התהליך:

כמו שנאמר, ברב המקרים חודרים חיידקי השחפת לתוך הגוף על- ידי הנשימה, ועל פי רב הם פוגעים בריאות. הם מתקיפים את רקמות הריאות והורסים אותן, וכתוצאה מזה נוצרים בריאות גושישי תאים עגולים, הנקראים בשם טוברקולות. גושישי תאים אלה מכילים מוגלה, כדוריות לבנות ומתגים, אולם בהתקפתם הראשונה של חיידקי השחפת, בשלב הראשון, הגוף הוא בד"כ מחוסן נגדם, ולפיכך מתכסות אז הטוברקולות קרום סיבי או סידי, העוצר את פעילותם של החיידקים. במקרה כזה אמנם רב החיידקים מתים, אולם מהם נשארים חיים, ואם כי הללו אינם מטרידים עוד את האדם, הרי הם עלולים בכל זאת בבוא הזמן להתעורר לפעילות מחודשת. לפעמים יש חיידקים שיוצאים בשלום ממתקפת הנגד של הגוף, לחדור למחזור הדם ולהגיע למקומות אחרים בגוף, אולם גם כאן הם עשויים להיעטף קרום/ קופסית סיבית וכך נמנע מהם לגרום נזק לגוף.
ואומנם בחלק ניכר ממקרי ההידבקות אין השחפת חורגת משלב ראשוני זה , והאדם שנפגע בזיהום מחוסן מעתה במידה זו או אחרת נגד התקפים נוספים, אך יש גם מקרים אחרים:
לא תמיד מצליחה מערכת החיסון הטבעית להדביר את כל המתגים שפלשו לגוף, ובמקרים אלה מוסיפה המחלה להתפתח באין מפריע.
יש מקרים שהגוף יוצא מן "הקרב הראשון" כשידו על העליונה, אלא שהמחלה חוזרת ומתלקחת שוב בשלב יותר, לפעמים כעבור שנים רבות: תהליך העטיפה של המתגים רק בלם את המתגים ולא הרס אותם, ובשלב מסוים הם חוזרים לפעילות משום שהגוף חולה או סובל מתת תזונה, כלומר, במקרה שהגוף אינו מחוסן די הצורך, אין חיידקי השחפת שבטוברקולות מפסיקים את פעילותם אלא ממשיכים להתקיף ולהרוס את רקמותיהן של הריאות. הדבר הזה קורה גם בשעה שאדם, שהותקף לפני זמן, אף זמן ממושך למדי, בחיידקי השחפת והוא החלים תודות להתכסות הטוברקולות בקרום, אולם נדבק שנית במתגים מן החוץ, או הותקף מחדש ע"י המתגים הכלואים בטוברקולות. במקרה כזה מתגברת הריסתן של הרקמות, בריאות נוצרים חללים זבי דם והמחלה מקבלת צורה רצינית יותר.
זה השלב השני של השחפת, השלב הכוחני, הפוגע בעיקר בריאות. עם התרבות אוכלוסיית החיידקים בעיקר בריאות, הם פוגעים בכושר הנשימה של החולה.. החולה גם משתעל ומעלה בשיעולו ליחה המכילה את החומר ההרוס של הרקמות ואתו יחד מתגים מסוכנים וכאשר הללו מתפזרים באוויר, הם גורמים להידבקותם של אנשים אחרים.
חוץ מהפגיעה בריאות, עלולים להתעורר לפעילות מחודשת גם חיידקים שנלכדו במקומות אחרים בגוף. התפרצויות משניות אלה של השחפת ניתנות בד"כ לבלימה בטיפול מתאים, אולם הן עלולות להותיר אחריהן צלקות ברקמות שנפגעו.

על המחלה:
השחפת המתפשטת על נקלה, היא מחלה הרסנית מאוד. בעבר היו מכנים אותה הרופאים בשם אכלת, משום שהיא הורסת את הגוף וזה נראה כאילו היה הולך ונאכל בהדרגה.
הנזק שיוצרת השחפת ברקמות מכונה גרנולומות – מוקדים דלקתיים גדולים, אשר במרכזן עלול להופיע נמק גבינתי. אם הדלקת השחפתית פוגעת בכלי דם (בריאות למשל) תופיע פליטת כיח דמי.

