גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939
מלמעלה מ-250 חוקים ותקנות הוצאו כנגד היהודים בתחומי הכלכלה, חברה ופוליטיקה- מטרת החוקים: שלילת שיווין זכויות האזרח מהיהודים, נישולם הכלכלי של היהודים, הקמת חץ חברתי- להפריד בין היהודים לגרמנים. האשמות נגד היהודים: תקעו סכין בגב האומה (הסכם ורסאי) אחראים על כול קשייה של גרמניה, הרוויחו מן האינפלציה.
מדיניותו של היטלר כלפי היהודים הייתה: הרפדת היהודים מן החברה הגרמנית (שמירה על טוהר הגזע הארי). נישולם הכלכלי, עידוד הגירה, לאחד את כל האזרחים הגרמנים כנגד גורם משותף ע”י תעמולה, טרור הפחדה וחקיקה.
ככל שהיטלר מתבסס ורואה שלא מתנגדים לו בתוך ארצו וגם מחוצה לה (תגובות העולם) ככה מחריפים צעדיו כלפי היהודים.
צעדיו של היטלר נגד היהודים:
1.ביום היבחרו לקנצלר גרמניה (30.1.33)- יזם גל מהומות נגד היהודים ניפוץ חנויות, בתי כנסת, תהלוכות רחוב של ה-אס.אה-תעמולה,טרור והפחדה נגד היהודים.
2.אחד באפריל-אחד מצעדיו החשובים והמשמעותיים ביותר-יום חרם כלכלי לאומי נגד כל בתי העסק היהודים. כל חנות של יהודי סומנה בצלב קרס, כתבו יהודי, מגן דויד, או שלט “כאן יהודי אל תכנסו””כאן חזיר אל תיכנסו”. המפלגה הנאצית אמרה שהחרם יתבצע תוך שמירה מוחלטת על השקט והמשמעת ושלא תיפול שערה אחת מראשו של יהודי- הסיבה לאמירה זאת היא שלהיטלר לא היה מספיק כח- אבל יום החרם הצליח בגדול. משמעות: השפלת היהודים, גיבוש העם נגד היהודים, היטלר מתחזק.
3. (7.4) נחקק חוק ששמו : “החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה”- סילוק יהודים ממשרות חשובות וגדולות. סולקו מהשירות הממלכתי והציבורי יהודים שהתמנו למשרותיהם בתקופת רפובליקת וויאמר. דחיקה ראשונה של היהודים מהחיים החברתיים, כלכליים. פוטרו רופאים, עו”ד, מנהלי בנקים, סופרים, מוזיקאים ואנשי קולנוע. מטרת החוק: להתחיל לבודד את היהודים, לפתור את בעיית האבטלה.
4.(10.5) מול אוניברסיטת ברלין בפיקוחו של יוזף גבלס נשרפו כל הספרים שנכתבו ע”י יהודים.
5. ספטמבר 1935- חוקי נירנברג. נירנברג היא עיר בגרמניה שבה התאספו חברי המפלגה הנאצית בשביל לחוקק חוקים אלו. חוקי נירנברג כוללים בתוכם שני חוקים- “החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני”, “חוק אזרחות הרייך”. מטרת החוקים: להמשיך לבודד את היהודים בדרך חוקית, השפלת היהודים, למנוע מהם להתגייס לצבא.
חוק אזרחות הרייך:
חקו זה קבע מי אזרח (זכאי לחירויות פוליטיות ולזכויות) ומי נתין. אזרח הוא מישהו בעל דם ארי טהור.
החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני: בשביל לשמור על הדם הגרמני נאסרו נישואי תערובת איסור על קיום יחסי מין בין יהודי לארי. איסור על יהודים להחזיק עוזרות בית. איסור על היהודים להניף את הדגל הגרמני החדש והישן.
משמעות חוקי נירנברג: שם קץ לשיויון הזכויות של היהודים. קבעו את הפרדתם מהגזע הארי. ביטול שיויוון הזכויות. כול זה חוקי עכשיו. חוקי נירנברג העניקו תוקף חוקי לעיקרון הגזעני של האידיאולוגיה הנאצית כך שלא יתאפשר להתגונן ממנה בצעדים חוקיים.
