שאלה 2
א) נוסח איזבל: הנוסח בשמואל א’, ג’:
“…כה יעשון אלוהים “כה יעשה לך אלוהים
וכה יוסיפון…” (2) וכה יוסיף…” (17)
השונה בנוסח שבועתה של איזבל מנוסח השבועה המקובל הוא שאיזבל השתמשה בלשון הרבים.
דבר זה נובע מכך שאיזבל נשבעה באליליה הרבים שהאמינה בהם- הבעל והאשרה.
ב) ההופעות השונות באות בצורת סערה- קנאותו הדתית של אליהו שהיא ברעש היא לא הדרך העדיפה על ה’. ה’ מותח ביקורת כלפי יחסו של אליהו אל האמונה באלוהים. אליהו “עושה רוח”, מקצין את מעשיו ולא פועל בשקט ולעצמו כפי שה’ מעדיף.
ג) -1 פירוש אברבנל בלשוני- “וילך”- הליכה לא פיזית, “אל נפשו”- לפי צו ליבו והעולה על רוחו.
-2 פירוש אחר לביטוי:נמלט, ברח- מיהר ללכת כדי להציל את נפשועצמו.

שאלה 3
א)-1 החטאים המפורטים בפסוקים אלו הם מן התחום שבין האדם למקום- חטאים בתחום הדתי.
דוגמה א’: “וילכו בחקות הגויים…” (8)— קיבלו את מנהגי הגויים וחיקו אותם- לא קיימו מצוות ה’.
דוגמה ב’: “יחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה’ אלוהיהם”— בני ישראל בדו, המציאו דברים בסתר על ה’ שהם לא היו נכונים- שמועות זדוניות.
-2 חטאים אלו באים כנימוק דתי בעקבות העונש שהוטל על עם ישראל שהוא יציאה מהארץ. בני ישראל הביאו עונש זה על עצמם בעקבות מעשיהם הרעים- חיקוי הגויים וכך אי קיום מצוות ה’.
הם הוגלו מארץ ישראל- ארץ הקודש לארץ אשור- ארץ גויים וכך בעצם לסביבה ש”תתאים” להם- חוטאים.
ב) בפס’ 16 מתוארים חטאיהם של בני ישראל מימי ירבעם בן נבט.
בין הכתוב מוזכר אף בניית שני עגלי הזהב שהושמו במרכזים דתיים. חטא חמור זה הוביל לכך שבעצם ירבעם הוא שהדיח- הסיט את עם ישראל מהדרך הישרה- דרך ה’, והובילם בעצם לגלות.
ג) תפקידי הנביאים:
תפקיד א’- (13) “…כל נביאי כל חוזה..”— נביאי חזון, רואי חזיונות אלוהיים.
תפקיד ב’- (23) “…כל עבדיו הנביאים…”— שליחי ה’. הם בעצם מעין מתווכים בין האדם הפשוט לבין ה’. כאמור אסור לראות את ה’ אז הנביאים הם אלו שנפגשים עם האדם הפשוט ומודיעים לו את דבר ה’.

שאלה 4
א) האסון ראשון הוא אסון שקרה בעבר-חורבן ממלכת ישראל
האסון השני העתיד להתרחש הוא חורבן ממלכת יהודה ע”י ה’.
ב)האסון שקרה בעבר התרחש בשנת 722 לפני הספירה.
האסון השני העתיד להתרחש בשנת 586 לפני הספירה.