א.התניה קלאסית:התניה של למידה התנהגותית אסוציאטיבית,למידה שבה האורגניזם קושר יחד גירויים שלא קשורים בניהם .
בהתניה זו האורגניזם לומד שמאורע אחד גורם למאורע אחר להתרחש ולכן הוא מגיב ברפלקסיביות לגירוי הראשון המותנה ,שהוא
גירוי שאינו מעורר כשלעצמו תגובה ספציפית ,מכוון שהוא למד בעקבות גירוי זה יתרחש הגירוי הבלתי המותנה,שמעורר תגובה
קבועה.
התניה אופרנטית:בהתניה זו האורגניזם אקטיבי,הוא לומד ופועל על הסביבה ועל הקשר שבין גירוי מסוים לתגובה מסוימת. שני עיקרים פועלים במצב זה: א:התנהגות אופרנטית-מתרחשת לאו דווקא בתגובה לגירוי מוגדר וממנה האורגניזם מבין איזה התנהגות משתלמת. ב: חיזוק-(חוק התולדה) גירוי או אירוע שמתרחש בעקבות התגובה ומגדיל את שכיחות הופעתה, חיזוקים יכולים להיות חיוביים,נעימים שמגדילים את הסיכוי של התגובה להתרחש שוב, או שליליים, לא נעימים שבעקבותם תגובתם מצטמצמת.
קיימים מספר נוסף של חיזוקים: חיזוק ראשוני- גירוי המחזק תגובות מסוימות באופן טבעי ללא צורך בלמידה. חיזוק משני- מתקשר לחיזוק הראשוני על פי ההתניה הקלאסית: גירוי מותנה המתקשר לגירוי ב”מ.חיזוק מלא- קיים כאשר הגירוי המחזק ניתן בכל פעם שמופיעה התגובה הרצויה. חיזוק חלקי- קיים כאשר הגירוי המחזק ניתן רק בחלק מהמקרים שהתגובה מתרחשת.
למידה קוגניטיבית באמצעות למידה לטווח ארוך:זכירת מידע למשך זמן ממושך, ואפילו לתמיד, ושימוש בו בשעת הצורך.במערכת הזיכרון לטווח ארוך(L.T.M) קיימת קיבולת בלתי מוגבלת שמתפקדת ע”י ארגון הזיכרון באופן של חלוקת המידע לקטגוריות בעלות משמעות (אסוציאציות, מאורעות שחווינו) ,או על ידי קידוד סמנטי (תופעה פיזיקאלית מהמציאות לקוד שייקלט בזיכרוננו)בכדי שההיזכרות תהיה טובה יותר.
למידה הומניסטית:מתייחסת להוראה מעבר להיבט הקוגניטיבי. כל אדם הוא סובייקט והוא פועל לעבר המימוש העצמי. לגישה זו שלוש שיטות: א.הוראה פרונטאלית-מרצה מול הכיתה. ב.הוראה פרטנית- שיטה שמותאמת בדיוק לילד. ג. עבודות בקבוצות קטנות על ידי שיטת דיון, להעביר את החומר בשיטה מערבת ומשתפת.
2. קיימות שלוש תיאוריות שכל אחת מציגה גישה שונה לגביי אינטליגנציה:
א. סטרנברג: טוען כי התנהגות אינטליגנטית אפשר לחלק לפעילויות או מרכיבים של עיבוד מידע: * מטה מרכיבים-מסדירים כל פעולה מנטאלית ופיזית כדי לפתור בעיה או להשלים משימה. *מרכיבים ביצועיים- תהליכים מנטאליים בהם אנו משתמשים כדי להוציא משימה אל הפועל.* מרכיבי רכישת ידע- תהליכים מנטאליים ללימוד דברים חדשים, הבחנה בין מידע וקישור מידע חדש לישן. כל אחד מתהליכים אלו משפיע על אופן השפיטה של אדם כאינטליגנט. בתהליכים של עיבוד המידע יתכן שנראה יכולת מנטאלית נמוכה אך מצב זה אינו קבוע אלא דפוס התנהגותי שאפשר לשנות ולכן הגאון המוסיקלי הראה יכולת מנטאלית נמוכה במבחן וקלסר אך התוצאה יכולה להשתנות ברגע שנמליץ על דרכים להתנהגות אינטליגנטית בהקשר מסוים.
