מקווים שתהנה לקרוא.
ת.ז של הירח

הירח נע סביב כדה”א במרחק ממוצע של 384,000 קילומטרים.
מסלולו סביב כדה”א – צורתו צורת אליפסה, הנטויה לקו המשווה של כדה”א.
קשרי המסלול(נקודות החיתוך שלו עם קו המשווה)מתקדמים בכ-19 מדי שנה.
הנקודה הקרובה ביותר לכדה”א היא במרחק 454,330 קילומטרים ממנו, והרחוקה ביותר היא 404,320 קילומטרים.
המסה של הירח קטנה פי 81 מהמסה של כדה”א.
קטרו – 3600 קילומטרים, כרבע מקוטר כדה”א.
כח המשיכה ע”פ הירח הוא כשישית מכח המשיכה ע”פ כדה”א.
הירח משלים הקפה אחת סביב כדה”א ב-27 יום, 7 שעות, 43 דקות ו-11.5 שניות.
הירח מוסיף לנוע במשך כיומיים ו-5 שעות כדי להגיע למצב שבו היה בחודש שלפני כן ביחס לכדה”א ולשמש. לכן “חודש ירח” נמשך 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו-2.8 שניות.
קוטבי הירח מוצגים לסירוגין כלפי כדה”א. תכונה זו מכונה “ליבראציה ברוחב”. בגלל האליפטיות של מסלול הירח אין מהירותו הזוויתית קבועה, ואילו הסיבוב העצמי קבוע, לכן אפשר לצפות באפוגיאון הירח בחלק קטן מהצד המזרחי שאינו פונה בד”כ אל הארץ ואילו בפריגיאון אפשר לצפות בחלק קטן מהצד המערבי. תנועה זו מכונה “ליבראציה באורך” , תנועות הליבראציה מאפשרות לצפות מכדה”א ב-59% בערך משטח הירח.
אנו רואים את הירח זורח במזרח ושוקע במערב, אך זו תנועה מדומה- בגלל הסיבוב של כדה”א סביב צירו. בזמן של הקפה אחת סביב כדה”א, נע הירח פעם אחת סביב צירו, לכן מופנה אלינו כל הזמן צד אחד של הירח.
הירח הוא גוש סלע קר, שאינו פולט אור משלו, האור הבהיר שלו אינו אור השמש, המחזר מפניו כמו מראי. במשך חודש צורתו של “המאור הקטן” משתנה מסהר דק לעיגול מלא וחוזר חלילה. הסיבה לכך היא שחציו של הירח המואר ע”י השמש, אינו חופף תמיד לחצי המופנה אל כדה”א.
בתחילת חודש עיברי אורו של הירח כלל לא נראה, הוא נמצא אז בין כדה”א ובין השמש והצד המואר ע”י השמש הוא הצד הנסתר מעינינו.
לאחר מכן מופיע סהר דק ההולך וגדל בכל לילה – עד שבאמצע החודש העיברי הירח מלא לגמרי, הצד המואר הוא אז הצד המופנה אל כדה”א. אח”כ שב הירח ופוחת מלילה ללילה.
חוץ מהשינויים באורו של הירח, ישנם שינויים מחזוריים גם בשעות זריחתו ושקיעתו של הירח בכל יממה. באמצע החודש הירח זורח בערב ושוקע בבוקר, בכל יום זריחתו ושקיעתו בשעה מאוחרת יותר, עד שסמוך לסוף החודש זורח הירח בסוף הלילה, נמצא בשמיים רוב שעות היום ( אך קשה אז לראותו בשל אור השמש) ושוקע לפנות ערב.
עמי הקדם, אשר סגדו לירח, ייחדו לו פולחנים מיוחדים.
ביהדות יש תפילה מיוחדת שנקראת “קדוש לבנה” , הנאמרת פעם בחודש, בזמן שהירח מלא (בין הלילה השביעי וה-14 בחודש).
הסהר הוא גם סמלם של המוסלמים. גם לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש יש ירחים. ידועים 12 ירחים של צדק , 9 של שבתאי , 5 של אורן , 2 של מאדים ו-2 של נפטון. בין הירחים הללו יש הגדולים מן הירח שלנו.

