בשנת 1909 פרסם המדען היהודי אלברט איינשטיין את תורת היחסות, תורתו של איינשטיין הסבירה באופן מתמטי את הבסיס המדעי לפיתוח נשק גרעיני.
ב 1938 בזמן מלחמת העולם הראשונה התגלה בארצות הברית תהליך ביקוע גרעין האורניום על ידי נויטרונים.
בתחילת מלחמת העולם השנייה מדינות אחדות רצו לפתח ולחקור את האפשרויות הטמונות בנשק גרעיני. אולם רק לארה”ב הייתה היכולת המדעית והכלכלית לבצע מחקר כה סבוך במהלך מלחמה.
לצורך פיתוח הפצצה נבנו ערי מעבדה בשלושה מקומות בארה”ב:
באוק ברידג’ , בהנפורד ובלוס אלמוס. לפני סוף המלחמה לאחר כניעת גרמניה היפנים סרבו להיכנע למרות אזהרותיה הרבות של ארה”ב שייכנעו ללא מחיר ולכן בלית ברירה הטילה ארה”ב פצצה אטומית על העיר הירושימה התוצאות היו הרסניות אך היפנים המשיכו להלחם, ולכן האמריקאים הטילו פצצה נוספת על העיר נגסאקי.מיד לאחר הטלת הפצצה על נגסאקי יפן נכנעה ללא תנאים.
התוצאות של ההפצצות הללו היו נוראיות: שתי הערים נהרסו עד היסוד והמעטים שהצליחו לשרוד נחשפו לקרינה רדיואקטיבית שבקעה מהפיצוץ, ונפגעו קשות בהתאם לרדיוס מנקודת הפגיעה, רובם מתו או פיתחו מוטציות.
כיום המעצמות הגרעיניות ממשיכות לפתח פצצות אטומיות בעלות עוצמה גבוהה יותר, או פצצות גרעיניות שכוח ההרס שלהן קטן יותר ושמשקלן קטן יותר מאשר פצצות קונבנציונליות שגורמות לאותו כוח הרס.
האנרגיה ההרסנית של פצצת האטום נוצרת כתוצאה מביקוע גרעיני של אטום. ביקוע גרעיני הוא ביקוע גרעין היסוד לחלקיקים אחרים. במקרה שלנו היסוד הוא אורניום 235.
התהליך נוצר כך: נויטרון מואץ ע”י מאיץ חלקיקים כלשהו מבקע גרעין אורניום 235 לשניים נוספים, במהלך הביקוע משתחררים נויטרונים נוספים שמבקעים גרעיני אורניום נוספים וכך הלאה. הביקוע ממשיך עד לשלב בו נוצרת “מסה קריטית” ואז הביקוע משחרר כמויות אדירות של אנרגיה ונוצר פיצוץ גרעיני.
בפצצת האטום משתמשים בחומר נפץ קונבנציונלי כדי להאיץ את ביקוע גרעיני האורניום. בתהליך של פיצוץ פצצת אטום החומר מופרד ונמצא בכמה מיכלים, כך שהוא לא מגיע למסה קריטית, המחיצות זזות, כל החומר נמצא במיכל אחד ואז מפילים את הפצצה (בדר”כ ממטוס), מפעילים את חומר הנפץ הקונבנציונלי בשלט רחוק ונוצרת מסה קריטית ופיצוץ גרעיני.
בביקוע אטום אחד של אורניום235 משתחררים 170 מיליון אלקטרון וולט.
זוהי כמות אנרגיה עצומה שיוצרת בשטח שהיא פגעה בו תופעות לוואי כגון: הרס עצום, קרינה של חום, קרינה רדיואקטיבית למשך עשרות שנים וכו’.
(מקורות: אנצ’ אביב חדש כרך 14 ערך “פצצה גרעינית”, מאמר- תרגום ועיבוד לכתבתו של סיימון קוטון מבית ספר “אפינגהם” ברוטלנד, אנגליה.מאת: נעמי חרמוני, מורה לכימיה בבית חינוך משותף “שער הנגב”)
