לאזור רמת הגולן 3 גבולות ברורים ומקובלים בצפון, בדרום ובמערב. וגבול שנוי במחלוקת במזרח.

הגבול המערבי: השבר הסורי-אפריקאי. גם השוליים המערביים של הגולן תלולים מאוד בעיקר בגלל גובהו הנמוך של אותו אזור בשבר – הכינרת. גובה הכינרת נמוך מאוד כ- 200 – מטר מתחת לפני הים. הגולן במערב גם גובל בעמק החולה ובאפיקו המערבי של נהר הירדן וגם הם חלקים מהשבר הסורי-אפריקאי ונמוכים מאוד.

הגבול המזרחי: גבול זה שנוי מאוד במחלוקת אבל מרבית החוקרים קובעים אותו באפיק נחל רוקאד (רקד – בעברית). אפיק הזרימה של נחל רוקאד מתחיל בכפר ג’ובתה-אל-חשב שנמצא בשטח הסורי והוא מסתיים כאשר נהר הרוקאד נשפך אל נהר הירמוך (ולמעשה נפגש עם גבולו הדרומי של הגולן). אפיק הזרימה של נהר הרוקאד נמצא ממש על הגבול המדיני ישראל – סוריה והוא נכנס ויוצא מהשטח הסורי אל השטח הישראלי בכמה מקומות. מסיבה זאת יש הקובעים את גבולו המזרחי של הגולן בגבול המדיני ולא בגבולו הטבעי.

לסיכום: לגולן 3 גבולות ברורים קבועים: בצפון – נחל סער.
בדרום – נהר הירמוך.
במערב – הכינרת ,הירדן והחולה.
וגבול שנוי במחלוקת בין גאוגרפיה לפוליטיקה במזרח. לדעתנו יש לקבוע את הגבול המזרחי של הגולן בגבול הטבעי – נהר הרוקאד. הסיבה: הגבול המדיני כולל רק 88% מהגולן (1070 קמ”ר).

פרק שני: אקלים הגולן.

אקלים הגולן מושפע מ – 3 גורמים עיקריים:
1. מיקומו הגאוגרפי: הגולן ממוקם בצפון מזרח ארץ ישראל במרחק ממוצע של כ – 70 ק”מ
מהים התיכון. באופן יחסי הגולן קרוב ביותר לים התיכון מאשר שאר האזורים האחרים
במזרח ארץ ישראל (רובם ממוקמים במרחק ממוצע של כ – 110 ק”מ) , ולכן השפעת הים
התיכון עליו גדולה הרבה יותר.
2. פנייתו לעבר הים התיכון: קו פרשת המים הארצי (שדרת ההר המרכזית) עובר במזרח
הגולן ומחלק אותו ל 2- חלקים. החלק המזרחי פונה אל אגן ההיקוות בבקע הירדן והחלק
המערבי פונה לכיוון אגן ההיקוות השני בארץ – ים התיכון. מכיוון ששטח החלק המערבי
גדול בהרבה משטח החלק המזרחי, מתקבל מצב שמרבית שטח הגולן נמצא בתחום ההשפעה
של האקלים הים-תיכוני (המתאפיין ב2- עונות קיצוניות ו2- עונות מעבר, מספר קטן של
חודשים גשומים מאוד, לחות גבוהה, רוחות חזקות וטמפרטורות נוחות).
3. גובהו מעל פני הים: הגולן גובל ב2- אזורים שהפרשי הגבהים ביניהם גדול מאוד –
החרמון והכינרת. למעשה הגולן מתחיל באזור המגיע לכ – 2220 מטר מעל לפני הים (במצפה
החרמון) ועד אזור הכינרת המגיע לכ- -200 מטר מתחת לפני הים. הפרש גבהים קיצוני כ”כ
גורם להבדלי אקלים קיצוניים בין צפון ודרום הגולן. הבדלי האקלים רבים עד כדי כך
קיימים כל סוגי האקלים הנוחים להתישבות (בעולם) שהם כמחצית מסוגי האקלים
הקיימים בעולם.

כפי שכתבנו במבוא הגולן מתחלק ל3- אזורים טבעים (צפון,מרכז ודרום) אך מבחינה אקלימית הגולן מתחלק ל2- אזורים – אזור צפון הגולן ואזור דרום הגולן (כאשר אזור מרכז הגולן מתחלק ביניהם).

צפון הגולן

משקעים
אזור צפון הגולן הוא אזור האקלים הראשון של הגולן. זהו אחד האזורים הגשומים ביותר בארץ, כמות המשקעים נעה בין 1400-80 מ”מ לשנה, בחלקם בצורת גשמים כבדים. כמות משקעים כזאת נגרמת ממיקומו הגאוגרפי של האזור סמוך לאזור החרמון. גובה צפון הגולן מגיע לכ 1000-700 מטר מעל פני הים בעוד שהחרמון מתנשא לגובה של עד 2814 מטר מעל פני הים. כלומר הפרש הגבהים בין שני האזורים הוא 1800 מטר בממוצע. הפרש גבהים הזה גורם לעליה מהירה של אוויר לח מאוד מכיוון הים התיכון. האוויר הלח הזה יורד מאוחר יותר כגשם או אפילו שלג ויצטרף לכמות המשקעים היורדים באופן רגיל ויגדיל אותה מאוד.

