פוסט: האזרחות מדינת ישראל

חוק השבות:אם אתה יהודי ועלית לארץ תקבל מיד אזרחות. חוק השבות יוצר אווירה שכל יהודי העולם מוזמנים לבוא ךישראל וישראל תקבל אותם בידיים פתוחות ולא רק יהודי אלא גם משפחתו אם הם לא יהודים החוק של שוויון בפני החוק פוגע באזרחי ותיקי שסביר להניך שנתנו מעצמם למדינה ונלחמו שווים לאנשים שעלו עכשיו. אסור ליהודי או לא יהודי שמסכן את שלום הצבור לבוא לארץ.היה מפיונר גדול שרצה לבוא לארץ מארה”ב ולא נתנו לו. מישהו קיבל מאסר על תנאי בארה”ה והחליט לעלות ארצה הוא עלה ונחתף לפני שהספיק לעטור לבג”ץ. לכן היתה בעיה אם בני הפלשמורה האם אוכלוסיית סכון לאיידס מסכנת את שלום הצבור?חוק האזרחות תפקידו לא לקבל אזרחים חדשים ללא בקורת. יש מדינות שעל לא אזרחים יש הגבלות או חוסר זכויות מסוים. למעשה אין מתאזרחים רבים בארץ שאינם יהודים מספרם אינו עולה על כמה אלפים זה מפני שהם רודפים אחרי שר הפנים עד שנמאס להם. אזרחות מקבל מי שיהודי קרוב של יהודי נולד בארץ ישב בהאו ע”י התאזרחות.התאזרחות דורשת:נמצא בא”י היה בארץ לפחות 3 שנים.זכאי לשבת בה קבע רוצה להשתקע או שכבר השתקע יודע קצת עברית ויתר על אזרחותו הקודמת או שהוחיך שהפסיק להיות מה שהיה ועכשיו ישראלי.
הבחירות לכנסת:
הבחירות לכנסת הם הזמן שבו העם יכול להראות את תמיכתו בשילטון.הן מבטאות את מהות הדמוקרטיה ואת האפשרות של האזרחים להשתתף במה שקורה במדינה. בישראל יש מעורבות פוליטית גבוהה במה שקורה ולכן יש אחוז הצבעה גבוהה במיוחד.
שיטת הבחירות לכנסת:
לפי חוק יסוד הבחירות יהיו:כלליות,ארציות,ישירות,שוות,חשאיות, ויחסיות.
רשימות שמתנגדות לקיומה של מדינת ישראל לרוחה הדמוקרטית או מסיתות לגזענות לא תוכל להשתתף בבחירות. רשימה שנפסלה יכולה לאראר על כך.
אחוז החסימה:
פעם זה היה 1 היום 1.5 אם לא עוברים את האחוז הזה אז לא ניתן לשלוח חבר כנסת וזה יוצר מצב בו הסיעה הקטנה היא בעלת 2 חכים ומפלגות בעלות רקע אידאולוגי דומה מתאחדות.
ב1992 חוקק חוק לבחירה ישירה לתפקיד ראש הממשלה שיטה שאומצה לרשויות המקומיות בשנות ה70.
בעד ונגד השיטה היחסית:
אנשים רבים תומכים בה מכיון שיש יצוד לכל חלקי העם ומאוד מתאימה למדינת ישראל שיש בה כל כך הרבה דעות שום דעה שהיא בעלת אחוז וחצי בעם שהוא מספר לא מבוטל יש לה הזכות להישמע בכנסת.
המתנגדים טוענים שזה יוצר מצב בו אין מפלגה אחת גדולה מספיק בכדי שיהיה לה רוב מספיק בכדי ליצור ממשלה ולכן הממשלות צריכות להיות מבוססות על קואליציות שבותכן אם יש ויכוך קטן הן יכולות ליפול. עוד דבר הוא שנוצר הרבה פעמים מצב שבו הממשלה תלויה במפלגה קטנה יחסית בכדי לעמוד ואז המפלגה הזאת מקבל הרבה יותר כח ממה שמגיע לה עקב מספר בוחריה.
לטענתם זה גם יוצר מצב שבו לא תמיד האדם הטוב ביותר מגיע להיות מועמד אלא המועמד שיודע להסתדר טוב ביותר.
הזכות להיבחר:
כל אדם שמלאו לו 18 יכול לבחור לכנסת אלא אם כן בית המשפט שלל ממנו את הזכות הזאת. בקצור כל אדם שרשום בפנקס הבוחרים רשאי לבחור לכנסת. פנקס הבוחרים מנוהל ע”י משרד הפנים. הרעיון הכללי הוא שפנקס הבוחרים ממשיך להתנהל בלי שום קשר למה שקורה במערכת הפוליטית. כך שבחירות תוכל להיתבצע בכל רגע מבלי שיוקדש זמן רב לחשיבה מי יצביע ומי לא.
