רשתות אלחוטיות :

•          Wireless Personal Area Networks (wPAN) – למשל  Bluetooth

•          Wireless Local Area Networks (wLAN) –

רשת LAN אלחוטית בין מכשירים שמדברים באזור מסוים. ניתן לחבר את ה- WLAN לתשתית אינטרנט, אבל זה לא חובה.

•          Wireless LAN with WAN access

•          Wireless Metropolitan Area Network (wMAN)

•          Wireless Wide Area Network (wWAN)

רשתות סלולאריות :

•          Cellular Telephony

•          Cellular Data Networks

•          Wireless Application Protocol (WAP) – אינטרנט בטלפון הסלולארי

•          3^rd Generation Cellular Systems

 

כדי שלא תהיה התנגשות בין הטכנולוגיות, לקחו את כל הספקטרום של התדרים והקצו לכל טכנולוגיה את התדרים / רוחב פס שלה. נהוג היום גם "לשחזר" תדרים – להקצות תדרים שכבר כמעט לא בשימוש, לשימושן של טכנולוגיות חדשות.

אנטנה סלולארית / תורן – מחזיקה על עצמה מספר צורות תקשורת:

– מיקרוגל – קצבים מאוד גבוהים של העברת מידע בתדרים גבוהים.

  תקשורת המיקרוגל דורשת Line of Site בין האנטנות ( בין התופים הגדולים ).

– המקלטים והמשדרים הסלולאריים שמדברים את הטלפונים הניידים.

 

סלולר –

כל אנטנה מחלקת את האזור מסביבה ל 3-6 תאים לפי העומס הצפוי על האנטנה.

כל תא יעבוד על תדר שונה ויהיה מוגבל לכמות מסוימת של משתמשים.

 

צריך להבדיל בין כמות המשתמשים לבין כמות האנשים בתא סלולארי.

בכל רגע נתון יכולים להיות בתא מסוים אלפי אנשים, אך רק כמה מאות מהם יכולים באמת לדבר / להשתמש בשירותי הרשת.

 

לטכנולוגיה יש מספר ושם. המספר הוא הסטנדרט והשם מגיע מקבוצת חברות שלוקחת את הסטנדרט ומלבישות עליו את התוספות שלהן. ( Wi-Fi – 802.11, Wimax – 802.16 )

 

Wi-Fi מכילה את האפשרות לכסות בית, משרד, אוניברסיטה, עיר.
לתת לכל אחד להתחבר לתקשורת האלחוטית ללא כבלים. למשדר ולמקלט Wi-Fi יכולה להיות יותר מאנטנה אחת. כל נקודת שידור של Wi-Fi מכסה רדיוס של 100 מטר ממנה.

 

חילקו את רוחב הפס של ה Wi-Fi ל-13 ערוצים ( Channels ) שחופפים בחלקם.

רוחב פס = אוסף תדרים שמשדרים עליהם.

כל Channel הוא תווך תדרים מתוך רוחב הפס הגדול שעליו משדרים.

 

רק בין הערוצים 1,6,11 אין חפיפה, שאר הערוצים חופפים חלקית לערוצים אלו.

ספקטרום התדרים שייך לרגולאטור, למדינה.

 

מדברים על טווח שידור של כ 100 מטר מנקודת השידור.

 

רשת  ATM – ויקיפדיה

פרוטוקול ATM מוגדר בשכבת הקו של מודל ה-OSI. הוא מיועד להעביר מידע מסוגים שונים (למשל קול, וידאו ונתונים) על גבי תשתית פיזית יחידה, במקום לפלג אותו למספר רשתות שונות.

ב-ATM מחולק המידע לתאים קטנים בגודל קבוע, וזאת בניגוד למנות בגודל משתנה, כמו ב-Ethernet, למשל. בכל תא 48 בתי מידע (Payload), שמתווספים להם 5 בתי פתיח (Header). לכן תקורת הפרוטוקול היא 5/53 ובקירוב 9.5%. חמשת בתי הפתיח מכילים את מאפייני התעבורה של תא ותיקון שגיאות לבתי פתיח.

