מהו ההבדל העיקרי בין הקראים ליהודים?
הקראים הם זרם ביהדות שאינו מקבל את התורה שבעל פה. הקראים שמכנים את עצמם “בני המקרא” מעידים על הקשר ההדוק הקיים לפי אמונתם בינם ובין המקרא.
הם אינם מקבלים את ההלכה הנהוגה ביהדות ה”רבנית” , שיסודותיה הם שבמנה ובלמוד ובמפרשיהם עד לדורות האחרונים, ותחת זאת הם פיתחו לעצמם מערכת של מצוות, המסתמכת לכאורה אך ורק על התורה הכתובה ועל ספרי התנ”ך.
לפי התפיסה שלהם, הם אלה שמחזיקים במסורת הפרשנות הנכונה של התורה כפי שנמסרה למשה על הר סיני, ואילו ה”רבניים” הם אלה שסילפו את הדברים.
ענן הנשיא הוא המייסד של כת הקראים בתקופת ימי הביניים.
הקראים אינם חוגגים את חג החנוכה, שלא נזכר בתנ”ך, בגלל שהם אינם מקבלים את ה”ספרים החיצוניים” ובתוכם “ספרי המכבים”,
המספרים על נס פח השמן.
אין להם מזוזות בפתחי בתיהם, והם אינם מניחים תפילין.
את מצוות “והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך” הם מקימים בדרכים אחרות.
דוגמאות לפרשנויות של הקראים:
א. בתורה כתוב:” לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת” ( שמות, לה, ג ) – אסרו להבעיר אש ביום השבת ולכן היו יושבים בחשכה ואוכלים מאכלים קרים.
ב. בתורה כתוב:” אל יצאו איש ממקומו ביום השביעי” (שם, טז, כט)- אסור לצאת מהבית ביום שבת חוץ מצרכים דחופים או תפילה בציבור.
ג. את האיסור על אכילת בשר בחלב ביטלו כי כתוב בתורה :” לא תבשל גדי בחלב אמו (שם, כג, יט ), בניגוד אלינו שהאיסור על אכילת בשר עם חלב מתקיים.
ד. הם חגגו רק את החגים שכתובים בתורה ואת החגים שלא כתבו בתורה כגון : חג חנוכה , אשר בוטל , בניגוד אלינו שחוגגים את כל החגים המוזכרים ולא מוזכרים בתורה.
הקראים ברמלה: הקראים החיים הם יוצאי מצריים שעלו ארצה אחרי קום מדינת ישראל.
ברמלה לא נשאר דבר מקהילת הקראים שהייתה בה בימי הביניים.
בקרבת רמלה ישנו את המושב מצליח שתושביו הם קראים.
ברמלה ישנו המרכז לעדת הקראים בישראל שבו יש בית כנסת שנבנה ב- 1961 הנקרא על שמו של ענן הנשיא.
ישנם כ- 5000 קראים ברמלה.
הנוצרים
מדוע קדושה רמלה לנוצרים?
רמלה קדושה לנצרות מאז התקופה הצלבנית.
כשהצלבנים שלטו בארץ, החליטו הנוצרים לשנות את שמה של רמלה לרמה- הרמתים, ארמתיאה.
הם יצרו מסורת שלפיה זיהו את רמלה עם רמה של שמואל הנביא, אשר ממנה בא גם יוסף הרמתי שהוריד את ישו מן הצלב והטמינו בקבר.
נוצרים מעטים מתגוררים ברמלה, צאצאי תושביה מדורות קודמים.
המעטים שבהם הם נזירים קתולים ופרוטסטנטים.
לכל עדה יש את הכנסייה ובית הקברות שלה.
מי הם יוסף ונקדימון שעל שמם נקראת הכנסייה הפרנצסקנית?
ברחוב הראשי של רמלה נצמא מנזר הפרנציסקנים, הניכר במגדלו המחודד שבראשו שעון.
המנזר נקרא על שמו של יוסף הרמתי ונקדימון, תלמידיו של ישו, יהודים שנתקדשו במסורת הנוצרית על שום שהורידו את ישו מן הצלב וטמנוהו, בקבר, למרות האיסור להוריד את ישו מן הצלב ולקבור אותו.