ישנם עוד שלושה תנאי לזכות לבחור:
1.בעל זכות הבחירה חייב להיות בשטחה היבשתי של ישראל או באוניותיה ביום הבחירות סגל הדיפלומטים המשרת את המדינה בחו”ל רשאי להצביע בשגריריות.
2.אדם חייב להביא לועידת הקלפי תעודת זהות ביום הבחירות יכול להיות שאדם רשאי להצביע ע”פ כל קריטריון אך אין לו תעודת זהות אז אין לו זכות לבחור.
3.אין נשללת זכות הבחירה של אדם רק מפני שהוא מאושפז או במאסר.
אחת לשנה מפורסמת רשימת הבוחרים וכך יכול אדם לדעת אם יש לו הזכות להצביע או לא. כל אדם שרשום בפנקס הבוחרים יקבל הודעה על כך ובה פירוט המקום בו יצביע. אם אדם מרגיש שישלטו את הזכות לבחור ולא קיבל הוא יכול לפנות לשר הפנים אם הוא נדחה הוא יכול לערער לבית המשפט.

הזכות להיבחר:
כל אדם אזרח ישראל שמגיש את מועמדותו ביום המיועד ומלאו לו 21 רשאי לנסות ולהיבחר לכנסת.
אך למרות זאת ישנם אנשים מסוימים שחל עליהם אסור בהצבעה והם:
1.הנשיא. 5.מבקר המדינה.
2.שני הרבנים הראשיים. 6.הרמטכ”ל כל עוד הוא בתפקיד.
3.שופט כל עוד הוא בתפקיד. 7.רבנים וכוהני דתות אחרים שמשלמים להם על זה.
4.דיין של בתי דין כל עוד הוא בתפקיד. 8.עובדי מדינה וקציני צבא בחירים בדרגות שיקבעו בחוק.
ארגון מערכת הבחירות:
על חמישה גופים מוטלת הכנת הבחירות לכנסת ואירגונן:
שר הפנים ומשרדו:
לשר הפנים יש תפקיד יותר מינהלי הוא אחראי על קביעת תחומיהם של הקלפיות, הודעה לכל מי שיש לו הזכות להצביע ואזור הקלפי שלו. בכל התפקידים האלו נתון שר הפנים לפקוח של ועדת פנקס הבוחרים.
ועדת פנקס הבוחרים:
אחד הדברים הראשונים שעושה כל כנסת היא מינוי ועדת פנקס הבוחרים. הועדה מוחרכת לקום תוך 30 יום מהקמת הכנסת תמנה לפחות 30 איש מכל המפלגות ובראשה עומד נשיא ביתהמשפט העליון. מתרתה של ועדהזו שמירה של פנקס הבוחרים באופן רציף כך שיוכלו להתקיים בחירות בכל רגע נתון. היא מפקחת על שר הפנים.
ועדת הבחירות המרכזית:
זהו הגוף החשוב ביותר בכל המערכת הזאת. בועדה יהיו 30 חברים מכל המפלגות לפי גודלן כלומר 4 ח”כים=חבראחד בועדה. בנוסף לאילו יש עוד חבר שהוא ראש הועדה והוא מוחרך להיות אחד משופטי בית במשפט העליון והוא נבחר ע”י שופטים אילו. לרשימת מועמדים חדשות אין נציג בועדה אך הן יכולות לשלוח אחד שיפקח על מה שקורה.
סמכיותיה העיקריות של הועדה הן:
1.היא ממנה את חברי ועדות הבחירה האזורית.
2.היא מאשרת את ועדות הקלפי.
3.היא ממנה את ועדות הקלפי לקלפיות חיילים.
4.היא מאשרת רשימות מועמדים את שמם והאות שתיצג אותן. כל 2500 בעלי זכות בכירה וכל סיעה של הכנסת היוצאת רשאים להגיש מועמדות. רשימה חדשה מוחרכת להפקיד סכום כסף כפיקדון אצל הועדה. אם הועדה מחליטה לא לאשר את הרשימה אז הרשימה יכולה לערער לבית המשפט העליון.
5.כל שתי רשימות יכולות להתקשר בינהן בהסכמי עודפים והן חייבות להודיע על כך לועדת הבחירות המרכזית.
6.היא קובעת איפה יוצב כל קלפי.
7.הועדה קובעת את סדרי ההצבעה של חיילים ואת סידורי ספירת הקולות שלהם.
8.יו”ר הועדה ביעוץ אם חבריה קובע כמה זמן יוקצב לכל רשימה בשביל שידורי תעמולה.
9.היא שופטת מחדלים שנעשו בניגוד לחוק הבחירות.
10.היא מפרסמת את תוצאות הבחירות ויו”ר הועדה נותן לכל ח”ח שבנחבר תעודה מתאימה.
ועדת בחירה איזורית:
בכל איזור בחירות מוקמת ועדת בחירות איזורית. ישראל מחולקת ל14 נפות ולכל אחת מהן ועדת בחירה משלהן ומוגדרת כאיזור בחירה. הועדה צריכה להתמנותלא יאוחר מ61 יום לפני הבחירות. היא מונה 30 איש ובראשה שופט שמתמנה ע”י נשיא בית המשפט העליון.