כל אחת מהתחנות השונות ברשת ATM נקראת מתג. לכל שירות ברשת מגדירים מסלול תעבורה מקצה לקצה. כלומר, אם מידע מסוים ממתג A צריך להגיע למתג D, והוא עובר בדרכו את מתגים B ו-C, תוכנת הניהול של הרשת צריכה לקבוע הגדרות מתאימות בכל המתגים שהמידע עובר דרכם, כדי שיוכל להגיע ליעדו. חלק מההגדרות לכל מתג הן איכות השירות, או העדיפות שמוקצה לכל תא שמגיע, בכל כניסה במתג.

מתגי ATM מטפלים בתאי המידע לפי איכות השירות המוגדרת למעגל מידע מסוים. השימוש בהגדרות איכות שונות מאפשר לרשת ATM לטפל במידע רב יותר מאשר רשת SDH שפועלת בקצב זהה, בגלל ההנחה שלא בכל זמן נתון יש להעביר מידע בכל המעגלים ברשת. כלומר, בהסתמך על הנחות סטטיסטיות מסוימות, ניתן להגדיל את כמות המידע המועברת בממוצע, במידה שניתן לסבול פגיעה בחלק מהמידע במקרים נדירים שבהם הרשת עמוסה מאוד.

נוח להשתמש באיכויות שירות שונות מכיוון שלסוגי מידע שונים יש דרישות שונות מאוד. כך לדוגמה, בהעברת קול אפשר לסבול רק השהיה קצרה, אחרת נפגמת איכות השיחה. לעומת זאת, נתונים כמו מסרונים או צפייה בדפי אינטרנט יכולים לסבול השהיות ללא קושי.

האיכויות השונות ברשת ATM הן לפי הרשימה הבאה:

(CBR (Constant bit rate – קצב סיביות קבוע: המתג מקצה למידע קצב קבוע ושומר אותו עבורו גם אם לא קיים מספיק מידע להשתמש בכל רוחב הסרט שהוקצה.

(VBR (Variable bit rate – קצב סיביות משתנה: הפרוטוקול מקצה קצב סיביות ממוצע מסוים, שניתן לעבור אותו רק לזמן מוגדר ובמידה מוגבלת.

(ABR (Available bit rate – קצב סיביות זמין: הפרוטוקול מקצה למידע את הקצב הזמין שנשאר ועדיין מתחייב לקצב ממוצע מינימלי.

(UBR (Unspecified bit rate – קצב סיביות לא מוגדר: הפרוטוקול מקצה למידע את הקצב הזמין ללא התחייבות.

 

 

 

 

 

 

 

רשת  ATM – מקור אחר

 

 

שכבת ה Mac באלחוטי –  גישה לערוץ משותף

היינו רוצים להשתמש ב–Ethernet  שמבוסס CSMACD ( CD – collision detection ) אך באלחוט זה קשה מאוד מכיוון ששליחת האותות היא לכל הכיוונים ולא למקום ספציפי. בחוטי אין מצב שמחשבים באותו התווך לא ישמעו אחד את השני, באלחוט זה אפשרי וזה יוצר בעיות.

 

מה הבעיות בעולם האלחוטי, שלא קיימות בעולם החוטי?

נניח ויש לנו 4 מחשבים – A B C D

בעיית השכן הנסתר Hidden Node

C ו A משדרים ל B בו זמנית. A לא יודע ש- C קיים ו- C לא יודע ש- A קיים.

מבחינת A ו- C השידור שלהם הצליח. B שומע את שניהם אך לא מבין אף אחד כי יש התנגשות.

B שולח אישור. A ו- C שומעים אותו וחושבים ששניהם זכו לשדר.

 

בעיית השכן החשוף Exposed Node
B משדר ל- A, אבל C חושב שמשדרים אליו כי הוא לא מודע ל-A ולכן C נמנע מלשדר ל-D.
D בכלל לא יודע על קיומם של A ו-B.

