סיפורי תרבות יהודי תוניסיה וארצות מוסלמיות אחרות
היהודים והמוסלמים צמו בתקופה בשנה, היהודים ביום הכיפורים והמוסלמים בחודש הרמדאן.
ועוד דמיון ביניהם היה שגם על היהודים וגם על המוסלמים הי איסור על אכילת חזיר.
2. האמונה בכוחות דמיוניים , כגון שדים ורוחות , היתה משותפת גם ליהודים וגם למוסלמים.
שתי הדתות האמינו ששדים עלולים לפגוע בבריאותם של בני אנוש , ברכושם ובחיי האהבה שלהם.
ב.1. בין היהודים למוסלמים נוצר מיד הבדל חזותי בבתי התפילה,
המסגדים של המוסלמים היו גבוהים ומרשימים לעומת בתי הכנסת של היהודים.
2. בתוניסיה היהודים יצרו לעצמם שפה חדשה עברית-ערבית.
זו היתה שפה שבה השתמשו מספרים עממיים השמיעו בה את עלילותיהם, השתמשו בה בבתי כנסת, בשירה ועוד.
כאשר כתבו בשפה זו כתבו בעברית.
היהודים דיברו עם שכניהם המוסלמים בערבית, אך דיברו בלהב שונה היהודים ביניהם ובין עצמם.
פרק ד’ : בראשית התקופה הקולוניאלית
א.1. אחת המטרות הקמת בית ספר של תנועת כי”ח בתוניסיה היא שבית ספר זה ציין מהפכה תרבותית.בית ספר זה היה אחד הנציגים הראשונים של החדירה תרבותית המערבית לתוך עולמם של תושבי תוניסי, עד לפני הכיבוש הצרפתי.
2. המטרה השניה היתה שההשכלה דרושה ליהודים.
ההשכלה נתנה פיתרון כלכלי וכן שליטה בלשון מערבית וביסודות חשבון נעשתה חיונית כדי להתפרנס.
ב.1.אחת הסיבות להחלשת הציונות היא שעם כניסת ההשכלה האירופית נטו העשירים ל”השכלת העמים” וכתוצאה מכך נחלש רצונם ללמוד תורה ומכך ניזוק ערך מרכזי בדת ולכן התנועה הציונית נחלשה.
2. הסיבה השניה היא שעם הכניסה של השלטון הצרפתי היהודים כיבלו אפשרות של אזרכות צרפתי שווה זכויות וכך נחלשה הציונות.
3. הסיבה הנוספת היא שהציונים הרוסים אשר היו בראש הציונות לא היו להם האמצעים לפתח את חיבת הציון בקרב יהודי תוניס.
ג. השפה היהודית-ערבית היתה שפה חדשה אשר נכתבה על ידי צעירים מוכשרים אינטלקטואלים אשר ידעו לשון וספרות וידעו עוד שפות כגון עברית, צרפתית או איטלקית. אחדים מהם אף שלטו בערבית הקלאסית.
עם הזמן החלו לתרגם ספרות ליהודית-ערבית
כך, למשל, תרגום הספר “הרוזן ממונטה כריסטו” מצרפתית, והספר “אהבת ציון” של אברהם מעברית.
העברית-ערבית מקבילה לשפות אותן ידעו מחבריה כגון עברית, צרפתית ואיטלקית ומכיוון שהיו כאלה אשר שלטו בערבית הקלסית אז גם ממנה.
השפה החדשה פרחה בכדי לאורר את היהודים לציונות כדי לכתוב ספרים בשפה משוטפת ועיתונים שיביאו ביקורת פוליטית ותרבותית וכתבות ספרותיות אשר יבדרו את הקוראים.
פרק ה’ : נצחון ההתמערבות
א.1. הבית הספר היהודי נתן אפשרות של לימוד צרפתית ומכיוון שצרפת שולטת בתוניסיה בזמנו היה זה משתלם ליהודים ללמוד צרפתית ולהיתקרב לשלטון.
2. הסיבה השניה היתה שליהודים היתה נתונה גם תרבות האיטלקית וכתוצאה מזה היה ליהודים שילוב נדיר של תרבויות ערבית, איטלקית וצרפתית.
