שאלות תרגול – דיני תאגידים
שאלה מספר 1
א. בינואר 2004 החליט שמעון להקים חברה אשר תעסוק בהשכרת אופנועים. בטרם הוקמה החברה חתם שמעון על חוזה לשכירת שטח ממנו תפעל החברה. שמעון סיפר למר שמריהו, המשכיר, כי החוזה מיועד בעבור חברה אשר הוא פועל להקמתה. ימים מספר לאחר מכן עלה בידי שמעון לגייס מימון ראשוני לחברה מחבריו, שלמה ואביהו, אשר ביקשו בתמורה להיות בעלי מניות בחברה. החברה הוקמה תחת השם “חברת האופנוענים בע”מ”. בישיבת הדירקטוריון הראשונה של החברה, בה חברים שלושת בעלי המניות באופן אישי, ואשר התקיימה מיד לאחר הקמתה של החברה, הוחלט ברוב דעות (של שלמה ואביהו) שלא לאשר את חוזה השכירות עליו חתם שמעון. למר שמריהו נודע על כך והוא שואל לדעתך, האם החברה פעלה כדין ומהן האפשרויות העומדות לרשותו?
ב. כעת הנח/הניחי כי החברה אישרה את חוזה השכירות (ואף שלחה אישור זה לידיעתו של מר שמריהו), אך בהגיע מועד תשלום שכר הדירה הראשון הופתע מר שמריהו לגלות שהכסף לא הופקד בחשבון הבנק שלו כנדרש לפי הסכם השכירות. מר שמריהו שוקל את אפשרויותיו. הוא מוטרד ממצב בו ייאלץ לנקוט בהליכים משפטיים בגין אי-תשלום שכר הדירה ומבקש את עצתך בשאלה האם יוכל לפעול במישרין נגד שמעון או שמא יהא עליו לכוון את צעדיו כנגד חברת האופנוענים בע”מ?
ג. כעת הנח/הניחי כי שמעון הקים את החברה בלי עזרתם הכספית של שלמה ואביהו (כך ששמעון הוא בעל המניות היחיד בחברה). מיד לאחר הקמתה אישרה החברה את חוזה השכירות, אך בהגיע המועד לשלם את דמי השכירות, לא הועבר כל כסף למר שמריהו. מסתבר שלחברה אין כל מזומנים בקופה או נכסים אחרים. האם יוכל מר שמריהו להיפרע מנכסיו האישיים של שמעון?
ד. הנח/הניחי עתה כי לאחר שהוקמה החברה, לקחה הלוואה למימון פעילותה השוטפת מ”בנק מימון בע”מ”. בהסכם ההלוואה נקבע כי הבנק מובטח בשעבוד צף על כל נכסיה של החברה, האוסר על החברה למכור או לשעבד נכסים כלשהם שלא בהסכמת הבנק בכתב ומראש. השעבוד (יחד עם ההגבלה) נרשם כדין אצל רשם החברות. מספר חודשים לאחר מכן לקחה החברה הלוואה נוספת מ”בנק התחבורה בע”מ”, לצורך רכישת אופנועים חדשים. בהסכם ההלוואה נקבע כי בנק התחבורה מובטח בשעבוד על אופנועים אלה. השעבוד נרשם כדין אצל רשם החברות. החברה לא ביקשה את הסכמתו של בנק מימון בע”מ למתן השעבוד לבנק התחבורה בע”מ. למרבה הצער, כשלה החברה בעסקיה ונכנסה לפירוק, בטרם הספיקה לפרוע את מלוא חובותיה לבנק מימון בע”מ ולבנק התחבורה בע”מ. בנוסף לכך, חייבת החברה סכומים ניכרים למוסך “טיפולי מנוע” – הנח/הניחי כי חובות אלה נוצרו עוד לפני שנלקחה ההלוואה הראשונה מבנק מימון בע”מ. במועד הכניסה לפירוק, הנכסים היחידים המצויים ברשות החברה הם האופנועים אותם רכשה מכספי ההלוואה מבנק התחבורה וכן מספר פריטי ריהוט וציוד משרדי. מהו סדר העדיפויות בין שלושת הנושים (בנק מימון, בנק התחבורה, מוסך טיפול מנוע) ביחס ליכולתם להיפרע מנכסי החברה?