טמפרטורות
צפון הגולן הוא האזור הקר ביותר בארץ ישראל. בחודשי החורף ינואר ופברואר הטמפרטורות נעות בין -2 – 10 מעלות צלסיוס. בחודשי הקיץ יולי ואוגוסט הטמפרטורות נעות בין 20-15 (טמפ’ מקסימום 35) מעלות צלסיוס. הטמפרטורות האלה נגרמות מכל שלושת גורמי האקלים: גובה, מרחק מהים התיכון ומיקום גאוגרפי. ממוצע הטמפרטורות השנתי הוא 8.5 מעלות צלסיוס.

הלחות
צפון הגולן מתאפיין בלחות גבוהה יחסית. הדבר גורם לעננות רבה גם בימי הקיץ. מקור הלחות הוא באוויר חם המגיע מכיוון הים – התיכון (מכיוון מערב). אוויר זה בדרכו אל הגולן עובר בשבר הסורי- אפריקאי (הנמצא באזור נמוך) שם הוא מתחמם וסופג הרבה לחות עד לכמות מקסימלית, וכאשר הוא מגיע לצפון הגולן (הנמצא באזור גבוה) הוא מתקרר וגורם לרוח נעימה הגורמת ללחות גבוהה בשעות הערב.

הרוחות
אזור צפון הגולן מתאפיין ברוחות בעוצמה חזקה בעיקר מכיוון הים התיכון. עוצמת הרוחות חזקה בעיקר בגלל שאזור הגולן הוא רמה שטוחה שאין בה הרבה יערות או ישובים שיכולים לשבור את הרוח. בצפון הגולן הרוחות חזקות מאוד ולעיתים גורמות נזקים כבדים לישובים לדוגמה: לפני חודש רוח חזקה מאוד (110 קמ”ש) שנשבה רק במשך 20 שניות הרסה עשרות צימרים בישוב שאר-ישוב בצפון הגולן.

ערפילים
בגולן נוצרים ערפילים רבים בעיקר בימי הקיץ. הגורמים לערפילים הם סלעי הבזלת שמתחממים בקלות בימי הקיץ. כאשר סלעים אלה באים במגע עם אוויר לח מאוד המגיע מכיוון הים התיכון הם גורמים להתעבות של אוויר זה (כלומר הופכים אותו למצב ביניים בין גז ונוזל) , כך נוצרים ערפילים נמוכים וטללים על הקרקע. בצפון הגולן הערפילים כבדים מאוד במיוחד בשעות הערב אחרי שקיעת השמש , עד כדי כך שלא ניתן לראות את הרי הגעש הגבוהים שנמצאים בצפון הגולן. מספר לילות הטל מגיע לכ – 170 בצפון הגולן.

דרום הגולן

משקעים
כמות המשקעים הממוצעת בדרום הגולן היא כ- 600 מ”מ בשנה. בדרך כלל כמות המשקעים נעה בין 600-450 מ”מ בשנה. כמות המשקעים בדרום הגולן קטנה הרבה יותר מכמות המשקעים בצפון הגולן בעיקר בגלל שצפון הגולן קרוב יותר לחרמון ובשל כך נכנס אליו יותר אוויר לח מאשר אל דרום הגולן.

טמפרטורות
דרום הגולן חם יותר מצפון הגולן. בחודשי הקיץ יולי ואוגוסט הטמפרטורה הממוצעת מגיעה לכ- 35 מעלות צלסיוס. בחודשי החורף ינואר ופברואר הטמפרטורה מגיעה לכ- 12 מעלות צלסיוס. הממוצע השנתי בדרום הגולן הוא כ- 19.5 מעלות צלסיוס.

הלחות
הלחות בדרום הגולן נמוכה יותר מהלחות בצפון הגולן גם זאת בגלל קירבת צפון הגולן לחרמון וכניסת יותר אוויר לח אליו מאשר אל דרום הגולן. בגלל גובהו הנמוך יחסית של דרום הגולן אין גם תנאים נוחים ליצירת לחות משמעותית ולכן הלחות בדרום הגולן נמוכה אפילו לעומת אזורים דרומיים יותר (הנתונים פחות להשפעת הים התיכון).

הרוחות
בדרום הגולן הרוחות המערביות (החזקות מאוד בצפון הגולן) חלשות יחסית אך הרוחות המזרחיות המגיעות מכיוון המדבר הסורי, המכונות שרקיות, חזקות יותר. רוחות אלה מביאות עימן הרבה חול וחום אל דרום הגולן.

פרק רביעי: ההתישבות בגולן.