 

 

בגלל הבעיות הללו, נעבוד עם CSMACA ( CA –  collision avoidance).
אנו נאזין כמו CS (Carrier Sense ) לפני שיוצאים לשדר ואם יש מישהו על הקו או שיש התנגשות-הבחירה האם לצאת לשליחה חוזרת מתחילה ממספר אקראי NAV ( כמה זמן צריך להיות בשקט) בין 0-7 ( ולא כמו CSMACD שמתחיל בין 0-1 ).  (  זה non-persistent ולכן תמיד נבצע backoff )
כאן בעצם ננסה למנוע את ההתנגשות, בניגוד לקודם שניסינו לזהות התנגשות.

 

 CSMACAמשתמש במס' עקרונות מתוך MACA – Multiple Access with Collision Avoidance

 

אין כאן CS (Carrier Sense  – פרוטוקולים שבהם תחנות מקשיבות לערוץ לפני השידור ומחליטות לשדר רק אם הקו פנוי ), אך מה שכן מתבצע ( כפתרון לבעיית השכן החשוף ) –
כשרוצים לשדר למישהו- משדרים הודעה מאוד קצרה – RTS ) Request to Send ),
הצד השני ששומע אותה, מחזיר לי הודעה מאוד קצרה CTS Clear to Send ) ).
רק אז אפשר לשדרDATA  או ACK-ים.

 

הודעת RTS – הודעה קצרה שמיועדת למישהו מסוים, אך כולם שומעים אותה.
בהודעה נציין לכמה זמן הקו יהיה "תפוס".
כל מי ששומע את ההודעה ( חוץ מהיעד ) – יודע לא לשדר בזמן הזה.

 

הודעת CTS – הודעה קצרה שהיעד מחזיר למקור. אם המקור לא מקבל אותה, הוא לא ישלח את המידע כי היעד לא מאזין לו.
אם תחנה מקבלת 2 הודעות RTS היא תענה רק לאחת מהן ותשלח רק CTS אחד.

 

* בעיית השכן הנסתר לא תמיד נפתרת ומונעת התנגשויות( אך יש שיפור לבעיה ) :

V חושב ש-B פנוי שכן B שולח רק ACK-ים.

 

בפרוטוקול 802.11 מקצים פס מסוים לפרוטוקול ( שונה בין גרסאות b,g,n ) , לפי ה channel שנבחר ( 1-13 ) – כביכול FDMA.  ( 802.11g = 2.4MHz ).
צריך לזכור כי ה CHANNEL-ים חופפים אחד לשני ( למעט השלושה שהוזכרו למעלה 1,6,11 )

 

f802.11 – תוסף ש-AP-ים יוכלו לדבר אחד עם השני, b802.11 – ניידות נמוכה

g802.11 – ניידות גבוהה, n802.11 – כמה אנטנות שידור וכמה אנטנות קליטה

שיעור 3.12.08

802.11 משתמש ב CSMACA כברירת מחדל וכאופציה מוסיף RTS ו- CTS.

WI-FI עובד בצורה דומה ל CSMACA. נבחר שלא להשתמש בפונקציונאליות של CTS & RTS מכיוון שבד"כ אין כאן שכן נסתר. הטווח של הרשת ידוע וכל המחשבים ברשת הםFully Connected.

ברגע שתחנה שומעת RTS ( גם אם היא לא שומעת CTS ) היא עוברת ל-IDLE ( NAV ) למשך הזמן המשוער של שליחת ההודעה כי יכול להיות שה-CTS לא מגיע אליה.
* גם אם היא שומעת CTS, היא תיכנס ל-IDLE לזמן המשוער.

 

IFS – זמן אידיאלי בין מסגרות ( frames )

אופציה נוספת של ה- WI–FI היא הוספת זמני IDLE:

מוסיפים זמני SIFS ( Short IFS ) ו- DIFS ( DCF IFS ) לפני Data ו- ACK. ((DIF > SIF
וזאת על מנת למנוע בעיות למשל במקרים שבהם זמן ההתפשטות שונה בין תחנות ).

כשמסיימים לשדר חבילה, יש זמן Back Off מוגרל שבו לא משדרים עד לשידור הבא.