כיצד נוצר הירח?

לפי היהדות ולדעת אנשים רבים הירח נוצר בידי אלוהים, אשר יצר את העולם כולו בשישה ימים ובו בזמן גם את הירח.
אך ישנם אנשים אחרים אשר לא מאמינים באמונה זו, אלא בסברות ודיעות שונות להיווצרותו של הירח:
1. ייתכן כי הירח נוצר מאותו ענן אבק שממנו התהוותה הארץ ומאחר שהיה קטן יותר, איבד תוך זמן קצר יותר את האטמוספירה שלו ופעילות פני השטח שלו פסקה מוקדם יותר. ניתן למצוא בירח ובכדה”א את אותם היסודות –
סידן, חמרן, טיטניום, מגנזיום, צורן, חמצן, ברזל – אבל בשיעורים שונים לגמרי, לכן דבר זה מעמיד בספק את התאוריה הזאת.
2. יש אנשי מדע הסוברים, כי הירח היה בעבר כוכב לכת חופשי, עצמאי, שהסתובב סביב השמש במסלול שבין הארץ ומאדים, ושהוא “נלכד” בשדה הכבידה (כח המשיכה) של כדה”א לפני כ-2 מיליארד שנים ומאז הוא מסתובב סביבו.
3. פעם חשבו מקצת המדענים כי הירח היה חלק מכדה”א וניתק ממנו בעת שכדה”א היה עדיין סלע לוהט ורך. היו שהצביעו על שקע האוקיינוס השקט כעל הצלקת שהשאיר ניתוק הירח ע”פ כדה”א.

(הערה: כל אחת מההשערות 2 ו-3 בנויה על ההנחה שהיה שיחרור כמות עצומה של אנרגיה, שהייתה בהכרח מתיכה את סלעי הירח. ע”פ גילם של הסלעים שנחקרו, לא ייתכן שהיו במצב מותך לפני זמן “קצר” כ”כ, ולכן לא ניתן להניח שאחת מההשערות נכונה.)

4. תאוריה שהוצעה במאה ה-19, אומרת כי כדה”א, בראשית קיומו, היה גוף מותך, מסתובב המהירות על צירו, שנקרע לשניים. הירח היה החלק הקטן ביותר משני הגופים שנוצרו כך.
5. גירסה שונה של אותה תאוריה טוענת שהירח נוצר מטבעת של רסיסים שהתנפצו או ניתקו מעל כדה”א הבראשיתי.
6. מדענים רבים מעדיפים כיום תאוריה חדשה המדברת על פגיעה של פלאנטיסימל (כוכב לכת בראשיתי) גדול בכדה”א הקדמוני. פגיעה אדירה זו השליכה ענן של רסיסים למסלול סביב כדה”א. אלה התלכדו מחדש בסופו של דבר וצירו את הירח שלו היום.

מהו מבנה הירח ומה מצוי בו?