הגולן נוח להתישבות האדם מ4- סיבות עיקריות:
1. הוא אומנם גבוה אך הוא אינו תלול אלא מישורי מאוד – רמה.
2. האקלים בו נוח מאוד עבור האדם. טמפרטורת נוחות, משקעים רבים, עונות נוחות וכ’ו.
3. יש בו אדמות חקלאיות גדולות ופוריות, במיוחד בדרומו.
4. יש בו מקורות מים רבים. נחלי איתן ומעיינות מתוקים, המשמשים מקורות מים עיקריים
עבור ישובים שונים.

בגלל סיבות אלה היה נוח לאדם להתיישב באזור הגולן בכל התקופות ההיסטוריות:

האדם הקדמון 250000 לפני הספירה.
בכל רחבי הגולן נמצאו ממצאים ארכאולוגיים המעידים על התישבות קדומה מאוד בגולן. למעשה בגולן נמצאו השרידים הקדומים ביותר של הימצאות האדם בארץ ישראל. שרידים אלה נמצאו באזור בריכת רם (הנמצאת סמוך לנחל רוקאד) בשכבות בזלת קדומות , והם בני 250 שנה לערך. עד היום נחפרו שתי שכבות ובתחתונה שבה נמצאו השרידים הנ”ל נמצאו בעיקר עצמות וכלי צור. החוקרים קבעו שהעצמות שייכות לקרוב משפחה של האדם המודרני – האדם הניאדרטלי. בשכבה העליונה נמצאו שרידים של התישבות אדם מודרני הכוללים עצמות, כלים, ומספר רב של אוהלים – תרבות שלמה, המכונה התרבות האשלית. שכבה זאת מתוארכת ל – 140000 לפנה”ס. בשכבה זאת נמצאו גם שרידי אדם ניאדרטלי. ממצאים אלה ריתקו את החוקרים משום שזהו אחד המקומות היחידים בעולם שנמצאו בו הוכחות שהאדם המודרני חי לצד האדם הניאדרטלי.

התקופה הכלקוליתית -4000 לפני הספירה
כפי שאפשר לשים לב תקופת התישבות מופיעה לפתע לאחר תקופה עצומה שבה לא הייתה התישבות בגולן (יש הסוברים שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא נעשו מספיק חפירות ארכאולוגיות בגולן). אין הרבה מידע מי היו הכלקוליתים או מאין הגיעו אך לעומת זאת נמצאו שרידים רבים של התישבותם בגולן. עד היום התגלו כ20- ישובים כלקוליתיים בעיקר במרכז הגולן. מרבית הישובים בנויים ממספר קטן של בתי בזלת (50 בממוצע) המסודרים בשורות מקבילות. בישובים אלה התגוררו כמה אלפי תושבים שהתפרנסו בעיקר מחקלאות וממרעה. קיימות שאלות רבות לגבי הכלקוליתים מכיוון שהם הופיעו לאחר תקופה ארוכה שלא הייתה התישבות בגולן ונעלמו לאחר תקופה קצרה של 150 שנה בלבד.

התקופה ההלניסטית וההיטורית -200 לפני הספירה
כאשר נכבשה ארץ ישראל ע”י צבאו של אלכסנדר מוקדון החלה התישבות גדולה בחלקו הדרומי של הגולן. ההתישבות הוקמה שם בגלל ריכוז האדמות החקלאיות וסמיכותן למקורות מים קבועים כמו מעיינות ונחלים. כמו כן הוקמו מצודות ומבצרים (בעיקר בתקופת שלטונו של אנטיוכוס ה4-) נתגלו כ6- מבצרים גדולים ביניהם: סוסיתא וגמלא.
במקביל להתישבות ההלניסטית בתקופה זאת התיישב בצפון מזרח הגולן השבט ההיטורי שהיה ממוצא ערבי. ההיטורים התיישבו בעיקר באזור ביקעת הלבנון. התישבותם מאופיינת בשימוש רב בקרמיקה המכונה “גולנית” בבניית בתים וכלים. מרבית הישובים ההיטוריים הוקמו על גבעות נמוכות שבדר”כ ניכרתו היערות שהיו על גבעות אלה כדי לפנות שטח לבנייה.
כמעט כל הישובים ננטשו לאחר תקופה קצרה יחסית ורק בישובים מעטים המשיכה ההתישבות עד לתקופה הרומית או אפילו הביזאנטית.