 

לכל תחנה יש Difs ו- Sifs משלה.

כשתחנה שומעת הודעת RTS היא לא משדרת כמשך הזמן המצוין בה, גם אם היא לא שמעה CTS מתחנת היעד. כשתחנה שומעת הודעת CTS בוודאי שהיא מפסיקה לשדר לזמן NAV.

 

 

 

התמונה הזו היא של C ו-D ששומעים רק את ה-CTS אחרת ה-NAV היה לפני, כי מי ששומע את

ה-RTS מתחיל את ה-NAV ישר אחרי וזה קצת שונה ממי ששומע את ה-CTS.

הקודקוד החדש זה לא באמת NAV אלא CS שנכנס לאזור ושמע שיש מידע כי עדין יש לנו ביסוס של CSMA. ( CW – contention Window / BACKOFF )

 

 

Access Point ( AP ) – כמו נתב. רכיב שבא לתת אפשרות אלחוטית לדבר בין אנשים / תחנות בלי ליצור בעיות ( למשל ע"י ריכוז הודעות עבור כולם ).
בתצורה זו כל התחנות מעבירות את המידע דרך ה-AP.
מחשב יכול לעבוד מול מחשב אחר במצב- Ad Hoc Wireless ( ללא AP (, אבל רק מול מחשב אחד.

אם רוצים לעשות זאת בסביבה שיש בה AP, אז צריך לעשות זאת ב-Channel שונה מה-AP.

 

 

Power Management in an Infrastructure Network ( של תחנות )

 

שכבת ה-MAC מנהלת את ניצול הכוח.

 

·         Awake State – משדר, פועל באופן מלא.

·         Doze State – לא משדר ולא קולט. צורך מעט מאוד חשמל.

·         Active Mode (AM) – משדר וקולט. תחנה במצב Awake, יכולה לקבל חבילות בכל זמן.

·         Power Save Mode (PS) – מקשיב. תחנה מאזינה ל-Beacons ( איתותים ) נבחרים ומבקשת Data שנצבר אצל ה-AP , שמחזיר לה את ההודעות.
* לא תמיד שווה לרדת לרמה של Power Save כי הפעולה של Awake עולה הרבה מאוד מאשר להשאיר אותו דולק ( לא בכל רכיב )

 

 

לא נרצה שהתחנה שלנו תהיה כל הזמן "ערנית" ( בזבוז סוללה ). לכן, אם אנו לא במצב שידור אזי יש 3 מצבים:

1. פעילות מלאה

2. מאזין – נשאר בסנכרון אך לא רוצה לשדר

3. ללא פעילות – מקשיב רק לדברים מסוימים ( לדוגמה איזה AP נמצאים מסביבי ). בעצם ניתוק מוחלט.

 

IEEE 802.11 wLAN Architectures

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

·        Ad Hoc Mode – מצב של תחנה מול תחנה (2 מחשבים מחליטים על ערוץ, האחד מאשר את השני ומתחבר אליו – אף אחד אחר לא יכול לשדר בערוץ הזה באותו הזמן אלא רק להאזין).
מוגבל לתקשורת פנימית בלבד. כדי לדבר מול מחשב אחר יש לנתק את הקשר מול המחשב הקודם. מי שנמצא בשיחה – לא ניתן לגשת אליו.
אין גישה לרשתות אזוריות ואין Hand-off (מעבר של מחשב בין אזור שירות של AP אחד לאזור שירות של AP אחר מבלי לנתק את ה- Session-ים הפתוחים ( כמו הורדות ) ).

 

o        Peer-To-Peer Mode
Independent Basic Service Set (IBSS) – עבודה ללא AP בין מחשבים, כולם יכולים לדבר עם כולם ( אלחוטי ).

 

·         Infrastructure Mode – נפוץ יותר.
כל ההודעות ברשת האלחוטית עוברות דרך ה-AP, הנתב האלחוטי.
לא חייב להיות קשר אינטרנט כדי להעביר קבצים בין מחשב למחשב שמחוברים ל- AP.

ה-AP נותן שירות לכמות מסוימת של תחנות ומרכז את כל ההודעות בשטח השירות שלו.

