הרבה יותר.
