החומר למבחן

תוצאות מלחמת העולם הראשונה

–         הקמת מדינות חדשות.

–         האבדות.

–         חבר הלאומים.

–         הסכם ורסאי ועקרונותיו.

היהודים במלחמת העולם הראשונה

–         הצהרת בלפור.

–         מצב היהודים בארץ.

–         מצב היהודים בעולם.

 

מושגים.

 

 

 

מפות.

 

 

 

מצורף לסיכום – נספח: סיכום כללי על היהודים במלחמת העולם הראשונה עד למתן הצהרת בלפור.

 

 

 

 

 

 

תוצאות מלחמת העולם הראשונה

 

 

 

הסכמי ורסאי ועקרונותיו

 

 

בשנת 1917, הסתיימה מלחמת העולם הראשונה בניצחון של מדינות ההסכמה על מדינות המרכז, פרישת של רוסיה מהמלחמה והצטרפותה של ארצות הברית.

בנובמבר 1918 נחתם הסכם שביתת הנשק עם גרמניה ואחריו ישבו ראשי ארבע המדינות הגדולות: ארה”ב, אנגליה, צרפת ואיטליה וקבעו את הסכם ורסאי (שנחתם בינואר 1920).

עקרונות הסכם ורסאי

–         הסכמי השלום יהיו גלויים. לא יהיו עוד הסכמים סודיים בין מדינות.

–         גרמניה תפנה שטחים רוסיים ותשחרר שטחים צרפתיים (אלזיס ולורין).

–         לעמים הנתונים תחת שליטתה של האימפריה האוסטרו-הונגרית תינתן הזדמנות לפיתוח אוטונומיה לאומית.

–         סרביה תקבל גישה לים. הגבולות בבלקן ייקבעו לפי השתייכות לאומית.

–         עמי האימפריה העות’מאנית שאינם תורכים יקבלו אוטונומיה לאומית.

–         פולין תזכה בעצמאות, גם בשטחים שנכבשו בזמנו ע”י גרמניה.

–         יוקם ארגון בינלאומי אשר יבטיח את העצמאות של כל המדינות – הגדולות והקטנות. (ארגון זה הוקם ונקרא “חבר הלאומים”. היום, הוא נקרא “ארגון האומות המאוחדות – האו”ם”.

–         בלימת התפשטות המהפכה הקומוניסטית שפרצה ברוסיה לתוך אירופה.

אלו היו עקרונות ההסכם. ההסכם קבע את יישום כל עקרונות אלו, ובנוסף, הטיל על גרמניה את האשמה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה וחייב אותה בתשלום פיצויי מלחמה על סך 132 מיליארד (132,000,000,000) מרק. בנוסף, הוטלו סנקציות ומגבלות נוספות על גרמניה.

 

הקמת מדינות חדשות

 

 

 

 

 

מפת כל המדינות החדשות שנוצרו לאחר מלחמת העולם הראשונה. השטח הצהוב – שטח שעליו הוקמו מדינות חדשות.

לקוח מעמ‘ 11 בספר “מסע אל העבר – המאה העשרים”

 

המדינות החדשות שהוקמו, הוקמו על בסיס הלאומיות. כל לאום זכה למדינה משלו על שטחי הריסות האימפריות. המדינות החדשות שהוקמו הן:

 

 

 

1.     פינלנד.

 

 

2.     אסטוניה.

3.     לטביה.

4.     ליטא.

5.     פולין.

6.     צ’כוסלובקיה.

7.     הונגריה.

8.     אוסטריה.

9.     יוגוסלביה (סלובניה, קרואטיה, סרביה).