התקופה הרומית -66 לפנה”ס – 365 לספירה
ב100- השנים הראשונות של תקופה זאת (התקופה הרומית הקדומה) הייתה התישבות גדולה מאוד בגולן. מרבית הישובים היו יהודים (תקופת המשנה והגמרא) ונמצאו בהם בתי-כנסת מפוארים והוכחות לחקלאות מפותחת בעיקר של הפקת שמן. היהודים בגולן השתתפו במרד הגדול נגד השלטון הרומאי . מפקד המרד בגולן היה יוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלאביוס) והוא ביצר את שלושת הערים היהודיות הגדולות: גמלא, סלבקיה וסוגני. סלבקיה וסוגני נכנעו ללא קרב ואילו גמלא נפלה לאחר הקרב המפורסם. בעקבות המרד הושמדה מרבית ההתישבות היהודית בגולן.
ב300- השנים האחרונות של תקופה זאת (התקופה הרומית התיכונה והמאוחרת) ההתישבות בגולן הייתה קטנה מאוד. הממיצאים הארכאולוגיים מתקופה זאת מעטים ולא מספקים מידע מדוייק לגבי מספר הישובים ומיקומם. ידוע ששני הערים הרומיות המרכזיות בתקופה זאת היו: סוסיתא ובניאס. בערים אלה נחשפה בנייה מתקדמת החל במערכות הובלת מים מתוחכמות וכלה בווילות רומאיות מפוארות. כמו כן נחשפו כפרים אחדים שבהם מספר קטן של בתי בזלת שבהם חיו החקלאים הפשוטים וווילות שבהם חיו מנהיגי הכפר. כפרים אלה התפרנסו מחקלאות ועבדו בשיטה הפיאודלית . בתקופה זאת נסללו דרכים רבות ע”י הרומאים בכל רחבי אזור הגולן.

התקופה הביזאנטית 636-365 לספירה
כפי שכתבנו בתקופה הרומית חוסלה מרבית ההתישבות בגולן שכללה גם אוכלוסיה יהודית.
אך בתקופה הביזאנטית ההתישבות בגולן פרחה וגם הישוב היהודי שיגשג. בתקופה זאת כל חלקי הגולן היו מיושבים אך מרבית ההתישבות התרכזה בצפון הגולן. האוכלוסיה הייתה מעורבת וכללה יהודים ונוצרים. אוכלוסיה זאת התבססה על קשר מסחרי עם עם ערי נמל גדולות באזור כמו העיר צידון.

התקופה הערבית הקדומה 700 – 1200 לספירה
בתקופה זאת חלה ירידה חדה במספר הישובים בגולן. לעומת הערכה של כ200- ישובים בתקופה הביזאנטית ההערכה שבתקופה הערבית הקדומה היו כ20- ישובים בגולן. הירידה במספר הישובים נגרמה מכמה סיבות: פגיעה כלכלית – יצוא השמן שהיה אחת הפרנסות העיקריות בגולן נפגע מחילופי השילטון, מלחמות – התושבים נאלצו להילחם בשבטים בדואים שהשתלטו על שטחים גדולים הגולן, אסונות טבע – בירת הגולן באותה תקופה נהרסה כליל ברעידות אדמה חזקות (747 לספירה).
התישבות יהודית לא התקיימה באותה תקופה אך לאחרונה נתגלו שרידים של ישוב יהודי קטן מהמאה השמינית ובו נמצאו שרידי בית-כנסת, כתובות בעברית ומספר קטו של בתים.

התקופה הממלוכית 1300-1200
תקופה זאת כמעט ולא נחקרה אך שרידיה רבים ומהם אפשר ללמוד שההתישבות בגולן פרחה מחדש. לא ידוע מי בדיוק היו התושבים אך בולטת העובדה שמרבית הישובים לא ניבנו באותה תקופה אלא היו מבנים ביזאנטיים ששוקמו ע”י התושבים. נתגלו גם מספר קטן של מבנים שנבנו בתקופה זאת בעיקר ח’אנים (מעין אכסניות לשיירות סוחרים שעברו באזור). המבנה החשוב מאותה התקופה הוא מבצר סובייבה הממוקם באזור קלעת נמרוד שבצפון הגולן. המבצר נבנה כדי להגן על התישבות וכלכלת הגולן מפני הצלבנים ששלטו בסוריה.

התקופה העות’מאנית 1917-1500 לספירה
ב300- השנים הראשונות של תקןפה זאת הייתה ירידה במספר הישובים, האוכלוסיה הצטמצמה מאוד ומרבית הגולן לא היה מיושב. כל מערכת ההתישבות בגולן התמוטטה וגם האיכרים המעטים שנשארו סבלו תחת השיטה הפיאודלית והפקידות העות’מאנית המושחתת. למעשה הגולן באותן שנים התרוקן מתושבי קבע ורק שבטים בדואים נדדו בו בחלק מהשנה.
רק במחצית המאה ה19- הגיעו אל הגולן דרוזים מסוריה והתיישבו בצפון הגולן. עד לסוף מאה זאת היוו הדרוזים רוב בגולן לצד מיעוט בדואי קטן מאוד. בתחילת המאה הנוכחית התיישב בגולן שבט קווקאזי – הצ’רקסים. הם התרכזו בעיקר סביב אזור קוניטרה בצפון הגולן.
עד מלחמת ששת-הימים התיישבו בגולן תושבים מוסלמים מסוריה, אך הדרוזים והצ’רקסים היוו את רוב התושבים בגולן.