ב. גרדנר- טוען שכמו כל מערכת מודולארית מתפקדת בפני עצמה, כך גם המוח, הוא פועל כמערכת קשורה אך גם נפרדת. זאת אומרת שמדידה אחת של אינטיל’ לא תמיד מדויקת ליכולות שלאנשים. הגאון המוסיקלי מפותח באינ’ המוסיקלית ולכן נחשב גאון במוסיקה אך בעל יכולות נמוכות יותר בשאר התחומים.
ג.ספירמן-טוען שיש סוגים שונים של אינטליגנציה שיש בינהם מתאם המקשר בין כל סוגי המבחנים ליכולת המנטאלית. חוקרים זיהו את הגורמים הקבוצתיים ורבלי, מתמטי ומרחבי, אשר כל אחד מהם הוא תחום מובחן של אינט’. לכן הגאון המוסיקלי הוא במתאם חיובי במוסיקה ובמתאם חיובי, למרות שלא ברמות גבוהות, במבחנים האחרים.
3. לאדם בעל מניע הישג גבוה יש ייחוס פנימי, זאת אומרת, אחריות לעצמו. המוטיבציה באה מתוכו ולכן הוא מתרץ ומסביר לעצמו ולסביבה את הצלחתו או כישלונו, הוא חותר להשגת המטרה גם במצב של הצלחה וגם של כשלון. הייחוס הפנימי מסתמך על שני אופנים: יכולת- אם אדם הצליח זה בגלל שהוא יכול להצליח ואם הוא נכשל זה בגלל שהוא לא יכל להצליח באותו מקרה.
מאמץ- אדם שהצליח מפני שהוא התאמץ להצליח ואם הוא נכשל זה מפני שהוא לא התאמץ מספיק.
בכל מקרה אדם כזה ישאף תמיד לשפר את עצמו ואת הישגיו, הוא לא יתייחס לכישלון כדפוס התנהגות לא כמכשול בודד בדרך להשגת המטרה. בנוסף הוא לא יתייחס לייחוס החיצוני, זאת אומרת, לגורמים חיצוניים שעמדו בדרכו.
בהתניה זו האורגניזם לומד שמאורע אחד גורם למאורע אחר להתרחש ולכן הוא מגיב ברפלקסיביות לגירוי הראשון המותנה ,שהוא
גירוי שאינו מעורר כשלעצמו תגובה ספציפית ,מכוון שהוא למד בעקבות גירוי זה יתרחש הגירוי הבלתי המותנה,שמעורר תגובה
קבועה.
התניה אופרנטית:בהתניה זו האורגניזם אקטיבי,הוא לומד ופועל על הסביבה ועל הקשר שבין גירוי מסוים לתגובה מסוימת. שני עיקרים פועלים במצב זה: א:התנהגות אופרנטית-מתרחשת לאו דווקא בתגובה לגירוי מוגדר וממנה האורגניזם מבין איזה התנהגות משתלמת. ב: חיזוק-(חוק התולדה) גירוי או אירוע שמתרחש בעקבות התגובה ומגדיל את שכיחות הופעתה, חיזוקים יכולים להיות חיוביים,נעימים שמגדילים את הסיכוי של התגובה להתרחש שוב, או שליליים, לא נעימים שבעקבותם תגובתם מצטמצמת.
קיימים מספר נוסף של חיזוקים: חיזוק ראשוני- גירוי המחזק תגובות מסוימות באופן טבעי ללא צורך בלמידה. חיזוק משני- מתקשר לחיזוק הראשוני על פי ההתניה הקלאסית: גירוי מותנה המתקשר לגירוי ב”מ.חיזוק מלא- קיים כאשר הגירוי המחזק ניתן בכל פעם שמופיעה התגובה הרצויה. חיזוק חלקי- קיים כאשר הגירוי המחזק ניתן רק בחלק מהמקרים שהתגובה מתרחשת.