שאלה מספר 2
לחברת “רבקה ובניה” בע”מ, חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 2001, הון מניות רשום של 250,000 מניות אשר מורכב כולו ממניות רגילות, ואשר מתוכו הונפקו 100,000 מניות. מאז פטירתה של רבקה האם, מחזיק כל אחד משלושת בניה ב-10,000 מניות, קרן “תעוזה” מחזיקה ב-9,000 מניות וכל יתר המניות מוחזקות על-ידי עובדיה הרבים של החברה. דירקטוריון החברה מורכב משבעה חברים: שלושת האחים לבית רבקה, שהבכור מהם משמש כיו”ר, שני נציגים של “תעוזה”, ושני דירקטורים נוספים. תקנון החברה קובע כי המניין הנחוץ לשם פתיחת ישיבת דירקטוריון הוא חמישה דירקטורים. ביום 8.1.04 נערכה בחברה אסיפה כללית שנתית. כעבור יומיים, נודע ל”תעוזה” כי נוצרה אפשרות עסקית לצרף משקיע חדש לחברה בתמורה למניות בכורה אשר תקנינה לו מספר זכויות עדיפות. נציגי “תעוזה” סבורים כי מדובר בהזדמנות טובה בעבור החברה, אך חוששים כי האחים לבית רבקה יתנגדו לכך בשל רצונם לשמר את אופייה המשפחתי של החברה. עם זאת, נציגי “תעוזה” משוכנעים שאם הדבר יגיע לדיון באסיפת בעלי המניות, העסקה תזכה לתמיכה גורפת של כל עובדי החברה. בהתייחס למצב עניינים זה, אנא ענו על השאלות הבאות.
א. איזה אורגנים בחברה מוסמכים לקבל את ההחלטות הדרושות לצורך צירוף המשקיע החדש? (אין צורך להתייחס בתשובתך להוראות החוק הנוגעות לאישור עסקאות עם בעלי עניין).
ב. הניחו עתה כי נציגי “תעוזה” מבקשים ליזום כינוסה של ישיבת דירקטוריון במטרה לדון בעסקה ולהביא לכינוסה של אסיפה כללית מיוחדת, אשר על סדר יומה יונחו החלטות מסוימות הדרושות לשם ביצוע העסקה. האם נציגי “תעוזה” מוסמכים לכנס את ישיבת הדירקטוריון או לפחות לדרוש את כינוסה? האם בכוחם של האחים לבית רבקה למנוע או לפחות לעכב את שליחת ההזמנות לישיבת הדירקטוריון?
ג. בהנחה כי בסופו של דבר נשלחה לדירקטורים הודעה כדין על ישיבת הדירקטוריון, האם יוכלו בכל זאת האחים לבית רבקה להמשיך לעכב את הדירקטוריון מלקיים דיון בעניין?
ד. בהנחה כי בסופו של דבר כונסה ישיבת דירקטוריון כדין, אך נציגי “תעוזה” לא הצליחו להשיג בה רוב למהלך אותו ביקשו להוביל, האם בכל זאת יוכלו “לכפות” על חבריהם לדירקטוריון לכנס אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות?
ה. לו “תעוזה” כלל לא הייתה מיוצגת בדירקטוריון החברה (אך שאר נתוני השאלה היו נותרים ללא שינוי), האם יכלה “תעוזה”, כבעל מניות בחברה, להביא לכינוסה של ישיבת דירקטוריון ו/או של אסיפה מיוחדת של בעלי המניות לשם דיון בהזדמנות העסקית שנודע לה עליה?
ו. אם העסקה המתוארת בשאלה תאושר על-ידי האורגנים המתאימים ותצא אל הפועל, איזה דו”חות על החברה להגיש לרשם החברות?
