חיל- הקשר הוא חיל מקצועי שתפקידו להעביר קשר ממקום למקום, לאוויר ליבשה ולים. חיל- הקשר משתמש גם בצנחנים ובמטוסים על מנת להעביר קשר למקומות מרוחקים.
תפקודו הראשון של חיל- הקשר היה בנובמבר 1947 ועד חתימת אחרון הסכמי שביתת הנשק עם סוריה ביולי 1949. היו אלה 18 חודשי מלחמה שבמהלכה השתתפו “בשירות הקשר” יוצאי צבאות מלחמת העולם השניה. לחיל- הקשר היו גם מכשירי איתות שונים כגון: פנס לוקס בלילה ודגלים ביום. בסוף מלחמת העצמאות ביולי 1949 היו לחיל- הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו- 4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בתום מלחמת העצמאות פרש מפקד חיל- הקשר יעקב ינאי מתפקידו, ויצחק אלמוג קיבל את הפיקוד במקומו. חיל- הקשר התפתח מאוד בשנות ה- 50 וה- 60. בשנים אלו חודש כל הציוד של חיל- הקשר. למרות זאת לא היה לחיל- הקשר תדרים לצורכי צבא מפותח. מכשירי הקשר הוחלפו במכשירים חדישים יותר שהיה באפשרותם להינשא ביד. במלחמת סיני חיל- הקשר כמעט ולא עזר מכיוון שלא היו לו מכשירי קשר המסוגלים לקלוט ולשדר לאזור מרוחק כמו סיני, וכך לא הייתה לחיל שליטה על כוחות מרוחקים במפקדות צה”ל. לאחר מלחמה זו הבין מפקד חיל- הקשר כי יש צורך לחדש את מכשירי הקשר שוב וכך עשה. בין שנות 1954 עד 1962 יצאו כל האנשים ששירתו בחיל- הקשר להשתלמויות. מאז דאג חיל- הקשר להעברת הקשר בין כל מפקדות צה”ל, ומכשירי רדיו-טלפון חדיש נרכשו. כל הציוד החדיש השתקם יפה בחיל- הקשר. בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים השיג חיל- הקשר מכשירים חדישים רבים. נדרש קשר טלפוני אמין על מנת לתווך אלפי קילומטר, ואכן חיל- הקשר עמד במבחן. חיל- הקשר המשיך להצטייד במכשירים חדישים, גם הכשרת כוחות האדם השתפרה מאוד. חיל- הקשר גדל פי 10 מתום מלחמת העצמאות עד למלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים הוכיח חיל- הקשר את מהירותו הרבה וזכה להערכה רבה כאשר הוא אפשר לשלוט בקשר עד ליחידה הרחוקה ביותר. לנשים בחיל זה אין תפקידים צבאיים.
בכל הפעולות בהם השתתף חיל- הקשר הוא נאלץ להתמודד מול תנאין שונים ומגוונים- החל בקשר עם כוחות פשיטה קטנים או גדולים, שפועלים בטווחים שונים ןנעים ליעדיהם ביבשה, באוויר או בים, דרך מתן קשר לטווח אלפי קילומטרים (כמו לכוח ששחרר את חטופי אנטבה וכלה במתן קשר לעוצבות שריון הנעות בשטח הררי קשה הלבנון בעת מבצא “שלום הגליל).
כיום מפעיל החיל ציוד נייח ונייד משוכלל, מהמתקדמים בעולם, בתחומי הרדיו- טלפון, טלגרפיה ומחשבים, ציוד הצפנה המאפשר העברת מידע מסווג בזמן אמת, אמצעי לוחמה אלקטרונית ואמצעי איתור וגילוי מתוחכמים. החיל גם מפתח מערכות עבור חילות אחרים כמו: חיל התותחנים, ההנדסה ולמעשה צה”ל כולו; ובעקבות כך קיבל אחריות על כל מערכות המחשבים בצה”ל. לשמו נוספה המילה “מחשבים” והוא נקרא “חיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים”.
חיל- הקשר מתכנן, מפעיל, מתחזק ומכשיר את מפעיליו, את מערכות התקשורת, המידע והשליטה, מערכות ההכרחיות להנעתו ולתפקודו של צבא מתקדם בעידן המודרני שבלעדיהן אין צבא יכול להתקיים. מכאן נובעת מרכזיותו וחשיבותו של החיל, הנאמן לייעודו כזרוע המפקד לפיקוד ושליטה.
לחיל- הקשר יש בית ספר מיוחד ללימוד מקצוע זה, בו אפשר ללמוד את תחומים אלו:
1. אלחוטנות.
2. אלחוטן ל”א.
3. טכנאי קשר.
4. טכנאי מערכות קוויות (טלפונים).
5. טכנאי מערכות מחשב.
6. מפעיל מחשב.
7. מפעיל מערכות מחשב.
8. תכנות מחשבים.
9. מפ”ט (מחסנאי/פקיד טכני) קשר.