1936-1938: בשנים האלו החל תהליך הנרא אריזציה- להפוך את גרמניה למדינה שחיים בה רק ארים
בעצם לבודד את היהודים ממקומות עבודה:
איסור על היהודים להוצא רשיון נהיגה, איסור להשתמש במבנים ותחבורה ציבוריים, הרחת יהודים בצורה טוטאלית מבתי ספר. נסיעה ברכבת רק במקומות מסומנים. איסור להשתתף בארועי ספורט, איסור להשתמש במכשירים מסוימים. אסור להחזיק חיות מחמד, על יהודי לתת את אדמתו לארים ושלטי חוצות שנכתבו עליהם: “הכניסה ליהודים וכלבים אסורה”.משמעות: השפלה והוצאה של היהודים מהחברה עידוד הגירה.
חוקים שהוטלו בהכשר לתהליך האריזציה:
יולי 38. על יהודי לשאת תעודה מזהה כדי שידעו איך להתייחס לכל אחד.
אוגוסט 38: נאסר על יהודים לתת לילדים שלהם שמות גרמניים. צריכים להוסיף לכל שם של יהודי שרה אצל בנות, וישראל אצל בנים.
אוקטובר 38:על כל יהודי לשים טלאי צהוב כדי שיוכלו לזהותו.
אוקטובר 38: גירוש כל יהודי גרמניה (30 אלף) בעלי אזרחות פולנית לפולין. פולין לא נתנה להם להיכנס ולכן הם היו צריכים לחיות כפליטים מספר חודשים עד שפולין הסכימה לקחת אותם.
בשל המאורע הזה אחד מהיהודים (הרשל גרישפן) בצרפת התנקש המזכיר השלישי של שגרירות גרמניה בצרפת.
ופעולה זאת גרמה לליל הבדולח (9-10 נובמבר). זהו לילה של פרעות שבמהלכו נשרפו והושחתו מאות בתי כנסת בכל רחבי גרמניה, נופצו חנויות ובתי עסק ובתי כנסת של יהודים. ציירו על קברים חוללו גופות. 30 אלף יהודים נשלחו למחנות. התירוץ שהיטלר השתמש בו היה שזה היה בגלל גרישפן שהתנקש במזכיר ומי שיזם פעולה זאת היו גרמנים פטריוטים (אבל גבלס והיטלר תכננו זאת.)
היהודים חוייבו לשלם על הנזקים הללו. התגובה היחידה של העולם הייתה של ארה”ב… החזירו את השגריר שלהם מגרמניה. לאחר ליל הבדולח הוקמה וועדה שנקראה: “הרשות המרכזית של הרייך להגירת יהודים” מטרתם: לעודד בכוח או ברצון בגירת יהודים.
משמעות ליל הבדולח: האצת הגירת יהודים, מהווה עליית מדרגה באלימות כלפי היהודים, חיזוק תהליך האריזציה, שתיקת העולם.
חוק נוסף הנחקק כדי לעודד יהודים להגר הוא:”פקודות הנוטעות להרחקת היהודים מהחיים הכלכליים גרמניים”: כל בתי העסק נסגרו בצורה תמידית, כל יהודי המחזיק קרקע צריך למסור אותה לארי, סילוק סופי ומוחלט של יהודים מכל בתי הספר.
בראשית ינואר 1939 נפגש היטלר עם שר החוץ הצ’כי והא אמר לו:”אנו עומדים להרוס את היהודים. הם לא יצליחו להתחמק ממה שהם חוללו בנובמר 1918 (הסכם וורסאי). יום התשלום הגיע.
התגובה של היהודים של היהודים למדיניות הנאצית הייתה בהגירה. אבל רובם לא היגרו בגלל קשיים מסוימים: קושי בהעברת רכוש מארץ לארץ קושי להיכנס לארצות רבות יש חברים בגרמניה חשש מקשיי קליטה חשבו שהייתה רגיעה ביחס ל-1934.
חשיבות וועדת אויאן ליהודים:
פתרון לבעיית ההגירה היהודית.מדובר בהתכנסות מאוד חשובה שחשיבותה היא עצם התכנסותה, כלומר הועידה היא בעצם מחאה, הפגנה נגד מעשי הנאצים. היא עדות לכך שהעולם ער לרדיפות היהודים ואוהב אותם. הבעיה של היהודים עולה לסדר היום הבינ”ל.
תוצאות הוועידה: אף מדינה כמעט לא מוכנה ליהגרו אליה יהודים חוף מהרפובליקה הדומיניקנית.
משמעות: התוצאות הוכיחו לנאצים שהיהודים אינם רצויים בשומקום. אור ירוק להיטלר.
אוניית סנט לואיס: מאי 1939.