הגולן כיום
במלחמת ששת-הימים נכבשה רמת הגולן ע”י ישראל מידי הסורים. בשל כך מרבית האוכלוסיה המוסלמית והצ’רקסית נמלטה מהגולן ונטשה את הכפרים, ובגולן נשארה רק אוכלוסיה קטנה של דרוזים. ב1967- החלה ההתישבות היהודית בגולן הנמשכת עד היום.

ההתישבות היהודית
מיד לאחר מלחמת ששת-הימים החלה ההתישבות היהודית בגולן. ביולי 1967 הוקמו 2 האחזויות נח”ל הראשונות בגולן. ב1968- הוקמו 6 ישובים יהודים בגולן. הממשלה באותה תקופה לא התנגדה להקמת הישובים למרות שהם נחשבו כהתנחלויות (משום שהגולן לא סופח אל מדינת ישראל) ומנעו כל ניסיון למשא ומתן עם סוריה.
עד למלחמת יום-הכיפורים הוקם מספר קטן של ישובים אך לאחר המלחמה כאשר החל המשא ומתן עם סוריה הוגברה ההתישבות משום שהתושבים חששו שהגולן יוחזר במסגרת הסכם שלום. ב1977- לאחר הסכם השלום עם מצרים כאשר הצהירו שרים בממשלה שהגולן אינו חלק מארץ ישראל ומעמדו שווה לסיני, התחזקה ההתישבות עוד יותר והוקמה העיר המרכזית בגולן – קצרין, ועוד כ5- ישובים.
ב1981- התקבל בכנסת “חוק רמת הגולן” שלפיו סופחה רמת הגולן למדינת ישראל. בעקבות חוק זה הגדילו הממשלות את השקעות בפיתוח הגולן וכך גדל מספר הישובים. כמו כן גדל מאוד מספר מקומות העבודה ומרבית המאחזים הפכו לישובי קבע.
כיום ישנם 33 ישובים יהודים בגולן. מרביתם מרוכזים בדרום ובצפון הגולן בשל מקורות המים המרוכזים בהם. הישובים הם:
1. אבני איתן – מושב של תנועת הפועל המזרחי. הוא ישוב קבע מיוני 1978 הפרנסה העיקרית בו
היא חקלאות.
2. אורטל – קיבוץ של תנועת הקיבוצים המאוחדת (תק”ם) . הוקם בספטמבר 1978 הפרנסה
העיקרית בו היא חקלאות.
3. אלוני הבשן – מושב שיתופי של הפועל המזרחי. הוקם במאי 1981 הפרנסה העיקרית היא
חקלאות, תעשיה ותיירות.
4. אליעד – מושב שהוקם ב1968- כהאחזות נח”ל ונקרא אז אל-על. הוא הפך לישוב קבע ביוני
1976. הפרנסה העיקרית בו היא חקלאות.
5. אל רום – קיבוץ של התק”ם. הוקם ביוני 1971. התושבים מתפרנסים מחקלאות ומתעשיה.
6. אניעם – מושב תעשייתי. הוקם ביוני 1978.
7. אפיק – קיבוץ של התק”ם. הוקם ב1972-. הפרנסה העיקרית היא חקלאות.
8. בני יהודה – ישוב קהילתי שתוכנן לשמש מרכז עירוני בדרום הגולן אך הדבר לא הצליח.
הפרנסה העיקרית היא תעשיה.
9. גבעת יואב – מושב שהוקם ב1968-. התושבים מתפרנסים מחקלאות ומשרותים כמו חשמל
והדברה.
10. גשור – קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי. הוקם כהאחזות נח”ל ב1971-. התושבים מתפרנסים
מחקלאות ותעשיות בטחוניות.
11. הר אודם – מושב שיתופי (שמו הרשמי הוא אודם). הוקם במאי 1981. התושבים מתפרנסים
מחקלאות ומתעשיית הרהיטים.
12. חספין – ישוב דתי שהוקם ב1977- . הוא מהווה מרכז חינוכי-דתי לישובי הגולן והוא כולל
בתי ספר, ישיבות, ומכללות.
13. יונתן – מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי. התושבים מתפרנסים מחקלאות ומשותפות
בכנר.
14. כפר חרוב – קיבוץ של התק”ם. הוקם ב1973-. התושבים מתפרנסים מחקלאות, תעשיה
ותיירות.
15. מבוא חמה – קיבוץ של התק”ם. הוקם בינואר 1968 והתושבים מתפרנסים מחקלאות,
תעשיה, ותיירות.
16. מעלה גמלא – מושב שהוקם ב1979-. התושבים מתפרנסים מחקלאות ומשותפות בחוף הגולן.
17. מצר – קיבוץ של התק”ם שהוקם באופן רשמי ב1983-. הפרנסה העיקרית בו היא חקלאות.
18. מרום הגולן – קיבוץ של התק”ם. הוקם כמאחז לאחר מלחמת ששת-הימים והפך לישוב קבע
במרץ 1972. התושבים מתפרנסים מחקלאות וכריית טוף ושיווקו עבור תעשיית המלט.