 

חבר הלאומים

 

 

 

תפקידו של חבר הלאומים:

 

 

חבר הלאומים הינו ארגון בינלאומי ראשון מסוגו שהוקם בסוף מלחמת העולם הראשונה בג’נווה ופורק באופן רשמי בשנת 1946. תפקידו היה לשמור על השלום והביטחון בעולם ולהיות ערב לעצמאותן ולשלמותן הטריטוריאלית של מדינות גדולות וקטנות. בשנת הקמתו של הארגון, הצטרפו אליו 45 מדינות ושנה לאחר מכן הצטרפו אליו 5 מדינות נוספות. כל חברות הארגון נתבעו ליישב את הסכסוכים ביניהן אך ורק בדרכי שלום, וזאת באמצעות בוררות, הכרעה משפטית או דיון במועצת החבר.

בזמן הקמתו של הארגון התעוררו בעיות שערערו את כוחו. הסנאט האמריקני לא אישר חוזה ורסאי (מרץ 1920) וכתוצאה מכך, ארה”ב לא הצטרפה לחבר הלאומים ולכן כוחו נחלש. למעשה, נוצר הרושם כי חבר הלאומים היה הארגון של המדינות המנצחות – בריטניה, צרפת ואיטליה.

מבנה חבר הלאומים ומוסדותיו:

–         כל המדינות התרכזו להצבעות והחלטות בעצרת הכללית של חבר הלאומים.

–         גוף מצומצם יותר היה “מועצת חבר הלאומים” והוא היה מורכב ממדינות זמניות ומתחלפות. ארבע המעצמות הגדולות (בריטניה, צרפת, איטליה ויפן) היו החברות הקבועות במועצה. המועצה דנה במחלוקות שהובאו לפניה, הביאה אותן לעצרת אך לא הייתה לה הסמכות לפעול באופן עצמאי.

–         לכל מדינה החברה בארגון היה קול אחד בלבד.

–         בשביל לקבל מדינה נוספת לארגון, נדרש רוב של כל חברי הארגון (פה אחד).

–         שתי הועדות העיקריות שפעלו בחבר הלאומים בעקבות מלחמת העולם הראשונה היו: הועדה לענייני פליטים וועדת המנדטים (שחילקה מנדטים למדינות על שטחים).

–         הארגון הקים מוסדות בינלאומיים חשובים כגון: בית הדין הבינלאומי שבהאג, ארגון הבריאות הבינלאומי וארגון העבודה הבינלאומי.

 

האבדות

 

 

 

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בניצחונן של מדינות ברית ההסכמה על מדינות ברית המרכז.

 

 

תוצאות המלחמה היו נוראיות: שמונה וחצי מיליון הרוגים ושבעה עשר מיליון פצועים. חווית השכול הקיפה את כל העולם.

הסיסמא שהייתה בעולם לאחר המלחמה הייתה – “לא עוד מלחמות” ובעקבותה ובהשראתה נחתמו הסכמי ורסאי.

 

היהודים במלחמת העולם הראשונה

 

 

 

העולם היהודי בעולם עד הישוב היהודי בארץ

 

 

את היהודים בעולם, ניתן לסדר במעגל גדול המכיל עוד שני מעגלים בתוכו.

המעגל הרחב יהיה מעגל העולם היהודי.

המעגל הפנימי הרחב יהיה התנועה הציונית ובתוכו מעגל הישוב.

 

תגובת היהודים לפרוץ המלחמה

 

 

 

1.     היהודים נדרשו להיות נאמנים לעם בו ישבו ולכן הייתה התגייסות רבה לאותו הצבא. בעיקר במערב.

 

 

2.     התערות והשתייכות רבה לחברה בה הם שהו. יותר במערב ופחות במזרח.

3.     יהודים נלחמו זה מול זה משני צידי המתרס: היהודים רצו להשתייך למדינה שבה הם חיים (למשל, הם הרגישו קודם כל גרמנים ואח”כ יהודים) ולכן, הם עמדו לצידה של אותו הצבא במלחמה.

 

הקשיים שהתעוררו בארץ ובעולם

 

 

 

1.     פגיעה כלכלית ורעב בישוב היהודי בארץ: בעקבות הצטרפותה של האימפריה העות’מאנית לברית המרכז, הופסקו כל המגעים עם מדינות ההסכמה. לכן, לא הגיעו כספי החלוקה ממדינות המערב (הדבר פגע בעיקר בישוב הישן). בנוסף, היהודים לא יכלו לייצא תוצרתן לחו”ל ולכן נפגעה גם פרנסתם.