זה לא מונע מתחנה מסוימת לעבוד במצב Ad-Hoc.

 

o        Basic Service Set (BSS) – עבודה עם AP אחד. ה-AP הנ"ל מחובר לא תמיד חייב להיות מקושר ישירות לאינטרנט, אלא יכול גם להתחבר לרשת LAN רגילה.
ה-AP מתפקד כ- Base Station עבור הרשת האלחוטית וכל התעבורה ברשת עוברת דרכו ( בד"כ ההגבלה היא עד 200 תחנות ל-AP אחד ).
התחנות חייבות להשתייך ( Associate ) ל-AP וכן לבצע תהליך אימות ( Authentication ) ורישום ( Registration )

 

o        Extended Service Set (ESS) – עבודה עם מספר AP-ים. ESS יכול להכיל מספר BSS-ים ( בכל BSS רק AP אחד ).
עבור שכבת LLC ( לוגיקה של שכבת הערוץ ) – ESS נראה כמו BSS גדול מאוד.

o        ((DS Distribution system – מערכת הפצה של תקשורת Ethernet אלחוטי המקשר בין AP שונים. ה-BSS-ים מחוברים ביניהם בעזרת DS, שהיא רשת Backbone.
DS עובד מול AP–ים אחרים ברמת ה–MAC, כלומר, BSS–ים מדברים ביניהם ברמת
ה-MAC. DS וגם AP עובדים בשכבה 2.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

o        ((IAPP Inter Access Point Protocol – AP מתקשרים ביניהם על ידי IAPP.

מתוך ויקיפדיה :

IEEE 802.11F or Inter-Access Point Protocol is a recommendation that describes an optional extension to IEEE 802.11 that provides wireless access-point communications among multivendor systems. 802.11 is a set of IEEE standards that govern wireless networking transmission methods. They are commonly used today in their 802.11a, 802.11b, 802.11g and 802.11n versions to provide wireless connectivity in the home, office and some commercial establishments.

The IEEE 802.11 standard doesn't specify the communications between access points in order to support users roaming from one access point to another and load balancing. The 802.11 WG purposely didn't define this element in order to provide flexibility in working with different wired and wireless distribution systems (i.e., wired backbones that interconnect access points).

Protocol operation

The protocol is designed for the enforcement of unique association throughout an Extended Service Set and for secure exchange of station's security context between the current AP and the new AP during the handoff period. Based on security level, communication session keys between APs are distributed by a RADIUS server. The RADIUS server also provides a mapping service between AP's MAC address and IP address.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שירותים שלIEEE 802.11

 

Station Services (SS) – מתבצע על התחנה עצמה

Privacy

Authentication

Deauthentication

MAC Service Data Unit (MSDU) Delivery

 

Distribution System Services (DSS) – AP מתבצע על

Association – שיוך / חיבור

Reassociation – חיבור מחדש

Disassociation – ניתוק

Distribution – לא מתייחסים כרגע

Integration – לא מתייחסים כרגע

 

* התהליכים שתחנה או AP צריכים לתמוך בהם הם אישור ( אימות ) או אי-אימות, התחברות, חיבור חוזר ( כאשר אנו כבר מכירים את ה-AP ), ניתוק.

 

קודם כל בודקים האם ה-AP הוא נגיש ( ציבורי / פרטי .. ) ולאחר מכן בודקים אם יש לו מקום "לקלוט" אותנו.

 

פירוט שירותים ב- Station Services

·         Privacy – נרצה לשדר מידע אל מישהו מבלי שאף אחד ידע. תהליך שנגזר מפרטיות הוא הצפנה – כדי להצפין נצטרך תנאים בין המחשב שלי למחשב המקבל. ההצפנות בד"כ מגיעות בשבכות הגבוהות. כאן, מכיוון שזה אלחוטי, כל מי שבטווח יראה את המידע – מוצפן או לא מוצפן.

§         Mac Filter – מגדירים ב- AP רשימת כתובות MAC של כל מי שיוכל להתחבר אליו.
עדיין- אם המידע לא יהיה מוצפן, כולם יוכלו להאזין לו – אך לא ניתן להתחבר לרשת.