19. נאות הגולן – מושב שהוקם ב1977- ופרנסתו העיקרית היא חקלאות.
20. נוב – מושב של תנועת הפועל המזרחי. הוקם ב1974-. פרנסתו העיקרית היא חקלאות.
21. נוה אטי”ב – מושב בחרמון. הוקם ב1975-. פרנסתו העיקרית היא מהתיירות באתר החרמון
השייך לו.
22. נטור – קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי. הפך לישוב קבע ב1981-. הפרנסה העיקרית בו היא
חקלאות.
23. נמרוד – מאחז חדש יחסית של הנח”ל.
24. עין זיוון – קיבוץ של התק”ם. הוקם ב1968-. התושבים מתפרנסים מחקלאות ותעשיה.
25. קדמת צבי – מושבה שהוקמה ב1981-. הפרנסה העיקרית בה היא חקלאות.
26. קלע הגולן – קיבוץ של התק”ם. הוקם ב1984-. הפרנסה העיקרית בו היא חקלאות.
27. קשת – מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי. הפך לישוב קבע ב1978-. הוא מתפרנס
מחקלאות ומשותפות באתר כנר.
28. רמות – מושב על חוף הכינרת. הוקם ב1965-. מתפרנס מחקלאות ותיירות.
29. רמת מגשימים – מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי.
30. שניר – קיבוץ של התק”ם. הוקם ב1968-. הפרנסה העיקרית היא חקלאות ותעשיה.
31. שעל – מושב שהוקם ב1980-. מרבית התושבים מתפרנסים מעבודות חוץ אך גם מחקלאות.

קצרין – בירת הגולן
העיר קצרין הוקמה ב1977- במטרה לשמש כמרכז עירוני לישובי הגולן, וכדי להניח תשתית להתישבות במרכז הגולן שלא היה מאוכלס עד לאותו הזמן.
מספר התושבים בקצרין מגיע לכ4500- מהם כ400- עולים חדשים. בשנים האחרונות קלטה קצרין מספר גדול של עולים חדשים, ושילשה את אוכלוסיתה בתוך 5 שנים.
בקצרין פועלים כ14- מוסדות חינוך בהם לומדים כ1600- ילדים מכל אזורי הגולן, כמחציתם מתגוררים בקצרין.
מקורות התעסוקה בקצרין אינם רבים אך הם מספיקים לכל התושבים ואחוזי האבטלה בקצרין כמעט אפסיים. 25% מהתושבים מועסקים במפעלי תעשיה באזור (מפעל מי עדן, יקבי הגולן, מחלבות הגולן ועוד), 18% מהתושבים משרתים בצבא קבע ובתעשיות הבטחוניות, 30% מהתושבים הם עצמאיים, 6% מהתושבים עובדים בתחום החינוך וההוראה, וכ 10%- מהתושבים עובדים מחוץ לקצרין.
התיירות בקצרין מצליחה מאוד. קצרין ממוקמת במרכז הגולן בסמוך לאתרי טיולים ועתיקות המושכים אליהם תיירים רבים. כ100000- אנשים מבקרים בקצרין מדי שנה והם כוללים תיירות חוץ ותיירות פנים.

ההתישבות הדרוזית
כיום יש בגולן כ4- כפרים דרוזים גדולים: מג’דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין בניה.
בכפרים אלה מתגוררים כ20000- תושבים.
הפרנסה העיקרית היא חקלאות ושלא כדרוזים בגליל מרבית הדרוזים בגולן לא משרתים בצבא. 50% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות, 40% מועסקים בבניה ותעשייה, 10% עצמאיים ועובדי חינוך.
החקלאים הדרוזים מגדלים בעיקר מטעי תפוח-עץ, הנחשבים למשובחים ביותר כמו כן הם מגדלים גפנים ואף בשנים האחרונות מטעי דובדבנים.

ההתישבות הצ’רקסית
לפני מלחמת ששת-הימים היו בגולן כ17000- צ’רקסים. חלק גדול מהם שירת בצבא הסורי ולאחר כיבוש הגולן ע”י ישראל רובם נמלטו לסוריה ונטשו את כפריהם. כיום אין צ’רקסים בגולן אך קיים ריכוז גדול שלהם בגליל התחתון השוקל לחדש את ההתישבות בישובים הנטושים בגולן.
פרק שלישי: המים בגולן

אזור הגולן הוא אחד האזורים העשירים ביותר במקורות מים בארץ ישראל. סוגי מקורות המים רבים מאוד וכוללים: נחלים, מעיינות, מי תהום, מאגרי מים מלאכותיים ומשקעים. מעריכים שהגולן תורם כ250- ממ”ק למאזן המים בארץ ישראל. מקורות המים בגולן מרוכזים בעיקר בצפון ובדרום הגולן עובדה המשפיעה בתחומים רבים כמו חקלאות והתיישבות.

