מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי מהשמש. זהו כוכב הלכת החיצוני הקרוב ביותר לכדור הארץ ואחד מכוכבי הלכת הקטנים יותר במערכת השמש.
נתונים מספריים
קוטרו שווה ל־6,720 ק”מ והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו, אחת ל־24 שעות וכ־40 דקות. מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום במהירות של 24.13 ק”מ/שניה וצפיפותו הממוצעת 3.95 גרם לסמ”ק. פני המאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים הוא קרח יבש הנוצר מקפיאת פחמן דו-חמצני. השינוי בגודלן ובצורתן של המדבריות על פני המאדים נעוץ ברוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. ציר הסיבוב של מאדים נטוי בזווית של 25 מעלות ביחס למישור ההקפה שלו סביב השמש. האטמוספירה עליו דלילה מאוד וכמות המים בה נמוכה.
היסטוריה
בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע המאדים העשירה בברזל, וכך הברזל התחבר עם החמצן שבאדי המים והתחמצן ובמילים אחרות, הברזל החליד. צבעה הכתום-אדום של החלודה העניק למאדים את גונו. למאדים שני ירחים קטנים, פובוס ודמוס, כלומר, פחד ואימה. גודלם של שני הירחים אינו עולה על מספר ק”מ וכנראה שהם אסטרואידים שנלכדו ע”י מאדים.
מים על מאדים
הקוטב הצפוני של מאדים מלא במים קפואים. תגלית חדשה מראה כי בקוטב הצפוני יש לפחות אותה כמות מים כמו זו שהתגלתה בקוטב הדרומי והדבר מגביר את התקוות לאיתור עקבות של חיים מיקרוסקופיים בעבר.
הקרח נמצא ממש מתחת לפני השטח של כוכב הלכת, טוען ביל בוינטון מאוניברסיטת אריזונה, החבר בצוות משותף אמריקני-רוסי של מדענים שגילו את התגלית. למעשה הם גילו מימן, אחד המרכיבים של מולקולת המים, אך הם גילו כל כך הרבה מימן שהדרך היחידה שבה הוא יכול להשאר במאדים הוא בהיותו חלק ממולקולות מים ולא חופשי. “כמות כזו של מימן אינה יכולה להישמר אלא בצורת מים” אמר. לדבריו, כמות המים מגיעה לעיתים ל־80-90 אחוזים ממסת הסלע. הקרח מפוזר באופן אחיד בכל איזור הקוטב הצפוני, אמר.
“יהיה צורך לחפור עד 30 סנטימטרים ולמצוא את המים”, אמר בוינטון. אלו חדשות טובות לאלו הסבורים כי במאדים התפתחו חיים מיקרוסקופיים כמו על כדור הארץ. אם מאדים היה חם ולח בנקודת זמן מסוימת, כפי שאסטרונומים רבים סבורים, התפרוסת הנוכחית של המים עשויה להצביע על איזורים גדולים שבהם היו פעם תנאים נוחים לחיים.
ממצאי הצוות פורסמו בכתב העת סיינס, ולצורך המחקר נעשה שימוש בתצלומים שצילמו החלליות מארס גלובל סרוויר ומארס אודיסי – שתיהן מקיפות עדיין את מאדים. מארס אודיסי גילתה לראשונה עדויות על מים בקוטב הדרומי של מאדים לפני כשנה. המדענים מצאו כשליש יותר מים באיזור הקוטב הצפוני לעומת הכמות שהתגלתה עד כה בקוטב הדרומי.