 

 

2.     גירושין מהארץ: התורכים תבעו מהיהודים להוציא אזרחות תורכית ולהיות נאמנים למולדתם. מי שלא הוציא אזרחות, גורש מהמדינה. בנוסף, התורכים ראו בארגונים הציוניים ארגונים עוינים ולכן מנהיגי הארגונים הללו גורשו מן הארץ.

3.     חוסר נאמנות למולדת: עקב נאמנותם של חלק מהיהודים לבריטים או בכלל ליהודים בעולם, חלקם לא הסכימו לשרת בצבא וללחום כנגד יהודים. לכן, היו קורבנות להתעללויות מצד השלטון והאזרחים – גירושין, וכו’..

4.     ניתוק קשרים בין קהילות: בעקבות ניתוק קשרים בין מדינות רבות, נמנעו המגעים בין קהילות יהודיות במדינות רבות בעולם וכך נפגעו הקשרים בין היהודים בעולם.

 

היהודים מסייעים לבריטים בכיבוש הארץ

 

 

 

צעירים יהודים הביעו רצון להצטרף לצבא הבריטי בגדודים עבריים נפרדים, כדי לכבוש את הארץ מידי התורכים, ובך להעמיק את זכותם הלאומית על הארץ. בריטניה הסכימה לכך לאחר היסוסים רבים. בתחילה הוקם גדוד נהגי הפרדות בפיקודו של יוסף טרומפלדור. היה זה גדוד תובלה שעזר במלחמה בגליפולי. לאחר מכן, הוקמו עוד שני גדודים עבריים. שהיו חלק מהצבא הבריטי שכבש את הארץ.

 

 

 

הצהרת בלפור

 

 

 

תוכן הצהרת בלפור:

 

 

לורד רוטשילד היקר,

שמח אני מאוד למסור לך בשם ממשלת הוד מלכותו את חבה להמגמה הציונית של היהודים. שנמסרה לקבינט ותאושר על ידו:

הממשלה של הוד מלכותו מביטה ברצון על יסוד בית לאומי בארץ ישראל לעם ישראל והיא תשתמש בכל האמצעים הטובים לאפשר את השגת המטרה הזאת. אך במובן הברור שלא יעשה דבר שיוכל לנגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של קבוצות לא-יהודיות בארץ ישראל או בזכויות והעמדות הפוליטיות שהיהודים נהנים מהן באיזו ארץ אחרת.

אשמח מאוד אם תביא את הדקלרציה הזאת לפני הפדרציה הציונית.

שלך במסירות,

ארתור י’מס בלפור

 

הגורמים למתן ההצהרה

 

 

 

גורמים מצד ממשלת בריטניה:

 

 

1.     שליטה אסטרטגית באזור תעלת סואץ ובדרך להודו.

2.     גיוס דעת הקהל בארה”ב למען מדינות ההסכמה.

3.     גיוס דעת הקהל ברוסיה למען המשך המלחמה.

4.     יתרון במאבק העתידי עם צרפת על השפעה במזרח-התיכון.

גורמים נוספים:

1.     קשרים אישיים של חיים ויצמן עם השלטון הבריטי – תרומה למלחמה.

2.     הערצתו של הלורד בלפור והבריטים את עם התנ”ך (היהודים).

 

סגנון הכתיבה של ההצהרה

 

 

 

מכתב אישי – מתחילה במילים “לורד רוטשילד היקר”.

 

 

בית לאומי – מדינה? אוטונומיה? לא נאמר מדינה במפורש.

בארץ ישראל – צוין מיקום כללי, אך לא גבולות מפורשים.

מביטה בעין יפה – כללי, לא מחייב, בחיוב, בחום.

תתאמץ להקל – תעשה מאמצים, לא מעבר לכך.

בחלק השני של ההצהרה – משפטי תנאי, מגבילים. זכויות העדות הלא יהודיות, זכויות יהודים בארצות אחרות.

