מקרי רעידות אדמה בעבר בישראל
בכל 100 שנה היתה רעידת אדמה אחת לפחות בישראל שגרמה לנזקים כבדים ובממוצע 1 ל120- שנה התרחשה באזורנו רעידת אדמה קטלנית.

עוצמת רעידת האדמה
עוצמת רעידת האדמה נקבע על פי כמות האנרגיה המשוחררת על ידי הגלים הסיסמיים. מדידה כזו נעשית על סמך ניתוח הסייסמוגרמות ובעזרת מחשב, אך נהוגה גם שיטה פשוטה ומהירה יותר להערכה מקורבת של עצמתה, אשר הוצעה על ידי פרופ’ ריכטר סיסמוגרף אמריקאי בשנות ה30-. הוא קבע באופן שרירותי שאם במרחק של 100 ק”מ ממוקד רעידת האדמה תימדד משרעת גל של 1 מיקרון תהיה המגניטודה (מדד של כמות האנרגיה שמשתחררת במוקד רעידת האדמה) של רעידת האדמה 3.0 בסולם ריכטר (סולם עוצמות הרעידות שנקרא על שמו). אם תימדד תנועת קרקע של 10 מיקרון המגניטודה תהיה 4.0.
אם אנו יודעים כיצד דועכות תנודות הקרקע כפונקציה של המרחק מהמוקד, נוכל לפתח משוואה לוגריתמים לחישוב המגניטודה של רעידת האדמה גם אם נקלוט אותה ממרחק שונה מאשר 100 ק”מ.
רעידות האדמה החזקות ביותר היו בתחום של מגניטודה 9.2 עד 9.5. בישראל אנו מסוגלים לקלוט רעידות אדמה במגניטודה נמוכה עד כדי מגניטודה 1 על פי ריכטר.
רעידות אדמה במגניטודה נמוכה מ3.5- מורגשות בדרך כלל רק על ידי סיסמוגרפים והן נקראות מיקרו רעידות אדמה.
המכשיר למדידת תנודות קרקע שמקורן ברעידות אדמה הוא הסיסמוגרף. הטכנולוגיה מאפשרת לנו למדוד תנודות קרקע חלשות ביותר בעזרת סיסמוגרפים. לפי מדידת זמני הגעה של האותות הסיסמיים ממוקד רעידת האדמה אל תחנות המדידה אנו יכולים לקבוע את מקום המוקד, זמן ההתרחשות ועצמתה של רעידת האדמה.

האפשרות לחיזוי רעידות אדמה

עד לפני שנים לא רבות היה חיזוי רעידות אדמה תחומם הבלעדי של מגידי העתידות לסוגיהם. אולם בשנים האחרונות לאחר מאמץ מחקרי מרוכז ויקר בארה”ב, יפן, סין ורוסיה דומה שיתכן חיזוי מדעי של רעידות אדמה.
עדין קשה לקבוע שיש ביכולתנו לחזות רעידות אדמה, אולם כבר היינו עדים למספר הצלחות חשובות. ההצלחה המרשימה ביותר נפלה בחלקם של המדענים הסינים כאשר הם הצליחו לחזות את רעידת האדמה החזקה שהתרחשה בפברואר 1975 בדרום מאנצ’וריה שבסין והייתה בעלת מגניטודה 7.3, ברעידה זו היה נזק רב אך רוב בני האדם לא מתו מפני שפונו מהאזור בעוד מועד. כשנה וחצי אחר כך הייתה רעידה שהמדענים הסינים לא גילו, יותר מחצי מליון אנשים מתו ברעידה הזאת שהייתה מרעידות האדמה החמורות ביותר הידועות לנו.
סיסמוגרף הוא המכשיר הרושם את רעידות האדמה, הוא יכול לרשום רעידת אדמה שהתרחשה במרחק של 20,000 ק”מ. כשאין רעידה ציפורן הסיסמוגרף רושמת קו ישר על גליל נייר שמסתובב, אך כאשר יש תנודות שהם גלים סיסמיים רושמת הציפורן קו שבור או גלי. על ידי פענוח הרישום ב3- סיסמוגרפים במקומות שונים במקומות שונים אפשר לדעת מתי ואיפה מתקיימת רעידת אדמה. הסיסמוגרפים רושמים את העצמה ואת סוג רעידת האדמה. עוצמת רעידת האדמה נרשמת על פי סולמו של מרקלי (על שם המדען האיטלקי שהתקין אותו).
סוג רעידת האדמה נקבע לפי צורת התנועה, היא גלית
אם חפצים הנמצאים על הקרקע נעים קדימה ואחורה. התנועה נקראת זעזוע כאשר כיוונה הוא אנכי לפני הקרקע. בדרך כלל מופיעים ברעידת אדמה שתי התנועות הללו ביחד.
מדע הסיסמולוגיה צועד בצעדים איטיים לקראת האפשרות לחזות רעידות אדמה.
המחקר הסיסמולוגי הצליח ב20- שנים האחרונות לאפיין מספר עשרות של תופעות המקדימות התרחשותה של רעידת אדמה חזקה. יחד עם זאת אנו עדיין רחוקים מאוד מאפשרויות חיזוי
מדויק וזאת משלוש סיבות עיקריות:
1. יש הרבה רעידות אדמה שלפניהן אין שום תופעה מקדימה (סימן).
2. גם אם מתרחשת תופעה מקדימה לא תמיד תתרחש אחריה רעידת אדמה (הסיכויים שתהיה רעידה אחרי תופעה מקדימה אינה גבוהה מ40%- וברוב המקרים אפילו נמוכה מ20%-).
3. קיימים קשיים חמורים בזיהוי הסימנים בזמן.
המאפיין את התופעות המקדימות רעידות אדמה הוא העובדה שהם כולם קשורים להשתנות שדה המאמצים באזור בו תתרחש רעידת האדמה. השינוי בשדה המאמצים עשוי להתבטא בשינוי במוליכות חשמלית של הסלע, בלחץ המופעל על מאגרי מים תת קרקעיים (יתבטא בשינוי במפלס מי בארות) , בהופעת מיקרו רעידות אדמה או לחלופין בשקט סייסמי בשינויים גיאודטיים וגרבימטריים ועוד. כאשר בעלי חיים מבחינים בשינויים אלה הם עלולים להגיב בצורה יוצאת דופן שיכולה לשמש גם היא סימן של רעידות אדמה.