בשנת 1150 הקימו הצלבנים כנסייה על שמם של יוסף הרמתי ונקדימון.
בחורף של שנת 1799 עבר נפולאון בונפרטה ברמלה בדרכו ממצרים לכיבוש עכו ולן בה לילה אחד במנזר הפרנצ’יסקאני ובו מראים הנזירים כיום לתיירים את חדרו של נפולאון.
המוסלמים
א. כיוון התפילה במסגד הוא דרום לכיוון העיר מכה הקדושה לאסלם בגלל הכעבה הנמצאת שם.
ב. כיוון התפילה מסומן באמצעות גומחה בקיר הנקראת מחראב .
ג. המוסלמים מתפללים חמש פעמים ביום.
מה ניתן להסיק על מעמדה של רמלה מקיומו של המסגד הלבן?
המסגד הלבן מסמל את רמלה בגדולתה בימיי- הביניים.
המסגד הלבן מפואר מאד וענק בממדיו אפילו יותר מהמסגד במכה שהיא העיר שהכי קדושה למוסלמים ולכן מעמדה של רמלה בעיני המוסלמים הוא גבוה.
המסגד נבנה במספר שלבים- בתקופת האומאית, האיובית, והממלוכית, הוא היה בתפארתו בימי השלטון הממלכתי במאות ה- 13 – 16 .
בחצר המסגד קיים קברו של נבו צאלח, שלידו נהגו הערבים לערוך מדי שנה חגיגה עממית גדולה, ובמרכזה של החצר ישנו מקום רחצה למתפללים ומתחתיה בנויים שלושה מאגרי מים תת קרקעיים.
מהמסגד הגדול נישאר מגדלו הגבוהה, הבולט על פני העיר, גבהו כ- 30 מטר והוא בעל 119 מדרגות.
המסגד ניקרא על שם 40 הגיבורים שנלוו למוחמד במסעותיו ולכן שמו הנוסף : ” מסגד ארבעים הגיבורים”.
המסגד הלבן- תרגום שמו הערבי של המסגד הלבן בוא “ג’אמע אלאביאד” הוא חרב.
הוא מסמל את גדולתה של רמלה בתקופה הערבית הקדומה (1099 – 640 ) ובימי הביניים.
מעל הכניסה אל המגדל חקוקה כתובת ערבית המספרת על בנייתו בשנת 1318 בידי המולכים.
הוא נקראה גם על שם “ארבעים הגיבורים” שהתפרסמו באגדת האיסלאם ; הם היו חבורת ארבעים תלמידיו הנאמנים של הנביא מוחמד.
כיצד לדעתך מצליחים לקיים חיים משותפים בני כל הדתות ברמלה?
לפי דעתי מצליחים בני כל הדתות ברמלה לחיים טובים יותר ביחד מכיוון שכל דת שומרת שומרת על דתה ועל מינהגייה וכל אין בעיות וסיסוכים בין הדתות.
היופי ברמלה זה שכל דת פתוחה לדתות אחרות וסובלנית מאד, ואני חושבת שכל א”י יכולה לקחת דוגמא מהעיר וללמוד ממנה רבות.
התרשמות אישית
אני מאד נהניתי מהביקור ברמלה ולמדתי רבות על המקום.
אני חושבת שזה היה הביקור הראשון שלי בשוק שיכולתי להגיד שלמדתי ממנו.
לצערי היה לי קצת קשה לראות את מפגש התרבויות בין שלושת הדתות חוץ מזה שראיתי את שלושת בתי התפילה של הדתות.
בסה”כ אני חושבת שהסיור היה מעניין ומועיל מאד.
ביבליוגרפיה
• אנציקלופדיית בריטניקה כרך י”ד עמ’ 54.
• אנציקלופדיית יבנה כרך 14 עמ’ 132 – 133
• אריאל- אנציקלופדייה לידיעת הארץ עמ’ 7565 – 7508.
• אינטרנט