כתוצאה של שילוב של שלוש התרבויות הי להם עיתרון על הערבים אשר היתה להם תרבות אחת.
3. הסיבה הנוספת היא שכתוצאה מידע השפות וגם מכיוון שהיו יהודים גם בצרפת וגם בתוניסיה הם נהנו מהיחס מועדף של השלטון הצרפתי.
ובסופו של דבר נהנו מכך שהצרפתים אפשרו לחלק מהם לקבל אזרחות צרפתית.
ב.1. לימוד שפה
2. קבלת אזרחות צרפתית
3. אפשרות שרות בצבע הצרפתי- בגלל העדפה של השלטון את היהודים אפשרו להם לשרת בצבע הצרפתי וזה סימל קבלה שלהם לחברה ושויון זכויות שניתן ליהודים באותה המידה כמו לצרפתים.
פרק ו’ : מוסלמים, יהודים והלאומיות בין מלחמות העולם
א. לא היה ליהודי תוניסיה סיכוי להשתלב בלאומיות הערבית מכיוון שהיתה סתירה בין הרעיונות הלאומיות הערבית לבין רעיונות הלאומיות הצרפתית של היהודים.
ב. וגם עצם ההתגברות של הרעיונות הלאומיים הערביים לבין הציונות של היהודים גרמה לקרע בין הערבים ליהודי תוניס.
ב.1. הגורם הראשון הוא שההשענות של היהודים לתרבות צרפת הלכה כנגד הרעיונות הלאומיים של הערבים.
2. הגורם השני הוא שעם הזמן הציונות גמלה את ההשפעה על היהודים בתוניס והתנועה הלאומית הפלסטינאית גררה לתוכה גם את המוסלמים התוניסאים כנגד היהודים התוניסאים.
פרק ז’ : סיפורה של חביבה מסיקה
1. היא היתה יהודיה והיא נולדה להורים עניים היא למדה לקרוא ולכתוב בבית הספר דבר שלא היה רגיל לבנות.ואז היא עברה ללמוד בבית ספר צרפתי.
2. כאשר הדודה שלה שגידלה אותה לאחר מות אמא היתה זמרת ששמה לילה ספאז.
היא התחילה להופיעה כזמרת חתונות ברוב היהודי ומייד זכתה להצלחה. משם קראו לה חביבה.
3. היא התחילה להופיעה בתאתרון ולבסוף היא התחילה להופיעה מול כל הכהל התוניסאי הערבי.
פרק ח’ : השמרנים בג’רבה
1. הקבוצה הזו היתה מבודדת באי
2. כתוצאה מזה הם נהפכו למרכז דתי רוחני.
3. הבידוד שלהם והאיחוד שלהם הפך אותם לשמרנים וחרידים.
פרק ט’ : התרבות העברית החדשה
א.1. מצבם של יהודי תוניס היה יחסית טוב.
2. רוב יהודי תוניס היו אזרחי צרפת ויחלו לעבור לצרפת.
ב.1. היתה סובלנות של הרוב הערבי ליהודים ולכן הם לא מיהרו לאגור לארץ ישראל.
ומי שאיגר היה לו קל יותר לאגור לצרפת מכיוון שהיא היתה ארץ בנויה ולא היה צריך להתחיל לבנות ארץ , בתים וערים ועוד.
2. חלק מהתנועה התוניסאית היהודית התחילה להזדהות על התנועה התוניסאית המוסלמית.
פרק א’ : נסים סרופי
הזמר נסים סרופי למד שפות רבות בילדותו. הוא למד ערבית תוניסאית וצרפתית בבית הספר,אחד מבתי ספר שלמד בו היה “אליאנס” (כל ישראל חברים) אבל הוא למד את רוב השפות מהבית מכיוון שהאזין לאומנים התוניסים ולתפילות בבית הכנסת.
פרק ב’ : רבדים של תרבות
ב. אחת מהקבוצות ביא קבוצה שבאה מכוון ספרד ויצרה רובד מיוחד נוסף של תרבויות בצפון אפריקה- התרבות האנדלוסית .
הפליטים המוסלמים מספרד נקראו שם מוריסקוס.