נחלים
בגולן זרומים נחלים רבים שמרביתם נחלי איתן, כלומר נחלים שזורמים כל ימות השנה וספיקת המים בהם גודלת בעונת החורף בגלל המשקעים המרובים. נחלי הגולן מתאפיינים
בזרימה בערוץ לא עמוק בחלקם המזרחי שהופך עמוק ככל שהם מתקדמים מערבה עד שהם נשפכים לאזורים הנמוכים הסמוכים לגולן (עמק החולה וכ’ו).

בין החשובים שבנחלי הגולן:
נחל סער – נחל סער מהווה את גבולו הצפוני של הגולן. הוא מפריד בין הגולן לאזור החרמון ולכן הגדה השמאלית שלו העוברת בגולן בנויה מסלעי בזלת בעוד שהגדה הימנית שלו העוברת בחרמון בנויה מסלעי גיר. נחל סער עובר בקניון עמוק שגובהו 10 מטר. הנחל יורד מעמק יעפורי לכיוון הבניאס ואורכו כ6- ק”מ. הפרשי הגובה במסלול ירידתו מגיעים לכ500- מטר.
מקורותיו העיקריים הם: מעיינות סער, משקעים ושלגים המפשירים בחרמון.
הנחל מנוצל לצורכי החלקאות של הכפר מג’דל שמס בעיקר להשקיית מטעי התפוחים. כמו כן בחורף שואבים חלק ממימיו כדי לאוגרם במאגרים מלאכותיים, כמו בריכת רם.

נחל עורבים – נחל עורבים הוא הגבול בין אזור צפון הגולן ומרכז הגולן. הנחל עובר בקניון המתחיל משמיר ועד נחל גילבון ואורכו כ13- ק”מ. הקניון עמוק מאוד וגובהו כ20- מטר.
מקורותיו העיקריים הם: נחלים קטנים נוספים שעוברים בקניון זה, ומשקעים.
נחל עורבים מנוצל ע”י מאגר מים שהוקם באגן הניקוז שלו.

נחל גילבון – נחל גילבון מפריד בין מרכז הגולן לדרום הגולן. הקניון שבו הוא עובר יורד לכיוון עמק החולה והוא אינו עמוק. מכיוון שהאדם אינו מנצלו זרימת המים בו חזקה מאוד ויש בו את אחד המפלים הגבוהים בארץ כ40- מטר. הקניון שבו הוא עובר מורכב בעיקר מסלעי בזלת.
מקורותיו העיקריים הם: משקעים.

נהר הירמוך – נהר הירמוך מהווה את גבולו הדרומי של הגולן. הוא מפריד בין הגולן לאזור הגלעד ולכן אפיקו בנוי גם מסלעי בזלת וגם מסלעי גיר. הירמוך זורם בקניון עמוק שאורכו כ70- ק”מ מנהר הרוקאד ועד למקום בו הוא נשפך לתוך נהר הירדן. הירמוך הוא אחד ממקורותיו החשובים של הירדן.
מקורותיו העיקריים הם: מספר נחלים קטן, נהר הרוקאד ומשקעים.
מי הירמוך מנוצלים להשקייה בעיקר ע”י ירדן שהירמוך עובר בחלקו בשטחה.

מעיינות
בגולן נובעים מעיינות רבים בגלל כמות מי התהום הגדולה יחסית. מרבית המעיינות בגולן הם מסוג המכונה “מעיינות שעונים”. סוג זה של מעיינות נשען על קרקע מסוג חוואר או בזלת במקרה זה. מרבית המעיינות קטנים מאוד וזרימת המים בהם קטנה מאוד ולכן הם לא משמעותיים. ישנם מעט מעיינות גדולים בגולן ורובם משמשים כמקורות לנחלים כמו נחל סער או מנוצלים ע”י האדם לצורכי התיישבות או לתעשיית המים המינרלים כמו מעיינות קצרין.

מי תהום
מי התהום בגולן אינם רבים מכיוון שמרבית המשקעים לא מחלחלים וזורמים כנגר עילי על פני השטח. מי התהום בגולן נחשבים כחלק מאקוויפר הגליל המתמלא בכ100- מליון ממ”ק בממוצע בשנה. מכיוון שמרבית מי התהום אינם מנוצלים בגולן בסופו של דבר הם פורצים כמעיינות או שיצרו אפיקי נחל וכ’ו.

מאגרים מלאכותיים
המאגרים המלאכותיים בגולן הוקמו כדי לפתור בעיה מרכזית בגולן: מאזן המים בגולן הוא אומנם כ250- מליון ממ”ק אבל אפשר לנצל בגולן עצמו רק כ60- מליון ממ”ק. הדבר נגרם בגלל המשקעים המרובים היורדים אך זורמים בצורת נחלים או שטפונות לאזורים הנמוכים הסמוכים לגולן כמו עמק החולה. כדי לפתור בעיה זו נחסמו אפיקי הנחלים ע”י הקמת סכרים ומאשירם מלאכותיים כך שהמים ישארו בגולן ולא יהיה צורך לשאוב אותם בחזרה מכינרת ועמק החולה.
השטח הכולל של מאגרים הוא כ6000- דונם והם מתוכננים לאזור כ55- מליון ממ”ק. המאגרים נבנו בחלק הגבוה יותר של אגני ההיקוות של הנחלים. הוקמו מאגרים לנחלים רבים בגולן ביניהם: נחל סמך, נחל דליות, נחל יהודיה, נחל משושים, נחל עורבים ועוד.
המאגרים משמשים את האדם בעיקר בקיץ לצורכי חקלאות והשקיה, במיוחד באזורים דלים במקורות מים כמו מרכז הגולן.
המאגרים פגעו באופן קשה מאוד בבעלי החיים והצמחיה שמתקיימים מהנחלים. אך באופן אירוני דווקא המאגרים הפכו לבתי גידול לעופות מים המקננים בהם בקביעות.

