מגיש: אורי דורנאי
תוכן עניינים
1)חמאס-מבוא
2)חמאס-ביוגרפיה
בביוגרפיה
1)אנציקלופדיה-בריטניקה
2)ספר: “חמאס – אלימות פשרה”
3) ספר: “חמאס בביוגרפיה”
4)אינטרנט
חמאס-מבוא
ראשי תיבות בעברית של “חרכת את מוקאוומה אל-איסלאמיה תנועת ההתמרדות של האסלאמית.
למילה חמאס יש משמעות משלה: התלהבות, להט. החמאס הוא גלגולה הפלסטיני של תנועת האחים מוסלמים, אשר הוקמה במצרים בשנת 1928. תנועת החמאס מגדירה את עצמה כזרוע הלוחמת של האחים המוסלמים בפלסטין. התנועה הוקמה בדצמבר 1987 על ידי השיח אחמד יאסין, על יסודות הארגון של האחים המוסלמים ברצועת עזה, שפעל עד להקמת החמאס במסגרות שונות שבמרכזן המוג’מע האיסלמי- המרכז האסלאמי. המרכז סיפק לאכלוסיה התומכת של האחים המוסלמים שירותי חינוך, דת, בריאות, סעד, רווחה וספורט. הקמת חמאס מסמלת את המעבר של התנועה משלב שהתמקדה רק בפעילות חברתית- קהילתית לשלב של מאבק מיליטנטי – הג’יהאד. תנועת החמאס מדגישה את ייחודה הפלסטיני ורואה את הלאומיות כחלק מן הדת. בגלגולה החדש הפכה החמאס למעשה לתנועה לאומית פלסטינית, ששמה לה מטרה לשחרר את כל פלסטין “מהים ועד הנהר” על ידי השמדת ישראל במלחמת ג’יהאד, ולבנות תחתה מדינת הלכה אסלאמית הגדולה על כל שטחי המזרח התיכון. את כל אמונתה ניסחה חמאס
באמנה שפורסמה באוגוסט 1988. האמנה משלבת את עיקרי האסטרטגיה של תנועת האחים המוסלמים עם מצא אסלאמי פלסטיני עצמאי, ותפיסתה המדינית נוגדת את הקו המדיני של אש”ף. תנועת החמאס פועלת בתאים סודיים וממודרים המחולקים למנגנוני פעולה בתחומים שונים. הזרוע הצבאית של התנועה “עז א-דין אל-קאסם” – המבצעת פעולות רצח והרג שמטרתן המוצהרת רצח חיילים ומתנחלים ישראליים. בעקבות רצח החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון במהלך שנת 1988 נעצר מנהיג התנועה שיח’ אחמד יאסין ונידון ל 15 שנות מאסר. בראשית שנת 1993, בעקבות רצח שוטר משמר הגבול ניסים טולדנו, שהיה אחד מסיאיה של שרשרת מעשי טרור, גורשו 400 פעילי חמאס ללבנון לתקופה של שנה. על אף הוצאתה אל מחוץ לחוק וצעדי ההגבלה שנקטה ישראל נגד פעיליה, הצליחה תנועת חמאס ליצור לעצמה מעגלי תמיכה רחבים בקרב הציבור הפלסטיני ומוקדי כוח. על פי ערכות שונות יותר מרבע מתושבי השטחים תוחמים בחמאס. תנועת החמאס מתנגדת לתהליך השלום עם ישראל ונוקטת פעולות טרור כדי לשבש את המהלכים המדיניים. בתוך החברה הפלסטינית מקבלת חמאס את העיקרון של הימנעות ממלחמת אחים ואת ניהול המאבק הפנים פלסטיני בדרכים דמוקרטיות. חמאס-ביוגרפיה
חמאס היא תנועה המזוהה עם קנאות אסלאמית ואם יעדים מוחלטים של שחרור פלסטין ותיקון החברה ברוח ערכי האיסלאם. פיגועים רצחניים בקרב אכלוסיה אזרחית תוך שימוש במכוניות תופת, מתאבדים וסכינאים חדורי אקסטזה דתית הפכו לסימן היכר שלה. חרף זאת, מעשי טרור של חמאס אינם בעיקר מבחינתה והם שוליים ביחס לפעילות קהילתית, גוליה וענפה, אינטנסיבית ומתמשכת שהיא מנהלת בקרב האוכלוסייה הפלסטינית באזורי הגדה והרצועה. כתנועה דתית מקיפה תחומי פעילות חברתיים ומגוונים, נטועה חמאס עמוק בתוך הקהילה הפלסטינית: מדברת אם שפתה העממית, רגישה למנהיגיה המקומיים ודימויה הקיבוציים, שותפה למאוויה הדתיים, מבטאת את ערכיה המסורתיים, וקשובה לצרכיה היומיומיים ולמצוקותיה הקיומיות. אף