א. בתחום הכלכלי:
1. אובדן כושר הייצור: צרפת נמצאת במצב כלכלי קשה בגלל אובדן כושר הייצור ואובדן כח העבודה שיכול היה לשקם את הכלכלה, כיוון שבמלחמת העולם הראשונה נהרגו כ13- מליון אזרחים וחיילים וכ-31 מליון פצועים
2. הרס התעשייה והחקלאות: עקב מלחמת החפירות שהתנהלה על אדמת צרפת, נגרם הרס רב לתשתיות הכלכליות, לדרכי התחבורה, למסילות הברזל ולמרכזים התעשייתיים.
3. אובדן אחוז גבוה מהשקעות ההון והציוד של צרפת: אובדן ההשקעות בא לידי ביטוי בהלאמת נכסי צרפת ברוסיה בעקבות המהפכה הקומוניסטית של 1917, ובעקבות אובדן הנכסים באימפריות שהתמוטטו.
4. חוסר במשאבים לשיקום: חוב לאומי גדול לארצות הברית, גרם לכך שצרפת הייתה זקוקה להון מידי כדי לשקם את החיים בצרפת. צרפת נחלה כשלון ביכולתה ללחוץ על גרמניה לעמוד בתשלומי הפיצויים כמתחייב מחוזה ורסאי. ההסתמכות על כספי הפיצויים מנעו ועיכבו את צרפת מלחפש פתרונות חלופיים לשיקום.
5. צרפת השקיעה כספים רבים בבניית “קו מאז’ינו”, קו הביצורים שמפריד בין גבולה של צרפת לגבולה של גרמניה.
6. המשבר הכלכלי הגדול בארה”ב של 1929, השפיע לרעה על כלכלתה של צרפת לאורך כל שנות ה30-.
7. צרפת נאלצה לדאוג לנפגעי המלחמה. לפצועים, האלמנות והיתומים ולשקם את החוזרים הביתה. עניין זה היווה נטל כבד על הכלכלה שהייתה במצב קשה בלאו הכי.
ב. בתחום הפוליטי:
1. אי-יציבות פוליטית: בצרפת, עוד לפני המלחמה, היו קיימים כוחות פוליטיים שהביאו למשברים פוליטיים. המשברים הביאו לכך שבשנים 1931-1918 כיהנו בצרפת כ30- ממשלות. המשברים נבעו מכמה גורמים:
§ פיצול מפלגתי: 17 מפלגות מנעו כינון קואליציות יציבות ושיתק את הממשלה מלפעול ביעילות.
§ מאבקים אידיאולוגיים: מאבקים בין הימין השמרני והשמאל הרדיקאלי (קיצוני, הקומוניסטים), יצרו גם הם קשיים בהקמת ממשלה יציבה וגרמו להפלת הממשלה לעיתים קרובות.
(לאון בלום, שנבחר לרה”מ של צרפת 1936, עמד בראשות המפלגה הסוציאליסטית. הוא הקים קואליציית שמאל עם חוקים סוציאלים שגם הם גרמו להעמקת הקרע בין הימין והשמאל ואי-יכולת להתמודד עם בעיות חוץ – עם גרמניה.)
§ ממשלה רופפת: ממשלה רופפת לא החזיקה מעמד מול בית נבחרים שהכתיב לה את המדיניות. לממשלה לא הייתה השפעה על בית הנבחרים ולא היה ביכולתה לפזרו.
§ פרשיות שחיתות: שהיו מעורבים בהם פוליטיקאים גרמו לזעזוע של הדמוקרטיה ובחברה. (פרשת סטוויסקי: סטוויסקי היה בנקאי יהוד ממולח שהשתמש בשירותי הממשלה ובמידע פנימי, כדי להעלות את ערך מניותיו.)
§ העדר דמות כריזמטית: העדר דמות שתנהיג את העם ותאחד אותו, היוותה גם היא מכשול בפני אפשרות של יציבות פוליטית.
§ טיב היחסים עם גרמניה: בצרפת היו מחלוקות פנימיות רבות באשר לשאלה הפוליטית: כיצד יש לנהוג בגרמניה. האם יש לנקוט במדיניות פייסנית (כמו חוזה לוקרנו 1925) או במדיניות תוקפנית, נקמנית (כמו בפלישה לחבל הרוהר 1923).
