לפני מיליארדי שנים, זמן מה לאחר המפץ הגדול, החלה להיווצר מערכת השמש.
9 גושי חומר לוהטים קטנים החלו להיווצר ביקום המתקרר כשהם חגים סביב גוש חומר גדול יותר מהם-השמש. תשעת הגושים הינם הכוכבים המרכיבים את מערכת השמש שלנו וכדור הארץ הוא אחד מהם. השמש גדולה מכל כוכבי המערכת והם סובבים אותה בציר קבוע לכל כוכב עקב כוח המשיכה האדיר שלה. המרחקים בין הכוכבים לשמש ובין עצמם הם עצומים. המרחק בין כדור הארץ לשמש הוא כ- 150,000,000 ק”מ. לקרן שמש הנעה במהירות האור – המהירות הגבוהה ביותר שיש – לוקח כ-8 דקות להגיע מהשמש לכדור הארץ. כדור הארץ הוא הכוכב היחיד במערכת השמש שיש בו תנאי קיום. מאדים הוא הכוכב שיש בו תנאים הכי קרובים לתנאי קיום.

מזג אויר
במהלך סיבובו של כדור הארץ סביב השמש הוא סופג אליו אנרגיה רבה.
אנרגיה זו פוגעת בקרקע ומחממת אותה, כאשר באזורי קו המשווה הקרינה פוגעת בזווית ישרה – דבר הגורם לחימום מאסיבי של פני השטח, ואילו בקטבים בזווית נמוכה (אם בכלל) כך שפני השטח בקושי מתחממים.
עקב כך נוצרים הפרשי טמפרטורה בין הקטבים למשווה,ומכאן גם הפרשי לחצים, אלו מתאזנים בעזרת רוח (רוח = מעבר אוויר מאזור בעל לחץ אוויר גבוהה לאזור בעל לחץ אוויר נמוך) שמניעה את האטמוספרה ויוצרת את מגוון מזג האוויר (אילו כדור הארץ לא היה סובב על צירו, הייתה נוצרת זרימת רוח אדירה ואחידה בין הקטבים למשווה).

עונות השנה
כדור הארץ לא נמצא בניצב לשמש, אלא הוא נטוי מעט על צירו (כ-23 מעלות), כך שעם שינויי מיקומו של כדה”א במהלך סיבובו סביב השמש, חלוקת מנות הקרינה משתנות (היכן שזווית הפגיעה יותר גבוהה, האזור יותר חם). כאשר ב-21 ביוני שורר שיא הקיץ בחצי כדה”א הצפוני, והקוטב הצפוני נהנה מאור יום של 24 שעות,ואילו בחצי הדרומי שורר חורף ואנטרקטיקה חשוכה לחצי שנה, וכעבור חצי שנה המצב מתהפך. ב-21 במרץ חל יום השוויון-היום שבו חלוקת הקרינה בין הקטבים שווה, וקו המשווה בניצב לשמש.
עקב שינויים אלו נוצרות עונות השנה – לכן בחורף נזכה ליממה קצרה ואילו בקיץ ליום ארוך (בראשית הציביליזציה, האדם הקדמון ראה שהשמש זורחת פחות ופחות זמן עם קרבת החורף, לכן כדי “לעודד” אותה לחזור לשמים היו נוהגים להדליק מדורות ואש, ובמהלך התפתחות הדתות זה נהפך לחג האורות =חנוכה ליהודים, וכריסטמס לנוצרים).

הרכב האטמוספרה
לקרינת השמש מהלך חשוב בהתפתחות האטמוספרה והרכבה.
בעזרתה מתקיים תהליך הפוטוסינתזה בצמחים, מה שמעניק את החמצן – “סם החיים”.
קרינה זו אף הופכת את החמצן (o2) לאוזון (o3), ועל-ידי כך מעניקה לנו את אחת משכבות המגן הרבות מפני קרינת uv.

גוף האדם
כאשר קרינת uv פוגעת בגופינו, נוצר ויטמין d, ללא ויטמין זה עצמותינו (ושל בע”ח רבים) היו מתרככות וגופינו היה קורס תחת נטל משקלו.

ניווט במרחב
ללא השמש (וגם הירח במקרה זה) חרקים היו מאבדים את יכולת ניווטם במרחב (כדי לדעת שהם טסים בקו ישר, הם משייטים בזווית קבועה לשמש או לירח, החרקים מתבלבלים ולכן עפים סביב מנורות – הם חושבים שזו השמש וחגים בזווית קבועה סביבה.

סערות ורוח שמש
מעבר לפליטה של קרינה, בעת התפרצויות אדירות ,חלקים מאטמוספרת השמש מצליחים להימלט מכוח הכבידה שלה,ונפלטים במהירות אדירה (בין 50 ל-500 קילומטר לשנייה) לחלל-תופעה זו מכונה “רוח שמש”.
לעיתים זרם זה של חלקיקים פוגע בכדור הארץ וגורם לתופעות רבות:

*זוהר הקוטב- ברגע שפוגעת רוח השמש בחגורות ואן אלן (השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ) היא מובלת לאזורי הקוטב, שם הן פוגעות בשכבות העליונות של האטמוספרה,פגיעה זו פולטת אור בצבעים שונים (צהוב = חמצן, ירוק = חנקן והאדום הנדיר מהאוזון), לאורות אלו קוראים “זוהר הקוטב”-אורורה.
האורורה מופיעה כל שנה, אך תדירותה ועוצמתה גדלים ביחס ישיר לרמת פעילות השמש.

*בהתפרצויות חזקות במיוחד, רוח השמש משפיעה על כל כדור הארץ, היא גורמת למתכות להטען חשמלית מה שגרם ב-4/6/1989 להתפוצצות צינור גז בסיביר, הפסקת חשמל בכל קנדה,שיבושים בקליטת שידורי הלוויין וכן יצירת עומס מתח על מעגלים חשמליים בלוויינים עצמם, אורורה שחורגת בעוצמתה ותדירותה, ובנוסף ידועים מקרים שבהם טלגרפים תפקדו מבלי שחיברו אותם לחשמל.