 

לכן אנו עובדים כאן עם מנגנון ההצפנה WEP.

 

·         Authentication – אימות, נדרש לפני השיוך ל-AP. התחנה מאמתת את עצמה את מול ה-AP.
התחנה צריכה להוכיח ל-AP שמותר לה להתחבר. היא צריכה אימות נתונים. רק אחרי האימות הזה מתחיל תהליך התחברות ל-AP.
האימות עובר דרך ה-AP החוצה, אך לא נעשה דרכו. בחוץ מאשרים אותי ואחרי שמתקבל אישור, מתחברים ל-AP ( האימות נעשה ע"י שרת בד"כ ).

 

The station requests authentication, and the access point (AP) responds with a WEP-encrypted challenge. The station can decrypt the challenge and respond only if it has the correct WEP password. In both of these methods, the station must also know the service set identifier (SSID) of the AP. However, because the AP might broadcast its SSID, and because stations talking to that SSID always broadcast it, this behavior isn't much of an obstacle to learning the SSID

·         Deauthentication – ניתוק, מפעיל את Disassociation.

פירוט שירותים ב- Distribution System Services

·         Association – אני משייך את עצמי לאחד מה-AP. הוא רושם את הפרטים שלי ואני מקבל מידע ממנו. ה- AP רושם אותה ומודיע על כך למי שצריך. התחנה מעבירה את כל ההודעות אליו כי היא משויכת אליו.

* תחנה משויכת ל-AP אחד. ה-DS מקבל את השיוך: תחנהAP<->, ומעביר מידע לתחנה דרך שיוך AP ייחודי לתחנה.
* מאחורי כל AP יש DS ( שרת עם טבלה ).
ב-DS יש טבלה הכוללת כתובות MAC של מחשבים ואת ה-AP שהם עוברים דרכם.

·         Reassociation – המחשב עבר מ-AP ל-AP אחר ו/או חזר ל-AP המקורי.
* ה-AP לא יודע שתחנות עזבו אותו, ולכן אם אני עובר AP, ה-AP החדש שהתחברתי אליו צריך להודיע ל-AP הישן שעזבתי.
בנוסף, ה-AP מחזיק טבלה עם רשומות המשתמשים שפוקעות.
יש טיימר לכל רשומה וכשהוא נגמר, הרשומה נמחקת.

ב–reassociation יש אפשרות להתחבר ל-AP שאני מכיר

 

·         Disassociation – ה-AP מודיע ל-DS לעדכן את הטבלה. קורה או ש-AP חדש מודיע ל-AP הישן שמהמחשב זז ועבר AP או אחרי שזרקנו מהטבלה מישהו רוצה להתחבר

 

חיפוש AP

שני סוגי חיפושי רשת-
פאסיבי ( חיפוש הודעת ביקון) ואקטיבי (הוצאת הודעת probe על ידי התחנה ).

 

·        חיפוש אקטיבי

תחנה שולחת הודעת Request Probe על כל אחד מ 13 הערוצים, בודקים אם יש AP.

 

·        חיפוש פאסיבי

ה AP שולח הודעות Beacon כל כמה זמן כדי שכולם יסנכרנו מולו.

התחנה תקלוט את כל ה Beacon–ים של כל ה AP ותדע מי קיים.

 

·         Power Save

הטלפונים / המחשבים הניידים עובדים על סוללות. סוללה היא לא אינסופית.

ולכן במצב שבו הם לא משדרים או מאזינים, הם נכנסים למצב Power Save.

הם נמצאים במצב זה בין Beacon ל Beacon.

בכל Beacon הם בודקים אם צריך להתעורר.

 

 

 

 

 

בשקופית 24 ( מצגת ישנה ) / 32 ( מצגת חדשה ) מתואר תהליך הקמת קשר בין לקוח ל AP:

מגיע לקוח ומוציא הודעת Probe בכל ה Channel–ים. הוא מקבל תשובה.

הוא מוציא בקשת Authentication . הוא מקבל אישורAuthentication  .

