ניתוח שירו של יהודה עמיחי “אבי”- פירוט לפי בתים ורעיונות מרכזיים
שיר קצר בן שלושה בתים, בכל בית שתי שורות.
הדובר השירי מתאר את דמותו של אביו מנקודת ראות של ילד משולבת בנקודת
ראות של מבוגר. ניכרת בתיאור האב הערצה רבה אל האב. האב הופך להיות סמל
לאהבה ולמעשים טובים.
האמצעים בהם משתמש הדובר בתיאור האב הם דימוי, מטאפורה וניגוד. אמצעים
אלו מקנים את הציוריות לשיר.
בית א’ – תיאור הקשר בין הבן לאב.
“זכר אבי עטוף בניר לבן
כפרוסות ליום העבודה”
בשילוב של מטאפורה ודימוי מתאר הדובר השירי את זיכרון אביו המלווה אותו
ביום יום כדבר מובן מאליו, כמו שלוקחים פרוסות ליום העבודה. ניר לבן מרמז על
תכריכים, בהם עוטפים את המת. נבין מכך שהאב כבר אינו בחיים. צבע הלבן גם
מרמז על טוהר וניקיון כפיים של האב.
בית ב’ – האהבה כמאפיינת את האב.
“כקוסם המוציא מכובעו ארנבות ומגדלים,
הוציא מתוך גופו הקטן – אהבה.”
דימוי האב לקוסם המוציא מתוך גופו הקטן אהבה. האהבה הרבה שמעניק האב
מנוגדת לממדי גופו. בכך יש יסוד של הפתעה. הדובר השירי מוקסם מגודל אהבת
האב לעומת ממדיו הפיזיים הקטנים של האב. זוהי אהבה טבעית, זורמת, מפתיעה
כמו מעשיו של הקוסם, המוציא מכובעו ארנבות ומגדלים.
בית ג’ – המעשים הטובים כמאפיינים את דמות האב.
“נהרות ידיו
נשפכו לתוך מעשיו הטובים.”
המטאפורה “נהרות ידיו” מציגה את ידיו של האב כנהרות. נהר מאופיין בזרימה
של מים. כך ידיו של האב שפעו במעשים טובים על סביבתו. כאן מוצגת תכונתו
המוסרית – עשיית מעשים טובים למען האחרים.
נשים לב לעיצוב של בית זה. שורה ראשונה קצרה, שורה שניה ארוכה – ממחישה
את אורך הנהרות, הזרימה של המים. מבנה זה ממחיש את הרעיון של הבית.
לסיכום, הדובר השיר עושה אידיאליזציה מדמות האב. הוא מעניק לו תכונות של
אהבה ומעשים טובים באמצעים ציוריים. האב בשיר זה יכול להיות אביו הביולוגי.
אך ניתן לראות באב זה גם סמל לדור העבר, שמייצג ערכים עליהם מתרפק
(מתגעגע) המשורר. ראה את השיר “אלוהים מרחם על ילדי הגן”, בו מוצגת דמות
האם המורישה מטבעות חסד, שבזכותן יבוא האושר על העולם.