 

חשיבות ההצהרה ליהודים

 

 

 

1.     הכרה בינלאומית ראשונה בדבר זכותו של עם ישראל להקים מדינה בארץ ישראל (הרצל החשיב זאת מאוד – צ’רטר).

 

 

2.     תקופה חדשה בחיי הישוב היהודי בארץ ישראל – תקווה לעתיד חדש, עליה לא”י והקמת מדינה בא”י.

3.     ההצהרה היוותה מנוף לציונות לעבור משלב החלום לשלב הביצוע.

4.     הייתה בסיס לעליות החדשות והגדולות לארץ.

 

חשיבות ההצהרה לערבים

 

 

 

יום אבל – ישראל יצור מלאכותי שהוקם ע”י הקולוניאליזם המערבי במזרח התיכון.

 

 

 

מושגים

 

 

 

הגדודים העבריים

 

 

התארגנות של צעירים יהודיים אשר רצו להצטרף ולסייע לבריטניה במלחמתה כנגד התורכים במטרה לכבוש את הארץ. גדוד עברי ידוע ומרכזי שהוקם היה “גדוד נהגי הפרדות” בפיקודו של יוסף טרומפלדור.

 

יוסף טרומפלדור

 

 

 

מנהיג ציוני יליד רוסיה אשר לחם בשורות הצבא הרוסי. נודע בהיותו קטוע יד. ידוע במלחמתו בתל חי כנגד השבטים הערביים בארץ, נפל בקרב זה. נודע באמרתו: “טוב למות בעד ארצנו”.

 

 

 

חיים ויצמן

 

 

 

נשיאה הראשון של מדינת ישראל. תרם רבות להקמתה בלחץ שהפעיל על ממשלת בריטניה. היווה גורם משמעותי בפרסומה של הצהרת בלפור שאף עזר רבות בניסוחה. נודע כממציא, הוגה ומדינאי גדול.

 

 

 

ניל”י – נצח ישראל לא ישקר

 

 

 

מחתרת ריגול יהודית שהוקמה ע”י אהרון אהרונסון (מדען בחקלאות) ושרה אהרונסון בתקופת מלחמת העולם הראשונה. סייעה באיסוף מידע מודיעיני חשוב ומשמעותי שסייע לבריטים בכיבוש הארץ.

 

 

 

הישוב הישן (מושג כללי, לא ישאלו עליו ישירות במבחן)

 

 

 

היהודים שחיו בירושלים, צפת וחברון וניזונו מכספי החלוקה מאירופה.

 

 

 

הסכמי סייקס-פיקו

 

 

 

הסכם שנחתם בין מרק סייקס ממשרד החוץ הבריטי לבין ג’ורג’ פיקו ממשרד החוץ הצרפתי. על פי ההסכם, חילקו שתי המדינות ביניהן את שטחי האימפריה העות’מאנית לאחר התמוטטותה (מאי 1916).

 

 

 

מכתבי מקמהון

 

 

 

חליפת מכתבים בין מקמהון, המושל הבריטי של מצרים, לבין השריף חוסיין ממכה (1916-1915). במכתבים אלו ניהלו השניים משא ומתן על התנאים שבהם יתמוך השריף חוסיין בבריטניה בעת מלחמת העולם הראשונה. חליפת מכתבים זו לא אושרה בחתימת הסכם רשמי.

 

 

 

מנדט

 

 

 

פירוש המילה: ייפוי כוח. שיטת המנדטים נוצרה כפשרה בין שאיפות ההשתלטות של המדינות המנצחות על השטחים שכבשו במלחמת העולם הראשונה, לבין עקרונות ההגדרה העצמית של העמים, כפי שהוצגו בארבע עשרה הנקודות להסדר השלום העולמי של נשיא ארה”ב וודרו וילסון.