10. צפ”ט (צופן פענוח טלגרף).
מוכ”מ יבשת (קש”ת).
תפקודו הראשון של חיל- הקשר היה בנובמבר 1947 ועד חתימת אחרון הסכמי שביתת הנשק עם סוריה ביולי 1949. היו אלה 18 חודשי מלחמה שבמהלכה השתתפו “בשירות הקשר” יוצאי צבאות מלחמת העולם השניה. לחיל- הקשר היו גם מכשירי איתות שונים כגון: פנס לוקס בלילה ודגלים ביום. בסוף מלחמת העצמאות ביולי 1949 היו לחיל- הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו- 4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בתום מלחמת העצמאות פרש מפקד חיל- הקשר יעקב ינאי מתפקידו, ויצחק אלמוג קיבל את הפיקוד במקומו. חיל- הקשר התפתח מאוד בשנות ה- 50 וה- 60. בשנים אלו חודש כל הציוד של חיל- הקשר. למרות זאת לא היה לחיל- הקשר תדרים לצורכי צבא מפותח. מכשירי הקשר הוחלפו במכשירים חדישים יותר שהיה באפשרותם להינשא ביד. במלחמת סיני חיל- הקשר כמעט ולא עזר מכיוון שלא היו לו מכשירי קשר המסוגלים לקלוט ולשדר לאזור מרוחק כמו סיני, וכך לא הייתה לחיל שליטה על כוחות מרוחקים במפקדות צה”ל. לאחר מלחמה זו הבין מפקד חיל- הקשר כי יש צורך לחדש את מכשירי הקשר שוב וכך עשה. בין שנות 1954 עד 1962 יצאו כל האנשים ששירתו בחיל- הקשר להשתלמויות. מאז דאג חיל- הקשר להעברת הקשר בין כל מפקדות צה”ל, ומכשירי רדיו-טלפון חדיש נרכשו. כל הציוד החדיש השתקם יפה בחיל- הקשר. בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים השיג חיל- הקשר מכשירים חדישים רבים. נדרש קשר טלפוני אמין על מנת לתווך אלפי קילומטר, ואכן חיל- הקשר עמד במבחן. חיל- הקשר המשיך להצטייד במכשירים חדישים, גם הכשרת כוחות האדם השתפרה מאוד. חיל- הקשר גדל פי 10 מתום מלחמת העצמאות עד למלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים הוכיח חיל- הקשר את מהירותו הרבה וזכה להערכה רבה כאשר הוא אפשר לשלוט בקשר עד ליחידה הרחוקה ביותר. לנשים בחיל זה אין תפקידים צבאיים.
בכל הפעולות בהם השתתף חיל- הקשר הוא נאלץ להתמודד מול תנאין שונים ומגוונים- החל בקשר עם כוחות פשיטה קטנים או גדולים, שפועלים בטווחים שונים ןנעים ליעדיהם ביבשה, באוויר או בים, דרך מתן קשר לטווח אלפי קילומטרים (כמו לכוח ששחרר את חטופי אנטבה וכלה במתן קשר לעוצבות שריון הנעות בשטח הררי קשה הלבנון בעת מבצא “שלום הגליל).
כיום מפעיל החיל ציוד נייח ונייד משוכלל, מהמתקדמים בעולם, בתחומי הרדיו- טלפון, טלגרפיה ומחשבים, ציוד הצפנה המאפשר העברת מידע מסווג בזמן אמת, אמצעי לוחמה אלקטרונית ואמצעי איתור וגילוי מתוחכמים. החיל גם מפתח מערכות עבור חילות אחרים כמו: חיל התותחנים, ההנדסה ולמעשה צה”ל כולו; ובעקבות כך קיבל אחריות על כל מערכות המחשבים בצה”ל. לשמו נוספה המילה “מחשבים” והוא נקרא “חיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים”.
חיל- הקשר מתכנן, מפעיל, מתחזק ומכשיר את מפעיליו, את מערכות התקשורת, המידע והשליטה, מערכות ההכרחיות להנעתו ולתפקודו של צבא מתקדם בעידן המודרני שבלעדיהן אין צבא יכול להתקיים. מכאן נובעת מרכזיותו וחשיבותו של החיל, הנאמן לייעודו כזרוע המפקד לפיקוד ושליטה.
לחיל- הקשר יש בית ספר מיוחד ללימוד מקצוע זה, בו אפשר ללמוד את תחומים אלו:
1. אלחוטנות.
2. אלחוטן ל”א.
3. טכנאי קשר.
4. טכנאי מערכות קוויות (טלפונים).
5. טכנאי מערכות מחשב.
6. מפעיל מחשב.
7. מפעיל מערכות מחשב.
8. תכנות מחשבים.
9. מפ”ט (מחסנאי/פקיד טכני) קשר.
10. צפ”ט (צופן פענוח טלגרף).
מוכ”מ יבשת (קש”ת).