סמכיותיה של ועדת הבחירות האזורית:
1.למנות את חבריועדות הקלפי.
2.מסמכות את ספירת הקולות באזוריהן.
ועדות הבחירות האזוריות הן בעצם שלוחות של ועדת הקלפי המרכזית. הן מסכמות ספירת קולות באיזור שלהן והועדה המרכזית מסכמת את כל האיזורים.
ועדות קלפי:
לפי חוק לכל איזור קלפייש ועדת קלפי. היא פועלת רק יום אחד שהוא יום הבחירות. ההרכב הסיעתי של כל ועדת קלפי נקבע ע”י הועדה האיזורית באשור הועדה המרכזית.

חישוב תוצאות הבחירות וחלוקת המקומות בכנסת החדשה:
בידי ועדת הבחירות המרכזית תוצאות כל הבחירות והיא קובעת את חלוקת המקומות בכנסת בצורה הבאה. לוקחים את מספר כל הקולות מנקים את הקולות של המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. (הן לא יכולות להציל את עצמן בעזרת הסכם עודפים) ומחלקים ב120 המספר שמתקבל הוא המינימום שנדרש למנדט אחד בכנסת (מודד). מחלקים את מספר הקולות הכשרים של הרשימה במודד וכך מתקבלים מספר המנדטים שלה. המנדטים הבלתי מחולקים ניתנים ע”י חישוב מיוחד. לפי חוק באדר עופר מחלקים את מספר הקולות הכשרים של כל מפלגה במספר המנדטים שלה + 1 ומתקבל מודד רשימה המפלגה שיש לה מודד רשימה גבוהה ביותר זוכה במנדט הנוסף. במקרה של שוייון נערכת הגרלה ובהסכם עודפים החזקה לוקחת. לאחר הבחירות מכריזה הועדה על מספר חברי הכנסת מכל רשימה ומי הם יהיו על פי הרשימה שניתנה לה מהמפלגה (לפי פריימריס…). כל בוחר רשאי לערער תוך 14 יום על תוצאות הבחירות. הוא מערער לכנסת. אם לדוגמא הוא מביא הוחכות שהיו זיופים בקלפי מסיום יערכו שם בחירות חוזרות והתוצאות יכולות להשתנות ע”פ אותו השינוי.
לשינוי שיטת הבחירות:שיטות בחירה חלופות:
עד למהפך ב1970 לא היתה בעיה אם היציבות של הממשלה אך אחריו הממשלה כבר למקבלת יכולת שליטה וניהול יעילים. לעומת שיטה הוצאו שיטות חלויפיות העיקרית היא שיטת הבחירות האזריות הרוביות. לפיה כל אזור בוחר ציר שייצג אותה.
יתרונות וחסרונות השיטה האזורית רובית:
יתרונות :
1.אנשים מפחדים להצביע למפלגות הקטנות מכיון שאין להן כמעט שום סיכוי להצליח מבחינה ארצית. זה יוצר מצב בו יש שתי מפלגות גדולות אחת שיש לה רוב והיא בממשלה. רוב משלה שמבטיח יציבות בלי תלות בזרמים קטנים. ומפלגה אופוזיציונית קטנה שיש לה סיכוי לזכות בבחירות הבאות מכיון שהיא האפשרות היחידה.
2.הנבחר קשור ותלוי באיזור אותו הוא מיצג. הוא לא יכול להתעלם מכיון שהוא יודך. הוא מוחרך לבקר בדחיפותבאיזורו ולדאוג לשלומו ופיתוחו.
3.הנבחר קשור בבוחריו לכל אורך הכהונה ולא במפלגה וזה מקרב אותו יותר לצבור ולאידאל הדמוקרטי.
4.השיטה פשוטה ועל כן קל לבוחרים להבינה.
חסרונות:
1.שיטת בחירות זאת יכולה להבליט עוד יותר את ההבדלים שאנו מנסים לתשתש כמו ההבדל בין צפון ת”א ועיירת פיתוח וזה יעט את תהליך המיזוג.
2.שיטת בחירות זאת מגבירה יותר מהאחרות קיום של רק שתי מפלגות. דבר כזה מדרבן פעילות חוץ פרלמנטרית.
3.יכול להיוצר מצב שבו קולות רבים הולכים לעיבוד לדוגמא יזכו ב400 200 300 אז 400 יצגו 900 קולות עבודים. (דבר שיכול לקרות גם בבחירות רגילות.
4.התענה העיקרית היא שיכול לקות מצב בו מיעוט ישלוט על פני רוב נומר וישנם 10 אזורים ב6 תזכמה מפלגה ב50.6 וב 4 האחרים בכלום היא תזכה בבחירות בעצם במיעוט די קטן בעם.
היו עוד כמה הצעות כמו בחירותמעורבות גם איזוריות וגם ארציות וכו….
המפלגות ותפקידיהן בדמוקרטיה הישראלית:
סכום מהמחברת.