ג. בתחום הצבאי- ביטחוני
1. לצרפת יש גבול משותף עם גרמניה והיסטוריה ארוכה של מלחמות. מלחמת העולם הראשונה שהתנהלה על אדמת צרפת גרמה להרס כלכלי גדול של תשתיות וכדומה. צרפת חששה מהתחזקותה החוזרת של גרמניה ולא סמכה על “חבר הלאומים”.
2. כתוצאה מהמלחמה הגדולה שהביאה להרג של מליוני צרפתים, צרפת איבדה שנתונים שלמים, ולא יכלה להרשות לעצמה מלחמה נוספת.
3. לאחר “חוק 40 השעות” שנחקק בעקבות החקיקה הסוציאלית של לאון בלום, ב1936-, נוצר מצב בו הפועלים בצרפת עובדים 40 שעות בשבוע ואילו הפועלים בגרמניה עובדים 60 שעות בשבוע. ההפרש בין שעות העבודה הביא לכך שהתעשייה (והתעשייה הכבדה) בצרפת, הייתה בפיגור אחרי התעשייה הגרמנית.
4. צרפת הסתמכה על “קו מאז’ינו” ולא השקיעה כספים ומשאבים בהתחמשות צבאית ובפיתוח אמצעי לחימה חדשים.
ד. בתחומי החברה
1. לאחר המלחמה, צרפת הייתה שרויה באווירה קשה – הצרפתי נאלצו להתמודד עם בעיית “הדור האבוד”. רבים חשו שהמלחמה לא השיגה שום מטרות וזו הייתה למעשה “מלחמה לחינם”. האכזבה מהמלחמה הביאה רבים לנהות אחר תנועות חדשות. רבים הצטרפו לתנועות הפציפסטיות, חלקם הצטרף לפשיסטים ולקומוניסטים. כך נוצרה בצרפת חברה מקוטבת בעלת חילוקי דעות רבים בנוגע לנושאים החשובים שעל סדר היום.
2. בעקבות “פרשת סטוויסקי” חלה הקצנה בדעותיהם של האזרחים כנגד הממשלה. במפעלים פרצו שביתות ענק שגם הובלו לבחירתו של לאון בלום והקמת “החזית העממית”.
3. חילוקי דעות בתוך צרפת על הדרך בה ראוי להתייחס לתושבי אלזס לורין.
4. חילוקי דעות בכל הנוגע ליחס לגרמניה (פיוס או תוקפנות)
§ התמודדות
א. בתחום הכלכלי:
1. צרפת, כדי להתמודד עם כלכלה הרוסה דורשת בועידת השלום בפריז (בהסכמי ורסאי) פיצויים גבוהים ביותר מגרמניה. צרפת דורשת שהפיצויים יינתנו בהתאם למידת הנזק, ומאמינה כי חובות אלו יאפשרו לה להחזיר את חובותיה ולשקם את כלכלתה.
2. גרמניה לא העבירה לצרפת את הפיצויים כפי שחויבה על-פי חוזה ורסאי. בעיית הפיצויים הפכו את צרפת לחשדנית ותלויה. על-מנת להבטיח לעצמה את תשלום הפיצויים ובניגוד לעמדת בריטניה, צרפת פולשת לחבל הרוהר ב1923-.
3. אזור אלזס לורין העשיר במחצבים, שהועבר לידיה של צרפת, עוזר לה להיחלץ מהמצב הקשה בו היא נמצאת.
4. הכלכלה הצרפתי לא נשענה רק על תעשייה כבדה, אלא גם על מפעלים קטנים ובינוניים, שהצליחו לשמור על יציבות ולאפשר לצרפת מקור כלכלי יציב.
5. צרפת לאחר המלחמה מתמודדת עם האבטלה באמצעות צווי חירום שהיא מוציאה אשר מסדירים את פעילות המשק. וכמו-כן, היא מגבילה כניסתם של פליטים (פליטי המלחמה).
