אחת היוצרות המקובלות ביותר בספרות הילדים בארץ, נולדה וגדלה בחיפה, למדה ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1975 – 1973 ערכה את ירחון הטבע לילדים “פשוש”, פרסמה ספורים בהמשכים בכתבי עת לילדים והחלה להוציא לאור ספריה. מן הראשונים שבהם היו ילדי השכונה במחתרת ( 1971 ), והסדרה בת עשרת הספרים “ילדים אלמונים”. הסדרה פותחת בסיפורו של ה”סליק במעמקי המערה ( 1972 ) ומסיימת ב”קמה מדינת ישראל” ( 1978 ). את ספרה “המורד” כתבה על חייו של אברהם שטרן. לאחר מכן על רקע מלחמת יום הכיפורים כתבה את “השלושה שלא נטשו”. במשך שבע שנים שמשה גלילה רון פדר אם לילדים ממשפחות הרוסות, ועליהם כתבה את “אל עצמי” ( 1976 ), יומנו של ציון, אחד הילדים הללו. הספרים על ציון וחבריו היו לסדרה: “מכתבים לבתיה” ( 1977 ), “ילד חוץ” (1978 ), “חבורת רחוב” ( 1979 ), “כבוד עצמי” (1980 ) , ועוד. סדרות ספרים אחרות שכתבה גלילה רון פדר עמית הן “ג’ינג’י” ( 1980 – 1993). היא חיברה גם סדרות ביוגרפיות על אנשי מדע דגולים, על חיי זאב ז’בוטינסקי ועל משה דיין. ספרה “בחינת בגרות”(1982) עובד לסרט קולנוע. בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים נכתב הספר “אלכס כבר לא עולה חדש”(1990), ואחר שבה גלילה רון פדר עמית מלחמת לתקופת מלחמת העצמאות, בספרה “יומן מלחמה פרטי” של ילד ירושלמי באותה מלחמה.