כי עיקר אחיזתה בקרב שכבות עממיות, מצליחה חמס לחצות גבולות מדיניים ולהבטיח את השפעתה ונוכחותה בקרב כל קצוות הקשת החברתיות: בעלי השכלה גבוהה מחד-גיסא, סוחרים לצד חקלאים, פועלים פשוטים ואנשי צווארון לבן, מהנדסים רופאים ועורכי דין, מרצים במוסדות להשכלה גבוהה ומורים מן השורה, צעירים כמבוגרים, נשים כגברים. כאופוזיציה פוליטית חברתית לאש”ף זכתה חמאס לעיתים גם לתמיכתם של פלסטינים נוצריים. היותה תנועה דתית, בעלת רגישות חברתית משתקפת בפעילותה הקהילתית המקיפה קשת רחבה של תחומים ויוצרת מערכת שירותים חלופית לזו הרשמית שמדינה הייתה אמורה לספק. חמאס מקיימת רשת ענפה של מוסדות חינוך המתרכזת סביב המסגדים וכוללת גני ילדים ובתי ספר, ספריות, מועדוני נוער וספוט, הקניית השכלה למבוגרים וקורסים מקצועיים לנשים. בדומה לקבוצות ה”אחים המוסלמים” האחרות במדינות ערב השכנות, מפעילה חמאס גם מרפאות ובתי חולים לצידם של ארגוני צדקה וסעד לשרות האוכלוסייה הנזקקת. מאז נכנסה התנועה האיסלמית לפעילות לאומית ואלימה, היא הפנתה חלק ממשאביה לתמיכה במשפחות הפצועים, ההרוגים והאסירים בבתי הכלא הישראליים. חמאס רחוקה אפוא מלהיות תנועה של מנגינה אחת. היא אינה נענית לדימוי חד ממדי שדבק בה. היא אינה מסתגרת בתוך חומות בצורות של אמיתות מוחלטות ושל ישועה קיבוצית בדרך אחת ויחידה שאין ממנה חזרה, בבחינת “ייקוב הדין את ההר”. היא אינה צמודה לחזיון דתי משכר של מטרות סופיות – חברה צודקת ומדינה למופת ברוח ההלכה האיסלמית – כתנאי מוקדם למעשה. חמאס היא תנועה החיה בשדה האפשרויות של סביבתה האנושית, חברתית, כלכלית, והפוליטית: קשובה לצרכים ולמעברים המשתנים של האוכלוסייה, מודעת לתמורות שהזמן גרמן, אירה ליחסי הכוחות, מודרכת על ידי קשת ההזדמנויות ומושפעת מתווך המגבלות. קיצורו של דבר, לצד השקפת עולם הרוויה בקנאות דתית קנאית ובפעילות אלימה, חמאס חיה בתוך עולם שהוא מערג של קשרים חברתיים וזיכויות ראשוניות, יחסים חברותיים ושיקולים של תועלת – עלות, עולם של ויכוח מתמשך ושל חשש לערעור בסיסי הכוח חשש מאובדן הישגים והזדמנויות. בנסיבות המיוחדות בהם פועלת חמאס, שעיקרן עימות צבאי עם אויב חיצוני בדמותה של ישראל, יריבות עמוקה, תחרות מתמשכת ודו קיום שברירי עם הרשות הפלסטינית, השאלה שעומדת על הפרק אינה עד כמה חמאס, בהתנהגותה ובמהלכיה, נאמנה לעקרונותיה, כמו כיצד ובאיזו מידה היא מצליחה להצדיק מהלכים והתנהגות שאינם הולמים את עקרונותיה, ואילו תנאים מסיעים בידה לצמצום נזקים ארגוניים במחירים נסבלים, בשל סטיות ממשנתה הדתית. במרכז הדיון עומדים אפוא תיאור ניתוח ההתפתחויות והתמורות, המעברים וההכרעות שעברה התנועה האסלאמית בשטחי הגדה המערבית וברצועת עזה. אלה החלו באימוץ דפוסים של תנועה לאומית לוחמת – בנוסף על תכניה הפנים חברתיים – לקראת פרוץ האינתיפאדה, שבמרכזן האסטרטגיה של המאבק המזוין נגד ישראל בלבושו האסלאמי (ג’יהאד), והגיעו לשיאם בדילמות שבפניהם הועמדה חמאס לנוכח ההתבססות מעמדה של הרשות הפלסטינית והמשך תהליך אוסלו. ביתר דיוק, אנו מבקשים להתחקות אחר מערך הצידוקים, ההנמקות והפרשנויות הדתיות שגייסה חמאס לצורך צמצום הפער בין הציוויים הנורמטיביים לבין החלטותיה והלכותיה בסוגיות בעלות משמעות אסטרטגית. בין אלה היו הכרזת ערפאת על