הסכסוך על מקורות המים בגולן
הכמות הגדולה של מקורות מים באזור זה הפכה את הגולן לאזור חשוב עבור מדינות האזור בכל התקופות ההסטוריות. גם כיום מקורות המים בגולן וסביבתו שנויים במחלוקת.
ב1965- סוריה בסיוע הליגה הערבית החלה במבצע להטיית מקורות הירדן נחל דן ונחל חצבאני. ישראל שחששה בפגיעה בנהר הירדן (שהוא אחד מהמקורות החשובים של הכינרת) הפציצה את מפעל ההטיה והרסה אותו.
אחד סלעי המחלוקת בשיחות השלום בין ירדן וישראל הייתה דרישת הירדנים להספקת חלק ממי הירמוך הזורמים לישראל להם. בסופו של דבר נקבע בהסכם שישראל תספק 40 מליון ממ”ק מירמוך למדינת ירדן.

פרק חמישי:קרקעות וחקלאות בגולן

כפי שכתבנו במבוא הגולן היה בעבר אזור געשי מאוד. התהליכים הגעשיים שעבר הגולן השפיעו על הרכב וסוג הקרקעות המצויות המצויות בגולן. מרבית הקרקעות בגולן נוצרו כתוצאה מתהליכי לוואי געשיים. דרום ומרכז הגולן מאופיינים בקרקעות שנוצרו מסלעי בזלת (אשר עברו תהליכי בלייה והתפוררו) שהם לבה רותחת שהתקררה והתקשתה. צפון הגולן מאופיין בקרקעות שנוצרו מסקוריה – טיפת לבה גדולה, וטוף – אפר וולקני הפורץ מהר הגעש.
בעיקר בגבולותיו של הגולן אפשר למצוא גם אדמות רנדזינה שנוצרו מבליית סלעי גיר מסוג קירטון.

חלוקת הקרקעות בגולן
קרקעות הגולן מתחלקות ל5- חלקים:
1. שמורות טבע ששטחן כ100- אלף דונם.
2. קרקעות הדרוזים ששטחן כ90- אלף דונם.
3. שטחי אש של הצבא ששטחם עולה על 60 אלף דונם.
4. שטחי מרעה ששטחם כ300- אלף דונם.
5. אדמות חקלאיות ששטחן כ90- אלף דונם.

הגולן נחשב לאזור חקלאי פורה מאוד. מבט קצר בפרק הקודם מוצא מכנה משותף בין כל תקופות ההתישבות בגולן – הפרנסה העיקרית בגולן הייתה תמיד החקלאות. בגולן קיימים תנאים היוצרים סביבה המתאימה לסוגי גידולים רבים – האקלים בגולן מגוון מאוד בחלקיו השונים וכמות המים בו מתאימה לסוגי גידולים הדורשים השקייה רבה. כמויות המים והמשקעים הגדולות יוצרות אדמות חקלאיות פוריות המרוכזות בעיקר בדרום ומרכז הגולן.
בדרום ומרכז הגולן אפשר למצוא גידולים כמו: גידולי שדה, דגנים וירקות – גידולים הדורשים שטחים חקלאיים גדולים. חלק מהירקות המגודלים הם ירקות משובחים עבור תעשיית הירקות הקפואים.
בצפון הגולן בגלל המחסור בשטחים חקלאיים גדולים מגודלים בעיקר מטעי עצי פרי נשירים בעיקר תפוחי עץ. הגולן נחשב לאחד האזורים הטובים בעולם לגידול תפוחי עץ. הדרוזים בצפון הגולן מגדלים בנוסף לתפוחי עץ גם מטעי דובדבנים וגפנים.
בגולן מעובדים 40% מאדמות החקלאיות הקיימות. מבחינת אדמות חקלאיות הניתנות לעיבוד הגולן מתחלק ל4- רצועות:
1. רצועה בדרום הגולן באזור הירמוך. האקלים באזור זה חם ומתאים לגידול ירקות וגידולים סובטרופיים.
2. רצועה נוספת בדרום הגולן ושטחה כ60- אלף דונם.
3. רצועה במרכז הגולן ושטחה כ20- אלף דונם.
4. רצועה בצפון הגולן ושטחה כ10- אלפים דונם.

רשימת מקורות