הוא מוציא בקשת Association . הוא מקבל אישורAssociation  .

רק בסוף כל התהליך הזה, הלקוח יכול להתחיל להעביר מידע.

 

בשקופית 28 רואים את המצבים שבהם יכול להיות הלקוח:

הלקוח יכול להיות במצב של לא מאומת ולא משויך.

הוא יכול להיות במצב של מאומת ולא משויך.

הוא יכול להיות במצב של מאומת ומשויך.

 

 

שיעור 10.12.08

IEEE 802.11Framing and Addressing

 

 

מבנה כללי של Frame ב 802.11

 

 

 

 

 

 

 

 

 

* ב-Frame יש 4 שדות כתובת שנצטרך כדי להעביר הודעה, אך לפעמים נסתפק ב-3

הסבר על שדות Frame

·        Duration / ID – מאפשר השהיות NAV ( כמה זמן נצטרך להעביר את ההודעה ).
טוב עבור CTS & RTS. ב- RTS רושמים כאן כמה זמן הולכים לשדר.

·        Address 4 – אם ההודעה מועברת דרך עוד מישהו.

·        FCS – החלק שאחראי לגילוי שגיאות.

 

* במצב של Polling, ה-AP מחליט מי ישדר, נותן לו את האישור וגם לוקח לו את האישור.

 

Control – אומר איזו סוג הודעה זו ( Ack, Data, Cts, Rts ).

 

מבנה שלControl  Frame

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסבר על שדות שלControl  Frame

·        Type – מהו סוג ההודעה:

1. מתחנה לתחנה.    2. מתחנה ל AP    3. מ AP לתחנה    4. מ AP ל- AP.

·        Subtype – האם ההודעה היא CSMA רגיל או עם התוספות.
האפשרויות: CTS, RTS, ACK

·        Retry – זהו גבול שאומר כמה ניסיונות שליחה נעשה במקרה שיש בעיה לפני שנודיע לשכבה מעל שלא מצליחים לטפל במנה הזאת.

·        Power Management – כל רכיב שיש לו סוללה סופית, נרצה שיהיו לו לפחות 2 מצבים – אקטיבי ופאסיבי Power Save. במצב השני אנחנו רוצים שהרכיב יעשה מינימום פעולות אפשריות – יהיה ער רק בין Beacon ל- Beacon.

·        More Data – כשאנו ב- Power Save, ל-AP יש אפשרות לשמור לנו הודעות.

שאר השדות לא הוזכרו ולכן לא חשובים לנו.

MAC Layer Address Fields

·         BSS Identification Number (BSSID)

·         Source Address (SA) – Station which initiated the message

·         Destination Address (DA) – Final destination for the message

·         Transmitting Station Address (TA) – Station sending the message on this hop

·         Receiving Station Address (RA) – Destination for the message on this hop

 

* ב-RTS שולחים מקור ויעד ( יש בהודעה TA ). RTS לתחנה מסוימת – מתחרים עליו בעזרת
.BACKOFF

 

BACKOFF – Each sender will delay after a collision before attempting to retransmit. If they will delay for the same time, another collision will occur. That's why each sender chooses a random delay between 0 and d (d is some standard delay value). If, nevertheless, another collision occurs, each computer doubles the range from which the delay is chosen, that means, the random delay will now be between 0 and 2d. If another collision occurs the range will be between 0 and 4d and so on. After each collision the range of the random delay increases exponentially, therefore the probability of collision rapidly decreases and after few iterations becomes negligible.

 

* ב-CTS & ACK שולחים רק יעד ( אנו יודעים שמישהו משדר, ומי שיודע שמשדרים אליו – מחכה לזה ). בהודעת ACK/CTS המקור יודע מי היעד שאמור להחזיר לו CTS/ACK.

 

ב-CTS אין חשיבות ל-TA בגלל שברגע שמישהו קיבל CTS, אם הוא לא שלי, אני מבין שמישהו אחר "זכה" בזה. בהודעת CTS אנו מודיעים לכולם כמה זמן נהיה תפוסים.