קבוצה נוספת של מאגרים מוסלמים נקראו: הרובד האיטלקי
עם הזמן הופיעה קבוצה נוספת של מוסלמים: התורכים
ג. קבוצת היהודים יוצאי ספרד נודעו בקהילות בכינוי “המגורשים”
הקבוצה של המאגרים היהודים מאיטליה הכימו קהילה נפרדת ששמה גראנה
( אנשי ליוורנו )
ואילו הקהילות הותיקות נקראו תוואנסה ( אנשי תוניס )
פרק ג’ : מוסלמים ויהודים : דמיון ושוני לפני התמורות
א.1. בדת היה ליהודים ולמוסלמים הרבה דימוי.
גם ליהודים וגם למוסלמים היה יום מנוכה יום שישי.
היהודים והמוסלמים צמו בתקופה בשנה, היהודים ביום הכיפורים והמוסלמים בחודש הרמדאן.
ועוד דמיון ביניהם היה שגם על היהודים וגם על המוסלמים הי איסור על אכילת חזיר.
2. האמונה בכוחות דמיוניים , כגון שדים ורוחות , היתה משותפת גם ליהודים וגם למוסלמים.
שתי הדתות האמינו ששדים עלולים לפגוע בבריאותם של בני אנוש , ברכושם ובחיי האהבה שלהם.
ב.1. בין היהודים למוסלמים נוצר מיד הבדל חזותי בבתי התפילה,
המסגדים של המוסלמים היו גבוהים ומרשימים לעומת בתי הכנסת של היהודים.
2. בתוניסיה היהודים יצרו לעצמם שפה חדשה עברית-ערבית.
זו היתה שפה שבה השתמשו מספרים עממיים השמיעו בה את עלילותיהם, השתמשו בה בבתי כנסת, בשירה ועוד.
כאשר כתבו בשפה זו כתבו בעברית.
היהודים דיברו עם שכניהם המוסלמים בערבית, אך דיברו בלהב שונה היהודים ביניהם ובין עצמם.
פרק ד’ : בראשית התקופה הקולוניאלית
א.1. אחת המטרות הקמת בית ספר של תנועת כי”ח בתוניסיה היא שבית ספר זה ציין מהפכה תרבותית.בית ספר זה היה אחד הנציגים הראשונים של החדירה תרבותית המערבית לתוך עולמם של תושבי תוניסי, עד לפני הכיבוש הצרפתי.
2. המטרה השניה היתה שההשכלה דרושה ליהודים.
ההשכלה נתנה פיתרון כלכלי וכן שליטה בלשון מערבית וביסודות חשבון נעשתה חיונית כדי להתפרנס.
ב.1.אחת הסיבות להחלשת הציונות היא שעם כניסת ההשכלה האירופית נטו העשירים ל”השכלת העמים” וכתוצאה מכך נחלש רצונם ללמוד תורה ומכך ניזוק ערך מרכזי בדת ולכן התנועה הציונית נחלשה.
2. הסיבה השניה היא שעם הכניסה של השלטון הצרפתי היהודים כיבלו אפשרות של אזרכות צרפתי שווה זכויות וכך נחלשה הציונות.
3. הסיבה הנוספת היא שהציונים הרוסים אשר היו בראש הציונות לא היו להם האמצעים לפתח את חיבת הציון בקרב יהודי תוניס.
ג. השפה היהודית-ערבית היתה שפה חדשה אשר נכתבה על ידי צעירים מוכשרים אינטלקטואלים אשר ידעו לשון וספרות וידעו עוד שפות כגון עברית, צרפתית או איטלקית. אחדים מהם אף שלטו בערבית הקלאסית.
עם הזמן החלו לתרגם ספרות ליהודית-ערבית
כך, למשל, תרגום הספר “הרוזן ממונטה כריסטו” מצרפתית, והספר “אהבת ציון” של אברהם מעברית.
העברית-ערבית מקבילה לשפות אותן ידעו מחבריה כגון עברית, צרפתית ואיטלקית ומכיוון שהיו כאלה אשר שלטו בערבית הקלסית אז גם ממנה.