ב. בתחום הפוליטי-שלטוני
1 ניסיון להקים ממשל שיבטא אחדות לאומית:2. 1929-1926 פואנקרה עמד בראש ממשלת אחדות לאומית, תקופת “תור הזהב” של המדינאי הצרפתי הגדול האחרון.3. 1936 הקמת “החזית העממית”. המטרה: הצלת הדמוקרטיה מהפשיסטים.(היטלר כבש את האזור המפורז). הרדיקלים הצטרפו לקומוניסטים והסוציאליסטים – הוקמה מפלגה גדולה באספה לאומית – לאון בלום רה”מ.4. מדיניות הממשלה חדשנית. היא משתנה בכיוון של מדינת רווחה וסעד, חוק 40 שעות עבודה, חופשה בשכר, הלאמת תעשיות המלחמה. קשיים כלכליים: מביאה לאינפלציה ולבריחת הון של הבורגנות. זה מביא בסופו של דבר לכישלון החזית המפלגתית המאוחדת (“החזית העממית”).
ג. בתחומי החברה1. פציפיזם 2. ניסיונות להקים ממשלות אחדות לאומית. (ממשלת פואנקרה 1929-1926) ממשלת “החזית העממית” של לאון בלום. המטרה: שיפור רמת החיים של העובדים ע”י מדיניות כלכלית נועזת ורפורמות סוציאליות, התנגדות הבורגנים. 3. פרוק הארגונים הפשיסטים. 4. מדיניות השלטת תרבות וחינוך צרפתיים בחבל אלזס לורין.
ד. בתחום הצבאי-ביטחוני1. הסכמי הגנה עם פולין ו”ההסכמה הקטנה”: רומניה, צ’כוסלובקיה ויוגוסלביה (זהו הסכם שנועד למנוע מהונגריה להחזיר לידיה חלק מהשטחים שהיו שייכים לה בעבר, באימפריה האוסטרו-הונגרית). 2. בעקבות משבר חבל הרוהר – מגיע הסכם לוקרנו. הסכם לוקרנו נחתם ב1925- בלוקרנו שבשוויץ. בהסכם זה מביעה גרמניה השלמה עם אובדן אלזס לורין לצרפת ומכירה סופית בגבול עם צרפת כפי שנקבע בחוזה ורסאי.3. התחושה כי צרפת אינה מסוגלת להתמודד לבד עם גרמניה יצרו תלות גוברת של מדיניות החוץ הצרפתית בזו של בריטניה ודבקות ב”מדיניות פייסנית”.4. צרפת חתמה על הסכם לעזרה הדדית עם פולין, במקרה של התקפה גרמנית. 5. תפיסת ביטחון הגנתית הכתיבה הסתגרות מאחורי קו מאז’ינו (מערכת הביצורים)
קו מאז’ינו:
קו מעוזים שניבנה לאורך הגבול בין צרפת לגרמניה.
אורכו של קו מאז’ינו היה לאורך כ140- ק”מ וכלל תעלות אנטי-טנקיות, נקודות התראה, בונקרים ומנהרות תת-קרקעיות.
חיילים יכלו לשהות בתוך הבונקרים במשך חודשים.
השיקולים והרקע לבניית קו מאז’ינו:
הצרפתים נכוו קשות במלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו שהייתה מלחמת חפירות במשך 4 שנים, התקיימה בעיקר על אדמת צרפת. צרפת שרצתה למנוע מצב בו היא תאלץ שוב עם מלחמת חפירות על אדמתה בנתה תורת לחימה המבוססת על הגנה ולא על התקפה.
ההגנה היה הקמת קו שהצרפתים האמינו כי הוא בלתי חדיר ואשר ימנע אפשרות של התקפה נוספת העתיד.
תוצאות בניית הקו:
הקו לא כלל את הגבול עם בלגיה מתוך הנחה שבמקרה של מלחמה, בלגיה תהיה בת בריתה של צרפת. בפועל, ב1940- עקפו הגרמנים את הקו וחדרו לצרפת דרך בלגיה.
קו ביצורים זה היה יקר מאוד ושאב כספים רבים מקופתה המדולדלת של צרפת. הצרפתים במקום להשקיע בהתחמשות ובפיתוח אמצעי לחימה חדישים, השקיע בבניית קו הגנה שהכזיב בסופו של דבר.
הביצורים שובצו באזורים שהיו יקרים מבחינה כלכלית. באזורים הללו היו מכרות רבים שבניית הקו הפריעה לפיתוח האזורים הללו מבחינת התעשייה.