למידה קוגניטיבית באמצעות למידה לטווח ארוך:זכירת מידע למשך זמן ממושך, ואפילו לתמיד, ושימוש בו בשעת הצורך.במערכת הזיכרון לטווח ארוך(L.T.M) קיימת קיבולת בלתי מוגבלת שמתפקדת ע”י ארגון הזיכרון באופן של חלוקת המידע לקטגוריות בעלות משמעות (אסוציאציות, מאורעות שחווינו) ,או על ידי קידוד סמנטי (תופעה פיזיקאלית מהמציאות לקוד שייקלט בזיכרוננו)בכדי שההיזכרות תהיה טובה יותר.
למידה הומניסטית:מתייחסת להוראה מעבר להיבט הקוגניטיבי. כל אדם הוא סובייקט והוא פועל לעבר המימוש העצמי. לגישה זו שלוש שיטות: א.הוראה פרונטאלית-מרצה מול הכיתה. ב.הוראה פרטנית- שיטה שמותאמת בדיוק לילד. ג. עבודות בקבוצות קטנות על ידי שיטת דיון, להעביר את החומר בשיטה מערבת ומשתפת.
2. קיימות שלוש תיאוריות שכל אחת מציגה גישה שונה לגביי אינטליגנציה:
א. סטרנברג: טוען כי התנהגות אינטליגנטית אפשר לחלק לפעילויות או מרכיבים של עיבוד מידע: * מטה מרכיבים-מסדירים כל פעולה מנטאלית ופיזית כדי לפתור בעיה או להשלים משימה. *מרכיבים ביצועיים- תהליכים מנטאליים בהם אנו משתמשים כדי להוציא משימה אל הפועל.* מרכיבי רכישת ידע- תהליכים מנטאליים ללימוד דברים חדשים, הבחנה בין מידע וקישור מידע חדש לישן. כל אחד מתהליכים אלו משפיע על אופן השפיטה של אדם כאינטליגנט. בתהליכים של עיבוד המידע יתכן שנראה יכולת מנטאלית נמוכה אך מצב זה אינו קבוע אלא דפוס התנהגותי שאפשר לשנות ולכן הגאון המוסיקלי הראה יכולת מנטאלית נמוכה במבחן וקלסר אך התוצאה יכולה להשתנות ברגע שנמליץ על דרכים להתנהגות אינטליגנטית בהקשר מסוים.
ב. גרדנר- טוען שכמו כל מערכת מודולארית מתפקדת בפני עצמה, כך גם המוח, הוא פועל כמערכת קשורה אך גם נפרדת. זאת אומרת שמדידה אחת של אינטיל’ לא תמיד מדויקת ליכולות שלאנשים. הגאון המוסיקלי מפותח באינ’ המוסיקלית ולכן נחשב גאון במוסיקה אך בעל יכולות נמוכות יותר בשאר התחומים.
ג.ספירמן-טוען שיש סוגים שונים של אינטליגנציה שיש בינהם מתאם המקשר בין כל סוגי המבחנים ליכולת המנטאלית. חוקרים זיהו את הגורמים הקבוצתיים ורבלי, מתמטי ומרחבי, אשר כל אחד מהם הוא תחום מובחן של אינט’. לכן הגאון המוסיקלי הוא במתאם חיובי במוסיקה ובמתאם חיובי, למרות שלא ברמות גבוהות, במבחנים האחרים.
3. לאדם בעל מניע הישג גבוה יש ייחוס פנימי, זאת אומרת, אחריות לעצמו. המוטיבציה באה מתוכו ולכן הוא מתרץ ומסביר לעצמו ולסביבה את הצלחתו או כישלונו, הוא חותר להשגת המטרה גם במצב של הצלחה וגם של כשלון. הייחוס הפנימי מסתמך על שני אופנים: יכולת- אם אדם הצליח זה בגלל שהוא יכול להצליח ואם הוא נכשל זה בגלל שהוא לא יכל להצליח באותו מקרה.
מאמץ- אדם שהצליח מפני שהוא התאמץ להצליח ואם הוא נכשל זה מפני שהוא לא התאמץ מספיק.
בכל מקרה אדם כזה ישאף תמיד לשפר את עצמו ואת הישגיו, הוא לא יתייחס לכישלון כדפוס התנהגות לא כמכשול בודד בדרך להשגת המטרה. בנוסף הוא לא יתייחס לייחוס החיצוני, זאת אומרת, לגורמים חיצוניים שעמדו בדרכו.