הסימפטומים:
הזיהום הראשוני אינו ניכר בד"כ בסימפטומים כלשהם, או שמופיעים רק סימפטומים קלים, הדומים לאלה של השפעת, והחולה לא יחוש כלל כי לקה בשחפת.
כנגד זאת, השלב השני ניכר לרוב בחום גבוה במקצת, בירידה במשקל, בתחושת עייפות ללא סיבה ידועה ובסימפטומים נוספים, בהתאם לחלקי הגוף שנפגעו במחלה. חולי השחפת סובלים מחום, הזעה, איבוד התיאבון ובמשך הזמן הם נעשים רזים מאוד וחלשים מאוד.
למשל, שחפת הריאות, שהיא הסוג השכיח ביותר, באה לביטוי בשיעול יבש מלווה פליטת כיח דמי ומוגלתי. לפעמים נוצרים גם קוצר נשימה וכאבים בבית החזה. אם פגעה השחפת באזורים אחרים, יופיעו סימפטומים האופייניים לאותו איבר, אלא שהתפתחותם תהיה הדרגתית מאוד.

הסיכונים:
יש מקרים נדירים מאוד, בעיקר אצל בני- האדם שהתנגדות הגוף שלהם חלשה במידה יוצאת דופן, של התפשטות מהירה ביותר של השחפת הראשונית עוד לפני שמספיקים לטפל בה. מקרים כאלה עלולים להסתיים במוות, אך הם מופיעים כיום כמעט אך ורק אצל ילדים רכים או אצל קשישים הלוקים גם במחלות אחרות. סכנת מוות נשקפת גם משחפת משנית שלא טופלה, אלא שבמקרה כזה ההידרדרות במצב בריאותו של החולה איטית למדי, תמותה ישירה משחפת נדירה כיום ביותר. ברוב המקרים ניתן הטיפול המתאים וסופו של החולה להחלים, אם כי יתכן שיישארו צלקות קשות באיברים שנפגעו.

כיצד לנהוג:
בישראל, וכך גם בהרבה מדינות מפותחות, מחסנים את התינוקות נגד שחפת בימי חייהם הראשונים, בהימצאם עדיין בבית היולדות, בתרכיב המכיל מתגי שחפת מוחלשים. תרכיב זה נקרא ב.ק.ג (BCG) והוא נקרא ע"ש מדענים צרפתיים "בצילוס – קלמט – גרן".
בישראל מקבלים את תרכיב ה ב.ק.ג כל הילדים בשבוע הראשון אחרי הלידה. ילדי ירושלים אינם מקבלים את התרכיב והם משמשים כקבוצת בקורת לכל ילדי הארץ. אדם שחוסן נגד שחפת או אדם שחלה בשחפת יהיה "מבחן המנטו" שלו חיובי. במבחן זה מזריקים לעור חלבונים של חיידקי השחפת ואם לאדם היה מגע כלשהו עם החיידק, יופיע אחרי יומיים כתם אדום באזור הזריקה.
"מבחן המנטו" יהיה שלילי אצל אנשים שמעולם לא באו במגע עם המחלה, ואת אלה יש לחסן. במספר מדינות אחרות, כגון בריטניה, נותנים את חיסון ה ב.ק.ג רק בגיל 12-13, ורק לילדים שנמצאו פגיעים למחלה במבדק מיוחד הקרוי "מבדק טוברקולין".
אולם החיסון נגד שחפת אינו יעיל תמיד לכל החיים ואם הופיעו אצלך סימפטומים שונים שיש בהם כדי לעורר חשד, כגון ירידה במשקל, תחושת חולי כללית ו/או חום מלווה בשיעול מתמיד, עליך לפנות לרופא. הרופא יורה לך, כנראה, לעבור "מבחן מנטו" ומבדקי כיח וצילומי רנטגן של בית החזה.