פני הירח (כפי שהם ניראים מכדה”א או בצילומים שעשו החלליות שהגיעו לקרבתו) נראים מכוסים מכתשים טבעתיים וימות(שטחים כהים וחלקים יחסית). בפני הירח הפונים כלפי כדה”א נראות יותר ימות , ואילו צידו הנגדי מכוסה כמעט כולו מכתשים והרים. המכתשים הם כנראה תוצאה של הפצצת מטאורים ופעילות געשית, בדיקות שערכו אסטרונאוטים בטיסות “אפולו” מצביעות על קיום שיכבה הדומה לאפר געשי ועוביה כ-15 מטרים, המכסה שיכבת ברזל. המכתש הגדול ביותר הידוע לנו מצוי בצד הנסתר של הירח.
המכתש הגדול ביותר ע”פ הירח שאפשר לראותו מכדה”א הוא מכתש ביילי, שקוטרו כ-290 ק”מ. יש גם מכתשים שקוטרם פחות ממטר אחד.
כשמסתכלים על הירח המואר, ניתן לראות על פניו צורות שונות – כתמים כהים ושטחים בהירים נרחבים. האיזורים הכהים כונו בשם ימות, משום שבעבר סברו כי הם מכוסים במים. שם זה נשאר גם היום, אף על פי שאנו יודעים עתה שאין קשר בין “ימות” הירח ובין ימים באוקיינוסים ע”פ כדה”א. ימי הירח מכילים לבה שהתקשתה.
האיזורים הבהירים הם הרריים מכונים בשם ימות. בעזרת טלסקופ ניתן להבחין ע”פ הירח בהרים בעלי מדרונות מתונים, ובמכתשים רבים, הדומים ללועי הרי געש נמוכים. בצד הפונה אלינו ישנם עשרות אלפי מכתשים כאלה, וחלק מהם בעלי קוטר של מאות קילומטרים.
באבני הירח יש כמות גדולה של מתכות נדירות. בתוך הירח מצוי קרום הנקרא: סלע סיליקט, ומעטפת הנקראת סיליקטית, יש הטוענים שהירח מורכב גם מגלעין ברזל. שיעור הקרום פי 10 מאשר על כדה”א.
לירח אין כמעט שדה מגנטי ואין אטמוספירה. הסיסמוגרפים שהשאירו על פניו טייסי “אפולו” רשמו זעזועי קרקע הדומים לרעידות אדמה.
את פני הירח מפציצים ברציפות מטאורים ורוח השמש מגיעה אליו ישירות.
פגיעת מטאורים קטנים בירח שחקה את סלעיו במשך השנים ויצרה שכבה של אבק דק, המכסה את רוב שטחו של הירח. שכבה זו מכונה רגולית. באגני הימות עשוי עומקה להגיע ל-20 מטרים, אך ברמות היא רדודה יותר, האסטרונאוטים מצאו כי אין קושי להלך על אבק דק זה, בגלל היעדר אויר ורוחות אין הוא מתעופף וגרגריו נדבקים זה לזה כמו חול רך. לעומת זאת, קשה למהלכים על הירח להתרגל לכח המשיכה הקטן של הירח.
צפיפותו הממוצעת היא 3.33 (גרמים לסנטימטר מעוקב) לעומת 5.52 בכדה”א, ומכאן אנו למדים, שאין בו יסודות כבדים בכמות גדולה. בניגוד לכדה”א, שתוכו מלא חומר לוהט ומתך. הירח הוא כנראה גוף קר ומוצק בכל נפחו. קרקע הירח מורכבת בעיקרה מתחמוצות של צורן, מגנזיום וברזל.
פני הירח חדים ומשוננים, קרקע הירח מוצקה ומכילה אבק.
מהם התנאים השוררים בירח?

ב-10 ביולי 1969 נחתו שני אסטרונאוטים אמריקנים, אנשי צוותה של החללית אפולו 11 על פני הירח. הם מצאו כי הירח אינו צחיח, אין עליו אטמוספירה ואין בו לחות, לכן חייבים האסטרונאוטים המהלכים על פניו לשאת איתם מיכל חמצן, ללבוש חליפות חלל אטומות ולחבוש קסדה כדי להגן על ראשיהם מפני מטאורים קטנים הפוגעים מדי פעם בירח במהירות רבה.
(האטמוספירה שמקיפה את כדה”א מגינה עלינו מפני מטאורים אלה, משום שהם נשרפים מחמת החיכוך באויר).
בגלל היעדר אטמוספירה יש על הירח הבדלי טמפרטורות קיצוניים. בחלק המואר ע”י השמש הטמפרטורה של הקרקע היא כ-110 מעלות צלזיוס. ובחלק החשוך הטמפרטורה של הקרקע יורדת ל- 170 מעלות צלזיוס. תנאים אלה מסבירים לנו מדוע הירח הוא כוכב לכת “מת” , כלומר, אין בו בעלי חיים וצמחים.
היום והלילה על פני הירח נמשכים כל אחד 14 יממות של כדה”א.
היעדר האטמוספירה והמים נעוצים כנראה בכח המשיכה הקטן של הירח.
גזים שאולי היו פעם על פניו נפלטו אל החלל, ומים שהיו בו אף הם התאדו ונעלמו. עם זאת, מכשירי מדידה שהשאירו טייסי אפולו 12 ו-14 גילו אדי מים קלושים הנפלטים לעיתים מקרקע הירח ומעידים כנראה על הימצאות כמויות של מים במעמקי הקרום שלו.
בשל היעדר האויר והמים יש בו כמה תופעות מוזרות. כאשר נופל מטאוריט על פני הירח, אין הוא מקים רעש, מכיון שגלי הקול אינם יכולים להתפשט בהיעדר אויר.

