אצות-
בכנרת מצויה כמות גדולה של אצות, בתקופה הזו לא הייתה עליה ממשית בכמות האצות ולא הסוג אצות מסוים שקובע את איכות המים. חשוב לציין שכמות האצות בקיץ ובסתיו נמוכה בהרבה מזה שבחורף ובאביב. מבחינת אצות המצב בכנרת הוא די טוב.

מליחות-
כיום המליחות הממוצעת בכנרת היא 242 מ”ג כלורליטר. המליחות נגרמת בגלל ירידת המפלס ושינוי נפח המים בימה.

איך אפשר למנוע את הזיהום בכנרת?
נופשים רבים המגיעים לכנרת חייבים לשמור על ניקיונה וצריך להטיל עונשים כבדים על העוברים על כלל זה(לפי חוק המים שהוציא המשרד לאיכות הסביבה). אלה הדברים שכל אחד מאתנו צריך לשמור, אך נעשו גם פעיליות גדולות לשיקום מי הכנרת למשל:

1.בעמק החולה בוצעו בשנים האחרונות עבודות כדי לא לאפשר למי הביוב להגיע למי הירדן והכנרת.

2.הוקמו שמונה מאגרים גדולים לאגירת מי הביוב טיהורם והפיכתם לקולחים, במי הביוב המטוהרים משתמשים להשקיית שדות בעמק החולה.

סיכום על איכותם של מי הכנרת

אנו משתמשים במי הכנרת לשתיה לרחצה לנופש לדיג להשקיה ועוד…
לכן חשוב ביותר לשמור על ניקיונם, שכל אחד יעשה ככל יכולתו לשמר על הכנרת ולטפחה.

כמות המים בכנרת
כמות המים בכנרת משתנה משנה לשנה. מפלס הכנרת שהוא גובה המים משתנה משנה לשנה בהתאם לעונה וכמות הגשמים היורדים.

בדרך-כלל המפלס עולה בחורף מפני שכמות הגשמים רבה, ובקיץ כמות המים קטנה והמפלס יורד מפני שאין גשמים והצריכה של המים הזורמים במוביל הארצי עולה.
לאחר שחוקרים בדקו באופן קבוע את מפלס המים של הכנרת וראו מהי כמות המים הממוצעת בכל שנה קבעו שני קוים אדומים.קו אדום עליון שגובהו -209 מ’ וקו אדום תחתון שגובהו -213 מ’.פירושם של שני קווים אלה שאסור שמפלס הכנרת יעלה מעל -209 מ’ בגלל סכנה של הצפה, ואסור שירד מתחת ל-213 מ’ בגלל סכנה של המלחה.

מפגעים

במקרה של הצפה כל הישובים, הגידולים ומתקני הנופש עלולים להינזק קשות דוגמא: בסוף שנות ה70- הייתה הצפה קשה המים הגיעו עד הכביש והיו נזקים קשים ביותר אשר פגעו: בדייגים ובחקלאים ובאנשי טבריה.

לאומת זאת אם מפלס הכנרת ירד מתחת לקו אדום התחתון תתכן סכנה של המלחה(ראה פרק איכות המים בכינרת).
וכאשר קו המים מתרחק מקו החוף מתקני הנופש, מאגני הסירות וחופי הרחצה אינם יכולים לשמש את הנופשים.
סיכום על כמות המים בכינרת
כמות המים בכינרת מושפעת מן האדם ומן הטבע.
מן האדם: בכך שהאדם יכול לשאוב מידת-יתר.
מן הטבע: בכך שיכולות להיות שנים שבהם כמות הגשמים שיורדת בארץ ישראל קטנה מכדי לספק את צריכת האדם.

בכינרת יש שני קווים אדומים: עליון ותחתון.
אסור שמפלס המים יצא בין (-209)-(-213) (עליון)-(תחתון).

הכנרת כמקור פרנסה

מפני שהכינרת נחשבת לאחד אתרי המשיכה ומקומות הנופש הפופולרי והאטרקטיבים ביותר בארץ-ישראל. ענף התיירות מאוד מקובל ופופולרי בכנרת.אך הוא סובל מפיזור בלתי-אחיד של העומס על פני עונות השנה, כי עונת השיא היא בשבוע האחרון של יולי ושלשת השבועות הראשונים של אוגוסט ובחגי פסח, יום העצמאות ושבועות ובמידה פחותה יותר בראש השנה ובסוכות, כך שבסך-הכל עונת התיירות לחופי הכינרת נמשכת כ70-100 יום. ניסו להאריך את עונת התיירות בכך: שהקימו פסטיבלים ומגלשות מים אך הכל לשווא.
כך שאם אדם עובד בתיירות בכנרת,מחוץ לעונות השיא אליו למצוא עבודה אחרת.
חוץ מהתיירות מקובל ביותר גם ענף הדיג בקירבת אנשי טבריה והישובים הסובבים את הכינרת.