הקטנת השפעתה של רעידת האדמה הקטלנית

המידע הסיסמוגרפי מלמד אותנו בפני מה לצפות כמקור לרעידת אדמה, והשאלה החשובה היא מה בפועל עלול לקרות כאשר רעידת האדמה תתרחש. החשש הכמעט יחיד הוא כמובן להרס של מבנים העלולים להפוך למלכודות מוות בזמן הרעידה. במרבית המקומות בעולם, בכללם ישראל, אפשר לתכנן ולבנות את כל המבנים כך שיעמדו בפני כל הרעידות הצפויות להתרחש באותו אזור. באופן תיאורטי, אם כל המבנים בישראל היו בנויים לעמוד בפני רעידות האדמה הצפויות להתרחש באזורינו, הרי שלא היתה לנו סיבה לחשוש מתופעת רעידות האדמה. בישראל יש תקנים לבניה, המחייבים לפי החוק, שתפקידם להבטיח עמידותם של מבנים ברעידת אדמה אך לצערנו יש הרבה מבנים בישראל שאינם בנויים לפי התקן. התקן הישראלי מתייחס לבניין מגורים אך יש מבנים בישראל שלגביהם נדרשת חומרת יתר. מדובר בעיקר במבנים בהם מאוכסנים או מיוצרים חומרים רעילים ומסוכנים או מתקנים המהווים תשתית אסטרטגית (תחנות כוח, מאגרי דלק וכו’). במקרים כגון אלה עלולות להתרחש תופעות נוספות עקב רעידת האדמה: התנתקות של מחברים, פגיעה בצנרת, פגיעה במערכת הבקרה והחשמל ועוד, שהם בדרך כלל יותר רגישים לתנודות קרקע מאשר התקנים עצמם. יש להזכיר כי קרו מקרים (ביפן ובקליפורניה למשל) שהנזקים מאסון רעידת האדמה היו כתוצאה מהתלקחות שרפות ולא מהתמוטטות מבנים.

רשת הסיסמוגרפים בישראל
רשת הסיסמוגרפים בישראל מושתת על 27 תחנות פזורות ברחבי הארץ מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום. במקביל להן פועלת עוד רשת סיסמוגרפית קטנה יותר: בת 7 תחנות, המופעלת באזור שבטה עבור חברת החשמל לישראל העוקבת אחר פעילות סיסמית אפשרית במקום המיועד להקמת תחנת כוח גרעינית.
תחנה סיסמוגרפית מורכבת מארבע יחידות בסיסיות: הסייסמומטר, מערכת אלקטרונית להגברת אותות סיסמים ולסינונם, מערכת קשר אלחוט ומערכת סולרית להספקת מתח רציפה. הסיסמומטר פועל על בסיס תופעה פשוטה בפיסיקה על פיה נוצר
זרם חשמלי בסליל הנע בשדה מגנטי. תנועת המשקולת מניעות את הסליל ביחס למגנט. התנודות גורמות לשינוי בשטף המגנטי בסליל ומכאן לשינוי המתח החשמלי בו וליצירת אותות חשמליים. הזרם שנוצר בסיסמומטר מוגבר ומסונן מרעשים לא רצויים בעזרת מערכת אלקטרונית ומומר לשידור מהתחנה אל מרכז רישום סיסמוגרפי.
כל הנתונים מתחנות השדה מגיעים בזמן אמיתי אל מרכז הרישום של האגף לסיסמולוגיה בחולון. נתוני התחנה מומרים מחדש למתח חשמלי ומועברים במקביל לשלוש מערכות: מערכת רישום אנלוגית על גבי תופי רישום, מערכת אזעקה המזהה רעידת אדמה חזקה ומזעיקה את עובדי האגף אל מרכז הרישום ומערכת ממוחשבת לרישום סיפרתי של הנתונים הסיסמוגרפיים.
צוות מפענחים ובדק כל אחד מהארועים שנרשמו במערכת הרישום הספרתית ומבצע את אותן מדידות על גבי רישומי הסיסמוגרפים בעזרתן ניתן לחשב היכן היה מוקד רעידת האדמה (מיקום ועומק), את זמן התרחשותה, את המגניטודה, את מנגנון היווצרותה ועוד נתונים המגדירים את רעידת האדמה שהתרחשה ומאפיינים אותה. במידע שהתקבל משתמשים להעברה לציבור
הרחב ולקהילה המדעית. מעבר לסקרנות הטבעית של הציבור לדעת מה קרה והיכן, חשוב המידע לאותם גופים הצריכים לקחת חלק בטיפול בתוצאות רעידת האדמה. לצורך זה משמש אגף הסיסמולוגיה מעין “יחידת מודיעין” המתבססת על נתונים סיסמוגרפיים ודיווחים מהשטח שנפגע. מידע סיסמוגרפי שנקלט בישראל מועבר מיידית גם למרכזים בינלאומיים או ישירות למדינות שנפגעו ברעידת האדמה בכדי לעזור להם להעריך את שהתרחש בתחומן.

בריאות