מהן השפעותיו של הירח על פני כדה”א?

הירח הוא הלווין של כדה”א. כשם שכדה”א מקיף את השמש, מקיף הירח את הכדה”א.
יש מספר תופעות הקשורות לירח ומשפיעות על כדה”א:
א. ליקוי המאורות- ליקוי הוא מצב שבו הירח או השמש אינם נראים שלמים, אלא הם מוסתרים בחלקם או בשלמותם.
ליקוי מאורות הם מאורעות נדירים, מפני שמסלול הירח סביב כדה”א ומסלול כדה”א סביב השמש אינם נמצאים באותו מישור. אילו היו שני המסלולים הללו באותו מישור, היה מתרחש ליקוי חמה אחד וליקוי לבנה אחד בכל חודש.
ישנם 2 ליקויים והם:
1. ליקוי חמה- מתקיים כאשר הירח עובר בין כדה”א לבין השמש. צילו של הירח נופל על הארץ לזמן קצר בשעות היום, באופן מלא או חלקי, ואותם מקומות הנמצאים בצל אינם נחשפים לאור השמש.
ליקוי זה מתרחש כאשר מתקיימים התנאים הבאים:
א. הירח במולד(כמעט שאינו נראה)
ב. הירח ניצב בין השמש ובין כדה”א.
ג. הירח, שהוא במסלול ההקפה סביב כדה”א, חוצה את מישור המילקה.
במצב זה הירח מסתיר חלק מהשמש, וצילו נופל על פני חלק מכדה”א. זהו ליקוי חמה חלקי. לעיתים רחוקות הירח מסתיר את השמש כולה, זהו ליקוי חמה מלא, אשר נמשך שניות או דקות ספורות, ונראה רק באיזור מצומצם על פני כדה”א.

ישנם שלושה סוגים של ליקוי חמה והם:
א. ליקוי חמה מלא- כאשר השמש מוסתרת לחלוטין.
ב. ליקוי חמה חלקי- כאשר הירח אינו נמצא בדיוק בקו המחבר את כדה”א לירח ומסתיר את אורה של השמש.
ג. ליקוי טבעתי- ליקוי זה אפשרי מכיון שמסלול הירח סביב כדה”א אינו מעגלי אלא בצורת אליפסה. על כן בזמנים שונים מצוי הירח במרחקים שונים מהארץ. הירח יכול להתרחק מהארץ עד כדי כך שאינו מסתיר את כל שטח פני השמש, למרות שהוא עומד בדיוק “לפניה”. במקרה זה מסתיר העגול החשוך של הירח רק את “פניה” של השמש, ואילו היקפה של השמש מוסיף להאיר סביב חשכת הירח כטבעת של אור.
בכל שנה מתרחשים לפחות שני ליקויי חמה ולפעמים גם חמישה.

2. ליקוי לבנה- מתקיים כאשר כדה”א נקלע בין השמש והירח ומטיל צל על הירח. ליקוי זה מתרחש כאשר מתקיימים התנאים הבאים:
א. הירח הוא מלא.
ב. כדה”א נמצא בין השמש והירח.
ג. הירח, שהוא במסלול ההקפה סביב כדה”א, חוצה את מישור המילקה (כשהירח מצוי מעבר לכדה”א ביחס לשמש).
כאשר מתקיימים שלושת התנאים הללו, כדה”א מטיל צל על הירח.
משך זמן הליקוי: מעשרות דקות ועד לשעתיים.