מקורות הכינרת
אחד המקורות הגדולים ביותר שזורמים לכינרת הוא נהר הירדן.
נהר הירדן עובר לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים-עבר הירדן המערבי והמזרחי. הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות אף על פי שיש מאות נהרות גדולים ורחבים ממנו בעולם. מקור השם “ירדן” בנתיבו של הנהר, היורד מן השלגים של החרמון לכינרת ומשם מגיע עד לים המלח שהוא המקום הנמוך בעולם.
אורך מסלולו של הירדן בקו אווירי הוא כ140- ק”מ אך בגלל הפיתולים הרבים מגיע אורכו ל330- ק”מ! המקורות העיקריים של מי הירדן הם הגשמים והשלגים היורדים על החרמון.
הם מזינים את הירדן ע”י זרימה+עלייה וחלחול תת-קרקעי היוצר את שלושת יובליו של הירדן: נחל הבניאס-שמקורו למרגלות הר החרמון.
נחל דן-היוצא למרגלות תל דן.
ונחל שניר-שמקורותיו למרגלות החרמון שבתחום לבנון.
נחל שניר הוא הארוך מכל שלושת היובלים.
הירדן זורם דרך עמק חולה ואז יורד הירדן לשטח המיובש של אגם חולה ומשם שוטף בזרם חזק בין הרים זקופים עד לבקעת בטחה, דרכה עובר בכניסתו לכינרת מצפון.
מהכינרת יוצא הירדן ליד דגניה, עובר את עמק הירדן תוך פיתולים רבים עד שנשפך לים
המלח. בדרכו נשפכים לעברו נחלים רבים, והגדולים מביניהם הם הירמוך שבצפון, היבוק במרכז ונחל חשבון בדרום. רוחב אפיקו של הירדן בבקעת הירדן 27-30 מטר ובכמה מקומות מגיע אף ל40- מטר ויותר, אך יש מקומות שבהם הוא צר מאוד.
בעונת הגשמים ובאביב עמוק הירדן וזרמו מהיר וסואן, אך בעונת הקיץ הוא הופך לנחל רדוד ואיטי שבכמה מקומות אפשר לחצות ברגל.

הכינרת- רקע כללי

שטח הכינרת הוא 171 קמ”ר. אורכה מצפון לדרום 22 ק”מ, ורוחבה המרבי 14 ק”מ. פני הכינרת נמוכים ב211 מ’ מפני הים התיכון, ועומקה הוא 40 מ’.
הכינרת מספקת 30% מצריכת המים בישראל והיא המאגר הכי גדול של מים מתוקים בישראל.
נהוג לקרוא לכינרת ים אך היא אגם או ימה. והיא מקווה מים פנימי. מקור המים העיקרי של הכינרת הוא הירדן, הזורם אליה מצפון ויוצא ממנה בדרום.
כמובן לירדן נשפכים עוד כמה יובלים מתוקים.
אבל(לצערנו), לירדן נשפכים גם כמה יובלים מלוחים
המים המלוחים מצטברים בקרקעית הכינרת ומוסיפים
למליחותה, ובחורפים קשים המים נעשים יותר ויותר מלוחים. כמות המים בכינרת משתנה בהתאם לכמות
הגשמים באותה שנה. בשנת 1964 הושלמה בניית המוביל הארצי אשר תפקידו להוביל מים מתוקים מהכינרת לאזורים הצחיחים בדרום הארץ.
האדמה סביב הכינרת פורייה וטובה לגידולים חקלאיים,
כך שכבר בתקופה הפריהיסטורית משכה אליה הכינרת בני-אדם בגלל שפע מימיה ואדמתה ובגלל זה יש ליד הכינרת ממצאים ארכיאולוגים של יישוביי בני-אדם מתקופת ה”ברנזה”.עד שנת 1967 שומשה הכינרת, ועוד רצועת חוף קצרה ממזרחה, גבול בין ישראל לסוריה.
אולם תוקפנותם של הסורים ומעמציהם להקים עמדת התקפה ליד עין-גב בתוך שטח ישראל, מצד הפקזותיהם על יישוביי האזור, היו מקור לחיכוכים מתמידים.
בסופה של מלחמת ששת הימים ביוני 1967 כבשו כוחות צה”ל את רמת-הגולן שממזרח לכינרת, וכך אובטח אזור הכינרת כולה.

הקדמה

בעבודתנו יש פרקים המספרים על איכות המים בכינרת, כמות המים בכינרת , הכינרת כמקור פרנסה ,מקורות הכינרת ורקע כללי על הכינרת.
אנו בחרנו בנושא זה מפני שהכינרת היא אחד האזורים היפים ביותר בארץ-ישראל, ולכן רצינו להתעמק יותר בנושא.
אנו ידענו שליד הכינרת נמצאת העיר טבריה אשר רוב תושביה מתפרנסים מהכנרת.כמו כן ידענו גם שהכינרת היא מקור המים הגדול והחשוב ביותר של ארץ ישראל.
אנו רוצים לדעת על הכינרת מהי מועילה חוץ ממימיה
לארץ-ישראל.
בעבודה יש פרקים על נושאים שונים שקשורים בכינרת,
העבודה גם כוללת תמונות מרהיבות בנושא הכינרת.
מטרת העבודה לגלות תשובות לשאלות שאיננו יודעים את התשובה עליהם ביינתים.
תודות:
• לספריית סורוקה אשר עזרו לנו במציאת חומר עיוני על הכינרת.
• לונטורה פתרונות באינטרנט שמפעילים את אתר “סיבוב” אשר עזרו לנו למצוא תמונות שורות לכינרת.