השפה החדשה פרחה בכדי לאורר את היהודים לציונות כדי לכתוב ספרים בשפה משוטפת ועיתונים שיביאו ביקורת פוליטית ותרבותית וכתבות ספרותיות אשר יבדרו את הקוראים.
פרק ה’ : נצחון ההתמערבות
א.1. הבית הספר היהודי נתן אפשרות של לימוד צרפתית ומכיוון שצרפת שולטת בתוניסיה בזמנו היה זה משתלם ליהודים ללמוד צרפתית ולהיתקרב לשלטון.
2. הסיבה השניה היתה שליהודים היתה נתונה גם תרבות האיטלקית וכתוצאה מזה היה ליהודים שילוב נדיר של תרבויות ערבית, איטלקית וצרפתית.
כתוצאה של שילוב של שלוש התרבויות הי להם עיתרון על הערבים אשר היתה להם תרבות אחת.
3. הסיבה הנוספת היא שכתוצאה מידע השפות וגם מכיוון שהיו יהודים גם בצרפת וגם בתוניסיה הם נהנו מהיחס מועדף של השלטון הצרפתי.
ובסופו של דבר נהנו מכך שהצרפתים אפשרו לחלק מהם לקבל אזרחות צרפתית.
ב.1. לימוד שפה
2. קבלת אזרחות צרפתית
3. אפשרות שרות בצבע הצרפתי- בגלל העדפה של השלטון את היהודים אפשרו להם לשרת בצבע הצרפתי וזה סימל קבלה שלהם לחברה ושויון זכויות שניתן ליהודים באותה המידה כמו לצרפתים.
פרק ו’ : מוסלמים, יהודים והלאומיות בין מלחמות העולם
א. לא היה ליהודי תוניסיה סיכוי להשתלב בלאומיות הערבית מכיוון שהיתה סתירה בין הרעיונות הלאומיות הערבית לבין רעיונות הלאומיות הצרפתית של היהודים.
ב. וגם עצם ההתגברות של הרעיונות הלאומיים הערביים לבין הציונות של היהודים גרמה לקרע בין הערבים ליהודי תוניס.
ב.1. הגורם הראשון הוא שההשענות של היהודים לתרבות צרפת הלכה כנגד הרעיונות הלאומיים של הערבים.
2. הגורם השני הוא שעם הזמן הציונות גמלה את ההשפעה על היהודים בתוניס והתנועה הלאומית הפלסטינאית גררה לתוכה גם את המוסלמים התוניסאים כנגד היהודים התוניסאים.
פרק ז’ : סיפורה של חביבה מסיקה
1. היא היתה יהודיה והיא נולדה להורים עניים היא למדה לקרוא ולכתוב בבית הספר דבר שלא היה רגיל לבנות.ואז היא עברה ללמוד בבית ספר צרפתי.
2. כאשר הדודה שלה שגידלה אותה לאחר מות אמא היתה זמרת ששמה לילה ספאז.
היא התחילה להופיעה כזמרת חתונות ברוב היהודי ומייד זכתה להצלחה. משם קראו לה חביבה.
3. היא התחילה להופיעה בתאתרון ולבסוף היא התחילה להופיעה מול כל הכהל התוניסאי הערבי.
פרק ח’ : השמרנים בג’רבה
1. הקבוצה הזו היתה מבודדת באי
2. כתוצאה מזה הם נהפכו למרכז דתי רוחני.
3. הבידוד שלהם והאיחוד שלהם הפך אותם לשמרנים וחרידים.
פרק ט’ : התרבות העברית החדשה
א.1. מצבם של יהודי תוניס היה יחסית טוב.
2. רוב יהודי תוניס היו אזרחי צרפת ויחלו לעבור לצרפת.
ב.1. היתה סובלנות של הרוב הערבי ליהודים ולכן הם לא מיהרו לאגור לארץ ישראל.
ומי שאיגר היה לו קל יותר לאגור לצרפת מכיוון שהיא היתה ארץ בנויה ולא היה צריך להתחיל לבנות ארץ , בתים וערים ועוד.
2. חלק מהתנועה התוניסאית היהודית התחילה להזדהות על התנועה התוניסאית המוסלמית.