מלמעלה מ-250 חוקים ותקנות הוצאו כנגד היהודים בתחומי הכלכלה, חברה ופוליטיקה- מטרת החוקים: שלילת שיווין זכויות האזרח מהיהודים, נישולם הכלכלי של היהודים, הקמת חץ חברתי- להפריד בין היהודים לגרמנים. האשמות נגד היהודים: תקעו סכין בגב האומה (הסכם ורסאי) אחראים על כול קשייה של גרמניה, הרוויחו מן האינפלציה.
מדיניותו של היטלר כלפי היהודים הייתה: הרפדת היהודים מן החברה הגרמנית (שמירה על טוהר הגזע הארי). נישולם הכלכלי, עידוד הגירה, לאחד את כל האזרחים הגרמנים כנגד גורם משותף ע”י תעמולה, טרור הפחדה וחקיקה.
ככל שהיטלר מתבסס ורואה שלא מתנגדים לו בתוך ארצו וגם מחוצה לה (תגובות העולם) ככה מחריפים צעדיו כלפי היהודים.
צעדיו של היטלר נגד היהודים:
1.ביום היבחרו לקנצלר גרמניה (30.1.33)- יזם גל מהומות נגד היהודים ניפוץ חנויות, בתי כנסת, תהלוכות רחוב של ה-אס.אה-תעמולה,טרור והפחדה נגד היהודים.
2.אחד באפריל-אחד מצעדיו החשובים והמשמעותיים ביותר-יום חרם כלכלי לאומי נגד כל בתי העסק היהודים. כל חנות של יהודי סומנה בצלב קרס, כתבו יהודי, מגן דויד, או שלט “כאן יהודי אל תכנסו””כאן חזיר אל תיכנסו”. המפלגה הנאצית אמרה שהחרם יתבצע תוך שמירה מוחלטת על השקט והמשמעת ושלא תיפול שערה אחת מראשו של יהודי- הסיבה לאמירה זאת היא שלהיטלר לא היה מספיק כח- אבל יום החרם הצליח בגדול. משמעות: השפלת היהודים, גיבוש העם נגד היהודים, היטלר מתחזק.
3. (7.4) נחקק חוק ששמו : “החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה”- סילוק יהודים ממשרות חשובות וגדולות. סולקו מהשירות הממלכתי והציבורי יהודים שהתמנו למשרותיהם בתקופת רפובליקת וויאמר. דחיקה ראשונה של היהודים מהחיים החברתיים, כלכליים. פוטרו רופאים, עו”ד, מנהלי בנקים, סופרים, מוזיקאים ואנשי קולנוע. מטרת החוק: להתחיל לבודד את היהודים, לפתור את בעיית האבטלה.
4.(10.5) מול אוניברסיטת ברלין בפיקוחו של יוזף גבלס נשרפו כל הספרים שנכתבו ע”י יהודים.
5. ספטמבר 1935- חוקי נירנברג. נירנברג היא עיר בגרמניה שבה התאספו חברי המפלגה הנאצית בשביל לחוקק חוקים אלו. חוקי נירנברג כוללים בתוכם שני חוקים- “החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני”, “חוק אזרחות הרייך”. מטרת החוקים: להמשיך לבודד את היהודים בדרך חוקית, השפלת היהודים, למנוע מהם להתגייס לצבא.
חוק אזרחות הרייך:
חקו זה קבע מי אזרח (זכאי לחירויות פוליטיות ולזכויות) ומי נתין. אזרח הוא מישהו בעל דם ארי טהור.
החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני: בשביל לשמור על הדם הגרמני נאסרו נישואי תערובת איסור על קיום יחסי מין בין יהודי לארי. איסור על יהודים להחזיק עוזרות בית. איסור על היהודים להניף את הדגל הגרמני החדש והישן.
משמעות חוקי נירנברג: שם קץ לשיויון הזכויות של היהודים. קבעו את הפרדתם מהגזע הארי. ביטול שיויוון הזכויות. כול זה חוקי עכשיו. חוקי נירנברג העניקו תוקף חוקי לעיקרון הגזעני של האידיאולוגיה הנאצית כך שלא יתאפשר להתגונן ממנה בצעדים חוקיים.
