יואש מוחזק כשש שנים בבית ה’ ביחד עם מניקתו לאחר שבע שנים מאז הרצח שביצעה עתליה, יהוידע הכהן הגדול בבית המקדש מקים מרד נגד עתליה ותוך כדי ההכנות יואש ממולך כמלך “ויוציא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אותו וימשכהו ,ויכו כף אל כף ויאמרו יחי המלך” מל”ב י”א 12 .עתליה שומעת שהומל מלך חדש בזמנה,ובאה לבית המקדש וכל העם שמח ותוקע בחצוצרות “ותרא הנה המלך עומד על העמוד כמשפט…וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצוצרות” מל”ב י”א 11 .לאחר מראה זה עתליה מתאבלת, קורעת את בגדיה, וקוראת “קשר, קשר” כלומר העם קשר קשר נגדי ,העם בגד בי כנאמר :”ותקרע עתליהאת בגדיה ותקרא קשר קשר” מל”ב י”א 14 .יהוידע מצווהאת פקודיו להוציא את מבין שורות החיילים והרגו את כל מי שבא אחריה או לעזרתה.עתליה נלקחת אל מקום מעבר הסוסים ושם היא מומתת (שלא במקום ה’) “וישמו לה ידים, ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך, ותומת שם” מל”ב י”א 16 . כלומר, החיילים מפנים לה מקום, היא נלקחת למקום שבוא עוברים הסוסים, כנראה מחוץ למקדש ומומתת.לאחר מותה כל העם בא לבית הבעל מנתצים את המקדש ואת המזבח ואת מתן כהן הבעל הורגים.כפי שכתוב “ויבואו כל עם הארץ אל מקדש הבעל ויתוצוהו,את מזבחתו, ואת צלמיו שיברו היטב ,ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות, וישם הכהן פקודות על בית ה'” מל”ב י”א 19 . לבסוף הכהן הראשי שם משמרות חדשות בבית המקדש למען טיהור העם.
עתליה, בדרך עלייתה לשלטון כמעט ולא השאירה שריד מבית המלוכה, דבר שודאי עורר זעם בעם. לא נמסר בכתוב על מדיניות חוץ שום פרט אם בגלל שלא היו, או בגלל זמן מלכותה הקצר (הסופר לא מצא לנכון להזכיר את הפרטים הנ”ל). על החברה ניתן לראות את התוצאות : מרד במלך והפיכת השלטון.הסיבות העיקריות לכך כנראה:
1. העם לא ראה את עתליה כיורשת החוקית של המלוכה.
2. העם לא רצה את עתליה כמלכה עליהם אם בגלל מעשיה בעבר, או אם עסקה בעבודת אלילים.
3. יתכן והתילה מיסים כבדים בעם או הטילה את מרותה בדרכים שונות.
לעתליה, שהיתה עובדת אלילים כמובן שלא היו יחסים עם ה’, אף על פי שתפקידה לקשר בין העם כולו כאחד
לבין ה’. יתכן שבגלל שלא היתה הולכת בדרכי ה’ נפלה ממלכתה.
מן הכתוב ניתן להסיק בדרך ברורה שהיא היתה מלכה שלילית, שמראשית דרכה בעבור המלכות רצחה את כל בני משפחתה.בנוסף על כך היא הכניסה לארץ עבודת אלילים, עבדה אלילים, ובנתה מקדש לאלילים.
ביבליוגרפיה
האנציקלופדיה של התנ”ך כרך ג’ עמ’ 26
ספר מלכים ב’ בפרשנות “קסוטו” פרק י”א