מאדים הוא כוכב הלכת שגורם התענינות על כדור הארץ, יותר מכל כוכב לכת אחר במערכת השמש. אחת הסיבות: האפשרות להאריץ אותו, כלומר להפוך אותו לכוכב לכת שישררו בו תנאים שיאפשרו לבני-אדם להגיע אליו ברבות הימים ולהשתכן בו. עד שנת 2030 מתכוונת נאס״א לשלוח אליו חללית מאויישת, באם ימצא לכך התקציב. עלות מבצע מסוג זה מוערכת בעד 300 מליארדי דולרים, וההערכה היא כי ידרש לכך שיתוף פעולה בינלאומי. ב-14/1/2004 הכריז נשיא ארה”ב ג’ורג’ וו בוש על חזרה לירח, והקמת בסיס קבע על פניו שישמש כנקודת יציאה למסע מאויש למאדים. מסע הרכבים ספיריט ואופורטיוניטי
ב 3 בינואר 2004 נחת במכתש גוסב במאדים רכב השטח הרובוטי ספיריט, וב-25 בינואר 2004 נחת רכב תאום שלו, אופורטיוניטי. שני הרכבים מצוידים בכלי חפירה ובמגוון מכשירי מדידה, לרבות מיקרוסקופ וספקטרוסקופ מדגם מוסבאואר לגילוי ההרכב הכימי של הסלעים והאדמה.
ב-2 במרץ 2004 הודיעה נאס”א במסיבת עיתונאים כי אופורטיונטי גילה עדויות חד משמעיות לקיומם של מים בעבר על פני כוכב הלכת. פירוש הדבר, שהטמפטרטורות ולחץ האוויר היו גבוהים בהרבה מאשר אלו השוררים כיום במאדים, ולפיכך היו יכולים להיווצר עליו חיים. אין עדויות לקיום חיים, ומכשירי החללית גם לא יכולים לגלות אם היו חיים בעבר. לפיכך יש מבין המדענים השותפים בפרויקט כאלו הדורשים שיגור חללית למאדים שתחפור ותביא דוגמאות סלעים לכדור הארץ. שלושה ימים אחר כך, ב-5 במרץ 2004, הודיעה נאס”א במסיבת עיתונאים נוספת כי גם ספיריט, הרכב התאום של אופורטיוניטי, הפועל במכתש גוסב, מרחק חצי מאדים, בצידו השני של קו המשווה, מצא עדויות למים, אף כי גם אם היו שם מים בעבר, כמותם היתה קטנה מזו שהיו באיזור שבו פועל אופורטיוניטי.
נתונים מספריים
קוטרו שווה ל־6,720 ק”מ והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו, אחת ל־24 שעות וכ־40 דקות. מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום במהירות של 24.13 ק”מ/שניה וצפיפותו הממוצעת 3.95 גרם לסמ”ק. פני המאדים מלאים במכתשים ומרבית הקרח בקטבים הוא קרח יבש הנוצר מקפיאת פחמן דו-חמצני. השינוי בגודלן ובצורתן של המדבריות על פני המאדים נעוץ ברוחות העזות המזיזות ענני חול גדולים ממקום למקום. ציר הסיבוב של מאדים נטוי בזווית של 25 מעלות ביחס למישור ההקפה שלו סביב השמש. האטמוספירה עליו דלילה מאוד וכמות המים בה נמוכה.
היסטוריה
בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע המאדים העשירה בברזל, וכך הברזל התחבר עם החמצן שבאדי המים והתחמצן ובמילים אחרות, הברזל החליד. צבעה הכתום-אדום של החלודה העניק למאדים את גונו. למאדים שני ירחים קטנים, פובוס ודמוס, כלומר, פחד ואימה. גודלם של שני הירחים אינו עולה על מספר ק”מ וכנראה שהם אסטרואידים שנלכדו ע”י מאדים.
מים על מאדים
הקוטב הצפוני של מאדים מלא במים קפואים. תגלית חדשה מראה כי בקוטב הצפוני יש לפחות אותה כמות מים כמו זו שהתגלתה בקוטב הדרומי והדבר מגביר את התקוות לאיתור עקבות של חיים מיקרוסקופיים בעבר.