 

 

 

מפות

 

 

 

—את המפות יש לזכור בעל פה!!!—

 

 

 

מפת המדינות שהוקמו על שטחי האימפריות בסוף מלחמת העולם הראשונה

 

 

 

נמצא בערך “המדינות שהוקמו בסוף המלחמה” בתחילת הסיכום.

 

 

 

מפת חלוקת המנדטים באזור המזרח התיכון

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח לסיכום (עזר, לא חובה)

 

 

 

היהודים במלחמה הראשונה – סיכום כללי מאוד [לא כולל הכל]

 

 

שנת 1914, הייתה שנה טובה מאוד לישוב היהודי בארץ ישראל. העלייה השנייה הייתה בעיצומה, מזג-אויר מצוין וגשמי ברכה גרמו לשגשוג החקלאות. כל אלו גרמו לאופטימיות גדולה מצד היהודים בארץ.

כל זה התמוגג עם תחילת מלחמת העולם הראשונה באותה השנה. בתחילה אומנם המלחמה לא התנהלה בארץ ישראל, אך מהבחינה הכלכלית והפוליטית המלחמה הורגשה היטב.

תורכיה (האימפריה העות’מאנית) שלטה אז בארץ ישראל. היא הודיעה על הצטרפותה לברית המרכז ולביטול כל ההסכמים שלה עם מדינות ברית ההסכמה (בריטניה, צרפת ורוסיה).

דבר זה היה חמור מאוד מבחינת הישוב היהודי בארץ מכיוון שיהודים רבים שעלו ממש באותה שנה לארץ היו מרוסיה.

ארץ ישראל הפכה בזמנים אלו למחנה צבאי אחד גדול של האימפריה העות’מאנית וכך למעשה הפכה א”י לאחת החזיתות במלחמת העולם הראשונה.

התורכים ראו בישוב היהודי בארץ מקור עוין השואף לפירוק האימפריה העות’מאנית ולכן התייחסו אל ההנהגה הציונית כאל גורם זר ופעלו נגד היהודים בארץ.

התורכים דרשו מהיהודים בארץ להוכיח את נאמנותם לתורכיה בכך שיוציאו אזרחות תורכית, ומי שלא יעשה זאת – יחשב כשייך לאויב ויגורש. חלק מהיהודים הסכימו וחלקם סירבו. אך למרות זאת התורכים נשארו חשדנים.

התורכים גם הפסיקו את העברת כספי החלוקה ובכלל כספים מאירופה. פעולה זו גרמה למצוקה כלכלית קשה מאוד בקרב היישוב היהודי בארץ.

בנוסף לכל הצרות, בשנת 1915, הכתה מכת ארבה בארץ והרסה את היבול.

בגלל צרות אלו, החלו יהודי ארה”ב (שאז הייתה מדינה ניטרלית) לעזור ליהודים בארץ. זו הייתה הפעם הראשונה שיהודי ארה”ב התארגנו לעזור ליהודי הארץ.

אך למרות הכל, בזכות ארגוני העזרה ההדדית שהוקמו קודם לכן, עזרו בהמשך קיומו של הישוב היהודי בארץ והישוב היהודי לא נעלם מן הארץ. בנוסף, מערכת החינוך אף גדלה: גדל מספר בתי החינוך, מספר התלמידים ומספר המורים היהודים בארץ.

היהודים האמינו שעליהם להצטרף לבריטניה במאמצים לכבוש את הארץ וכך יזכו להטבות בעתיד. בכדי לעזור לבריטניה, מנהיגים ציוניים כמו יוסף טרומפלדור וזאב ז’בוטינסקי הקימו גדודים עבריים אשר נלחמו בתורכים ועזרו לבריטים בכיבוש ארץ ישראל.

כיבוש ארץ ישראל ע”י הבריטים עורר שמחה גדולה בקרב הישוב היהודי בארץ ובירושלים שנכבשה ע”י הגנרל הבריטי, גנרל א’ הנרי אלנבי ב-9.12.1917.

 

בהצלחה!!

 

 

 

אתר הסיכומים של תום רון ©

 

 

כתובת אתר הסיכומים של תום רון – www.sikumim.co.il