1936-1938: בשנים האלו החל תהליך הנרא אריזציה- להפוך את גרמניה למדינה שחיים בה רק ארים
בעצם לבודד את היהודים ממקומות עבודה:
איסור על היהודים להוצא רשיון נהיגה, איסור להשתמש במבנים ותחבורה ציבוריים, הרחת יהודים בצורה טוטאלית מבתי ספר. נסיעה ברכבת רק במקומות מסומנים. איסור להשתתף בארועי ספורט, איסור להשתמש במכשירים מסוימים. אסור להחזיק חיות מחמד, על יהודי לתת את אדמתו לארים ושלטי חוצות שנכתבו עליהם: “הכניסה ליהודים וכלבים אסורה”.משמעות: השפלה והוצאה של היהודים מהחברה עידוד הגירה.
חוקים שהוטלו בהכשר לתהליך האריזציה:
יולי 38. על יהודי לשאת תעודה מזהה כדי שידעו איך להתייחס לכל אחד.
אוגוסט 38: נאסר על יהודים לתת לילדים שלהם שמות גרמניים. צריכים להוסיף לכל שם של יהודי שרה אצל בנות, וישראל אצל בנים.
אוקטובר 38:על כל יהודי לשים טלאי צהוב כדי שיוכלו לזהותו.
אוקטובר 38: גירוש כל יהודי גרמניה (30 אלף) בעלי אזרחות פולנית לפולין. פולין לא נתנה להם להיכנס ולכן הם היו צריכים לחיות כפליטים מספר חודשים עד שפולין הסכימה לקחת אותם.
בשל המאורע הזה אחד מהיהודים (הרשל גרישפן) בצרפת התנקש המזכיר השלישי של שגרירות גרמניה בצרפת.
ופעולה זאת גרמה לליל הבדולח (9-10 נובמבר). זהו לילה של פרעות שבמהלכו נשרפו והושחתו מאות בתי כנסת בכל רחבי גרמניה, נופצו חנויות ובתי עסק ובתי כנסת של יהודים. ציירו על קברים חוללו גופות. 30 אלף יהודים נשלחו למחנות. התירוץ שהיטלר השתמש בו היה שזה היה בגלל גרישפן שהתנקש במזכיר ומי שיזם פעולה זאת היו גרמנים פטריוטים (אבל גבלס והיטלר תכננו זאת.)
היהודים חוייבו לשלם על הנזקים הללו. התגובה היחידה של העולם הייתה של ארה”ב… החזירו את השגריר שלהם מגרמניה. לאחר ליל הבדולח הוקמה וועדה שנקראה: “הרשות המרכזית של הרייך להגירת יהודים” מטרתם: לעודד בכוח או ברצון בגירת יהודים.
משמעות ליל הבדולח: האצת הגירת יהודים, מהווה עליית מדרגה באלימות כלפי היהודים, חיזוק תהליך האריזציה, שתיקת העולם.
חוק נוסף הנחקק כדי לעודד יהודים להגר הוא:”פקודות הנוטעות להרחקת היהודים מהחיים הכלכליים גרמניים”: כל בתי העסק נסגרו בצורה תמידית, כל יהודי המחזיק קרקע צריך למסור אותה לארי, סילוק סופי ומוחלט של יהודים מכל בתי הספר.
בראשית ינואר 1939 נפגש היטלר עם שר החוץ הצ’כי והא אמר לו:”אנו עומדים להרוס את היהודים. הם לא יצליחו להתחמק ממה שהם חוללו בנובמר 1918 (הסכם וורסאי). יום התשלום הגיע.
התגובה של היהודים של היהודים למדיניות הנאצית הייתה בהגירה. אבל רובם לא היגרו בגלל קשיים מסוימים: קושי בהעברת רכוש מארץ לארץ קושי להיכנס לארצות רבות יש חברים בגרמניה חשש מקשיי קליטה חשבו שהייתה רגיעה ביחס ל-1934.
חשיבות וועדת אויאן ליהודים:
פתרון לבעיית ההגירה היהודית.מדובר בהתכנסות מאוד חשובה שחשיבותה היא עצם התכנסותה, כלומר הועידה היא בעצם מחאה, הפגנה נגד מעשי הנאצים. היא עדות לכך שהעולם ער לרדיפות היהודים ואוהב אותם. הבעיה של היהודים עולה לסדר היום הבינ”ל.
תוצאות הוועידה: אף מדינה כמעט לא מוכנה ליהגרו אליה יהודים חוף מהרפובליקה הדומיניקנית.
משמעות: התוצאות הוכיחו לנאצים שהיהודים אינם רצויים בשומקום. אור ירוק להיטלר.
אוניית סנט לואיס: מאי 1939.