ב. גאות ושפל- בכל יממה חלים שינויים מחזוריים בגובה פני הים. שינויים אלה נקראים גאות ושפל, והם נגרמים ע”י כח המשיכה של הירח.
בגאות עולים פני המים לשיא גובהם, ובשפל הם יורדים לרמתם הנמוכה ביותר.
הגאות והשפל מתרחשים פעמיים בכל יממה.
כח המשיכה של הירח משפיע על המים גם בצד האחד של כדה”א, זה הפונה אל הירח, וגם בצד שאינו רואה באותה שעה את הירח. בשני הצדדים חלה גאות.
סדר ההתרחשויות של גאות ושפל ביממה:
גאות אחת מתרחשת כשחוף הים פונה אל הירח.
שש שעות אחרי הגאות מתרחש שפל.
הגאות השניה מתרחשת כשהחוף נמצא בצד כדה”א שאינו פונה לירח.
כעבור שש שעות מתרחש שפל בפעם השניה ביממה.

דיון ומסקנות

בעבודה זו הרחבנו על נושא הירח והתמקדנו יותר בנושאים הקשורים לשאלת החקר שלנו.
תשובתנו במבוא להנחת היסוד היא נכונה אך יש מקום לתוספת:
1. הירח נקרא כוכב לכת “מת” מפני שאין בו חיים, אטמוספירה, חמצן, בע”ח וצמחים, יש הבדלי טמפרטורות קיצוניים ביום ובלילה. לכן מסיבות אלה לא ניתן לחיות בו.
2.היעדר מים- ללא מים לא ניתן לחיות.
3. צמחים ובע”ח- ללא גורמים אלה לא יהיה מה לאכול, והחשוב מכל- לא יהיו צמחים שיספקו חמצן.

מעבודה זו למדנו רבות אודות הירח- מהו מיבנהו, מה מצוי בו, מהן השפעותיו על כדה”א, מהן התנאים המצויים בו, ממה הוא מורכב, מה זה ליקוי ירח ומה זה ליקוי חמה ומה מתרחש בליקויים אלה, מה קורה כשיש גאות ומה קורה כשיש שפל ואיך תופעות אלה נוצרות, והפרט הכי חשוב, התבססה עבודתנו- האם יש חיים על הירח.
מעבודה זו הסקנו שאין חיים על הירח אך למרות זאת עדיין ממשיכים מדענים ואסטרונאוטים לחקור ולהתמקד בשאלה זו ומקווים שתהיה לכך תשובה חיובית ולפני כמה שנים אף השאירו שם לוחית זיכרון במטרה שאולי יגיע אי פעם מישהו לירח או שיימצאו חיים על הירח.

אנו ממליצים ומציעים לרבים אחרים לחקור על הירח שלנו, מפני שראשית כל זהו נושא מאוד מעניין ומסקרן. שנית, כל פעם מגלים דברים חדשים שלא ידעת בעבר ושלישית, חשוב לדעת מה מצוי ביקום כולו חוץ מכדה”א, ובמיוחד על הירח שהוא גוף חשוב ומשפיע על כדה”א.

ביבליוגרפיה

ועדיה, ברוכה, מיזרוצקי, יהודית, “כדור הארץ במסלולו”, מעלות, תשמ”ח, ירושלים, 98-90.

לבנון, יצחק, י- ית, “אביב” ,9, 1976, מסדה, מפעלי דפוס פלאי בע”מ,
1907-1904.

שיף, יהודה, שריג, שרה, היקום, “האנציקלופדיה החדשה לילד”,1, 1996, פתח-תקוה, 27-24.

פדר, יון, ואגנר-נתרן, “האנציקלופדיה הישראלית הכללית”,2, 1989, כתר, ,ירושלים,225.