הקרח נמצא ממש מתחת לפני השטח של כוכב הלכת, טוען ביל בוינטון מאוניברסיטת אריזונה, החבר בצוות משותף אמריקני-רוסי של מדענים שגילו את התגלית. למעשה הם גילו מימן, אחד המרכיבים של מולקולת המים, אך הם גילו כל כך הרבה מימן שהדרך היחידה שבה הוא יכול להשאר במאדים הוא בהיותו חלק ממולקולות מים ולא חופשי. “כמות כזו של מימן אינה יכולה להישמר אלא בצורת מים” אמר. לדבריו, כמות המים מגיעה לעיתים ל־80-90 אחוזים ממסת הסלע. הקרח מפוזר באופן אחיד בכל איזור הקוטב הצפוני, אמר.
“יהיה צורך לחפור עד 30 סנטימטרים ולמצוא את המים”, אמר בוינטון. אלו חדשות טובות לאלו הסבורים כי במאדים התפתחו חיים מיקרוסקופיים כמו על כדור הארץ. אם מאדים היה חם ולח בנקודת זמן מסוימת, כפי שאסטרונומים רבים סבורים, התפרוסת הנוכחית של המים עשויה להצביע על איזורים גדולים שבהם היו פעם תנאים נוחים לחיים.
ממצאי הצוות פורסמו בכתב העת סיינס, ולצורך המחקר נעשה שימוש בתצלומים שצילמו החלליות מארס גלובל סרוויר ומארס אודיסי – שתיהן מקיפות עדיין את מאדים. מארס אודיסי גילתה לראשונה עדויות על מים בקוטב הדרומי של מאדים לפני כשנה. המדענים מצאו כשליש יותר מים באיזור הקוטב הצפוני לעומת הכמות שהתגלתה עד כה בקוטב הדרומי.
מאדים הוא כוכב הלכת שגורם התענינות על כדור הארץ, יותר מכל כוכב לכת אחר במערכת השמש. אחת הסיבות: האפשרות להאריץ אותו, כלומר להפוך אותו לכוכב לכת שישררו בו תנאים שיאפשרו לבני-אדם להגיע אליו ברבות הימים ולהשתכן בו. עד שנת 2030 מתכוונת נאס״א לשלוח אליו חללית מאויישת, באם ימצא לכך התקציב. עלות מבצע מסוג זה מוערכת בעד 300 מליארדי דולרים, וההערכה היא כי ידרש לכך שיתוף פעולה בינלאומי. ב-14/1/2004 הכריז נשיא ארה”ב ג’ורג’ וו בוש על חזרה לירח, והקמת בסיס קבע על פניו שישמש כנקודת יציאה למסע מאויש למאדים. מסע הרכבים ספיריט ואופורטיוניטי
ב 3 בינואר 2004 נחת במכתש גוסב במאדים רכב השטח הרובוטי ספיריט, וב-25 בינואר 2004 נחת רכב תאום שלו, אופורטיוניטי. שני הרכבים מצוידים בכלי חפירה ובמגוון מכשירי מדידה, לרבות מיקרוסקופ וספקטרוסקופ מדגם מוסבאואר לגילוי ההרכב הכימי של הסלעים והאדמה.
ב-2 במרץ 2004 הודיעה נאס”א במסיבת עיתונאים כי אופורטיונטי גילה עדויות חד משמעיות לקיומם של מים בעבר על פני כוכב הלכת. פירוש הדבר, שהטמפטרטורות ולחץ האוויר היו גבוהים בהרבה מאשר אלו השוררים כיום במאדים, ולפיכך היו יכולים להיווצר עליו חיים. אין עדויות לקיום חיים, ומכשירי החללית גם לא יכולים לגלות אם היו חיים בעבר. לפיכך יש מבין המדענים השותפים בפרויקט כאלו הדורשים שיגור חללית למאדים שתחפור ותביא דוגמאות סלעים לכדור הארץ. שלושה ימים אחר כך, ב-5 במרץ 2004, הודיעה נאס”א במסיבת עיתונאים נוספת כי גם ספיריט, הרכב התאום של אופורטיוניטי, הפועל במכתש גוסב, מרחק חצי מאדים, בצידו השני של קו המשווה, מצא עדויות למים, אף כי גם אם היו שם מים בעבר, כמותם היתה קטנה מזו שהיו באיזור שבו פועל אופורטיוניטי.