הקמת מדינה פלסטינית על יסוד החלטת החלוקה של האו”ם משנת 1947 בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית בנובמבר 1988 נכונותו להגנות את הטרור ולקבל את החלטת מועצת הביטחון 242 זמן קצר לאחר מכן. החלטת אש”ף לתמוך בהשתתפות משלחת פלסטינית מהגדה והרצועה בוועידת השלום במדריד באוקטובר 1991. הצהרת העקרונות בין ישראל לבין אש”ף – הסכם אוסלו – בספטמבר 1993, שכללה הכרה הדדית ותהליך של העברת שטחים וסמכויות לידי הרשות הפלסטינית בהנהגת אש”ף לקראת הסדר הקבע; כינונה בפועל של הרשות ברצועת אזה וביריחו ביוני 1994 והקמתם של מנגנוני שלטון אזרחיים וצבאים מטעמה; מסירתן של הערים הגדולות הגדה המערבית לידיה ועריכת בחירות כלליות למועצת הרשות ולתפקיד היושב ראש. כל אלה, לצד ניתוח המבנה הפנימי של התנועה מקורות ההשפעה החיצוניים והקשרים שכוננה במישור הבינלאומי; בחירת מרכיביה ברמת אנשים השורה וההנהגה, הן זו המקומית הן זו החיצונית, על הבדלי הגישות ויחסי הכוחות שביניהן וכושרה המדיני ויכולתה הארגונית להתאים את עצמה למציאות, עומדים במוקד הרעיון. חרף העובדה שהחמאס היא תנועה צעירה הנכנסת רק עתה לעשור השני לקיומה, היא הפכה לעובדה בולטת בנוף הישראלי-פלסטיני. חמאס נהנה מאחיזה חברתית איתנה, מנוכחות מוסדית מרשימה, מהשפעה פוליטית לא מבוטלת בדעת הקהל הפלסטינית ומתמיכה של מדינות ערביות ומוסלמיות. היא צברה הכרה ציבורית ומיומנות פוליטית אמינות נורמטיבית וכריזמה מוסדית, ניסיון ארגוני, כושר הסתגלות ועמידה בלחצים. תכונותיה כתנועה קהילתית שמוסדותיה קשורים קשר הדוק לצורכי החברה, הופכים אותה לכוח פוליטי שקשה יהיה להתעלם מנוכחותו ומפעילותו האזרחית בעתיד הנראה לעין. כל עוד יעמוד המו”ם לשלום של קבע בין ישראל לרשות הפלסטינית בצל יריבות וחילוקי דעות, חוסר אמון והאשמות הדדיות, תוכל החמאס להצטייר כשומרת החוטם של החזון הלאומי הפלסטיני בצביונו המרבי. בכל עוד ערפאת והרשות הפלסטינית לא יצליחו להעלות את עגלת ההסדר הישראלי-פלסטיני על דרך המלך, להפגין הישגים טריטוריאליים משמעותיים ותמורות כלכליות מהותיות, יקל על חמאס לשמר את דימויה הציבורי כמי שמגוננת על ערכי האיסלאם ומרכיבי הלאומיות הפלסטינית מפני ויתורים וכניעה לתביעות ולתכתיבים מהצד הישראלי. עם זאת, בתנועה עממית דתית כמו חמאס, המאופיינת בחוסר הלימה בין מטרות לבין מצבי התנהגות; הרצופה מתחים, ניגודים וסתירות ביחסי פנים-תנועתיים ובין-ארגוניים הנתונים למיקוח ומו”ם; הקדושה שילובים של סמכות פורמלית ומבנה היררכי לצד דרגים מקומיים הנשענים על מערכות יחסים לא פורמליות ומבנים ארגוניים; הספוגה ביכולת פרשנות דתית וכושר הסתגלות פוליטית – כל אלה עשויים לגרום לכך שהתפתחויות ביחסי חמאס – ישראל מזה והחמאס רשות מזה , הנראות בלתי מתקבלות על הדעת בהווה יהפכו, מכורח הנסיבות,
לבלתי נמנעות. בנסיבות כאלה ספק אם החמאס תהפוך את עורה ביחס לישראל, אך היא עשויה להיקלע למצבים שהיא תעדיף דו קיום נסבל עם ישראלים על פני האופציה של החרב המתהפכת. המחקר מבוסס על מקורות ראשוניים, רובם מסמכים שלא התפרסמו, לרבות עלונים, כרוזים וניירות עמדה פנימיים של חמאס, ושואב גם מן העיתונות האסלאמית הפלסטינית הישראלית.
בתמונה זאת: מתוארת תקיפה של אנשי החמאס נגד האויב הכובש – ישראל
